הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

הדמוקרטים רוצים להעלות את מס החברות בארה"ב ל-26.5%

המחוקקים מעוניינים להעלות גם את המיסוי למי שמרוויח מעל 5 מיליון דולר בשנה ושוקלים להעלות את % המיסוי על הכנסות מחוץ לארה"ב ל-16.5%
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה כלכלת ארה"ב

אחרי שממשל ביידן מוביל למיסוי תאגידי בינ"ל מינימלי של 15%, המחוקקים בקונגרס פועלים להעלות את מס החברות בארה"ב ב-5.5% ולהעלות מ-21% ל-26.5%. ההצעה שמגיעה כחלק מהתקציב בהיקף של 3.5 טריליון דולר, גם צפוי להשית מס נוסף של 3% על מי שמרוויח למעלה מ-5 מיליון דולר בשנה.

 

הסיבה המרכזית להעלאות כמובן, היא מלחמתו של הממשל בווירוס הקורונה, שהביא להוצאות עצומות והגדיל את הגירעון האמריקאי לרמות היסטוריות, כשברבעון 2 של השנה הוא הגיע ללמעלה מ-28.5 טריליון דולר. עד כמה ההוצאות של הממשל גדולות? עד כה אמריקה הוציאה יותר כסף למלחמה בתוצאות המגפה מאשר ב-2 מלחמות העולם ביחד.

 

אז מישהו צריך לשלם את כל זה, כשהעלאת מיסים למעמד הביניים אינה באה בחשבון כרגע, בשל התלות של הכלכלה האמריקאית בצרכן האמריקאי והעלאת המס למעמדות הסוציואקונומיים הנמוכים יותר בוודאי תיפגע בהתאוששות שבארה"ב כה כמהים לה.

 

כמו כן, הממשל מחפש דרכים לממן את התוכניות של הממשל להשקעה של 1.2 טריליון דולר בתשתיות ואת החבילה בהיף של 3.5 טריליון שכוללת גם את "התשתית האנושית" לחיזוק ביטוח הבריאות, החינוך וסיוע למשפחות עובדות.

 

"המחוקקים עושים התקדמות משמעותית בהבטחה שהכלכלה תתגמל עבודה ולא רק עושר, בכך שחותכים מסים למעמד הביניים, עריכת רפורמה במיסוי ולמנוע את העברת העבודות מחוץ לארה"ב ולהבטיח שהאמריקאים העשירים ביותר והתאגידים הגדולים ישלמו את החלק ההוגן שלהם", מסר דובר הבית הלבן אנדרו בייטס.

 

במקביל דווח כי בקונגרס שוקלים להעלות את המס על הכנסות זרות של תאגידים אמריקאים מ-10.5% ל-16.5% להעלות את המס על רווחי הון מ-23.8% ל-28.8%. ההצעה צפויה גם להעלות את המס הגבוה ביותר לכמעט 40% לעומת 37% כיום.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב וכסףזהב וכסף

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?

אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה זהב כסף

מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.


מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.


הגורמים לנפילות

אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה  במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.

הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.


בעיה נוספת הגיעה מהודו, השוק השני בגודלו בעולם לצריכת זהב. עונת הפסטיבלים ההודית הסתיימה, ועמה גם תקופת הקניות המסורתית שבה משפחות קונות זהב וכסף לחגים ולחתונות. הירידה הזו בביקוש קורית כל שנה באותה תקופה ומכה בשוק העולמי. הודו קונה מדי שנה כ-800 טון זהב, רבע מהצריכה העולמית. רוב הקניות מתרכזות בעונת הפסטיבלים שמגיעה לשיא בחודשי ספטמבר-נובמבר. כשהעונה הזו נגמרת, הביקוש נופל בחדות.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

הנאסד״ק מאבד 1.6%; פלנטיר נופלת ב-5%, סולאראדג׳ עם 8%

צוות גלובל |

בוול סטריט חזרה התנודתיות, כאשר מרבית מניות הענק הטכנולוגיות נחלשו והזהב והמטבעות הדיגיטליים איבדו גובה. הדאגה גברה לאחר דיווח לפיו ממשל טראמפ שוקל להגביל יצוא תוכנות לסין, מהלך שמעלה מחדש חששות מהחרפת מלחמת הסחר. על רקע זאת, לאחר ראלי ממושך במדד S&P 500, גוברת ההערכה כי השוק זקוק לתקופת עיכול, כשהוא רגיש לכל בשורה שלילית.


מניות הטכנולוגיה מובילות את הירידות: טסלה מאבדת 2% לקראת פרסום דוחותיה, נטפליקס צונחת 10% לאחר תוצאות בהתאם לציפיות, וטקסס אינסטרומנטס נופלת 7% בעקבות תחזית מאכזבת. הזהב, והביטקוין ורשמו גם כן ירידות. מדד S&P 500 ירד אל מתחת ל-6,700 נקודות, והנאסד״ק 100 השיל 1.2%. בשוק האג״ח נרשמה יציבות יחסית: תשואת האג״ח ל-10 שנים ירדה נקודה בסיסית אחת ל-3.95%, בעוד מכירת אג״ח ל-20 שנה בהיקף של 13 מיליארד דולר זכתה לביקושים טובים.


למרות המימושים, האנליסטים מציינים כי עונת הדוחות הנוכחית בארה״ב חזקה במיוחד: שיעור החברות במדד S&P 500 שמכות את תחזיות הרווח הוא הגבוה מאז 2021. בג’יי.פי. מורגן מעריכים כי החברות האמריקאיות ימשיכו להציג צמיחה מרשימה, בין היתר בזכות גל השקעות בבינה מלאכותית, הוצאות ממשלתיות גבוהות וצרכן יציב. בת׳ומאס לי מפאנדסטרט מוסיפים כי הירידות האחרונות אינן משנות את התמונה הכוללת: "הרווחים חזקים, הפדרל רך והעונתיות ברבעון הרביעי חיובית, אלה תנאים שיכולים לתמוך בסיום שנה יציב לשוקי המניות."

הדו"ח הצפוי ביום שישי של מדד המחירים לצרכן (ה-CPI) לחודש ספטמבר צפוי להוסיף נדבך חשוב לתמונת המאקרו-כלכלית במיוחד בזמן שהממשל מושבת, זה פרסום משמעותי בגלל שרוב נתוני המאקרו הוקפאו. הנתון יתן לפד' מידע עדכני לקראת החלטת הריבית הקרובה בסוף אוקטובר, כאשר בשוק ההון גוברת ההערכה שהפד' יבחר להפחית את הריבית ברבע אחוז נוסף, עם סיכוי גבוה להפחתה נוספת גם בדצמבר.