הדולר ממשיך לרדת
צילום: Pixabay

האם הדולר יאבד את הדומיננטיות שלו בעקבות הסנקציות או דווקא יתחזק?

הסנקציות חסרות התקדים נגד הכלכלה והנכסים הרוסיים העלו סימני שאלה לגבי עתידו של הדולר כמטבע הרזרבה הלאומית העולמי, ויש מומחים שמזהירים מפני איבוד הדומיננטיות שלו, מצד שני אחרים חושבים שאין באמת אלטרנטיבה לדולר, ושהאחדות הבנלאומית העוצמתית וחסרת התקדים נגד רוסיה דווקא מחזקת את הדומיננטיות של האמריקאית
גיא טל | (3)

הדולר נחשב במשך שנים למטבע שבו נשמרות הרזרבות הלאומיות של כל מדינות העולם, לאור יציבותו והביטחון שהוא סיפק לאורך השנים. זו המציאות גם כיום כשמרבית הרזרבות הלאומיות של מדינות העולם נשמרות במטבע האמריקאי. הרזרבות הלאומיות של המדינות ברחבי העולם עמדו על 12.83 טריליון דולר בשנה שעברה, רובם בניירות ערך מארצות הברית ואירופה, כשהדולר מהווה כ-60% מהם והיורו 20%. 

אמנם לאור המשבר הגיאופוליטי הנוכחי מתרבים הקולות שמפקפקים בהמשך השימוש במטבע כרזרבה, וזאת לאור הסנקציות האמריקאיות והמערביות שלא מאפשרות לממשלה הרוסית להשתמש ברזרבות שלה. כך קרה גם לאירנים בעקבות ביטול עסקת הגרעין. רק לפני כשנה דבר דומה קרה לאפגנים שהזהב שהחזיקו בארצות הברית נלקח מהם, כדי שלא יגיע לידי ארגון הטאליבן ששולט כעת במדינה. בעצם כל מדינה שסומכת על הדולר, תלויה במידה כזו או אחרת בארצות הברית.

כך גם במשבר הנוכחי. בעקבות הפלישה הרוסית הוחלט על הוצאת כמה בנקים רוסיים ממערכת הסוויפט העולמית, אבל בצעד שאולי אפילו חמור יותר, החליטו במערב להקפיא נכסים רוסיים בשווי 630 מיליארד דולר ואת רזרבות הזהב של המדינה, ובכך מונעים מהבנק המרכזי הרוסי להגן על ערך הרובל שאיבד כבר רבע מערכו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה.

הרוסים יש לומר, חזו זאת מראש, והחל משנת 2014 החלו להסיט חלק משמעותי מהרזרבות הלאומיות שלהם מדולר לנכסים אחרים. בשנת 2021 הנכסים הנקובים בדולר היוו רק כ-16% מהרזרבות של רוסיה, בעוד הזהב היה 21.7% והיורו 32.3%. שאר הנכסים היו ביואן או בליש"ט ובנכסים אחרים. למפרע התברר שזה לא ממש עזר להם, לאור העובדה שיותר ממחצית מהרזרבות שמורות בבנקים אמריקאים, אירופאים, יפנים, אוסטרלים קנדים ויפנים, וכל המדינות הללו משתתפות בסנקציות. 

כך זה גורם לרבים לחשוב שמדינות רבות יפסיקו לראות בדולר את ברירת המחדל ליצירת רזרבות לאומיות לעיתות משבר. ייתכן שגם סין צופה ומסיקה את המסקנות שלה. לסין יש נכסים דולריים במעל 3 טריליון דולר והיא המדינה עם הרזרבות הדולריות הגדולות בעולם. החלטה אסטרטגית של סין לצאת מהדולר כמטבע המרכזי של הרזרבות שלה יגרום לשינוי טקטוני במערכת הפיננסית העולמית. 

הדעות שהדולר עתיד לאבד את מעמדו כברירת המחדל למדינות השונות ברחבי העולם קיבלו חיזוק מפתיע דווקא מיושב ראש הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאואל בנואומו ביום רביעי, שאמר שיתכן שיהיה יותר ממטבע אחד שישמש כרזרבה. ההצהרה הזו הרימה הרבה גבות ברחבי עולם, אולם האמת שהיא הוצאה מהקשרה. מה שאמר פאואל היה שייתכן שדבר כזה יקרה, ואם יקרה ארצות הברית תצטרך לפעול, אך בינתיים זה לא קורה. על כל פנים האפשרות הזו פתוחה בפני מדינות רבות שלא צריכות את האישור של פאואל כדי להחליט על הדרך שבה הן רוצות לשמור את הרזרבות הלאומיות שלהן. 

בארי איכנגרין מאוניברסיטת ברקלי, מומחה לענייני ניהול רזרבות לאומיות, אומר שמטרות הרזרבות האלו הן להתערב ולייצב את המטבע המקומי, וכן להוות הגנה בפני אסונות, מלחמות או זעזועים אחרים. לאור ההתפתחויות האחרונת היכולת של הרזרבות להשיג את המטרה השניה מוטלת בספק, והתוצאה תהיה, לדבריו, ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. "אם המדינות יראו שהרזרבות וניהול ניירות הערך הזרים שברשותן הוא פחות שימושי וזמין, הן תצטרכנה לקבל את זה ששערי המטבעות שלהם יהיו תנודתיים, כך שהם יצטרכו לחזק את המערכת הפיננסית שלהם כנגד שינויי שער שנובעים מהפרעות, לדוגמה על ידי הפחתת הלוואות במטבעות זרים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם זולטאן פוזסאר, כלכלן הבנק קרדיט סוויס, שהיה בעברו חבר הפד של ניו יורק, שבדרך כלל נחשב ככלכלן שמרן שבעד הסטאטוס קוו, הזהיר השבוע שניתוק של רוסיה מהמערכת הפיננסית יכול לגרום לכדור שלג שיגרום לשינוי כל המערכת הפיננסית העולמית ובסופו של דבר הדולר יאבד את הדומיננטיות העולמית שלו. הוא אמר השבוע לבלומברג כי "המסר שנשלח לכל המדינות הן שהן לא יכולות לסמוך על הכסף שהן צוברות שיהיה באמת שלהן בעיתות משבר", ולכן פחות ופחות הן יראו ערך בניהול יתרות מטבע חוץ בדולרים. 

התוצאה אם כן, שמדינות שעלולות להיכנס לקונפליקטים עם ארצות הברית כמו סין, הודו, אירן ואחרות, יחפשו להן מעתה אפשרויות אחרות. הבעיה הגדולה שלהן תהיה למצוא אלטרנטיבה יציבה ובטוחה. היואן הסיני מהווה כעת רק 2.7% מהרזרבות העולמיות הוא אחד המועמדים המרכזיים לשמש בתפקיד. מועמד נוסף הוא הזהב. הבעיה של הזהב היא הכמות המוגבלת שלו, והעובדה שהוא יצטרך להיות מוערך מחדש בערך גבוה בהרבה מהערך הנוכחי, אם יהפוך להיות ברירת המחדל של מדינות רבות. 

אלטרנטיבה נוספת, מאד ספקולטיבית, היא עולם הקריפטו. אולם נראה שזה עוד מוקדם מדי והנכס ספקולטיבי מדי. אזרחים רוסים רבים אמנם נהרו אל הקריפטו כמקום מפלט לכסף שלהם, וכך עשו גם האוקראינים, אך כדי שמדינות יאמצו מדיניות כזו וישימו את מבטחם הכלכלי בנכס הספקולטיבי דרושה עוד כברת דרך ארוכה. 

אחרים סוברים שאין באמת חשש לאיבוד הדומיננטיות של הדולר. מרק צ'נדלר מחברת בנוקברן גלובל פורקס אומר שהוא לא קונה את התיאוריה הזו. הסיבה המרכזית לדבריו היא שאין באמת אלטרנטיבה ריאלית. גם האירופאים השתתפו בסנקציות, כך שהיורו לא יכול היה להיות אלטרנטיבה. ביחס לקריפטו כאלטרנטיבה אומר צ'נדלר: "לצאת מניירות ערך ולוותר על תשואה, נזילות שקיפות וביטחון, בשביל מה בדיוק?". 

בנוסף, בהתחשב בקונצנזוס העולמי נגד ולדימיר פוטין, צ'נדלר לא רואה כלכלה גדולה כשלהי שתנסה להציב אלטרנטיבה למערכת הפיננסית העולמית שתסיים את הדומיננטיות של הדולר, לפחות לא לעת עתה. "פוטין עשה מה שכמה נשיאים אמריקאים נכשלו - הוא איחד מחדש את ברית נאט"ו, הגדיל את תקציב הביטחון הגרמני וגרם לחברות בינלאומיות להשתתף בסנקציות" אומר צ'נדלר "הדומינטיות האמריקאית נראית חזקה יותר לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. אפילו הבנקים הסינים מקיימים את הסנקציות האמריקאיות, ונראה שסין ורוסיה דווקא מתרחקות". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן (ל"ת)
    הדולר ימשיך להיות המטבע החזק וערכו יעלה מאוד 04/03/2022 21:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא לקנות דירה במחירי עושק וחזירות (ל"ת)
    מחירי הדל"ן והשכירות בישראל = עושק וחזירות 04/03/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
  • נכון, מה הקשר אבל? (ל"ת)
    דוד 05/03/2022 10:27
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
קרב ענקיות

אנבידיה - תחילת הסוף? גוגל תספק שבבי AI למטא

החודש הרע של אנבידיה - החודש הטוב של גוגל שכבר מתקרבת לשווי של 4 טריליון ומאתגרת את ההובלה של אנבידיה בוול סטריט; האם היא גם תאתגר את ההובלה בתחום השבבים? וגם - שאלות ותשובות על שבבים ועל מלחמת השבבים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה גוגל

בחודשים האחרונים גוגל Alphabet 6.31%  חוזרת למרכז הבמה ובשבועות האחרונים היא פשוט - "הדבר החם ביותר בוול סטריט". אם עד לא מזמן היא היתה מאוימת על ידי הרגולטור שרוצה לחתוך ממנה חלקים בגלל כוחה המונופוליסטי, הרי שדווקא הבינה המלאכותית שמחלישה בהדרגה את מנוע החיפוש המסורתי, הופכת את התחום לתחרותי ומפחיתה את החשש מהרגולטור. כמו כן, דווקא הבינה המלאכותית שהחלה כאיום מתבררת כמוקד כוח עצום לגוגל. בתחרות מול OpenAI גוגל מצמצת פערים וההשקה של ג'ימיני 3 קיבלה תשבוחות גדולות והזניקה את המניה. גוגל דומיננטית מאוד במהפכת ה-AI והמשקיעים מפנימים שזה לא יפגע בחברה, אלא יוסיף לה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


בימים האחרונים המניה עולה כאילו היא "מניית יתר קטנה" - בשלושה ימים עלתה מעל 11%, אחרי סגירת המסחר היא עולה בכ-2.7% ובחודש האחרון עלתה ב-25%. השווי שלה נושק ל-4 טריליון (כשלוקחים בחשבון את העלייה אחרי המסחר אתמול היא ב-3.93 טריליון) וכל זה קורה כשמנגד - אנבידיה, מלכת שבבי ה-AI, מאבדת גובה וירדה בשבועות האחרונים כ-15% לשווי של 4.35 טריליון. אחרי המסחר אנבידיה NVIDIA Corp. 2.05%  ירדה ב-3% וזה התמתן ל-2.1% - המגמה בתקופה האחרונה ברורה: גוגל עולה, אנבידיה יורדת וזה המשיך כאמור אחרי סגירת המסחר כשהסיבה היתה הצלחה לשבבי ה-AI של גוגל. כן, גוגל גם מפתחת שבבי AI ואתמול היתה לה בשורה.    


גוגל עומדת לספק למטא שבבי TPU, שהם מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית, כך דווח בתקשורת האמריקאית וזה השפיע על המניות לאחר סגירת המסחר. זו דרמה גדולה, זה מעורר ספקות ראשונים לגבי הדומיננטיות של אנבידיה בשוק השבבים החם ביותר בעולם. מדובר בעסקה פוטנציאלית בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול רכישה של שבבים למרכזי נתונים של מטא משנת 2027, לצד השכרה דרך שירותי הענן של גוגל כבר בשנה הבאה. המהלך הזה, שמגיע בעיצומו של בום AI, מדגיש את הלחץ הגובר על אנבידיה, ששולטת כיום בכ-85% משוק השבבים לאימון ולהרצת מודלים.

השליטה של אנבידיה מתבטאת גם בנתח השוק האדיר וגם ברווחיות יוצאת דופן. אין חברה בשוק תחרותי ובטח שלא בשוק השבבים עם רווחיות תפעולית של מעל 60% וגולמית של כ-74%. ברור לכל שזה עניין של זמן וכשתגיע ותתגבר התחרות והפער הטכנולוגי יצטמצם, המרווחים ירדו. אם זה יקרה כמו שזה קורה בדרך כלל במקביל לירידה בנתח השוק זה יהיה כואב פעמיים - גם פגיעה במכירות (בנתח השוק) וגם פגיעה ברווחיות. 

הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוק

סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן

צעד מדיני-כלכלי שמשפיע על תעופה, תיירות ושרשרות אספקה - רקע היסטורי, השלכות מיידיות והסלמה אסטרטגית וגם - איך התפתח העימות בין סין ויפן - כל השלבים

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סין יפן

בעוד המתיחות הדיפלומטית בין בייג'ינג לטוקיו הולכת ומחריפה, פרסמה סין הנחיה רשמית לחברות התעופה שלה להפחית באופן משמעותי את מספר הטיסות ליפן, והמהלך ייכנס לתוקף מיידי ויימשך עד מרץ 2026. הצעד, שמגיע על רקע הצהרותיה של ראש ממשלת יפן, סאנאה טקאיצ'י, בנוגע להתערבות צבאית אפשרית במקרה של פלישה סינית לטייוואן, משלב אלמנטים של לחץ מדיני עם השלכות כלכליות ישירות. על פי דיווחים מניקיי אסיה והגרדיאן, כבר בוטלו מאות אלפי כרטיסי טיסה, וההערכות הן שהנזק הכלכלי ליפן עשוי להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד סוף 2025, עם פוטנציאל להפסדים של עד 9 מיליארד דולר אם המגמה תימשך.

ההנחיה, שפורסמה על ידי רשות התעופה האזרחית הסינית (CAAC), מחייבת את החברות להקטין את תדירות הטיסות ב-20% עד 30% במסלולים מרכזיים, כגון סיאנגהאי-אוסקה וצ'ונגצ'ינג-טוקיו. חברות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן וצ'יינה סאדרן איירליינס קיבלו הוראה ליישם את השינויים לעת עתה, עם שיקול דעת פנימי בבחירת המסלולים שייפגעו. המועד - משלהי נובמבר 2025 ועד מרץ 2026 - תואם את תקופת המעבר בין לוחות הזמנים העונתיים של התעופה, מה שמעיד על כוונה להאריך את ההגבלה מעבר לחגי השנה החדשה, תקופה קריטית לתיירות בין המדינות. על פי נתונים מהשוק הסיני, כבר בנובמבר לבדו בוטלו כ-32% מכרטיסי הטיסה ליפן, המהווים כ-500,000 כרטיסים, והחברות מציעות החזרים מלאים ללא קנסות, מה שמעודד ביטולים נוספים.

הרקע הדיפלומטי: הצהרות טקאיצ'י והתגובה הסינית

הרקע הדיפלומטי לעניין נעוץ בהצהרותיה של טקאיצ'י, שמונה לראש הממשלה הראשונה אישה בתולדות יפן באוקטובר 2025. במהלך ועידת הפרלמנט היפני ב-7 בנובמבר, היא אמרה כי "יפן תשקול התערבות צבאית אם סין תנסה לפלוש לטייוואן, כחלק מהאינטרסים האסטרטגיים שלנו באזור". הדברים, שפורסמו גם ב-CNN ובחוות'ם האוס, נתפסו בביג'ינג כהסלמה ישירה, שכן הם מחזקים את הברית היפנית-אמריקאית סביב טייוואן. סין, שרואה בטייוואן חלק בלתי נפרד משטחה, הגיבה מיידית: משרד החוץ הסיני זימן את השגריר היפני להוקעה, והנחה את אזרחיה להימנע מטיולים ליפן עקב "סיכונים ביטחוניים". כתוצאה מכך, אתרי הזמנות סיניים כמו Ctrip דיווחו על ירידה של 80% בהזמנות ליפן לשארית השנה. להרחבה: סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן.

מבחינה כלכלית, ההשפעה על יפן חמורה במיוחד. סין היא מקור התיירות הגדול ביותר של יפן, עם כ-10 מיליון מבקרים בשנה טרום-מגפה, והוצאותיהם מהוות כ-20% מסך ההכנסות מתיירות. על פי הערכות של China Trading Desk, שצוטטו ב-Dim Sum Daily, יפן עלולה לאבד 1.2 מיליארד דולר בהוצאות תיירים סינים עד סוף 2025, בעיקר בתחומי האירוח

, הקמעונאות והפנאי. עסקים באוסקה ובטוקיו, שתלויים בתיירים סינים, כבר מדווחים על ביטולים המוניים: חברת התיירות East Japan International Travel Service איבדה 80% מההזמנות לנובמבר-דצמבר. אם ההגבלה תימשך עד 2026, ההפסדים הכוללים עשויים להגיע ל-9 מיליארד דולר, דבר שיחייב את יפן לגוון מקורות תיירות - אולי דרך אירופה או דרום-מזרח אסיה - אך זה ייקח זמן ויישפיע על תעשיות מקומיות.