סוחר
צילום: istock

ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

זכרונות מנפילת קרן הגידור LTCM ב-1998? בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים טענו בסופ"ש האחרון כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים בחודשים האחרונים בשוקי ה-REPO היה בעיית מימון בגופים החוץ בנקאים שאינם מפוקחים
עמית נעם טל |

שיגעון ה"ריפו" בארה"ב מסרב להירגע. בעוד הפד' ממשיך להזריק כסף מידי יום ולבצע רכישות של עד 60 מיליארד דולר בחודש בשוקי האג"ח, הכלכלנים ממשיכים לנסות להב מה גרם להתפרצות מצוקת הנזילות בשוק בחודשים האחרונים, כאשר כמעט מידי יום מפרסם גוף מחקר מאמר בנושא. האחרון לעשות זאת הוא ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), שפרסם בסופ"ש האחרון מאמר שכותרתו "הלחץ בשוקי הריפו בספטמבר: אירוע זמני או מבני?".

רוב הטיעונים במאמר של BIS נשמעו מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים: ירידה של רזרבות של הבנקים בארה"ב לנוכח צמצום המאזן של הפד' בשנים האחרונות, והגידול החד בקופת המזומנים של האוצר האמריקני, גרמו לבנקים הגדולים בארה"ב לעצור את המימון בשוקי הריפו. הדבר גרם לזינוק של הריביות ל-10% תוך פחות מ-24 שעות (להסבר המורחב על האירוע בספטמבר). 

עם זאת, החידוש במאמר של ה-BIS הוא שאחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור. 

בפיננשל טיימס הסבירו היום את ההתייחסות של ה-BIS: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, בפייננשל טיימס טוענים כי קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון מהבנקים הגדולים נעצר רגעית בתחילת ספטמבר, קרנות הגידור נתקעו. 

נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים אלו המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה.

המקרה הנוכחי מזכיר לרבים את המקרה של לונג טרם קפיטל מנג'מנט (LTCM) ב-1998. הקרן הגידור, שנוהלה ע"י 2 חתני פרס נובל לכלכלה (מיירון שולס ורוברט מרטון), התמקדה בנוסחאות שתכליתן לנצל פערי ארביטראז' בתמחור של אגרות חוב. מספר אירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית ב-1998 גרמו להתרסקות הקרן, דבר שאיים על יציבות כלל השווקים הפיננסים בעולם. 

אם הניתוח של BIS אכן נכון, הפד' מתמודד בחודשים האחרונים עם מספר קרנות כמו LTCM, ומדובר בבעיה הרבה יותר מורכבת מאשר שינוי רגולציה/הגדלת רזרבות הבנקים. למעשה, מאז אמצע ספטמבר האחרון התחיל הפד' לממן את פעילותן של קרנות אלו ע"י ביצוע ההזרקות לשוקי ה-REPO. ב-BIS מציינים כי למרות פעולות הפד' האחרונות, קרנות הגידור עשויות למצוא את עצמן בקרוב בסיטואציה דומה.

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין בהקשר זה את יום תשלומי מס החברות שצפוי להתרחש בשבוע הבא ועלול לייצר שוב בעייה לקרנות הגידור (לכתבה המלאה). עוד נציין כי בפרוטוקול הפד' האחרון נטען כי בעיה דומה עשויה לצוץ באפריל הקרוב (לכתבה המלאה).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

נייק בוק 1. קרדיט: רשתות חברתיותנייק בוק 1. קרדיט: רשתות חברתיות

נייקי דורכת במקום: המכסים מכבידים וסין ממשיכה להיחלש

הדוחות עקפו את הציפיות, אבל המשקיעים התמקדו בשחיקת המרווחים, בירידה החדה במכירות בסין ובמסר זהיר מההנהלה; התוצאה היא צלילה דו-ספרתית במניה ומסקנה שכנראה שהריסטארט של נייקי עדיין רחוק מסיום

רן קידר |
נושאים בכתבה נייקי

מה שהיה אמור להיות עוד תחנה בדרך לתפנית בנייקי Nike Inc -10.54%   הפך בתוך שעות לאיתות מטריד לגבי עומק האתגרים שעוד ניצבים בפני ענקית הספורט. למרות תוצאות טובות מהצפי ברבעון, מניית החברה נופלות בחדות ומוסיפות ירידה של כ-11% לירידה של כ-22% מתחילת השנה. תגובת השוק הדגישה מסר ברור: הפעם המשקיעים פחות התרשמו מ-"הכאה" נקודתית של שורת הרווח, אלא בחנו את התמונה הרחבה של מרווחים נשחקים, חולשה מתמשכת בסין והיעדר תחושה של נרטיב מהפך משכנע.

הדוחות שפורסמו לאחר נעילת המסחר ביום חמישי הציגו אומנם תוצאות מעל הציפיות, אך המספרים המרכזיים העבירו מסר מורכב. הרווח נשחק בכ-32% בעוד המכירות כמעט שלא צמחו, עם עלייה זניחה בלבד של כ-0.4%. במקביל, סין הפכה שוב לגורם המשקולת המרכזי, עם ירידה של כ-17% במכירות, והאזור הוא המשקולת הכבדה ביותר על ביצועי החברה ברבעון.

לא סיפור התפנית שהשוק חיפש

לפי פרשנויות בשוק, משקיעים רוצים לראות שיפור עקבי במרווחים ולא רק תוצאה חשבונאית טובה מהצפי. הרקע לכך הוא הפגיעה הכפולה שממנה נייקי עדיין מתקשה להשתחרר: עלויות מכסים שהפכו למשמעותיות יותר, ומבצעי הנחות שמטרתם לפנות מלאי מיושן, אך במקביל פוגעים ברווחיות ומחלישים את תפיסת הפרימיום של המותג.

המרווח הגולמי של החברה נשחק בכ-7% והגיע ל-40.6%, רמה שנחשבת קריטית עבור נייקי, שכן היא נצמדת בקושי לסף ה-40% הנתפס כ-"רצפה" תדמיתית ופיננסית. המכסים וההנחות המרובות פגעו במיוחד בפעילות בצפון אמריקה, שהיא העסק הגדול ביותר של החברה. ההנהלה, מצדה, לא ניסתה לייפות את המציאות. המנכ”ל אליוט היל הודה בשיחה עם אנליסטים כי המכסים “הוסיפו רוח נגדית משמעותית” שיש להתגבר עליה, אמירה יוצאת דופן בכנותה עבור חברה שנוטה להדגיש חזון ושיווק על חשבון קשיים תפעוליים.

המכסים הופכים לבעיה מבנית, לא אירוע חולף

האתגר של נייקי אינו רק עצם קיומם של מכסים, אלא מבנה שרשרת האספקה שלה. החברה מייבאת חלק משמעותי מהמוצרים מווייטנאם, אינדונזיה וסין, כאשר שיעורי המכס שצוינו עומדים על כ-20%, 19% ולפחות 25% בהתאמה. המשמעות היא שכל תזוזה פוליטית או רגולטורית יכולה להכות ישירות במרווחים, במיוחד בתקופה שבה החברה כבר נלחמת על תמחור ועל דימוי מותג לאחר תקופה ארוכה של הנחות.