מאז הפעם האחרונה בה שברו מדדי ה-P&S והנאסד"ק את שיא כל הזמנים שלהם, בתחילת ספטמבר הם במגמה של ירידה הססנית שמשתקפת גם מהתנהגות החוזים העתידיים לפני המסחר ובהחלט בהתנהגות המניות במהלכו. מה אפשר ללמוד מההתנהגות הזו? בגדול היא מאותתת על מצב שבו קיימים כל התנאים הדרושים לתיקון ערכים לצד רוב התנאים שעדיין מצדיקים המשך העליות. ננסה לבחון את שני הצדדים כאשר הקורא צריך להבין שמנקודת המבט שלנו מדובר באפשרות של תיקון ערכים משמעותי (15% ומעלה), החמישי או ששי במספר מאז התחילה ההתאוששות ממשבר 2008, אבל לא  במשבר, המניות הן עדיין המשחק המעניין בשוק ההון.

תיקון מתחייב במצב שבו רמות הערכים של החברות בלתי הגיוניות (כלכלית) ושוברות שיאי עבר וזאת לצד חששות שמתפתחים לגבי המשך הצמיחה הכלכלית, חששות מהתפתחות אינפלציה והעלאת ריבית כתוצאה; חששות מהאטה בצמיחה הכלכלית מקרו ומיקרו; חששות מפעילות ממשלתית שאינה ידידותית לעסקים (במקרה הנוכחי החששות מתמקדות בהעלאת מיסים; חוסר התקדמות בתוכנית התשתיות; אי העלאת תקרת החוב וכדומה) ובמקרה הנוכחי גם חששות מהסגרים חוזרים.

מצבור חששות כאלו אמור היה לייצר תיקון ואפילו גורו המניות הגדול, הפרופסור ג'רמי סיגל מאוניברסיטת וורטון, האמין כבר  באוגוסט, שתיקון, לאור ההצטברות של הגורמים הנ"ל, מתחייב.

• למרות האכזבה מהתחזית - "מניית סנטינל וואן תעלה ב-65%"
• המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מדוע אין תיקון רציני? מדוע ההססנות? בגדול, הסיבה עיקרית לכך קשורה באותו חלום שהוביל בהתגשמותו למחזור העליות במניות הארוך ביותר בהיסטוריה של וול סטריט, כעת בשנתו ה-13, עדיין "חי ובועט" וממשיך, בעצמה גדולה מאי פעם בעבר, את סדרת החלומות שהפכו למציאות בארה"ב מאז נוצר מדד הדאו ב-1886, חלום שמקורו בשילוב שבין אופיו של המשקיע האמריקאי (השקעה לטווח ארוך) למציאות הכלכלית שיצרו את כל המהפכות מאז סוף המאה ה-19 ובסביבה של שוק חופשי. אנחנו מביאים היום עוד דוגמה לכך, הופעת תעשיית הביולוגיה הסינטטית. זה בגדול.

אלא שכעת ומאז שהמניות שוב שברו שיאי כול הזמנים לאחרונה מתחיל הלחץ של הגורמים "מעודדי התיקון" לעלות בין אם מדובר בגורמים אמיתיים כמו העיכוב בשיפוץ התשתיות, העיכוב באישור בהעלאת תקרת החוב, העלאת המיסים ופחות אמיתיים כמו הבעיות בתחום המוליכים למחצה, בעיות שרשרת האספקה (בעיות אמיתיות אבל לטווח קצר בלבד), האינפלציה, הריבית והרווחיות.

המשקיעים, כרגע, נקרעים בין החשש (האמיתי והפחות אמיתי) לבין החלום שמתגשם לנגד עיניהם (כמו החיסונים, הרכבים החשמליים והאוטונומיים, האנרגיה האלטרנטיבית וכו'). הוסיפו לכך את הנזילות הגבוהה מחד וחוסר אלטרנטיבות אמיתי (אגחי"ם ונדל"ן שיקרים בהרבה מהמניות) מאידך והרי לכם הססנות שבינתיים מונעת תיקון רציני. לתיקון אמיתי נזדקק לזרז כמו אכזבה מדוחות הרבעון השלישי שיגיעו בקרוב או ברבור שחור מהסוג של הפצצה סינית על טאיוואן (מה שבאמת יעצור את מהפכת הטכנולוגיה). בינתיים, נראה לנו שהכיוון הכללי ימשיך מטה לפחות עד שתתבהר תמונת התשתיות, החוב והמיסוי.

• דויטשה בנק מציב את טסלה בראש רשימת מניות הרכב ל-2026 - לא בגלל הרכבים
• איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; הנאסד״ק יורד ב-0.6%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

הרשות לחדשנות מתכוונת לתמוך בתעשיית הביולוגיה הסינטטית (Synthetic biology), "התחום הלוהט שישנה את העולם". זה קצת באיחור אבל הרעיון נכון כי חשיבות התעשייה הזו אינה פחותה מחשיבות תעשיית המוליכים למחצה ולישראל ניתנת הזדמנות, שוב. מומלץ לראש הממשלה ההיי-טקיסט לאמץ את שעשתה טאיוואן בתחום המעגלים המודפסים ולהפוך זאת לפרויקט לאומי.

הרשות לחדשנות (לשעבר "משרד המדען הראשי" של משרד הכלכלה) הוקמה בשנת 1965 על מנת לעודד את ההתעצמות הכלכלית של התעשייה האזרחית בישראל וזאת באמצעות תמיכה במחקר ופתוח מה שלמעשה הוביל גם לפיתוחה של תעשיית הון הסיכון בישראל. האיש שהוביל את הרעיון בתחילת הדרך היה תת אלוף יצחק יעקב (יצה) ז"ל שגם שימש בתפקיד המדען הראשי הראשון של משרד המסחר והתעשייה. היה לנו הכבוד להכיר את יצה ולעבוד תחתיו במרכז לחיזוי טכנולוגי ובינתחומי שהקים באוניברסיטת ת"א ולימים עזר לנו האיש הגדול הזה, שלצידם של עוזיה גליל, דן טולקובסקי ושכמותם היה  ממייסדי תעשיית הטכנולוגיה בישראל, להסביר את הטכנולוגיות הישראליות של אלסינט, סאייטקס ו-ECI למשקיעי ארה"ב.

תרומת המדען הראשי לתעשיית החדשנות הישראלית לאורך השנים אדירה וישראל, בדיוק כמו טאיוואן, יכולה הייתה להוביל  בלא מעט סקטורים טכנולוגיים ענקיים. אלא שבכך נכשלנו, אם כי, לא מאוחר מלהעתיק את שעשו הטאיוואנים בתחום המעגלים לתחום הביולוגיה הסינטטית. באוגוסט עשתה הרשות צעד קטן בכיוון הנכון בהקמת חברה שתתמקד בנתינת סיוע מחקרי ושירותים לחברות ישראליות שפועלות בתחום הביולוגיה הסינטטית ושעוסקות בתחומי הבריאות, החקלאות, האנרגיה, טכנולוגיות המזון, אבטחת הסייבר והביטחון.

"החברה החדשה", טוענת הרשות, "תסייע לקידום עתיד התעשייה החדשה באמצעות העברת ידע מהאקדמיה לסטארטאפים בתחומי הבריאות, החקלאות, האנרגיה, טכנולוגיות מזון, הגנה ועוד". החברה תקים תשתיות  טכנולוגיות שיאפשרו לחברות ישראליות לאמץ יכולות בתחום הביולוגיה הסינטטית. תקציב השנה הראשונה לחברה החדשה יעמוד על 18 מיליון שקלים (אם זה באמת התקציב הסיכוי להצלחה קטן מאוד ואני מקווה שזו טעות דפוס). למרות התקציב הזעום והמגוחך צריך לקבל בברכה את הקמת החברה ולקוות שתעשיית הביולוגיה הסינטטית תקבל מעמד של פרויקט לאומי כי ישראל, מבחינת ה- state-of-the-art בתעשייה, נמצאת בקדמת ההתפתחות וכי מדובר בתעשיית ענק בחיתוליה.

מדובר בתעשייה שהתחילה את המעבר לעולם המסחרי רק לפני שלוש שנים עם מחזור גלובלי של כ-15 מיליארד דולרים ואליבא המומחים תגיע למחזור של טריליון דולרים בתוך עשור. נא לקרוא המאמר של האנליסט אנדריו פרינס, מהשבוע שעבר, תחת הכותרת, "טכנולוגיית מזון זו מאותתת על שוק של טריליון דולרים", והוא מדבר רק על תרומת התעשייה לתעשיית המזון.

לאחר ש"ויתרנו", במהלך 70 השנים האחרונות, על הובלה בנישות טכנולוגיות רבות (אם בגלל תרבות האקזיט או בגלל סביבת עסקים לא ידידותית) נפתחת בפני תעשיית הטכנולוגיה הישראלית עוד הזדמנות שאסור להחמיץ ומי כראש הממשלה הנוכחי צריך להכיר בכך. רשות החדשנות חייבת להבין שלמרות שהצעד שאותו היא מתכננת מבורך מתחיל באיחור ובקמצנות מטרידה כי אין שום ספק שתעשיית הביולוגיה הסינטטית תיהנה מתמיכה ממשלתית גדולה במדינות המפותחות ומתמיכה גדולה אפילו יותר של גופים ומוסדות. ברבעון הראשון של 2021 הושקעו 4.6 מיליארד דולרים בחברות הזנק אמריקאיות, פי 4 מאשר ברבעון הראשון של 2020. רק כדוגמה  נביא את חברת ElevateBio שאותה יסד, לפני שנתיים David Hallal (תבדקו מי האיש) במטרה לקדם  טיפול רפואי בתאים ובגנים. החברה הצעירה גייסה בשתי שנות קיומה למעלה מ-700 מיליון דולרים, ה-525 האחרונים השנה. והאמינו לנו שכל המי ומי עמדו בתור להשקיע.

"שנים מנסים לפתח רפואת תא וגן", אמר המדען של החברה, "ולפתע אנחנו חוזים שההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת זאת בפועל, החלום, בעזרת הביולוגיה הסינטטית, הופך מציאות. זה לא מסע פשוט מהמעבדה לעולם המסחרי והשאלה היא כיצד משמרים את הביולוגיה שרואים במעבדה לאורך הדרך, מפתוח דרך בדיקות קדם קליניות, עיצוב המוצר, בדיקות קליניות, אישורי FDA ועד למוצר שגם הרופא וגם הצרכן יאמצו. רק הקמת הצוות הרב תחומי והגדרת המטרות תספוג את  רוב כספי ההשקעה" ואצלנו מקציבים 18 מיליון שקל.

כדי לקבל תמונה על המצב בישראל מומלץ לקרוא את הריאיון שנתן ד"ר  Johann Elbazלסופי שולמן בכלכליסט-טק ביולי, תחת הכותרת, "השקעות זורמות לתעשיית הביולוגיה הסינטטית- התחום הלוהט שישנה את העולם".

במה המדובר? הביולוגיה הסינטטית התחילה להתפתח כתוצאה מהפריצה של מהפכת הגנומיקה בתחילת שנות ה-90 כשזו התחילה בתהליכים הנדסיים שאפשרו שליטה על ותכנת התנהגות התא מה שהוביל לניסיונות לייצר אורגניזם חי שמסוגל לבצע פונקציות שונות כמו ייצור תרופות פרמקולוגיות, ניקוי רעלים מאדמה מזוהמת וממים ועוד.

מדובר בתחום מדעי רב תחומי שמעורב ביצירה של מערכות ביולוגיות חדשות או בעיצוב מחדש של מערכות קיימות על מנת לשפר יכולות. השימוש בטכנולוגיה זו נעשה במגוון תעשיות במטרה לפתוח פתרונות מהסוג של תרופות חדשות, חיסונים, מכשור לאבחנה,

רכיבי מזון כמו טעמים וריחות, חיישנים ביולוגיים, חומרי תעשייה, דלקים אורגניים ועוד. "אנחנו מאמינים", כותבת חברת שירותי המעבדה והציוד המובילה תרמו פישר (סימול:TMO) שמככבת בטור זה שנים, "שהביולוגיה הסינטטית תשנה לחלוטין את הדרך שבה  מייצרים אנרגיה, מזון ועוד, תייעל משמעותית את התהליכים התעשייתיים בכול המגזרים, תזהה, תמנע ותרפא מחלות ועוד ואנחנו מחויבים להציע לתעשייה המתפתחת הזו טכנולוגיות בדיקה ללא תקדים ופתרונות סיוע להצלחת המחקרים, ההעברה מהמעבדה לצרכן". זה אגב משפט דומה למשפט שאמר Marijn Dekkers, מנכ"ל Thermo לאחר המיזוג בין  Thermo Electron ו-Fisher Scientific ב-2006, מיזוג שיצר את תרמו-פישר. דקרס התייחס לתעשייה הטכנולוגית בכלל והרפואית בפרט בדבריו ומה זה צדק? מגפת הקורונה אגב נתנה דחיפה עצומה לתעשיית ה-Synthetic Biology .

איך משקיעים? 

כמו בכול תעשייה חדשה שנוצרה בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית כך גם תעשיית הביולוגיה הסינטטית מורכבת מחברות  ציבוריות צעירות שנכנסו לבורסה במהלך השנים האחרונות. כמו כן, יש כמות הולכת וגדלה של סטארטאפים שמאז הקורונה אינם מתקשים להשיג מימון וכמובן כמה חברות טכנולוגיה ורפואה וותיקות שנכנסו לתחום בשנים האחרונות בעיקר באמצעות רכישת חברות אבל לא רק. החברות שהונפקו לאחרונה וממוקדות בנושא כמו Amyris (סימול:AMRS) שהוקמה ב-2003 כחברה ביוטכנולוגית וב-2010-11 האמינו האנליסטים שמתפתחת אמג'ן שנייה והמניה הגיעה, במונחי היום, ל-500 דולר. החברה שינתה התמקדות לביולוגיה סינטטית ובתחום הבריאות והיופי ובמקביל היא מפתחת, ביחד עם המכון הלאומי למחלות מדבקות, חיסון לקורונה. ישנה Precigen (סימול:PGEN) שמתמחה ברפואה מבוססת חיידקים וישנה Twist Bioscience (סימול:TWST) "ילידת" 2013 שעיסוקה ב"עיבוד" DNA, הונפקה בתיקון סוף 2018 לפי 15 דולר ובתחילת השנה הגיעה ל-214 ומשם נפלה ל-100 דולרים כרגע. לבסוף ישנה Ginkgo Bioworks (סימול:DNA) שאותה אוספת הגברת ווד מ-ARK שעדיין אינה מוכרת אבל אחרי התרסקות של 24% שלשום שווה כ-20 מיליארד (וודס רכשה כ-8 מיליון מניות באותו היום) ושווה לעקוב.

תוכלו למצוא חברות ציבוריות (שמתאימות לפינת חלומות) ופרטיות כאן, בנוסף כמעט כל ענקיות הרפואה נכנסו ונכנסות גם הן. אבל אם וכאשר התחום ישפיע על מניותיהן יעבור זמן. פייזר, איליי-לילי, רוש, נוברטיס ועוד כבר הקימו חטיבות. הקבוצה שללא ספק תיהנה מהתפתחות הנישה היא קבוצת השירותים והבדיקות בראשותן של תרמו-פישר (סימול:TMO) ומתחרותיה המובילות ILMN, A, MTD, BIO, WAT ועוד. מה כל זה אומר? כרגיל, שהסלים עדיפים. ישנם הסלים המגזריים כמו ARKG, IDNA או BFTR של בלקרוק אבל סלי הביו, מהסוג של BIB, נראים לנו המעניינים יותר. כיוון שהשוק מצוי בטריטוריה של תיקון יש לכם זמן לעבודת מחקר קטנה.