קלרידה: "הפד' יצטרך להמשיך להתערב בשוק הריפו עד אפריל"
זוכרים כי בספטמבר האחרון טען הפד' כי האירועים בשוקי המימון הבנקאי (REPO) היה עניין טכני בלבד? זוכרים שלאחר מכן הפד' נאלץ להגדיל את תמיכתו בשוק זה במטרה לעבור את סוף 2019 בלי אירועים חריגים, כאשר הם טענו שיפסיקו עם פעולות אלו לאחר מכן? כעת נראה כי התמיכה של הפד' צפויה להמשיך ללוות את השווקים גם בחודשים הקרובים. סגן יו"ר בפד', ריצ'רד קלרידה, טוען כעת כי הבנק יצטרך ככל הנראה להמשיך לתמוך בשוק המימון הבנקאי לפחות עד לעונת המיסים באפריל הקרוב. מפתיע? לא ממש. כפי שציינו מוקדם יותר השבוע ב-BIZPORTAL (לכתבה המלאה), הביקושים בימים האחרונים בשוק הריפו הצביעו כי למרות הסרה של המגבלות על הבנקים בסוף 2019, שוק הריפו נותר קפוא. בסיטואציה כזו, הפד' לא יכול לצאת מהשוק בלי לגרום למצוקת נזילות במערכת הבנקאית. הפד' למעשה שבוי כעת של השווקים, כאשר הוא חייב להמשיך לממן את המערכת הבנקאית וקרנות הגידור. בנוסף, הפד' ממשיך לממן את החוב האמריקני באמצעות הרכישות של 60 מיליארד הדולרים בחודש (בהתאם לקצב הגיוסים של ארה"ב). נשמע הגיוני? לא, אבל אין לו כל כך אלטרנטיבה. עבור המשקיעים בשוקי ההון, מדובר כמובן בהודעה חיובית. במקביל להתבטאויות על שוק הריפו, קלרידה ממשיך לשבח את מצב הכלכלה האמריקנית ואת הפעולות האחרונות שביצע הפד'. "הורדות הריבית האחרונות תוזמנו באופן טוב", טוען קאלרידה, ומוסיף כי "הכלכלה האמריקנית נמצאת במקום טוב, בו האבטלה נמוכה והאינפלציה עדיין לא גבוהה". קלרידה מציין כי יש מספר אינדיקציות כי הגורמים שהאטו את הכלכלה העולמית מתפוגגים. נותר רק לתהות: אם הפד' מממשיך לממן את כולם, מובן מאליו שהסיטואציה הכלכלית תראה שיפור, אבל מדובר ב"כלכלה זומבית" שתלויה לחלוטין בהמשך הזרמת הכסף מצד הפד', אך האם זו הצמיחה שהפד' רוצה להשיג? יש לו ברירה אחרת?
- 6.מתבונן מהצד 09/01/2020 20:55הגב לתגובה זוברגע שהאמון בדולר ייגמר , הכל יתפוגג ואז יחלקו את הקלפים מחדש. מי שהחזיק בנכסים דולרים והתמנף מולם במטבעות אחרים יימצא עצמו בלי המכנסים.
- 5.דירה = קורת גג 09/01/2020 17:40הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 4.דן 09/01/2020 17:32הגב לתגובה זוהבועה כבר מתה להתפוצץ , הכל בלוף . חבל שתקן הזהב בוטל ב 1971 , רק כך יהיה לכסף ערך אמיתי , כיום מדפיסים בלי סוף ללא כיסוי של נכס אמיתי . פיצוץ נעים לכולנו
- לא יתפוצץ 09/01/2020 20:51הגב לתגובה זוב2008 , 2000 וכו.... היו ריביות נורמליות
- 3.הפד ימשיך להדפיס (ל"ת)מה כבר יש לו לעשות? 09/01/2020 16:53הגב לתגובה זו
- 2.ברננקי 09/01/2020 16:30הגב לתגובה זומתי כל הכסף הקל הזה יראה שינוי באינפלציה ? התשובה, לדעתי, אף פעם. הסיבה היא שהכסף פשוט עובר ישירות לאלפיון העליון (או אפילו מעליו) דבר שלא באמת משפיע על מדד המחירים. במילים אחרות נוצרת שכבת מלוכה חדשה שתחזיק בכל המשאבים.
- 1.זה הנאה או הונאה ! (ל"ת)fu,c 09/01/2020 16:10הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
