הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

הדמוקרטים רוצים להעלות את מס החברות בארה"ב ל-26.5%

המחוקקים מעוניינים להעלות גם את המיסוי למי שמרוויח מעל 5 מיליון דולר בשנה ושוקלים להעלות את % המיסוי על הכנסות מחוץ לארה"ב ל-16.5%
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה כלכלת ארה"ב

אחרי שממשל ביידן מוביל למיסוי תאגידי בינ"ל מינימלי של 15%, המחוקקים בקונגרס פועלים להעלות את מס החברות בארה"ב ב-5.5% ולהעלות מ-21% ל-26.5%. ההצעה שמגיעה כחלק מהתקציב בהיקף של 3.5 טריליון דולר, גם צפוי להשית מס נוסף של 3% על מי שמרוויח למעלה מ-5 מיליון דולר בשנה.

 

הסיבה המרכזית להעלאות כמובן, היא מלחמתו של הממשל בווירוס הקורונה, שהביא להוצאות עצומות והגדיל את הגירעון האמריקאי לרמות היסטוריות, כשברבעון 2 של השנה הוא הגיע ללמעלה מ-28.5 טריליון דולר. עד כמה ההוצאות של הממשל גדולות? עד כה אמריקה הוציאה יותר כסף למלחמה בתוצאות המגפה מאשר ב-2 מלחמות העולם ביחד.

 

אז מישהו צריך לשלם את כל זה, כשהעלאת מיסים למעמד הביניים אינה באה בחשבון כרגע, בשל התלות של הכלכלה האמריקאית בצרכן האמריקאי והעלאת המס למעמדות הסוציואקונומיים הנמוכים יותר בוודאי תיפגע בהתאוששות שבארה"ב כה כמהים לה.

 

כמו כן, הממשל מחפש דרכים לממן את התוכניות של הממשל להשקעה של 1.2 טריליון דולר בתשתיות ואת החבילה בהיף של 3.5 טריליון שכוללת גם את "התשתית האנושית" לחיזוק ביטוח הבריאות, החינוך וסיוע למשפחות עובדות.

 

"המחוקקים עושים התקדמות משמעותית בהבטחה שהכלכלה תתגמל עבודה ולא רק עושר, בכך שחותכים מסים למעמד הביניים, עריכת רפורמה במיסוי ולמנוע את העברת העבודות מחוץ לארה"ב ולהבטיח שהאמריקאים העשירים ביותר והתאגידים הגדולים ישלמו את החלק ההוגן שלהם", מסר דובר הבית הלבן אנדרו בייטס.

 

במקביל דווח כי בקונגרס שוקלים להעלות את המס על הכנסות זרות של תאגידים אמריקאים מ-10.5% ל-16.5% להעלות את המס על רווחי הון מ-23.8% ל-28.8%. ההצעה צפויה גם להעלות את המס הגבוה ביותר לכמעט 40% לעומת 37% כיום.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

קוראוויבקוראוויב

המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח

לאחר זינוק חד מאז ההנפקה, המניה נסוגה על רקע עלויות הקמה גבוהות, חוב משמעותי והמתנה להוכחה שהשקעות בתשתיות מתורגמות לשורה התחתונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה CoreWeave

מניית קורוויב CoreWeave -5.36%  , אחת ההנפקות המדוברות של השנה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, נמצאת בתקופה מאתגרת. לאחר מהלך עליות מהיר בחודשים הראשונים למסחר, איבדה המניה חלק ניכר מערכה, כאשר המשקיעים מתמקדים פחות בפוטנציאל ויותר ביכולת של החברה לייצר רווח נקי.

החברה הונפקה במרץ במחיר של 40 דולר למניה, על רקע מעבר אסטרטגי מפעילות כריית קריפטו לתחום תשתיות מחשוב ייעודיות ל-AI. המודל של קורוויב מבוסס על הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי שבבים והשכרת כוח מחשוב לגופים הזקוקים לעיבוד בקנה מידה חריג. בתחילת הדרך, השוק קיבל את הסיפור בהתלהבות. הביקוש לכוח מחשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית זינק, והמשקיעים העריכו כי פערי ההיצע יאפשרו לחברות כמו קורוויב לצמוח במהירות. בתוך חודשים ספורים זינקה המניה לשווי שוק חריג בשביל חברה צעירה.


השינוי בסנטימנט

במחצית השנייה של השנה חל שינוי חד בסנטימנט. העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מרכזי נתונים, עיכובים בפרויקטים והחשש מהיקף המימון הנדרש החלו להכביד על המניה. הירידות האחרונות משקפות שינוי רחב יותר בגישת השוק כלפי חברות AI עתירות השקעה. אחת הנקודות המרכזיות שמטרידות את המשקיעים היא מבנה החוב של החברה, כאשר קורוויב נשענת על מימון משמעותי כדי להרחיב את קיבולת הענן שלה, והיקף החוב שצברה מחדד את הרגישות שלה לעלויות ריבית ולשינויים בתנאי השוק.


גם בצד התפעולי נרשמו קשיים, לאחר שהחברה הקימה מרכזי נתונים בקצב מהיר וחשפה את עצמה לאתגרים לוגיסטיים ותפעוליים, כולל תלות בשרשראות אספקה מורכבות ובתנאי מזג אוויר. עיכובים בפרויקטים מסוימים פגעו באמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד ביעדים.

קורוויב מדגישה כי היא פועלת בשיטה שמרנית יחסית, שלפיה השקעות מתבצעות רק כאשר קיימים חוזים מחייבים מצד לקוחות. עם זאת, בשוק ההון קיימת הבחנה ברורה בין רווחיות תפעולית לבין רווח נקי, והפער ביניהן ממשיך לעורר סימני שאלה.