הדולר ממשיך לרדת
צילום: Pixabay

האם הדולר יאבד את הדומיננטיות שלו בעקבות הסנקציות או דווקא יתחזק?

הסנקציות חסרות התקדים נגד הכלכלה והנכסים הרוסיים העלו סימני שאלה לגבי עתידו של הדולר כמטבע הרזרבה הלאומית העולמי, ויש מומחים שמזהירים מפני איבוד הדומיננטיות שלו, מצד שני אחרים חושבים שאין באמת אלטרנטיבה לדולר, ושהאחדות הבנלאומית העוצמתית וחסרת התקדים נגד רוסיה דווקא מחזקת את הדומיננטיות של האמריקאית
גיא טל | (3)

הדולר נחשב במשך שנים למטבע שבו נשמרות הרזרבות הלאומיות של כל מדינות העולם, לאור יציבותו והביטחון שהוא סיפק לאורך השנים. זו המציאות גם כיום כשמרבית הרזרבות הלאומיות של מדינות העולם נשמרות במטבע האמריקאי. הרזרבות הלאומיות של המדינות ברחבי העולם עמדו על 12.83 טריליון דולר בשנה שעברה, רובם בניירות ערך מארצות הברית ואירופה, כשהדולר מהווה כ-60% מהם והיורו 20%. 

אמנם לאור המשבר הגיאופוליטי הנוכחי מתרבים הקולות שמפקפקים בהמשך השימוש במטבע כרזרבה, וזאת לאור הסנקציות האמריקאיות והמערביות שלא מאפשרות לממשלה הרוסית להשתמש ברזרבות שלה. כך קרה גם לאירנים בעקבות ביטול עסקת הגרעין. רק לפני כשנה דבר דומה קרה לאפגנים שהזהב שהחזיקו בארצות הברית נלקח מהם, כדי שלא יגיע לידי ארגון הטאליבן ששולט כעת במדינה. בעצם כל מדינה שסומכת על הדולר, תלויה במידה כזו או אחרת בארצות הברית.

כך גם במשבר הנוכחי. בעקבות הפלישה הרוסית הוחלט על הוצאת כמה בנקים רוסיים ממערכת הסוויפט העולמית, אבל בצעד שאולי אפילו חמור יותר, החליטו במערב להקפיא נכסים רוסיים בשווי 630 מיליארד דולר ואת רזרבות הזהב של המדינה, ובכך מונעים מהבנק המרכזי הרוסי להגן על ערך הרובל שאיבד כבר רבע מערכו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה.

הרוסים יש לומר, חזו זאת מראש, והחל משנת 2014 החלו להסיט חלק משמעותי מהרזרבות הלאומיות שלהם מדולר לנכסים אחרים. בשנת 2021 הנכסים הנקובים בדולר היוו רק כ-16% מהרזרבות של רוסיה, בעוד הזהב היה 21.7% והיורו 32.3%. שאר הנכסים היו ביואן או בליש"ט ובנכסים אחרים. למפרע התברר שזה לא ממש עזר להם, לאור העובדה שיותר ממחצית מהרזרבות שמורות בבנקים אמריקאים, אירופאים, יפנים, אוסטרלים קנדים ויפנים, וכל המדינות הללו משתתפות בסנקציות. 

כך זה גורם לרבים לחשוב שמדינות רבות יפסיקו לראות בדולר את ברירת המחדל ליצירת רזרבות לאומיות לעיתות משבר. ייתכן שגם סין צופה ומסיקה את המסקנות שלה. לסין יש נכסים דולריים במעל 3 טריליון דולר והיא המדינה עם הרזרבות הדולריות הגדולות בעולם. החלטה אסטרטגית של סין לצאת מהדולר כמטבע המרכזי של הרזרבות שלה יגרום לשינוי טקטוני במערכת הפיננסית העולמית. 

הדעות שהדולר עתיד לאבד את מעמדו כברירת המחדל למדינות השונות ברחבי העולם קיבלו חיזוק מפתיע דווקא מיושב ראש הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל בנואומו ביום רביעי, שאמר שיתכן שיהיה יותר ממטבע אחד שישמש כרזרבה. ההצהרה הזו הרימה הרבה גבות ברחבי עולם, אולם האמת שהיא הוצאה מהקשרה. מה שאמר פאואל היה שייתכן שדבר כזה יקרה, ואם יקרה ארצות הברית תצטרך לפעול, אך בינתיים זה לא קורה. על כל פנים האפשרות הזו פתוחה בפני מדינות רבות שלא צריכות את האישור של פאואל כדי להחליט על הדרך שבה הן רוצות לשמור את הרזרבות הלאומיות שלהן. 

בארי איכנגרין מאוניברסיטת ברקלי, מומחה לענייני ניהול רזרבות לאומיות, אומר שמטרות הרזרבות האלו הן להתערב ולייצב את המטבע המקומי, וכן להוות הגנה בפני אסונות, מלחמות או זעזועים אחרים. לאור ההתפתחויות האחרונת היכולת של הרזרבות להשיג את המטרה השניה מוטלת בספק, והתוצאה תהיה, לדבריו, ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. "אם המדינות יראו שהרזרבות וניהול ניירות הערך הזרים שברשותן הוא פחות שימושי וזמין, הן תצטרכנה לקבל את זה ששערי המטבעות שלהם יהיו תנודתיים, כך שהם יצטרכו לחזק את המערכת הפיננסית שלהם כנגד שינויי שער שנובעים מהפרעות, לדוגמה על ידי הפחתת הלוואות במטבעות זרים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם זולטאן פוזסאר, כלכלן הבנק קרדיט סוויס, שהיה בעברו חבר הפד של ניו יורק, שבדרך כלל נחשב ככלכלן שמרן שבעד הסטאטוס קוו, הזהיר השבוע שניתוק של רוסיה מהמערכת הפיננסית יכול לגרום לכדור שלג שיגרום לשינוי כל המערכת הפיננסית העולמית ובסופו של דבר הדולר יאבד את הדומיננטיות העולמית שלו. הוא אמר השבוע לבלומברג כי "המסר שנשלח לכל המדינות הן שהן לא יכולות לסמוך על הכסף שהן צוברות שיהיה באמת שלהן בעיתות משבר", ולכן פחות ופחות הן יראו ערך בניהול יתרות מטבע חוץ בדולרים. 

התוצאה אם כן, שמדינות שעלולות להיכנס לקונפליקטים עם ארצות הברית כמו סין, הודו, אירן ואחרות, יחפשו להן מעתה אפשרויות אחרות. הבעיה הגדולה שלהן תהיה למצוא אלטרנטיבה יציבה ובטוחה. היואן הסיני מהווה כעת רק 2.7% מהרזרבות העולמיות הוא אחד המועמדים המרכזיים לשמש בתפקיד. מועמד נוסף הוא הזהב. הבעיה של הזהב היא הכמות המוגבלת שלו, והעובדה שהוא יצטרך להיות מוערך מחדש בערך גבוה בהרבה מהערך הנוכחי, אם יהפוך להיות ברירת המחדל של מדינות רבות. 

אלטרנטיבה נוספת, מאד ספקולטיבית, היא עולם הקריפטו. אולם נראה שזה עוד מוקדם מדי והנכס ספקולטיבי מדי. אזרחים רוסים רבים אמנם נהרו אל הקריפטו כמקום מפלט לכסף שלהם, וכך עשו גם האוקראינים, אך כדי שמדינות יאמצו מדיניות כזו וישימו את מבטחם הכלכלי בנכס הספקולטיבי דרושה עוד כברת דרך ארוכה. 

אחרים סוברים שאין באמת חשש לאיבוד הדומיננטיות של הדולר. מרק צ'נדלר מחברת בנוקברן גלובל פורקס אומר שהוא לא קונה את התיאוריה הזו. הסיבה המרכזית לדבריו היא שאין באמת אלטרנטיבה ריאלית. גם האירופאים השתתפו בסנקציות, כך שהיורו לא יכול היה להיות אלטרנטיבה. ביחס לקריפטו כאלטרנטיבה אומר צ'נדלר: "לצאת מניירות ערך ולוותר על תשואה, נזילות שקיפות וביטחון, בשביל מה בדיוק?". 

בנוסף, בהתחשב בקונצנזוס העולמי נגד ולדימיר פוטין, צ'נדלר לא רואה כלכלה גדולה כשלהי שתנסה להציב אלטרנטיבה למערכת הפיננסית העולמית שתסיים את הדומיננטיות של הדולר, לפחות לא לעת עתה. "פוטין עשה מה שכמה נשיאים אמריקאים נכשלו - הוא איחד מחדש את ברית נאט"ו, הגדיל את תקציב הביטחון הגרמני וגרם לחברות בינלאומיות להשתתף בסנקציות" אומר צ'נדלר "הדומינטיות האמריקאית נראית חזקה יותר לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. אפילו הבנקים הסינים מקיימים את הסנקציות האמריקאיות, ונראה שסין ורוסיה דווקא מתרחקות". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן (ל"ת)
    הדולר ימשיך להיות המטבע החזק וערכו יעלה מאוד 04/03/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא לקנות דירה במחירי עושק וחזירות (ל"ת)
    מחירי הדל"ן והשכירות בישראל = עושק וחזירות 04/03/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
  • נכון, מה הקשר אבל? (ל"ת)
    דוד 05/03/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
מקרון צרפתמקרון צרפת

הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות

צרפת מתמודדת עם האטה כלכלית וחוסר יציבות פוליטית: הבנק המרכזי מוריד תחזיות צמיחה, פיץ' מפחיתה דירוג אשראי והשווקים דורשים תשואה גבוהה יותר על החוב הממשלתי

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי של צרפת הודיע על הפחתת תחזיות הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ב־0.1 נקודת אחוז, בעקבות חוסר הוודאות הפוליטי שנוצר לאחר נפילת הממשלה השנייה בתוך פחות משנה. הבנק מזהיר כי צרפת עלולה להישאר מאחור ביחס לשאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות.


המצב הכלכלי בצרפת מסתבך. ראש הממשלה החדש, סבסטיאן לקורנו, מנסה לגבש תקציב ל־2026 תוך ניהול משא ומתן עם מפלגות האופוזיציה. אך מפלגות מהשמאל והימין הקיצוניים דורשות בחירות חדשות במקום לסייע בגיבוש הסכמות, מה שמקשה על תהליך קבלת ההחלטות. המפלגה הסוציאליסטית, שעל תמיכתה תלויה יציבות הממשלה, דורשת להעלות מסים על עסקים ולהאט את תהליך צמצום הגירעון – הגדול ביותר באיחוד האירופי. קו זה מנוגד לרצון השווקים, והדבר מתבטא בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הצרפתיות ביחס למדינות שכנות.


פיץ' הורידה דירוג

חברת הדירוג פיץ' הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של צרפת מ-AA- ל-A+, בשל חששות מיכולת הממשלה לעמוד ביעדי התקציב ולהגיב למצבי חירום כלכליים. המהלך משקף הערכה גוברת של המשקיעים כי צרפת נעשית פחות יציבה מבחינה פיסקלית.


הבנק המרכזי הצרפתי מזהיר מפני המשך מדיניות כזו. הכלכלן הראשי אוליביה גארנייה אמר כי אם לא יתקדמו בצמצום הגירעון, "אי הוודאות הפיסקלית תתרחב, והחלטות השקעה ותעסוקה של עסקים ומשקי בית יישארו מהוססות". נגיד הבנק, פרנסואה וילרואה דה גלהאו, הוסיף כי הממשלה הבאה חייבת להישאר מחויבת ליעד של גירעון של 3% מהתמ"ג עד 2029. לדבריו, "אם נכשלים בתחילת הדרך, קשה לשכנע שהיעד יושג בזמן".

התחזיות החדשות

התחזית המעודכנת מצביעה על האטה בצמיחה לעומת שאר מדינות האיחוד האירופי בשנים הקרובות. הבנק צופה צמיחה מתונה ב-2026 וב-2027, ומדגיש כי עסקים ומשקי בית נוטים לעכב השקעות עד שתהיה בהירות בנוגע למדיניות התקציב.


דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים

נשיא ארה״ב דוחף לביטול חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות, מהלך שעשוי לגרום לפגיעה בשקיפות, להעמקת פערי מידע בין משקיעים ולתנודתיות גבוהה יותר בשווקים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ חוזר לרעיון ישן שלו: ביטול החובה על חברות ציבוריות לפרסם דוחות כספיים מדי רבעון והסתפקות בדיווח חצי־שנתי. השבוע טראמפ חזר והעלה את ההצעה ברשתות החברתיות, והפעם ייתכן שיש לו יותר כוח לקדם שינוי רגולטורי. למרות זאת, נראה שהמשקיעים לא מתלהבים. אין לחץ מצד השוק על הרשות לניירות ערך האמריקנית לשנות את דרישות הדיווח, כשהמשמעות של מהלך כזה היא פחות מידע למשקיעים ויותר חוסר־וודאות.


הרבה סיבות למה זה רעיון גרוע

דיווח כספי סדיר ושקוף מפחית לחברות את עלויות הגיוס. ככל שהמידע אמין ונגיש יותר, כך קל וזול לחברה לגייס הון או ליטול אשראי. איש לא רוצה להמתין שלושה חודשים נוספים כדי לגלות התפתחויות שליליות, כמו מעבר של חברה מרווח להפסד. באותה מידה, איש אינו מעוניין להחמיץ שינוי פתאומי לטובה, כפי שקרה באנבידיה. זו גם אחת הסיבות לכך שעלות ההון של חברות אמריקניות נחשבת לאורך שנים לנמוכה יחסית לעולם.


פחות דוחות כספיים עלולים להוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניות. מרווחי זמן ארוכים בין פרסומים יוצרים "קפיצות" חדות כאשר סוף־סוף מתפרסם המידע. יתרה מכך, העובדה שמידע אינו מדווח לציבור אינה אומרת שאינו קיים. מנהלים ובעלי תפקידים עדיין מחזיקים בו ועלולים להשתמש בו לפני כולם.


הפחתת תדירות הדיווח תחזק במיוחד את היתרון של משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה ישירה להנהלות, ותפגע במשקיעים פרטיים. דיווח קבוע מסייע לאזן את תנאי השוק. גם מנקודת מבט עסקית רחבה הצעד אינו מתיישב עם המציאות. מחזורי העסקים מתקצרים, לא מתארכים.


שוק הבינה המלאכותית ממחיש את זה היטב, כאשר לפני שלוש שנים כמעט שלא הוזכר, וכיום הוא משנה ענפים שלמים. המתנה של חצי שנה בין דוחות כספיים עלולה להיחשב נצח בתעשיות דינמיות כאלה.


תחזיות רווח לעומת דיווח שוטף