סוחר
צילום: istock

ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

זכרונות מנפילת קרן הגידור LTCM ב-1998? בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים טענו בסופ"ש האחרון כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים בחודשים האחרונים בשוקי ה-REPO היה בעיית מימון בגופים החוץ בנקאים שאינם מפוקחים
עמית נעם טל |

שיגעון ה"ריפו" בארה"ב מסרב להירגע. בעוד הפד' ממשיך להזריק כסף מידי יום ולבצע רכישות של עד 60 מיליארד דולר בחודש בשוקי האג"ח, הכלכלנים ממשיכים לנסות להב מה גרם להתפרצות מצוקת הנזילות בשוק בחודשים האחרונים, כאשר כמעט מידי יום מפרסם גוף מחקר מאמר בנושא. האחרון לעשות זאת הוא ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), שפרסם בסופ"ש האחרון מאמר שכותרתו "הלחץ בשוקי הריפו בספטמבר: אירוע זמני או מבני?".

רוב הטיעונים במאמר של BIS נשמעו מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים: ירידה של רזרבות של הבנקים בארה"ב לנוכח צמצום המאזן של הפד' בשנים האחרונות, והגידול החד בקופת המזומנים של האוצר האמריקני, גרמו לבנקים הגדולים בארה"ב לעצור את המימון בשוקי הריפו. הדבר גרם לזינוק של הריביות ל-10% תוך פחות מ-24 שעות (להסבר המורחב על האירוע בספטמבר). 

עם זאת, החידוש במאמר של ה-BIS הוא שאחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור. 

בפיננשל טיימס הסבירו היום את ההתייחסות של ה-BIS: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, בפייננשל טיימס טוענים כי קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון מהבנקים הגדולים נעצר רגעית בתחילת ספטמבר, קרנות הגידור נתקעו. 

נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים אלו המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה.

המקרה הנוכחי מזכיר לרבים את המקרה של לונג טרם קפיטל מנג'מנט (LTCM) ב-1998. הקרן הגידור, שנוהלה ע"י 2 חתני פרס נובל לכלכלה (מיירון שולס ורוברט מרטון), התמקדה בנוסחאות שתכליתן לנצל פערי ארביטראז' בתמחור של אגרות חוב. מספר אירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית ב-1998 גרמו להתרסקות הקרן, דבר שאיים על יציבות כלל השווקים הפיננסים בעולם. 

אם הניתוח של BIS אכן נכון, הפד' מתמודד בחודשים האחרונים עם מספר קרנות כמו LTCM, ומדובר בבעיה הרבה יותר מורכבת מאשר שינוי רגולציה/הגדלת רזרבות הבנקים. למעשה, מאז אמצע ספטמבר האחרון התחיל הפד' לממן את פעילותן של קרנות אלו ע"י ביצוע ההזרקות לשוקי ה-REPO. ב-BIS מציינים כי למרות פעולות הפד' האחרונות, קרנות הגידור עשויות למצוא את עצמן בקרוב בסיטואציה דומה.

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין בהקשר זה את יום תשלומי מס החברות שצפוי להתרחש בשבוע הבא ועלול לייצר שוב בעייה לקרנות הגידור (לכתבה המלאה). עוד נציין כי בפרוטוקול הפד' האחרון נטען כי בעיה דומה עשויה לצוץ באפריל הקרוב (לכתבה המלאה).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.