החברה הישראלית הרווחית אי פעם נסחרת במכפיל של פחות מ-2 – מדוע?
ברבעון השלישי הרוויחה צים 1.46 מיליארד דולר (לדוחות שפורסמו היום), אחרי שברבעון השני הרוויחה 888 מיליון דולר. אלו רווחים עצומים בכל קנה מידה, הגבוהים ביותר אי פעם לחברה ישראלית ברבעון אחד. התוצאות מרשימות אף יותר לאור העובדה שרק שנה קודם לכן הרווח עמד על 25 מיליון דולר בלבד.
צים, שאף הוכרזה על ידינו כמניית השנה לשנת תשפ"א, ונשלטת ע"י קנון 0.51% , נסחרת כיום ב-50 דולר מה שמשקף לה שווי של קרוב ל-6 מיליארד דולר. הרווח הצפוי על פי ממוצע הערכות האנליסטים לשנת 2021 הוא 31.85 דולר למניה שמעניק לחברת הספנות מכפיל רווח עתידי של 1.55 על רווחי שנה זו.
לפני שנדון בשאלה מדוע בעולם בו חברות הפסדיות נסחרות במחירים אסטרונומים השוק מעניק לחברה רווחית כל כך מכפיל כה נמוך ניזכר מעט מהי חברת צים ואיך הגענו עד הלום.
ההיסטוריה של צים
לצים היסטוריה ארוכה שמתחילה עוד לפני קום המדינה. בשנת 1945, בדחיפת בן גוריון ואחרים, הוקמה צים, והחלה לפעול שנתיים מאוחר יותר עם רכישת הספינה הראשונה. לאחר גלגולים רבים כחברה ממשלתית הופרטה צים בשנת 2004 ונמכרה לחברה לישראל מקבוצת האחים עופר תמורת 115 מיליון דולר, מחיר ששיקף לחברה שווי של כ-237 מיליון דולר. לאחר ההפרטה החלה צים לרכוש ולחכור במרץ ספינות מכל הבא ליד, בין היתר מבעלי השליטה בחברה בעסקאות בעלי עניין שעוררו ביקורת.
- מכפיל רווח, מכפיל הון ועוד - האינדיקטורים החשובים שיעזרו לכם לקבל החלטות השקעה
- סיסקו מדווחת על רבעון חזק, המניה עולה בעקבות ביקושים לתשתיות AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לרוע המזל, זמן קצר לאחר מכן, בשנת 2008, השוק העולמי נכנס למשבר כלכלי עמוק, וכתוצאה מכך שוק הספנות כולו חווה נפילות מחירים והאטה חריפה בפעילות. הרכישות הגרנדיוזיות שנערכו זמן קצר קודם לכן היו בעוכריה של צים שנאלצה לבטל חלק מהעסקאות, ובסופו של דבר אף הביאו אותה בשנת 2009 להסדר חוב ולהזרמת כספים מהחברה האם – החברה לישראל – שנועדו להציל את החברה מפשיטת רגל. הסדר חוב נוסף נחתם בשנת 2014. הנושים קיבלו אז מ"החברה לישראל" 68% ממניות החברה. שנה לאחר מכן הועברו 32% מהמניות הנותרות לידי חברון קנון הולדינגס שפוצלה מהחברה לישראל. החברה נחשבה באותה תקופה כחברה גמורה והוערכה בשווי אפס בספרים של קנון וזה אף השווי שהוענק לה בשוק בהערכות השווי שנעשו לחברת קנון. בנקודת שפל זו החל הטוויסט בעלילה. התוצאות החלו להשתפר בהדרגתיות, ההכנסות והרווחיות עלו, אבל עדיין לא העידו על הצפוי לבוא.
בסוף שנת 2019 החלו שמועות על נגיף סיני מסתורי להתפשט בעולם, מה שמהר מאד הפך למגיפה עולמית – מגיפת הקורונה. מלבד כל התוצאות האיומות של המגיפה הייתה לה גם השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית ובין השאר היא גרמה לשיבושים במערכת הסחר הגלובלי ולקפיצה במחירי התובלה הימית. מי שהרוויח מכך היו כמובן חברות התובלה הימית שהחלו להציג רווחים גבוהים בהרבה מבעבר, דבר שהוביל גם לזינוק במחירי המניות.
צים לא אחרה לנצל את המצב ובינואר 2021 הונפקה החברה מחדש. לאחר נפילה ראשונית מיד לאחר ההנפקה חזרה צים לטפס, וממחיר של 11.5 דולר בשפל נסקה המניה עד לשיא של קרוב ל-60$ באמצע ספטמבר. לאחר מכן התמתנה מעט העליה, וכאמור, היום היא נסחרת סביב 50$ למניה. על אף הנסיקה המדהימה של מאות אחוזים תוך שנה, שמזכירה התנהגות של מניית צמיחה צעירה, נדמה שהמחיר לא מדביק את קצב עליית הרווחים, וכפי שראינו לעיל הוא מחיר חברה משקף כיום מכפיל של כ-1.55 על הרווחים הצפויים בשנת 2021.
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
מכפיל רווח כל כך נמוך נראה במבט ראשון כהזדמנות לרווחים גדולים אך מהווה לעיתים קרובות מלכודת ערך שכן הוא מבטא חוסר אמון של השוק ביכולת של החברה להצדיק מחיר גבוה יותר בעתיד על אף הרווחים הגבוהים בהווה. השוק אמנם לא תמיד צודק, אך תמיד כדאי לשקול ברצינות את דעתו לפני כל החלטת השקעה. מדוע אם כן נסחרת צים במכפיל נמוך כל כך והאם היא מהווה הזדמנות קנייה?
ההסבר הראשוני למכפיל הנמוך באופן בולט הוא שהגורמים שהעלו את רווחי צים הם, ככל הנראה, בדיוק אותם גורמים שגם יורידו אותם בעתיד הלא רחוק. שתי תנועות מקבילות מעיבות על רווחיה העתידיים של צים. הראשונה ירידת מכירי התובלה שהתחילה בתקופה האחרונה. אותם מחירים שהקפיצו את ביצועי החברה בצורה פנומנלית עלולים לפגוע בה באופן דומה בדרכם כלפי מטה. מדד פרייטוס למחירי התובלה הימית קפץ מ-1238$ באוקטובר 2019 לשיא של 10839$ בספטמבר 2021, אך מאז הוא במגמת ירידה, ואת אוקטובר האחרון סגר על 10194$. עם השתחררות "צוואר הבקבוק" בנמלים והחזרה ההדרגתית לתנאי שוק נורמליים הצפי הוא שמגמה זו תימשך. אם אכן כך יקרה ההכנסות של צים תיפגענה בהתאם.
מן הצד השני, מחירי הנפט, המשפיעים אף הם על ביצועי החברה, ממשיכים את מגמת העלייה המאפיינת אותם בחודשים האחרונים. ממחיר של 60 דולר לחבית בדצמבר 2019 צנח מחיר הסחורה עד 17 דולר לחבית באפריל 2020, אך מאז הוא עולה בעקביות וכיום חבית נפט נסחרת סביב 82 דולר. בכך, כמובן, מושפע צד ההכנסות של החברה לרעה.
תנועת מלקחיים זו תשפיע בוודאות על ביצועי החברה ברבעונים הקרובים, אך ישנה אי וודאות לגבי מהירותם ועוצמתם של שינויי המחירים של שני הגורמים הללו, אי וודאות שמשתקפת בתחזיות האנליסטים לגבי הרווחים של צים בשנה הבאה. בעוד כל האנליסטים המסקרים את המנייה צופים לצים ירידה משמעותית ברווחים, הפערים בין התחזיות הם עצומים. התחזית הפסימית ביותר מדברת על 4.34 דולר למניה בלבד, והגבוהה ביותר מעניקה לחברה הערכה של 22.39 דולר, פער של מאות אחוזים. הפער הזה משקף את חוסר הבהירות בנוגע לעתידו של שוק הספנות העולמי ומחירי התובלה בכלל, ועתידה של צים בפרט.
יחד עם זאת, אם נביט על חברות אחרות בתחום, נקבל את הרושם שהסבר זה אינו מספק. חלק גדול מהחברות בתעשיית התובלה הימית הן חברות פרטיות ואין לנו את הערכת השוק לשווים ועתידם, אך אם נבחן את החברות הנסחרות נגלה שהן אמנם נסחרות במחיר נמוך, אך גבוה בהרבה מהמחיר של צים. חברת הספנות הגדולה בעולם, מארסק, נסחרת במכפיל 4.49 על רווחי השנה האחרונה, מכפיל נמוך אמנם, אך עדיין לא ברמות בהן נסחרת צים. החברה הציבורית השנייה בגודלה (והרביעית בגודלה בעולם בתחום הספנות) החברה הגרמנית הפאג לויד נסחרת כבר במכפיל 12 על רווחי השנה הנוכחית. נראה שהשוק "חושד" ברווחי צים יותר מאשר במתחרותיה.
הסבר אפשרי לפער הזה הוא שהשוק נותן פרמיה על וותק ואמינות בשוק ההון. צים אמנם קיימת עשרות שנים, אך היא הונפקה שוב רק לפני פחות משנה, ובנוסף היא בעלת עבר מפוקפק לאחר שני הסדרי חוב, לעומת החברות האחרות שנהנות מרקורד מכובד יותר.
ייתכן שחשש נוסף שמהווה שיקול בעיני המשקיעים הוא שצים תיגרר שוב להשקעות גדולות שלא יצדיקו את עצמן כאשר יתהפך סייקל המחירים בתחום התובלה הימית הכה תנודתי, ויהפכו למשקולת על צווארה בתקופות שחונות יותר. באוקטובר האחרון, לדוגמה, הודיעה צים על קניית 7 כלי שייט נוספים לצי, קניה שנראית מוצדקת לאור רמת הביקושים הנוכחית בשוק התובלה הימית, אך ייתכן שבעתיד תיראה פחות מוצדקת, כפי שקרה בעבר. החוב שרובץ על החברה לפי הדיווח האחרון עומד על 2.35 מיליארד דולר כנגד מזומן של 1.59 מיליארד שבידי החברה, כך שהיפוך מגמה בשוק כל כך תנודתי יכול בהחלט ליצור בעיות רציניות בעתיד.
יחד עם זאת, ייתכן שיש עוד מקום לאופטימיות ביחס לצים. אתר "אינסיידר מונקי" ערך בתחילת החודש רשימה של עשרת המניות המומלצות ביותר להשקעה בתחום התובלה הימית וצים הישראלית מדורגת בה במקום הראשון. הנימוק המרכזי לדירוג הגבוה הוא העובדה שלא פחות מ-25 קרנות גידור משקיעות בחברה, יותר מכל חברת ספנות אחרת. ייתכן שמנהלי קרנות הגידור אופטימיים יותר לגבי עתיד ענף התובלה הימית בכלל וחברת צים במיוחד.
מנכ"ל קרן הגידור אוורמור גלובל אדוויסרס כתב במכתבו לבעלי המניות בקרן לאחר דוחות הרבעון השני שצים הייתה החברה שתרמה הכי הרבה לביצועי הקרן ברבעון זה. המנכ"ל שיבח את עסקי החברה ואת תזרים המזומנים החזק שהיא מייצרת. הוא ציין את העובדה שצים פרעה מוקדם מהצפוי את אגרות החוב שלה שנסחרו ללא בטוחות ובכך התאפשר לה להכריז לראשונה על דיבידנד של 2 דולר למניה ששולם בספטמבר. בנוסף העלתה החברה את תחזיות הרווח לשנת 2021 כולה לטווח של 2.5 עד 2.7 מיליארד דולר. לכן, הקרן משוכנעת שהמשך ההחזקה בחברה תמשיך להשיא ערך לבעלי המניות.
- 4.האחים עופר ושו"ת עדיין בעסק, לכן בצדק נזהרים המשקיעים (ל"ת)אילן1 15/12/2021 21:36הגב לתגובה זו
- 3.פז 18/11/2021 11:49הגב לתגובה זוניהול מעולה ומנועי צמיחה חדשניים בתחום הספנות.כולל מענה מהיר וזול ללקוחות .
- 2.שלמה 17/11/2021 17:45הגב לתגובה זומה יותר טוב מזה אמריקאים בלי הרבה שכל , מעדיפים דמיונות וביטקוין
- יריב 24/11/2021 12:32הגב לתגובה זוצים הזמינה 7 אניות חדשות וזה מזכיר את 13 האוניות שהוזמנו על ידי האחים עופר בזמנם שהסבו נזק עצום לחברה. התרחיש של גלישה להפסדים הוא בהחלט סביר.
- 1.האפשרות בבורסת תא להחשף למנית צים היא ברכישת מנית קנון (ל"ת)מייק1 17/11/2021 15:17הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר
אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05% , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.
הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.
מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.
חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההצעה לרכישת צים
הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.
