מהו שוק הריפו, ולמה כולם בוול סטריט ממשיכים לדבר עליו?
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. לנוכח העובדה כי מאז ספטמבר האחרון הנושא מסרב לרדת מסדר היום בוול סטריט, ולכן, ניסינו להכין מדריך קצר ולפשט את שוק זה למשקיע הממוצע.
אז מהו שוק הריפו?
שוק הריפו (REPO) הוא אפיק המימן המרכזי לטווח קצר ל כל הגופים הפיננסים בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.
הגרף הבא מציג עסקת ריפו רגילה בין 2 גופים לתקופה של שנה, כאשר הריבית היא 1%, ושווי הפיקדונות נמוך ב-10% מהשווי של ההלוואה (אבל הפיקדון לא נזיל).
עסקת ריפו יכולה להתבצע ע"י גוף שלישי, שמשמש כמתווך (במקרה הבא FICC).
- אפל מעלה את מחיר TV+ ב-30% ל-13 דולר לחודש
- אפל מהמרת על הודו ופותחת חנות שלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציין כי מדובר בשוק שנחשב לבטוח יותר משאר סוגי המימון וזאת בגלל הביטחונות שהמלווה מקבל. לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק.
הנכסים העיקריים שמשמשים כביטחונות בשוק זה הם אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות. זו גם הסיבה העיקרית שאגרות החוב מטפסות בכל פעם שיש חשש למשבר בשוק – ככל שיש לך יותר ביטחונות, כך אתה יכול להשיג יותר מזומן. נתקעת ללא ביטחונות? אתה עשוי להיות חדל פירעון במהירות.
איך בנוי שוק הריפו?
שוק הריפו בארה"ב מורכב ממספר חלקים. חלק אחד הוא ה-FICC, המורכב מרוב הבנקים הגדולים בארה"ב, חברות הביטוח וחברות הפנסיה הגדולות. זהו השוק שהפד' מתערב בו מאז ספטמבר.
- ויקטורי שומרת על יציבות, עם גידול במכירות ושיפור ברווח הגולמי
- תיק האשראי של נאוי ממשיך לצמוח, אך ההוצאה לחובות מסופקים גדלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
קרנות הגידור הן לא חלק מה-FICC ולכן הן לא יכולות לגייס משם כסף נזיל. קרנות אלו מגייסות דרך גופים הנקראים Sponsored Repo. גופים אלו הם למעשה מתווכים בין הגופים השייכים ל-FICC לגופים שאינם. נתון כביכול מוריד את הסיכון לבנקים הגדולים. דוגמה לגוף כזה הוא בנק אוף מלון (סימול:BK).
תפקידו של בנק אוף מלון בשוק הריפו. מתוך דו"חות הבנק
מה קרה בספטמבר האחרון?
במהלך אמצע ספטמבר, זינקה הריבית בשוק הריפו בארה"ב בתוך יום מרמה של 2% לרמה של 10%. מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק, כאשר הוא גורם במקביל לעלייה בריבית גם באפיקי מימון אחרים.
הסיבה לזינוק בריבית עדיין לא ברורה, גם לאחר 5 חודשים. אחת הסברות היא שהדילרים בארה"ב נתקעו עם המון אגרות חוב של ארה"ב ללא יכולת לממן אותם. סברה נוספת הייתה של ה-BIS (הבנק של הבנקים המרכזיים). הבנק העריך כי האירועים בספטמבר האחרון נבעו מכך שלקרנות הגידור, החולייה האחרונה בשרשרת, לא היו מספקים ביטחונות איכותיים במטרה להשיג מזומנים מהגופים שנמצאים גבוה יותר בשרשרת (לכתבה המלאה).
מה הפד' עשה?
הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהפד' עשה. הפד' עושה זאת באמצעות הגדלה של רזרבות הבנקים (רכישה בשוק האג"ח), דבר שמגדיל את היכולת שלהם להעניק אשראי והזרמה ישירה של כסף ל-FICC.
רגע, זה יציב?
התשובה לכך היא לא. הפד' הצליח אמנם להציל את השווקים, כאשר הכסף חזר לזרום לקרנות הגידור (שנמצאות בקצה) אך הבעיה רק גדלה. קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף, ורצוי כמה שיותר מהר. האם לנוכח נתונים אלו קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור קיבלו כסף ומיד מינפו את עצמם לדעת, במקרה הגרוע - הפד' יציל.
הגרפים של מניות רבות נראות דומה: מאז הודיע הפד' על תחילת הרכישות באוקטובר האחרון, המניות החלו לזנק במהירות כאשר חלק מהחברות מבצעות מהלכים של מאות אחוזים. הסיבה לכך היא פשוטה: קרנות גידור/קרנות אלגו, גופים שמשפיעים באופן יומי קיבלו המון כסף ישירות – נוצר בשוק ג'ונגל.
טסלה היא הדוגמה החריגה ביותר כמובן לשגעון שיש לשוק
למעשה, לא רק שהפד' שלא פתר את הבעיה שהופיעה בספטמבר האחרון, הוא החריף אותה. המינוף של קרנות הגידור גדול יותר כעת משמעותי.
הערה קטנה וחשובה: עד כה מתואר תהליך שמשפיע על השווקים בצורה דרמטית (קרנות הגידור והאלגו מהווים תפקיד קריטי), אך לאירועים הכלכליים שמופיעים מידי יום בעיתונים הכלכליים אין השפעה על תנועת הכסף. זו הסיבה שלעיתים ניתן לראות "כותרות מאיימות" על אירועים כמו שיתוק בכלכלה הסינית/מלחמת הסחר והשווקים מתעלמים מכך בקלות רבה.
מה לעתיד?
הפד' בפלונטר גדול במיוחד, למרות שהוא ממשיך לטעון כי "הכל טוב במערכת הבנקאית". העובדה כי הבנק ממשיך להזריק כסף לשוקי הריפו ומגדיל את מאזנו באמצעות רכישות אג"חף למרות שטען כי מדובר באירוע זמני, מוכיחה זאת. במקביל, הבנק גורם למינוף גדול יותר של המערכת - זה לא יכול להסתיים בצורה טובה.
חשוב לשים לב, כי לנוכח הגידול במינוף של המערכת, רק המשך גידול בתמיכה מצד הפד' יכול למנוע חזרה של מצוקת הנזילות של אותן קרנות. אתמול הודיע הבנק על הורדה נוספת של התמיכה בשוק הריפו (לכתבה המלאה). לנוכח המינוף הגבוה והאירועים האחרונים בסין (שצפויה להוריד את איכות הבטחונות בשוק), ייתכן מאוד כי זה מספיק לערער את המערכת הבנקאית ונציין כי להערכתנו זה מספיק.
- 11.ציון 15/02/2020 18:43הגב לתגובה זובסופו של דבר. כנראה יש לך זכרון קצר כי ב 2009 ברננקי הציל את הכלכלה מהמשבר של הנדלן הזרים כספים ובסוף גם הכלכלה יצאה מהמשבר וגם הפד עוד הרוויח מהכסף שהזרים למשק דרך הבנקים. זה מה שקורה אתה שקוע כל הזמן לחפש את החושך במקום האור בקצה המנהרה.
- 10.fu,c 15/02/2020 18:20הגב לתגובה זוהאם זו כתבה מחכימה או מכשילה?
- 9.משקיע ריפו 15/02/2020 18:19הגב לתגובה זומי מדבר כל הזמן על ריפו? את מי זה מעניין בכלל חוץ מכמה בנקים גדולים. אתה היחידי שזה מעניין אותו. פעם בשבועיים אתה חוזה מפולת בגלל קפיצה בריפו ואחרי יומיים חוזר בך. חשבת שאולי אין לכך משמעות כה גדולה כמו שאתה סבור?
- 8.שי 15/02/2020 15:56הגב לתגובה זו2020 = 2008 2.0
- 7.תותח על, הכתבות הכי חשובות של האתר (ל"ת)ישראל 15/02/2020 14:57הגב לתגובה זו
- 6.המשקיע 15/02/2020 10:05הגב לתגובה זושוב הכתב זורק תוכן ללא עקביות. מצד אחד כותב שלקרנות גידור לא היו מספיק בטחונות איכותיים ומצד שני התערבות הפד בשוק האגח גרמה לקרנות הגידור להיות ממונפות יותר? עדיף שתלמד את החומר לפני שאתה כותב.
- 5.משקיע 15/02/2020 10:02הגב לתגובה זוריבית אפס אף אגח לא נותן תשואה נורמלית האלטנטיבה מזומן מניות או דירה. ריפו שמיפו זה חרטה ברטה
- 4.צבי הברמן 15/02/2020 00:42הגב לתגובה זוימשכו לנצח.
- 3.חגי 14/02/2020 21:59הגב לתגובה זוחחחחח, אין לכם מושג ירוק בכלכלה, כל הכתבה לסרק!
- 2.מעניין 14/02/2020 21:51הגב לתגובה זוהשאלה היא מה יכול לעצור את הפד?למה שלא ימשיך להתערב לנצח, בלי לצמצם את המאזן?
- יניב67 15/02/2020 23:42הגב לתגובה זושיהיה בלתי אפשרי לקנות שם בית למשל.הייתי אומר האינפלציה אבל זה לא כנראה לא יקרה...
- שועל 15/02/2020 09:38הגב לתגובה זוההתחיבויות של הבנק עולות , של אזרחי ארה"ב , כיחס לתוצר שלהם. אם האימון במערכת הזו מתפרק זה יהיה הרבה יותר גרוע מלא נעים . מה שהיה ב 2008 יראה כבדיחה לעומת מה שעלול להתרחש .
- 1.תענוג (ל"ת)460 14/02/2020 20:50הגב לתגובה זו
- צבי הברמן 15/02/2020 00:28הגב לתגובה זוכייף לקרוא ולהבין. תודה רבה נועם
רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.
תיק האשראי של נאוי ממשיך לצמוח, אך ההוצאה לחובות מסופקים גדלה
חברת האשראי החוץ בנקאי הציגה ברבעון השני עלייה של יותר מ-20% בהכנסות לצד ירידה קלה ברווח הנקי ל-40.5 מיליון שקל; תיק האשראי ממשיך לצמוח, עם מח"מ ממוצע של 11 חודשים, תוך עלייה בהוצאות המימון והפרשות לחובות מסופקים
נאוי גרופ נאוי 1.36% סוגרת את הרבעון השני של 2025 עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות, לצד שחיקה מתונה בשורה התחתונה ועלייה בהוצאות ההפרשה.
ההכנסות המימון ברבעון הגיעו ל-109.3 מיליון שקל, קפיצה של 20.4% לעומת 90.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. הריבית השנתית הממוצעת על תיק הלקוחות בתקופה של חצי השנה הראשונה של 2025 עמדה על שיעור של כ-10.3% במונחים שנתיים. בתקופה מקבילה בשנה קודמת וברבעון הראשון של שנת 2025 עמדה ריבית זו על שיעור של כ-11.36% על תיק הלקוחות.
במרכז המודל העסקי של החברה עומדות הכנסות המימון נטו, שהסתכמו ברבעון השני ב-64.2 מיליון שקל, 58.7% מן ההכנסות, לעומת 58.1 מיליון ש״ח ו-64.1% בתקופה המקבילה. בהתאם, הוצאות המימון גדלו והגיעו ל-45.1 מיליון שקל, לעומת 32.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2024, גידול של כ-38%. התמהיל הזה מסביר חלק מהשחיקה בשיעור הרווחיות, חרף העלייה בהכנסות.
במקביל, גם הוצאות הנהלה וכלליות גדלו והכבידו על שורת הרווח, כאשר הרווח הנקי ירד קלות ל-40.5 מיליון שקל לעומת 42.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- נאוי וטריא יקימו חברה משותפת למימון חוץ בנקאי למשכנתאות
- בפעם השנייה: גיוס של נאוי בבורסה הישראלית בוטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבט עומק
בחזית הסיכון, ההוצאה לחובות מסופקים בתקופת הדוח הסתכמה לסך של כ-8.795 מיליון שקל לעומת הוצאה בסך של כ-4.049 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ולעומת הוצאה בסך 4.384 מיליון שקל ברבעון ראשון בשנת 2025. השינוי בהוצאות חובות מסופקים בתקופת הדוח נובע מהוצאה ספציפית, נטו בתיק הלקוחות בסך של 2,541 אלפי שקלים. יתרת ההפרשה הינה הוצאה כללית בסך של כ- 6,254 אלפי שקל הנובעת בעיקרה מגידול בתיק הלקוחות בתקופה וגידול בהפרשה בגין חובות בהם חלה עליה משמעותית בסיכון האשראי כתוצאה מגידול ביתרת קבוצה זו. במונחים שנתיים, על בסיס המחצית, שיעור הוצאה לחובות מסופקים על הלקוחות וההשקעות עמד על כ-0.366% לעומת 0.24% במחצית המקבילה אשתקד. כלומר, ההפרשות עדיין נמוכות בהשוואה לענף, אך כבר משקפות סביבת סיכון מאתגרת יותר.
