טוקספייס
צילום: אתר קרן קומרה קפיטל
ניתוח

אכזבת ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה: 75% עם תשואה שלילית

הן הלכו מעבר לים כדי לקבל שוויים שלא יכולים היו להשיג פה - וכך קרה. כשהשווי מלכתחילה היה מנופח, כל סיבה פרטנית לירידה השפיעה עוד יותר. משמידות הערך הגדולות: טוקספייס, היפו, ריסקיפייד וקלטורה. תמונת המראה: צים
איתי פת-יה | (11)

לא פעם מתייחסים לחברות הישראליות שהולכות להנפיק מעבר לים בוול סטריט כמקור לגאווה, וכל זאת בהתבסס על השווי – שנגזר מהפוטנציאל, או מחלומות. אומרים שהבורסה המקומית הייתה קטנה עליהן, ועם הסחירות הגבוהה בארצות הברית, ובצד הבנקים החתמים הגדולים בעולם, החברות הללו יכולות היו להמריא לשוויים גבוהים באמת. כביכול, זו אמורה להיות הסיירת המובחרת. במציאות, נראה שבעיקר רוח התקופה בשוק ההון היא שהביאה לרובן כרטיס כניסה לגיבוש.

השווי הגבוה שיחק בעיקר לטובת החברות עצמן, שעם הר הכסף שגייסו מהציבור יכולות היו להרחיב את כח האדם כדי לתמוך בצמיחה, וגם לצ'פר את העובדים וההנהלה הבכירה. בכל הנוגע לאינטרס של המשקיעים, אלה חוו אכזבה גדולה. כ-75% מתוך החברות הישראליות שהונפקו בוול סטריט השנה הניבו להם תשואה שלילית. במספרים מוחלטים מדובר רק ב-5 חברות שרשמו תשואה חיובית בתקופה, מתוך 22.

כל הרשימה שתראו לפניכם הספיקה להנפיק עד הקיץ-סתיו. מחצית מהחברות בה הפכו ציבוריות במסגרת מיזוג לחברת ספאק – שוק שכבר בקיץ התקרר, בין היתר עם איתותים מהמשקיעים המוקדמים שפדו את הכסף לקראת המיזוג (החברות סבלו מכך שגייסו פחות) והגבלות מצד ה-SEC. עד כמה השוק התקרר? הנפקות שהיו בדרך, לרבות איטורו שתכננה להנפיק לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר, נדחו וכנראה שהשווי שלהן יתכווץ.

נקודת המוצא לירידות הללו היא לאו דווקא תוצאות החברות או התחזיות שלהן קדימה. בראש ובראשונה, היה להן קל ליפול כשבשוק העלו אותן מדי גבוה. השוויים בהנפקות היו מנותקים ברוב המקרים מהתוצאות והיעדים היו אופטימיים מדי. במקרה של חברות הספאק, ההגבלות על היעדים שניתן היה להציג היו מרופפות ועל המספרים עד כה נעשתה סלקציה, בשונה מתשקיף מלא.

זהו אם כן הרקע, ועתה נכנסים למשוואה המשתנים הפרטניים: מוסדיים שהשתתפו בגיוסי ה-PIPE של הספאקים ועם הסרת החסימה על המניות חיפשו את הדרך החוצה ומימשו, עמידה ביעדי הצמיחה שעלתה בשיעור הרווחיות, פספוס של יעדי הצמיחה או דשדוש בין רבעונים עוקבים, תחזית מאכזבת קדימה, סקירה של אנליסט זה או אחר, וכו'.

כל דבר כזה היווה סיבה לירידה, וזו הייתה פעמים רבות חדה יותר מבתרחיש אחר בו השוויים היו צנועים יותר. כפי שהוזכר, לא בכדי כל החברות הללו הונפקו בשמונת החודשים הראשונים לשנה לערך. בסביבת הריבית אפס, ההדפסות הכמותיות והלחצים האינפלציוניים הביאו לתשואה ריאלית שלילית והמוסדיים חיפשו תשואה בסיכון גבוה יותר עבור החוסכים. במקביל, תכניות תמריצים ממשלתיות ריפדו את הבנקים הגדולים, שהם מצדם היו אמורים להזרים את הכספים לשווקים – ועשו זאת גם בהנפקות.

גם קרנות ההון סיכון תפחו עוד יותר, כשחלק מהמשקיעים בהם ראו את העושר גדל על הנייר מה שהקל עליהם לשים שם את הכסף, ואת תמונת המראה רואים בסבבי הגיוס בשוק הפרטי – שם עוד לא נראית התקררות ממש.

קיראו עוד ב"גלובל"

רק 5 מניות עם תשואה חיובית למשקיעים. ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה:

* הנתונים נכונים לשער הסגירה ב-18.12.21

השמדת הערך הגדולה ביותר הייתה ב טוקספייס – 81% מהשווי התאדו. החברה מוזגה לשלד ספאק כזכור, ולצורך הכתבה מדדנו את המקרים הללו בהשוואה לשער מקובל של 10 דולר בחברת ספאק קודם להכרזה על החברה המתמזגת. כיום השער הוא 1.88 דולר למניה בלבד. המייסדים בני הזוג פרנק הודיעו על פרישתם מהחברה כזכור. הם כבר נטשו את הספינה. אחריה, חברת הביטוח היפו , גם כן ספאק, עם ירידה של 73% לשער של 2.7 דולר בלבד.

ריסקיפייד במקום השלישי עם תשואה שלילית של 63%. היא יצאה להנפקה רגילה במחיר מניה שנקבע על 21 דולר והיום נסחרת ב-7.8 דולר. מעניין לראות שגם אחרי ש קלטורה, שגם כן הלכה בדרך המלך של הנפקה רגילה, דחתה אותה והפחיתה את התמחור ל-10 דולר בהנפקה – בכל זאת ירדה 60% למחיר של 4 דולר.

מי בכל זאת הצליח לשמור את הראש מעל המים ואף הציג תשואה חיובית? לא תופתעו, את הרשימה מובילה צים , שכבר שני רבעונים מציגה רווחי שיא לחברה ישראלית. המניה עלתה ב-240% מאז ההנפקה, משער של 15 דולר ל-51 דולר. הפלא ופלא, הספרות התחלפו. במקרה שלה הסיבה הייתה הביקושים המטורפים להובלה ימית – גם הודות לעליית האי-קומרס. אמרנו אי-קומרס? הצד השני של המטבע היה מניית גלובל-אי שעוסקת בלוקליזציה של מסחר מקוון. היא הונפקה ב-25 דולר למניה והיום המחיר הוא 58 דולר – גבוה ב-132%.

שלוש המצטיינות הנוספות הן מאנדיי עם עלייה של 88.5% מתמחור של 155 דולר בהנפקה ל-292 דולר כיום, סנטינל וואן שעלתה 37% מ-35 דולר ל-48 דולר, ויחידת סגולה בגזרת הספאקים היא ארבה רובוטיקס , מפתחת הרדארים לרכב האוטונומי. אצלה השעור הנוכחי הוא 10.97, כלומר גבוה ב-9.7% ממחיר של 10 דולר למניית ספאק.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יש חברות טובות בינהם טאבולה סלברייט ועוד יש להם מוצרים (ל"ת)
    אני 22/12/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יתרו 22/12/2021 01:56
    הגב לתגובה זו
    כי הם חבורת רמאים שוטים. כל חברה שנולדת שווה שני מיליארד. נו....
  • 7.
    צביקה 21/12/2021 19:30
    הגב לתגובה זו
    CGNT הונפקה בפברואר ב31$
  • 6.
    שי 21/12/2021 18:54
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לממן מתכנתים ומוכרי חלומות שהכסף שלכם נשרף במימון הבלוף שלהם ! בסוף תתעוררו ותבינו שמכרו לכם לופט גשפט !
  • 5.
    אזרח פשוט 21/12/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    חברות שגייסו כספים לפי שוויים גבוהים - הכספים אצלם בקופה והם יכולות לפתח את מה שרצו וזה מה שחשוב. מי אמר שמשקיעים חייבים לראות רווחים כבר בשנה הראשונה להשקעתם? אמזון הרויחה בשנה הראשונה? הרי רוב החברות היו סוג של סטארט אפ, ומה אם תוך שנתיים שלוש הן יעלו במאות אחוזים? מה נאמר? שהמשקיעים השקיעו נכון? צריך סבלנות
  • אתה ממש תמים וגם חסר הבנת המציאות... (ל"ת)
    יתרו 22/12/2021 01:57
    הגב לתגובה זו
  • ד 21/12/2021 21:45
    הגב לתגובה זו
    מי שמחפש הצלחות מהירות בלי עצבי ברזל , מקומו לא בבורסה.
  • 4.
    גידי 21/12/2021 09:25
    הגב לתגובה זו
    הכסף. הבעלים עשו אקזיט טוב
  • 3.
    אור 21/12/2021 09:21
    הגב לתגובה זו
    אבל כשכספי פנסיה של אחיות, מורות, עו"סיות, נהגים וחיילים שטרם נולדו נזרק מהשמיים, כנראה שהוא לא שווה הרבה, או בקרוב יהיה כזה.
  • 2.
    ציון 21/12/2021 08:04
    הגב לתגובה זו
    נראית בדיוק כמו אל על לפני שהתרסקה..
  • 1.
    השווי של צים מנופח מאוד! (ל"ת)
    אורי 21/12/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |

אלפאבית Alphabet 0.85%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


אווטר דיסני
צילום: פוקס

״אווטאר אש ואפר״ מוביל בעולם, ובוול סטריט בוחנים את דיסני דרך הדוחות

345 מיליון דולר בסופ״ש הראשון שמים את דיסני בראש גלובלית, אבל 88 מיליון דולר בצפון אמריקה פותחים פער מול הציפיות בדיוק כששנת הקופות נכנסת ליישורת האחרונה

ליאור דנקנר |

ברקע לסוף השבוע הזה, דיסני The Walt Disney Co 1.02%   פותחת עוד שבוע מסחר כשהמניה לא מדביקה את קצב מדד ה-S&P, ובשוק ההון בוחנים כל נתון דרך הדוחות הרבעוניים והשיפור ברווחיות לאורך 2026. בתוך זה, ״אווטאר״ הוא לא רק מותג קולנועי, אלא עוד מנוע שמזיז הכנסות בין רבעונים ומחבר בין אולמות, סטרימינג, פארקים ומרצ׳נדייז.

סרט ההמשך ״אווטאר אש ואפר״ של וולט דיסני ואולפני ״המאה ה-20״ נפתח במקום הראשון בקופות בעולם עם הכנסות מוערכות של 345 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון. מחוץ לארה״ב וקנדה נרשמות הכנסות של 257 מיליון דולר עד יום ראשון, נתון שממשיך את הדפוס של המותג שבו רוב הכסף מגיע משווקים בינלאומיים.

בצפון אמריקה התמונה פחות חלקה. הסרט מכניס 88 מיליון דולר על פני 3,800 אולמות בארה״ב וקנדה, בעוד הציפיות בשוק נעו סביב 110 עד 135 מיליון דולר לסוף שבוע פתיחה. הפער הזה מגיע בדיוק בתקופה שבה האולפנים צריכים דחיפה חזקה לסיום הרבעון הרביעי ולהתקרבות ליעד שנתי של 9 מיליארד דולר בקופות.


הרבעון הרביעי תחת לחץ והפער מהיעד נשאר גדול

במצטבר עד יום ראשון, ההכנסות בקופות בצפון אמריקה עומדות על כ-8.4 מיליארד דולר, עלייה של 1% לעומת אותה נקודה בשנה שעברה. לפי הספירה הזו נשארים עוד 10 ימים לשנת הקופות, והמרחק מ-9 מיליארד דולר הוא בערך 600 מיליון דולר, כשהלוח צפוף במיוחד עם הרבה סרטים חדשים וכמה כותרות חזקות שממשיכות לרוץ.

במקביל, ההערכות בשוק לרבעון הרביעי הופכות זהירות יותר. לפי חישובים שמסתובבים בענף, הרבעון בדרך לסיים בירידה של לפחות כמה אחוזים בודדים לעומת שנה שעברה. כדי להגיע להערכה של כ-2.5 מיליארד דולר ברבעון, נדרש זינוק של יותר מ-965 מיליון דולר בשבועיים האחרונים של השנה, קצב שמשתמע ממנו צמיחה שנתית של 59% בתקופה קצרה מאוד.