השתתפת בהנפקה של ישראלית בוול סטריט - כמה הפסדת?
שנת 2021 הייתה שנת שיא מבחינת הנפקות ישראליות בוול סטריט עם לא פחות מ-22 הנפקות של חברות ישראליות מעבר לים. חלקן היו הנפקות בפרופיל גבוה מאד על שווי של מיליארדים ותקוות גדולות של המשקיעים וחלקן צנועות יותר.
הגל הומרץ על ידי הרבה מאד כסף פנוי בשוק ורעב למניות צמיחה שאפיין את וול סטריט בתחילת השנה, אמנם הגל הזה נתקע בקיר לאחרונה והמניות הישראליות שרובם הונפקו בשווי גבוה מאד בעיקר על סמך ציפיות לעתיד גדול נפגעו משינוי האווירה בוול סטריט עם התפרצות האינפלציה והווריאנטים החדשים של הקורונה. לא פחות מ-82% מהחברות הללו הציגו תשואה שלילית למשקיעים מאז הנפקתן, חלקן הגדול בשיעורים לא קטנים שמגיעים עד 81%.
המנצחות הגדולות
למרות המצב הכללי הלא מעודד ישנן כמה יוצאות דופן חיוביות. הבולטת ביותר היא מניית חברת הספנות צים צים שמסיימת את השנה עם תשואה של 394%, ועדיין נסחרת במחיר זול בעיני רבים. החברה נישאה על גבי הביקוש הגואה להובלה ימית ולקשיים בשרשרת האספקה שהעלו את הדרישה לשרותיה, הציגה רווחי שיא לחברה ישראלית אי פעם, וזינקה במהלך השנה.
המניה השנייה שעלתה בצורה מרשימה היא חברת גלובל-אי שפועלת בתחום המסחר האלקטרוני הבינלאומי. המניה נהנתה מהטרנד של הקניות האינטרנטיות שהמשיך גם לאחר פתיחת הכלכלה וזינקה השנה ב-138%. המניה השלישית שזינקה בשיעורים ניכרים היא מניית חברת מאנדיי שמציעה מערכת הפעלה לעבודה עבור ארגונים בכל סדר גודל. החברה טיפסה מאז הנפקתה בשיעור של 62%.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת סנטינל וואן חותמת את רשימת הישראליות בוול-סטריט שעלו השנה, לאחר שעלתה ב-27% מתחילת השנה
המפסידות הגדולות.
התשואה הממוצעת שהראו ההנפקות הישראליות בוול סטריט עומדת על (3.64%-). אם נוציא מהמשוואה את צים יוצאת הדופן התשואה הממוצעת כבר מתורגמת ל-(16.5%-) עבור כלל ההנפקות הישראליות. אם נוציא את ארבעת יוצאות הדופן החיוביות נגיע כבר לתשואה שלילית של(35.8%-).
מבין המפסידות הגדולות בולטת טוקספייס טוקספייס שעוסקת בשרותי ייעוץ פסיכולוגי אונליין שצנחה מאז מיזוגה ל-SPAC ב-82%. צניחה שלוותה בשערוריות כמו נטישת המייסדים.
שנייה לה היא ריסקיפייד העוסקת בתחום המסחר המקוון שירדה ב-72%. לאחריה מגיעה חברת קולטורה קלטורה שמפתחת תוכנה כשרות (SAAS) בתחום הוידאו וצנחה ב-67%.
- 1.לחברה שמגייסת בבורסה, צריך להיות אכפת גם מהמשקיעים (ל"ת)שחר 29/12/2021 20:53הגב לתגובה זו
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
