הדולר נחשב במשך שנים למטבע שבו נשמרות הרזרבות הלאומיות של כל מדינות העולם, לאור יציבותו והביטחון שהוא סיפק לאורך השנים. זו המציאות גם כיום כשמרבית הרזרבות הלאומיות של מדינות העולם נשמרות במטבע האמריקאי. הרזרבות הלאומיות של המדינות ברחבי העולם עמדו על 12.83 טריליון דולר בשנה שעברה, רובם בניירות ערך מארצות הברית ואירופה, כשהדולר מהווה כ-60% מהם והיורו 20%. 

אמנם לאור המשבר הגיאופוליטי הנוכחי מתרבים הקולות שמפקפקים בהמשך השימוש במטבע כרזרבה, וזאת לאור הסנקציות האמריקאיות והמערביות שלא מאפשרות לממשלה הרוסית להשתמש ברזרבות שלה. כך קרה גם לאירנים בעקבות ביטול עסקת הגרעין. רק לפני כשנה דבר דומה קרה לאפגנים שהזהב שהחזיקו בארצות הברית נלקח מהם, כדי שלא יגיע לידי ארגון הטאליבן ששולט כעת במדינה. בעצם כל מדינה שסומכת על הדולר, תלויה במידה כזו או אחרת בארצות הברית.

כך גם במשבר הנוכחי. בעקבות הפלישה הרוסית הוחלט על הוצאת כמה בנקים רוסיים ממערכת הסוויפט העולמית, אבל בצעד שאולי אפילו חמור יותר, החליטו במערב להקפיא נכסים רוסיים בשווי 630 מיליארד דולר ואת רזרבות הזהב של המדינה, ובכך מונעים מהבנק המרכזי הרוסי להגן על ערך הרובל שאיבד כבר רבע מערכו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה.

הרוסים יש לומר, חזו זאת מראש, והחל משנת 2014 החלו להסיט חלק משמעותי מהרזרבות הלאומיות שלהם מדולר לנכסים אחרים. בשנת 2021 הנכסים הנקובים בדולר היוו רק כ-16% מהרזרבות של רוסיה, בעוד הזהב היה 21.7% והיורו 32.3%. שאר הנכסים היו ביואן או בליש"ט ובנכסים אחרים. למפרע התברר שזה לא ממש עזר להם, לאור העובדה שיותר ממחצית מהרזרבות שמורות בבנקים אמריקאים, אירופאים, יפנים, אוסטרלים קנדים ויפנים, וכל המדינות הללו משתתפות בסנקציות. 

• אילו הזדמנויות השקעה הסכסוך הסיני-אמריקאי יוצר?
• בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כך זה גורם לרבים לחשוב שמדינות רבות יפסיקו לראות בדולר את ברירת המחדל ליצירת רזרבות לאומיות לעיתות משבר. ייתכן שגם סין צופה ומסיקה את המסקנות שלה. לסין יש נכסים דולריים במעל 3 טריליון דולר והיא המדינה עם הרזרבות הדולריות הגדולות בעולם. החלטה אסטרטגית של סין לצאת מהדולר כמטבע המרכזי של הרזרבות שלה יגרום לשינוי טקטוני במערכת הפיננסית העולמית. 

הדעות שהדולר עתיד לאבד את מעמדו כברירת המחדל למדינות השונות ברחבי העולם קיבלו חיזוק מפתיע דווקא מיושב ראש הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל בנואומו ביום רביעי, שאמר שיתכן שיהיה יותר ממטבע אחד שישמש כרזרבה. ההצהרה הזו הרימה הרבה גבות ברחבי עולם, אולם האמת שהיא הוצאה מהקשרה. מה שאמר פאואל היה שייתכן שדבר כזה יקרה, ואם יקרה ארצות הברית תצטרך לפעול, אך בינתיים זה לא קורה. על כל פנים האפשרות הזו פתוחה בפני מדינות רבות שלא צריכות את האישור של פאואל כדי להחליט על הדרך שבה הן רוצות לשמור את הרזרבות הלאומיות שלהן. 

בארי איכנגרין מאוניברסיטת ברקלי, מומחה לענייני ניהול רזרבות לאומיות, אומר שמטרות הרזרבות האלו הן להתערב ולייצב את המטבע המקומי, וכן להוות הגנה בפני אסונות, מלחמות או זעזועים אחרים. לאור ההתפתחויות האחרונת היכולת של הרזרבות להשיג את המטרה השניה מוטלת בספק, והתוצאה תהיה, לדבריו, ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. "אם המדינות יראו שהרזרבות וניהול ניירות הערך הזרים שברשותן הוא פחות שימושי וזמין, הן תצטרכנה לקבל את זה ששערי המטבעות שלהם יהיו תנודתיים, כך שהם יצטרכו לחזק את המערכת הפיננסית שלהם כנגד שינויי שער שנובעים מהפרעות, לדוגמה על ידי הפחתת הלוואות במטבעות זרים". 

• בריאן קרנסטון ו-OpenAI נגד הקלות הבלתי נסבלת של הדיפ-פייק
• נטפליקס לקראת צמיחה דו ספרתית? מה חושבים האנליסטים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%

גם זולטאן פוזסאר, כלכלן הבנק קרדיט סוויס, שהיה בעברו חבר הפד של ניו יורק, שבדרך כלל נחשב ככלכלן שמרן שבעד הסטאטוס קוו, הזהיר השבוע שניתוק של רוסיה מהמערכת הפיננסית יכול לגרום לכדור שלג שיגרום לשינוי כל המערכת הפיננסית העולמית ובסופו של דבר הדולר יאבד את הדומיננטיות העולמית שלו. הוא אמר השבוע לבלומברג כי "המסר שנשלח לכל המדינות הן שהן לא יכולות לסמוך על הכסף שהן צוברות שיהיה באמת שלהן בעיתות משבר", ולכן פחות ופחות הן יראו ערך בניהול יתרות מטבע חוץ בדולרים. 

התוצאה אם כן, שמדינות שעלולות להיכנס לקונפליקטים עם ארצות הברית כמו סין, הודו, אירן ואחרות, יחפשו להן מעתה אפשרויות אחרות. הבעיה הגדולה שלהן תהיה למצוא אלטרנטיבה יציבה ובטוחה. היואן הסיני מהווה כעת רק 2.7% מהרזרבות העולמיות הוא אחד המועמדים המרכזיים לשמש בתפקיד. מועמד נוסף הוא הזהב. הבעיה של הזהב היא הכמות המוגבלת שלו, והעובדה שהוא יצטרך להיות מוערך מחדש בערך גבוה בהרבה מהערך הנוכחי, אם יהפוך להיות ברירת המחדל של מדינות רבות. 

אלטרנטיבה נוספת, מאד ספקולטיבית, היא עולם הקריפטו. אולם נראה שזה עוד מוקדם מדי והנכס ספקולטיבי מדי. אזרחים רוסים רבים אמנם נהרו אל הקריפטו כמקום מפלט לכסף שלהם, וכך עשו גם האוקראינים, אך כדי שמדינות יאמצו מדיניות כזו וישימו את מבטחם הכלכלי בנכס הספקולטיבי דרושה עוד כברת דרך ארוכה. 

אחרים סוברים שאין באמת חשש לאיבוד הדומיננטיות של הדולר. מרק צ'נדלר מחברת בנוקברן גלובל פורקס אומר שהוא לא קונה את התיאוריה הזו. הסיבה המרכזית לדבריו היא שאין באמת אלטרנטיבה ריאלית. גם האירופאים השתתפו בסנקציות, כך שהיורו לא יכול היה להיות אלטרנטיבה. ביחס לקריפטו כאלטרנטיבה אומר צ'נדלר: "לצאת מניירות ערך ולוותר על תשואה, נזילות שקיפות וביטחון, בשביל מה בדיוק?". 

בנוסף, בהתחשב בקונצנזוס העולמי נגד ולדימיר פוטין, צ'נדלר לא רואה כלכלה גדולה כשלהי שתנסה להציב אלטרנטיבה למערכת הפיננסית העולמית שתסיים את הדומיננטיות של הדולר, לפחות לא לעת עתה. "פוטין עשה מה שכמה נשיאים אמריקאים נכשלו - הוא איחד מחדש את ברית נאט"ו, הגדיל את תקציב הביטחון הגרמני וגרם לחברות בינלאומיות להשתתף בסנקציות" אומר צ'נדלר "הדומינטיות האמריקאית נראית חזקה יותר לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. אפילו הבנקים הסינים מקיימים את הסנקציות האמריקאיות, ונראה שסין ורוסיה דווקא מתרחקות".