מפולת – כך ניתן לתאר את הימים האחרונים בוול סטריט. המדדים המובילים השלימו אמש ירידה של קרוב ל-14% מהשיא בתוך מספר ימים והמגמה נמשכת הבוקר עם ירידות חדות במסחר תנודתי. למעשה, המדדים המובילים מחקו תשואה של קרוב ל-6 חודשים בתוך שבוע – הקפיץ המתוח של החודשים האחרונים משתחרר במהירות. 

"אלימות גוררת אלימות"

דצמבר 2018 היה החודש הגרוע ביותר מאז 1931. מיד לאחריו הגיע החציון הטוב ביותר מאז 1997. מאי 2019 היה החלש ביותר בעשור האחרון. יוני האחרון היה הטוב ביותר בשווקים מאז 1938. החודשים האחרונים של 2019 היו בכיוון אחד בלבד, כאשר השוק מתעלם מכל החדשות הכלכליות/פוליטיות. בשבוע האחרון אנחנו עדים לנפילה חריגה בשווקים. 

>>>עדכונים שוטפים על משבר הקורונה

התכיפות הגבוהה של האירועים הקיצונים מלמדת על מערכת לא יציבה. בהקשר זה שווה להזכיר את סדרת המופת של HBO 'צרנוביל' שעלתה לאוויר בשנה האחרונה. הסדרה עוסקת בתאונה הגרעינית ב-1986. אחת הסצינות הבולטות היא ההסבר של החוקר על רצף הטעיות שנעשו בכור הגרעיני רגע לפני התאונה המחרידה. 

הסצינה המעניינת מתוך הסדרה צ'רנוביל

• האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
• האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניתן לעשות הקבלות רבות לסיטואציה הנוכחית בכלכלה העולמית/ שווקים פיננסים. כלכלה, היא כמו כל דבר בחיים - בנויה על איזונים ובלמים. הטעות הגדולה ביותר של הכלכלנים בעשורים האחרונים היא האשליה שהם יכולים למנוע מיתון. הבנקים המרכזיים  (ובשנים האחרונות גם נשיאים) חושבים שהם יכולים להנדס את שוקי המניות/הפעילות הכלכלית לכיוון אחד בלבד. זה פשוט לא יכול להצליח, כי האטה כלכלית היא חלק בלתי נפרד (וחשוב) בכל סייקל כלכלי. מיתון מסלק את החברות הלא יעילות בשוק וגורם לשיפור עצמי של המערכת. כלכלה ללא תקופות של האטה/שוק ללא ירידות דומה באופן הזה לבן אדם שלא ישן – מתישהו הוא הופך לזומבי. 

הטענה העיקרית שלנו בחודשים האחרונים: ההתערבות של הפד' מאז ספטמבר האחרון יצרה חוסר איזון קיצוני בשווקים, כאשר קרנות הגידור בארה"ב קיבלו כסף ישירות מהפד' בשוקי הריפו. קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף, ורצוי כמה שיותר מהר (לכתבה המלאה). התוצאה הייתה זינוק לא מבוקר בשווקים. תסתכלו על הגרפים של TSLA, SPCE, AMD מאז סוף ספטמבר האחרון. 

השבועיים האחרונים – סופה מושלמת

האירוע המרכזי בשווקים הוא כמובן נגיף הקורונה, שממשיך לגרום לחששות גדולים בשוק וגורמת לשיתוק משמעותי בכלכלות המובילות. מלבד הירידה הצפויה ברווחי החברות, עבור השחקנים בשווקים הפיננסים מדובר על ירידה משמעותית באיכות הביטחונות לקבלת אשראי. אם עד לפני שבועיים  הגופים הנקראים Sponsored Repo הסכימו לקבל אגרות חוב בדירוגים הנמוכים כביטחונות לקבלת מזומן בשוק הריפו – הפגיעה הצפויה ברווחי החברות והחששות שביטחונות אלו לא יספיקו במצב של האטה כלכלית גורמים לקושי בהשגת המימון וגידול בדרישה ל"ביטחונות איכותיים" יותר – אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב. זו הסיבה לנפילה בתשואות האג"חים בשבועיים האחרונים (לכתבה המלאה). 

• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אבל זה רק חלק מהסיפור. ב-13.2 פרסם הפד' את צפי ההתערבות שלו לחודש הקרוב - הורדה של 10 מיליארד דולר בשבוע בהלוואות לתקופה הארוכה. באותו ערב הערכנו כאן כי לנוכח האירועים בסין (שמורידים את איכות הביטחונות) ולנוכח המינוף של קרנות הגידור (שהם עושי השוק הגדולים כרגע), מספיקה גם ירידה קטנה בתמיכה של הפד' בשביל לגרום לתנודות גדולות במערכת. 

מדד ה-S&P500 מול כמות הריפו שמספק הפד' לשוק בחודשים האחרונים - מקריות?

כאשר המימון היומי תקוע, קרנות הגידור נאלצות למכור נכסים ובמהירות. תוסיפו לכך את העובדה שכל קרנות הגידור/ המשקיעים הפרטיים הגיעו לשבוע האחרון עם חשיפת שיא  לשוקי המניות.  התוצאה – נפילות חריגות במדדים. גם הזרקות זמניות של נזילות למערכת הבנקאית בצורה של עונת המס לא הצליחו לעצור את התהליך ביומיים האחרונים. כוח האנרציה כבר עובד. 

נזכיר בהקשר זה את הערכה של  צ'רלי מק'ליגוט, האנליסט של נורמה בנק ואחד האנליסטים המוערכים בתחום הנגזרים. מק'ליגוט טען כי רף ה-3,128 נק' בחוזים העתידיים על מדד ה-S&P500 הוא קריטי לקרנות הגידור ומתחת לנקודה זו הן יצטרכו לבצע הורדה של חשיפה לשווקים מרמה של 100% לרמה של 15% בלבד. הערכה  זו מסבירה חלק מהלחץ ביומיים האחרונים.

קריאות בשוק להתערב

האירועים בשבוע האחרון גורמים ללחץ כבד על מקבלי ההחלטות בפד' ל"הציל שוב את השווקים". שוק האג"ח מתמחר כעת בהסתברות של 80% הורדה של הריבית כבר באפריל ובסה"כ 3-4 הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה. חלק מהשחקנים קוראים לפד' להתערב כבר היום ולהרגיע את השווקים.

האם זה יעזור לכלכלה הריאלית? אנו מצטרפים לדיעה שהביע אתמול הכלכלן מוחמד אל עריאן שלא, וכפי שציינו למעלה - זה לא כזה נורא, האטה כלכלית היא לא בהכרח דבר רע. הסיבה לכך היא שהורדת ריבית בשלב הנוכחי של סייקל היא "מכת מוות" לטווח הקצר. המהלך צפוי לגרום להפסדי עתק במערכת הבנקאית בארה"ב (כפי שהסברנו השבוע). קשה לראות את הבנקים מגדילים אשראי לכלכלה הריאלית בסיטואציה שהם מדממים. 

תוכנית רכישות חדשה גם עומדת על הפרק, אך חשוב להזכיר כי תוכנית כזו יכולה לצאת לפועל רק לאחר שהפד' יוריד את הריביות, אחרת הפד' פועל ב"פול גז ניוטראל", כאשר כמות הכסף בשווקים לא צפויה לעלות. זה מחזיר אותנו לסעיף הקודם.

בנוסף, האם תוכניות אלו לא הובילו לחוסר האיזון בשווקים בשנים האחרונות?  נדמה שאף אחד לא מקנא במקבלי ההחלטות בפד'/שאר הבנקים המרכזיים כעת. האלטרנטיבות העומדות בפניהם מורכבות במיוחד.