"משבר השבבים": כיצד ומדוע נוצר, האם מתקרב לסיומו? וההזדמנות הגדולה שנוצרת למשקיעים: המשבר הזה, בשורה התחתונה, הוא תוצאה של מצב שנוצר בתעשיית המוליכים למחצה הצעירה שהביקושים הגואים שהתפתחו למוצריה, במיוחד בעשור האחרון ושגדלו משמעותית בשנתיים האחרונות הביאו לפער בין הביקושים הגדולים להיצע נמוך. התעשייה לא יכולה לספק את הביקושים האלו. הפער הזה, ששורשיו בתחילת המאה למעשה, התרחב מאוד בשנים האחרונות בעיקר בשל ההתקדמות הטכנולוגית  המהירה מהצפוי (הופעת מערכות הענן, ה IOT, פלטפורמות הבינה המלאכותית ועוד) שהובילה לעליות דרמטיות בביקושים למוצרים שמונעים ע"י מוצרי תעשיית המוליכים למחצה ממשחקי מחשב דרך תיירות חלל, רכב אוטונומי ועד לקריפטו.

העלייה הזו בביקוש למוצרי התעשייה נתקלה בבעיה שמקורה בשלב הייצור הראשוני של התעשייה הזו, ייצור המעגלים המודפסים, שמתבצע בבתי יציקה (semiconductor foundry, מהסוג של טאוור כדוגמה), שמסיבות שנסביר בהמשך, בעיקר של כדאיות השקעה, ידע, עלות ואורך זמן שנדרש להקמה, אינו עומד בלחץ הביקושים שמגיעים מכיוון הצריכה. למי שמעוניין להקדיש זמן ולהבין את שלבי הייצור של המוליכים למחצה הבאנו את הכתבה הבאה שאפילו אם לא תבינו תוכלו להעריך את המסובכות. בנוסף, הבאנו כתבה בה תוכלו לקבל הסבר, בעברית, על כול שאלה בנושא המעגל.

בשנים האחרונות, מאז הטיל הנשיא טראמפ חרם על הסחר עם סין, עם דגש על ההי טק הסיני ובמיוחד על חברות השבבים, הגיעו, בזה לאחר זה, אירועים "חיצוניים" כמו הקורונה, מלחמת אוקראינה, החשש מפלישה סינית ל"מונופול המוליכים למחצה, טאיוואן", עליות מחירי הגלמים והאנרגיה. האירועים האלו הגדילו את הפער בין הביקוש להיצע והבעיה מתעצמת כאשר מסתבר שסגירת הפער בין הביקוש להיצע בפועל זה מהלך יקר מאוד, לא כ"כ כלכלי למשקיעים בהקמת מפעלי שבבים שלוקח להקימם שנים.

חשבתם שכאן נגמרות הבעיות? לא!! בתי היציקה הללו הן מונופול למעשה של 2 מדינות, טאיוואן ודרום קוריאה. למעשה של 2 חברות, Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (סימול:TSM) וסמסונג (סימול: 005930.KS בבורסת סיאול) ששולטות ביותר מ-71% מהייצור הגלובלי. אבל טאיוואן, אם נכלול חברות נוספות שם ואת רוב הייצור בסין שגם הוא נעשה ע"י חברות טאיווניות, אחראית למעשה לבדה ל-70% מהייצור הגלובלי. מה שחשוב יותר היא המובילה בייצור מעגלים מודפסים ממוקדי צורך. כך שהאי הקטן, שמאוים ע"י סין ושאינו מוכר ע"י רוב מדינות העולם (כולל "ידידתו" היחידה ארה"ב ) ודרום קוריאה, שמאוימת ע"י הצפון, שולטים למעשה כמעט ב-90% מכול ייצור המעגלים המודפסים בעולם.

• 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
• מניית חברת הביוטכנולוגיה שצונחת ב-43% בעקבות אשפוז של מטופל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המצב הזה, שבו ייצור המשאב התעשייתי החשוב ביותר להתקדמות הטכנולוגית בעולם נשלט ע"י 2 חברות למעשה ובשתי מדינות שחלילה עלולות להיכחד (ועל שתיהן יש איומים מסוג שדומה לאיום האיראני עלינו), אינו מקרי. ארה"ב ויפן, שהובילו את התעשייה בכניסה למאה הנוכחית, העבירו, מסיבות כלכליות, את ייצור המעגלים המודפסים לסין, לדרום קוריאה ולטאיוואן. החרם של טראמפ על סין הוביל למעבר של חברות אמריקאיות מרכישת מעגלים מחברות סיניות לטאיוואן בעיקר, במיוחד ל TSM. בימים אלו מנהלת ארה"ב מאבק להחזרת ייצור המעגלים לארה"ב.

וול סטריט נכנסת לתמונה: תעשיית השבבים, הייתה אחת התעשיות החביבות על המשקיעים והאנליסטים בגאות הטכנולוגית של וול סטריט בשנים 1994-2000 ואחת האחראיות לניפוח בועת 2000 בגלל החלומות שיצרה. התעשייה הזו "אחראית" לא פחות להתפוצצות הבועה ב-2000-2 בגלל ההערכות שהעניקו המשקיעים, בעידוד האנליסטים, לחברות שייצגו את התעשייה. לאחר  בועת 2000 נכנסו מניות חברות השבבים לתרדמת שנמשכה, פחות או יותר עד 2009 וזאת כאשר במיין סטריט הייתה התקדמות מהירה.

היציאה ממשבר 2008 ובעיקר הופעת הטלפון האלחוטי החכם וכול המשמעויות שנגזרות מכך החזירו את המשקיעים למניות תעשיית השבבים והן חזרו למעמד "אהובות האנליסטים והמשקיעים", אהבה שהלכה וגדלה ככול שמהפכת הטכנולוגיה ספקה מוצרים חדשים ומשבשים. ב 2015-16 התחילו לחזור "הערכות חלל" למניות השבבים והסיבה לכך הייתה ההבנה שמהפכת הטכנולוגיה אכן משנה את העולם (ההצלחה של TSLA ושכמותה) והמחשבה שהמהפכה רק בתחילתה ואין טעם לפיכך להעריך חברות טכנולוגיה לפי כללי החשבונאות הרגילים אלא בהתאם לחלום, חזרה לככב בוול סטריט.

• מקאו חוזרת לחיים: המהמרים הכבדים שופכים מיליארדים והקזינו מזנק
• פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

אלא שהפעם, להבדיל מהערכות 2000 שנשענו על חלומות בלבד, נשענו החלומות, מ-AMZN ועד NVDA ומ-TSLA עד NFLX על צמיחה מהירה ורווחיות מדהימה, אפילו  התחילה חלוקת דיווידנד. בקיץ 2021, כאשר שבר מדד הנאסד"ק את שיא כול הזמנים והגיע ל 16212 הוא היה גבוה  ב-215% מהשיא של 5132 איליו הגיע בשיא בועת 2000 שאז אמרו המומחים, "ייקח למדד דורות, אם בכלל, לחזור לרמות כאלו". אבל הם טעו כי בדרך ל 2021 הפכו רוב החלומות של 2000 בוול סטריט למציאות מהממת במיין סטריט.

בין תחילת 2018 לסוף 2021 עלה הנאסד"ק ב-65% ונעשה ברור שאפקט החלום הולך ומגדיל חלקו בהערכת החברות מעל ומעבר להצלחתן העסקית, משהו בדומה לתרומתו ב-2000. בדרך לשיא האחרון, בתחילת 2020, פרצה הקורונה ולאור הציפיות דאז שהמגפה  תגרום למיתון התחיל תיקון שהסתיים תוך זמן קצר וקצב העליות במניות אפילו עלה עד אוגוסט 2021. העלייה הזו, ללא קשר לשום דבר אחר, חייבה תיקון ערכים משמעותי ובמיוחד במחצית השנייה של 2021 כי אפקט החלום בהערכות המניות הפך לעיקר ההערכה אבל דווקא הקורונה, בגלל החיסונים והעליות בצריכה בשל המסחר המקוון, הגדילה את אפקט החלום וכנראה שצריך היה זעזוע חיצוני על מנת לתקן הערכים וכתבנו זאת בקביעות מאז שיאי 2018.

את הזעזוע החיצוני שהעיר המשקיעים הביא פוטין בתוצאות הכלכליות של הפלישה לאוקראינה שהביאו לעליות חדות של מחירי הסחורות והאנרגיה, יצרו תהליך  של משבר בשרשרת האספקה, הציתו את האינפלציה והעלאת ריביות והעלו את החשש  ממיתון, ללהקה כזו של ברבורים שחורים איש לא ציפה וכאן נחזור לשבבים.

בעיית הייצור של המעגלים בבתי היציקה הפכה קשה יותר  לאחר פריצת הקורונה כאשר בגלל החשש מירידות בביקוש צרכני וכניסה למיתון הביאו את TSM וסאמסונג  לסגירת קווי יצור במפעלים ברחבי העולם, במהלך 2020, על מנת להימנע מהצטברות מלאים (מלאי, במעגלים, בעייתי בגלל  החדשנות המהירה). בעודם מקטינים את כושר הייצור בבתי היציקה התעלמו מהעלייה החדה בצריכה בארה"ב תחילה וגלובלית בעקבותיה, צריכה שעלתה במיוחד למוצרים ותהליכים שהמוליכים למחצה מפעילים רכישות מקוונות, משחקי ווידאו, הפינטק ולא מעט הקריפטומניה. הביקוש המסיבי לשדרוג הטלפונים האלחוטיים ל-G5 בהודו לבדה הביא את ראש ממשלתה מודי לזמן את 2 הענקיות מטאיוואן, TSM ו-Foxconn להקים בתי יציקה ומפעלי קומפוננטות אלקטרוניות בהודו לצורך עמידה בביקוש ותתפלאו אבל גם הביקושים הגואים לבתים חכמים בהודו לוחצים.

ביקושי השיא לשבבים, שהגיעו לספקים בתחילת 2021, לצד הוצאת הייצור הסיני מהתמונה החריפו גם את משבר האספקה. בתחילת 2021 נתקלה תעשיית הרכב האמריקאית במשבר של חוסר בשבבים וזה עורר את הבית הלבן ובפברואר 2021 חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על צו ביצוע לטפל במחסור בשבבים באמצעים שונים ובאפריל יזם מפגש ווירטואלי עם מנכ"לים של חברות טכנולוגיה גדולות ופקידי ממשל בארה"ב כדי לדבר על שיפור החוסן של שרשרת האספקה ​​של מוליכים למחצה. בספטמבר 2021 נערכה פגישה נוספת בבית הלבן שם לחץ הנשיא על יצרני רכב, יצרני שבבים ואחרים לספק מידע על פתרון המשבר המתמשך ובאותו החודש כינסה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, ישיבת נציבות דחופה בנושא העברת "חוק השבבים האירופי" שהאיחוד האירופי ישתמש בו כדי "לדחוף להגברת חוסן וריבונות בשרשרת אספקה ​​אזורית של מוליכים למחצה".

בדצמבר 2021 הודיעה הודו על "הקצבת 10 מיליארד דולרים לפיתוי חברות מעגלים מודפסים להקמת מפעלי יציקה בהודו" שבו תממן הממשלה 50%  מעלות ההקמה כמענק. ומי המועמדות עד כה? טאור (סימול:TSEM), TSM ו-Foxconn. הודו, במסגרת ההודעה, מודיעה שהיא מעמידה עצמה כפתרון לבעיה . בתחילת 2021 פרץ משבר השבבים במלוא עוזו "ועזר" לברבורים השחורים להוביל לתיקון הנוכחי סל ה SOXX למשל שבנובמבר 2021 הגיע לשיא כול הזמנים של 559 התדרדר מאז בכ-23%.

האם הפתרון קרוב? מבחינת מיין סטריט, לא, כי הבעיה כרגע שלהגיע לסגירת הפער בין הביקושים לאספקת השבבים צריך השקעות עתק וזמן ארוך. הקמה של בית יציקה מחייבת תנאים מוקדמים מיוחדים כמו סביבות מבוקרות טמפרטורה, בקרת אבק, ציוד נדיף ביותר, יכולת עמידה ברגולציה והרבה ידע וזאת לצד מינימום חמש שנים של זמן כדי להכין אותו לייצור. שלא לדבר על העלות הגבוהה להקמת Fab. בניית מתקן לייצור מוליכים למחצה בלבד מוערכת בעלות של בין 15 מיליארד דולר ל-20 מיליארד דולר, והערכה היא שיש רק שמונה חברות מוליכים למחצה בעולם שיכולות לעמוד בעלות כזו, TSM, סמסונג או SMIC הסינית כדוגמאות.

רוב ענקיות השבבים האמריקאיות, אינטל, AMD, טקסס אינסטרומנטס ואחרות, יצאו למעשה מתחום בתי היציקה בשל חוסר הכדאיות הכלכלית ואי היכולת להתחרות בטאיוואן ובסין והן פועלות בשלבים שלאחר שלב "היציקה", עיצוב, מערכות, שיווק וכו'. חברת המעגלים האמריקאית היחידה בין 8 החברות היא GlobalFoundries  (סימול:GFS) שהייתה בבעלות AMD ונמכרה לחברה מהאמירויות שהנפיקה אותה בשנה שעברה. על אלו לוחץ הנשיא ביידן לחזור. הרכישה של טאוואר ע"י אינטל היא, ללא ספק, חלק  מהספור כי  להקים  בית יציקה מתמחה ברמת הידע שצברה טאור יהיה קשה ביותר כיום ולטאוואר זו החלטה נכונה בגלל "הגב" של אינטל. בכול מקרה סגירת הפערים תהיה קשה ביותר ובעיקר תלויה בענקיות שהזכרנו שיכולות להוסיף קווי ייצור במהירות יחסית והן, לדעתי וכנהוג בארץ האפשרויות, ממתינות למענקים (לתימרוץ) מהאוצר האמריקאי. אגב, העמדה הקשוחה שלפתע מפגין ביידן בנושא טאיוואן קשורה גם היא בנושא כי מתקיים כרגע מו"מ בין טאיוואן לארה"ב על הרחבת ייצור המעגלים והשת"פ בין המדינות, מו"מ שהתחיל כשפוטין נכנס לאוקרינה

.

אז מה עושים עם ה SOXX ושאר סלי השבבים? מה שיקרה הוא שמחירי המעגלים למיניהם יעלו תחילה שהרי זה משבר שפרץ בגלל עודף ביקוש. תבדקו מיהן למשל 35 החברות ב-SOXX, גורם החלום שניפח אותן כמעט ונעלם, אינטל לא רכשה את TSEM כי הביזנס חלש, ההפך. נראה לי שה-SOXX וחברותיה נמצאות באזור האיסוף ורגע "ההזדמנות" מתקרב. האפשרות האחרות היא שיבטלו את המכונית האוטונומית, הטלפוניה החכמה, הרובוטיקה ודברים דומים להם ואם זה יקרה ה SOXX בצרות.