סוחר
צילום: istock

ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

זכרונות מנפילת קרן הגידור LTCM ב-1998? בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים טענו בסופ"ש האחרון כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים בחודשים האחרונים בשוקי ה-REPO היה בעיית מימון בגופים החוץ בנקאים שאינם מפוקחים
עמית נעם טל |

שיגעון ה"ריפו" בארה"ב מסרב להירגע. בעוד הפד' ממשיך להזריק כסף מידי יום ולבצע רכישות של עד 60 מיליארד דולר בחודש בשוקי האג"ח, הכלכלנים ממשיכים לנסות להב מה גרם להתפרצות מצוקת הנזילות בשוק בחודשים האחרונים, כאשר כמעט מידי יום מפרסם גוף מחקר מאמר בנושא. האחרון לעשות זאת הוא ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), שפרסם בסופ"ש האחרון מאמר שכותרתו "הלחץ בשוקי הריפו בספטמבר: אירוע זמני או מבני?".

רוב הטיעונים במאמר של BIS נשמעו מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים: ירידה של רזרבות של הבנקים בארה"ב לנוכח צמצום המאזן של הפד' בשנים האחרונות, והגידול החד בקופת המזומנים של האוצר האמריקני, גרמו לבנקים הגדולים בארה"ב לעצור את המימון בשוקי הריפו. הדבר גרם לזינוק של הריביות ל-10% תוך פחות מ-24 שעות (להסבר המורחב על האירוע בספטמבר). 

עם זאת, החידוש במאמר של ה-BIS הוא שאחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור. 

בפיננשל טיימס הסבירו היום את ההתייחסות של ה-BIS: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, בפייננשל טיימס טוענים כי קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון מהבנקים הגדולים נעצר רגעית בתחילת ספטמבר, קרנות הגידור נתקעו. 

נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים אלו המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה.

המקרה הנוכחי מזכיר לרבים את המקרה של לונג טרם קפיטל מנג'מנט (LTCM) ב-1998. הקרן הגידור, שנוהלה ע"י 2 חתני פרס נובל לכלכלה (מיירון שולס ורוברט מרטון), התמקדה בנוסחאות שתכליתן לנצל פערי ארביטראז' בתמחור של אגרות חוב. מספר אירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית ב-1998 גרמו להתרסקות הקרן, דבר שאיים על יציבות כלל השווקים הפיננסים בעולם. 

אם הניתוח של BIS אכן נכון, הפד' מתמודד בחודשים האחרונים עם מספר קרנות כמו LTCM, ומדובר בבעיה הרבה יותר מורכבת מאשר שינוי רגולציה/הגדלת רזרבות הבנקים. למעשה, מאז אמצע ספטמבר האחרון התחיל הפד' לממן את פעילותן של קרנות אלו ע"י ביצוע ההזרקות לשוקי ה-REPO. ב-BIS מציינים כי למרות פעולות הפד' האחרונות, קרנות הגידור עשויות למצוא את עצמן בקרוב בסיטואציה דומה.

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין בהקשר זה את יום תשלומי מס החברות שצפוי להתרחש בשבוע הבא ועלול לייצר שוב בעייה לקרנות הגידור (לכתבה המלאה). עוד נציין כי בפרוטוקול הפד' האחרון נטען כי בעיה דומה עשויה לצוץ באפריל הקרוב (לכתבה המלאה).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.