שבוע אחרי ש נובה 0%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

• קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
• עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

בורסת הנאסד"ק מגישה לראשונה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית, ה-SEC כדי שתאפשר לה להתחיל במסחר בניירות ערך שיונפקו כטוקנים. הדבר הזה יכול לשלב בין שוק ההון המסורתי כמו שאנחנו מכירים אותו יחד עם עולם הבלוקצ'יין - הקריפטו. אם הבקשה תאושר, זו תהיה הפעם הראשונה שניירות ערך "מוטוקננים" ייסחרו בבורסה מרכזית בארצות הברית.

הבקשה של הבורסה הוגשה ימים ספורים אחרי שה־SEC פרסמה את "סדר היום הרגולטורי" שלה, שזה מסמך חצי־שנתי שבו מפרטת הרשות את התחומים שבהם היא מתכוונת להתמקד בתקופה הקרובה.המסמכים שהיא מפרסמת גם מסמנים לשחקנים בשוק איזה נושאים יעמדו במוקד העשייה הרגולטורית של הרשות, כדי שהמוסדות הפיננסיים, חברות יוכלו להיערך לשינויים הצפויים במידה ויקודמו. באג'נדה של הרשות פורסמו דיונים על תיקוני חקיקה שיכולים לאפשר מסחר בנכסי קריפטו גם בזירות רשמיות. נאסד"ק שבמהות שלה היא בורסה דיגיטלית (אין שם 'רצפת' מסחר כמו שיש בבורסת ניו יורק ובבורסת שיקאגו) מיד קפצה על הרעיון וביקשה מהרשות לאפשר מסחר במניות ובמוצרים נסחרים (ETPs) "בצורתם המסורתית או הטוקניזטיבית", כשהרעיון המרכזי מאחורי הבקשה הוא לאפשר למשקיעים לבחור אם להחזיק ניירות ערך רגילים או את הגרסה הדיגיטלית שלהם וזאת מבלי לשנות את מנגנון המסחר, הניטור או הדיווח.

מה קורה היום כשאתם קונים מניה? איפה זה נרשם? 

שאלתם את עצמכם את השאלות האלה אי פעם? כיום, כשאתם קונים מניה בבורסה, העסקה מתבצעת מיידית ברמת המחיר כלומר המערכת מצמידה את הקונה והמוכר ומבצעת התאמה. אבל העברת הבעלות בפועל מתבצעת רק אחרי תהליך שנקרא "סליקה". בארה"ב, הסליקה מתבצעת דרך גוף מרכזי בשם DTCC, שמוודא שהכסף עבר מצד אחד והמניה מצד שני. התהליך הזה נמשך בדרך כלל 2 ימי עסקים (T+2), ובמהלכו מעורבים ברוקרים, בנקים, נאמנויות וחברות סליקה. המשמעות היא שהמשקיע אמנם רואה את המניה בחשבון כמעט מייד, אבל הבעלות הרשמית נרשמת רק בסוף התהליך, אחרי שכל הצדדים השלישיים ביצעו את ההתאמות. (אגב, בשנה האחרונה יש רפורמה לקצר את ה-T+2 לסטנדרט של T+1 ובהמשך לצורה מיידית, גם ברמה המוסדית). המנגנון הזה נועד לשמור על אמינות ובטיחות במערכת, אבל הוא מורכב, יקר ולעיתים גם יוצר סיכון תפעולי אם אחד הצדדים לא עמד בהתחייבות.

במודל של טוקניזציה, זה עובד קצת אחרת. ברגע שהמניה מונפקת גם כטוקן דיגיטלי על בלוקצ'יין, אפשר להעביר אותה ישירות בין ארנקים דיגיטליים של קונה ומוכר. הבלוקצ'יין עצמו שאם ננסה לפשא את זה הוא כמו פנקס דיגיטלי מבוזר שמתוחזק על ידי רשת מחשבים גלובלית (תארו לעצמכם פנקס שבו כולם רושמים כל טרנזקציה שקורית בכל הרשת), הפנקס הזה משמש כספר הבעלות הרשמי, שמתעדכן בזמן אמת ושומר על שקיפות ואמינות שאי־אפשר לזייף. במקום שהמידע ינוהל אצל גוף מרכזי, כל פעולה נרשמת ומאומתת על ידי כל המשתתפים ברשת, ככה גם אין צורך להמתין כמה ימים עד שהגוף הבלעדי ירשום את הפעולה או לערב מתווכים שיבצעו את זה. חוזים חכמים יכולים גם לדאוג שהכסף יעבור והטוקן יעבור באותו רגע, באופן אוטומטי ומסונכרן ביניכם לבין הקונה או להיפך.

• הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
• שורט סקוויז הזניק את אופן דור ב-80%; הנאסדק עלה 0.7%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המניה תקבל בעצם ייצוג דיגיטלי על גבי הבלוקצ'יין שזאת תהיה יחידת מידע שלא ניתן לשנות או לזייף, ותתעדכן בזמן אמת. במקום להמתין יומיים עד שהמערכת המרכזית תסיים את המשימה, ההעברה תתבצע מיידית. החוזה החכם שמנהל את הטוקן מבצע את ההחלפה בין כסף לנייר ערך ברגע אחד, בלי צורך באותה שרשרת מתווכים.