סוחר
צילום: istock

ה-BIS: קרנות הגידור היו אחראיות לחלק ניכר מהאירועים בספטמבר

זכרונות מנפילת קרן הגידור LTCM ב-1998? בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים טענו בסופ"ש האחרון כי אחד הגורמים העיקריים לאירועים בחודשים האחרונים בשוקי ה-REPO היה בעיית מימון בגופים החוץ בנקאים שאינם מפוקחים
עמית נעם טל |

שיגעון ה"ריפו" בארה"ב מסרב להירגע. בעוד הפד' ממשיך להזריק כסף מידי יום ולבצע רכישות של עד 60 מיליארד דולר בחודש בשוקי האג"ח, הכלכלנים ממשיכים לנסות להב מה גרם להתפרצות מצוקת הנזילות בשוק בחודשים האחרונים, כאשר כמעט מידי יום מפרסם גוף מחקר מאמר בנושא. האחרון לעשות זאת הוא ה-BIS (הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים או "הבנק של הבנקים המרכזיים"), שפרסם בסופ"ש האחרון מאמר שכותרתו "הלחץ בשוקי הריפו בספטמבר: אירוע זמני או מבני?".

רוב הטיעונים במאמר של BIS נשמעו מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים: ירידה של רזרבות של הבנקים בארה"ב לנוכח צמצום המאזן של הפד' בשנים האחרונות, והגידול החד בקופת המזומנים של האוצר האמריקני, גרמו לבנקים הגדולים בארה"ב לעצור את המימון בשוקי הריפו. הדבר גרם לזינוק של הריביות ל-10% תוך פחות מ-24 שעות (להסבר המורחב על האירוע בספטמבר). 

עם זאת, החידוש במאמר של ה-BIS הוא שאחד הגורמים העיקריים לאירועים האחרונים היה "דרישה גבוהה למזומנים מגופים ממונפים שאינם בנקים" – כלומר קרנות גידור. 

בפיננשל טיימס הסבירו היום את ההתייחסות של ה-BIS: אחת האסטרטגיות הפופולאריות היום של קרנות הגידור בארה"ב כוללת רכישה של אגרות חוב ממשלתיות של ארה"ב ומכירה של נגזרים כמו לדוגמא חוזים על הריביות. הרווח מפעילות בודדת נמוכה יחסית, אך קרנות גידור מבצעות מספר רב של פעולות אלו. יותר מכך, בפייננשל טיימס טוענים כי קרנות הגידור בארה"ב הגדילו את המינוף שלהן ע"י שימוש בחלק מאגרות החוב של ארה"ב כביטחונות בשוק הריפו (ולקיחת עוד הלוואות למטרת רכישת אג"ח נוסף). כאשר המימון מהבנקים הגדולים נעצר רגעית בתחילת ספטמבר, קרנות הגידור נתקעו. 

נציין כי טכניקה זו הייתה פופולארית מאוד בסקטור הבנקאות לפני המשבר הכלכלי של 2008, אך תקנות הרגולציה שנקבעו בעקבות המשבר הורידו משמעותית את מספר העסקאות מסוג זה בבנקים. עם זאת, הרגולציה הנוכחית איננה מכסה גופים שאינם בנקים, ולכן גופים אלו המשיכו לבצע עסקאות מסוג זה.

המקרה הנוכחי מזכיר לרבים את המקרה של לונג טרם קפיטל מנג'מנט (LTCM) ב-1998. הקרן הגידור, שנוהלה ע"י 2 חתני פרס נובל לכלכלה (מיירון שולס ורוברט מרטון), התמקדה בנוסחאות שתכליתן לנצל פערי ארביטראז' בתמחור של אגרות חוב. מספר אירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית ב-1998 גרמו להתרסקות הקרן, דבר שאיים על יציבות כלל השווקים הפיננסים בעולם. 

אם הניתוח של BIS אכן נכון, הפד' מתמודד בחודשים האחרונים עם מספר קרנות כמו LTCM, ומדובר בבעיה הרבה יותר מורכבת מאשר שינוי רגולציה/הגדלת רזרבות הבנקים. למעשה, מאז אמצע ספטמבר האחרון התחיל הפד' לממן את פעילותן של קרנות אלו ע"י ביצוע ההזרקות לשוקי ה-REPO. ב-BIS מציינים כי למרות פעולות הפד' האחרונות, קרנות הגידור עשויות למצוא את עצמן בקרוב בסיטואציה דומה.

קיראו עוד ב"גלובל"

נציין בהקשר זה את יום תשלומי מס החברות שצפוי להתרחש בשבוע הבא ועלול לייצר שוב בעייה לקרנות הגידור (לכתבה המלאה). עוד נציין כי בפרוטוקול הפד' האחרון נטען כי בעיה דומה עשויה לצוץ באפריל הקרוב (לכתבה המלאה).  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג
דוחות

אנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק

ענקית השבבים עקפה את הציפיות עם רווח למניה של 1.3 דולר והכנסות של 57 מיליארד דולר, קפיצה בהכנסות מרכזי הנתונים ל־51.2 מיליארד ותחזית של 65 מיליארד דולר ברבעון הבא; המניה עולה ב-4%
אדיר בן עמי |

אנבידיה NVIDIA Corp. 2.81%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.

חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים

ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.


לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.


הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.


ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."