בנקים
צילום: istock

שוק האג"ח: הפד' יבצע 3 הורדות ריבית השנה, הבנקים בבעיה?

שוק האג"ח הממשלתי ממשיך ללהוט כאשר התשואה על אגרות החוב לטווחם הארוכים יורדת לשפל. אם אכן הפד' יבצע את מה שהשווקים חוזים - הבנקים בארה"ב צפויים לספוג ירידה חדה בהכנסות מריבית. בנק אוף אמריקה הוא הרגיש ביותר 
עמית נעם טל | (1)

במקביל לחששות מהאטה כלכלית בעולם בחודשים הקרובים, שוק האג"ח הממשלתי ממשיך להיות הדבר החם ביותר בוול סטריט. תשואות האג"חים של ארה"ב לטווח הארוך יורדות כעת לשפל חדש: התשואה ל-10 שנים עומדת עת 1.33%, התשואה לתקופה של 30 שנים עומדת על 1.81% בלבד - שפל כל הזמנים. 

השחקנים בשוק האג"ח מעריכים כעת בהסתברות כמעט מלאה שהפד' יצטרך להוריד את הריבית בארה"ב עוד 3 פעמים במהלך 12 החודשים הקרובים, כלומר הריבית בעוד שנה צפויה לעמוד על 0.75%-1%. נזכיר כי אחד הלקחים הגדולים של שנת 2019 היה כי הפד' למעשה עוקב אחר הציפיות בשוק. 

החוזים על הריבית בארה"ב- צפי ל-3 הורדות ריבית בחודשים הקרובים

עם זאת, כלל לא בטוח שהמהלך עשוי לתמוך בכלכלה הריאלית בארה"ב. סקטור הבנקאות בארה"ב צפוי לספוג הפסדי עתק כתוצאה מירידה במרווח הריבית נטו (Net Interest Margin) 

נציין הבנקים בארה"ב ובפרט הבנקים האזוריים (המיוצגים ע"י תעודת הסל KRE) הציגו ירידה חדה בסעיף זה במהלך החודשים האחרונים של 2019. עם זאת, נראה בדוחות האחרונים נראה כי רוב המנכ"לים העדיפו לקבל את גישת הפד' כי ההורדות האחרונות היו "הורדות של ביטוח" למניעת האטה כלכלית. 

מבחינת הבנקים הגדולים בארה"ב, בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) וולס פארגו (סימול:WFC) הם הבנקים הרגישים ביותר לירידה נוספת של הריבית. בנק אוף אמריקה מציין בדוחות האחרונים כי ירידה במקביל של העקומה ב-100 נק' בסיס ב-12 החודשים הקרובים צפויה לגרום לירידה של 6.5 מיליארד דולר בהכנסות מריבית. 

דוח הרגישות של בנק אוף אמריקה

בסיטואציה כזו, האם הבנקים יגדילו את האשראי לכלכלה הריאלית? התשובה לכך היא שלילית וניתן לראות כבר בחודשים האחרונים כיצד הבנקים מורידים חשיפה לסקטורים רבים (כמו האנרגיה). בעולם שבנוי על חוב, כאשר אין אשראי מהמערכת הבנקאית אין צמיחה וזה חוזר על עצמו בכל הסייקלים אשראי בעשורים האחרונים, הפעם זה יהיה אחרת? אנחנו בספק.   

לקריאה נוספת (21.02) - תשואות האג"ח בשפל כל הזמנים, מדוע זה לא צפוי להשתנות בקרוב?

קיראו עוד ב"גלובל"

לקריאה נוספת (23.12) - מדוע הורדת הריבית בארה"ב קרובה מתמיד?

לקריאה נוספת (31.12) - 3 הגורמים שצפויים להעניק רוח גבית לזהב ב-2020

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תחזית שגויה 25/02/2020 20:36
    הגב לתגובה זו
    שהרי היבוא מסין שגרם לגירעונות מאזן התשלומים יצטמצם .
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.