שלמה מעוז: "השווקים מתעלמים ממה שקורה בקייב, אבל זו בעיה רצינית"

עשרות הרוגים ומאות פצועים בהפגנות אלימות באוקראינה לא הדירו שינה מהמשקיעים בעולם, אבל הכלכלן מזהיר - "מתפתחת בועה"
ידידיה אפק | (17)

בעוד הרחוב האוקראיני בוער, עשרות אנשים נהרגים ומאות פצועים בעימותים עם כוחות הביטחון בקייב ובערים נוספות, נראה כי שגרת החיים בשוקי המניות בעולם נמשכת. הבורסות המרכזיות באירופה צפויות לסכם היום עוד שבוע חיובי, בניגוד מוחלט למתיחות שנרשמה בתחילת השנה כשהמצב בטורקיה ובארגנטינה החריף.

אם לפני שנה המשקיעים באירופה החסירו פעימה כל פעם כשמפגינים ביוון וקפריסין יצאו לרחובות, היום נראה כאילו המהומות בקייב מתרחשות על פלנטה אחרת. אפילו אזהרה של סוכנות הדירוג S&P היום שממשלת אוקראינה עלולה להגיע לחדלות פרעון בקרוב לא השפיעה כהוא זה על השווקים.

בשיחה עם Bizportal אמר היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של קבוצת טפירו, שההתעלמות הזו יכולה להיות בעייתית. "אוקראינה לא חשובה למערב. אין לה מעמד", אומר מעוז. המדינה בת 44 מיליון התושבים היא ה-6 בגודלה באירופה, אך מכיוון שאינה שולטת על משאבי טבע, כמו מאגרי גז ונפט משמעותיים, מדינות המערב לא מעוניינות להתערב לטובתה - להפך. ראשי האיחוד האירופי רוצים להטיל סנקציות על המדינה הענייה כדי להפסיק את המהומות.

"מכיוון שאוקראינה לא צפויה לגרום למשבר נפט או גז באירופה, אין לה חשיבות", מסביר מעוז. הוא מוסיף שיתכן שהעימותים ישפיעו בהמשך מאחר שחלק מהולכת הגז מרוסיה לאירופה עובר בשטחה, אך כרגע אין לכך משמעות.

העימותים באוקראינה "זוכים להתעלמות מוגזמת"

העימותים האלו במדינה הגדולה ביותר במזרח אירופה (חוץ מרוסיה כמובן) מוכיחים דבר שידוע כבר שנים - לשווקים הפיננסיים לא באמת אכפת מעימותים אלימים, כל עוד הם לא פוגעים בזרימת הנפט או מחלישים את האירו (דוגמת יוון).

איפה כן רואים השלכות? במטבעות מדינות מזרח אירופה. בעוד האירו התחזק בשבוע האחרון מול הדולר, שערי המטבע הפולני, הרומני ואפילו הרובל הרוסי נחלשו. ביום ד' דחק ראש ממשלת פולין, שכנתה של אוקראינה ממערב, בפרלמנט במדינה "להתכונן להשלכות דרמטיות", לפי הפייננשל טיימס.

אם כך, יתכן שנראה תגובה מאוחרת למצב הלא פשוט באוקראינה במידה שחוסר היציבות יתפשט למדינות השכנות.

"המוקדים העיקריים כיום בעולם הם תאילנד ואוקראינה, והייצור בסין ממשיך להחלש, אבל המצב בארה"ב טוב", ולכן למשקיעים זה לא מזיז, אומר מעוז. הכלכלן חושש שאנו עומדים בפני בועה חדשה מכיוון שהנתונים החלשים בסין ואזהרת קרן המטבע העולמית מהמצב בשווקים המתעוררים "זכו להתעלמות מוגזמת".

קיראו עוד ב"גלובל"

"ג'נט יילן אומרת שהמצב בשוק טוב אז המשקיעים ממשיכים לקנות בארה"ב", אומר מעוז. "אבל הפד' לא מתייחס לנעשה בשווקים הגלובליים כפי שעשה בעבר, והסנטימנט החיובי בארה"ב מקבל משקל יתר על הבעיות במוקדים אחרים בעולם".

גם סיימון קוויג'נו-אוונס, מנהל המחקר בשווקים המתעוורים בקומרצבנק, מציין כי "אסור להתעלם מההשלכות האפשריות על המדינות השכנות" לאוקראינה. הוא מציין שבעבר הלא רחוק המשקיעים לא העריכו נכון את השפעת האביב הערבי, עד שהיה מאוחר מדי.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    מה-עוז? 25/02/2014 15:53
    הגב לתגובה זו
    רק תרבות הכותרות מפיו של ה"כהן הגדול" מעוז חייבת להשמע.???
  • 16.
    יוסי 23/02/2014 13:06
    הגב לתגובה זו
    מה אתה רוצה קריסה לשוק חכמי חלם
  • 15.
    ניר 22/02/2014 00:26
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום. ההורים שלי לימדו אותי כשאין מה להגיד עדיף לא להגיד. כנראה שגם את חברי הועדה שבוחרת דירקטורים ללאומי לימדו אותו דבר...
  • 14.
    אבי 21/02/2014 23:17
    הגב לתגובה זו
    כל יום ממציא פרובוקציה אחרת והעיתונים נותנים פרסום חינם.
  • 13.
    זאת הבועה 21/02/2014 21:25
    הגב לתגובה זו
    שהיא עכשיו כמעט האור היחיד בשכונה. אלי
  • 12.
    הדוד של שלמה 21/02/2014 18:56
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף של מעוז בבפק"מ מעולם הוא לא ישקיע בבורסה. חחחחחח
  • 11.
    אשכנזי 21/02/2014 17:26
    הגב לתגובה זו
    פתטי להחריד. תתחיל לעבוד כבר
  • 10.
    שורטי 21/02/2014 16:15
    הגב לתגובה זו
    אוי אוי אוי
  • 9.
    מעוז אומר נו נו נו לשווקים שלא מקשיבים לו, אתם מבינים ? (ל"ת)
    שוקי 21/02/2014 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נו באמת מעוז, כמה אפשר להיות פתטי (ל"ת)
    איציק 21/02/2014 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בסוריה נמשך שנתיים. אז מה.שנה שעברה היתה גרועה? (ל"ת)
    אני 21/02/2014 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משברוני 21/02/2014 15:38
    הגב לתגובה זו
    פעם זה משבר דובאי, ופעם זה יוון, אירלנד, ספרד, ארגנטינה, תאילנד שלא לדבר בכלל על סוריה, מצרים , תוניסיה, לוב שאף אחד לא מתרגש מהם. כמה אפשר כבר לקשקש על המשברים האלו - השפעתם על הכלכלה העולמית זניחה בפרספקטיבה של זמן. אין מה לעשות, רוב מדינות העולם הן לא ארה"ב או גרמניה או יפן או סין. כשיהיה משבר אמיתי, תעירו אותנו, עד אז הכותרות פתטיות
  • 5.
    שלומק'ה 21/02/2014 14:36
    הגב לתגובה זו
    חה חי חו
  • 4.
    מה לעירקי ולאוקרינה?אתה מומחוי גדול (ל"ת)
    פיזדץ 21/02/2014 14:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 21/02/2014 14:04
    הגב לתגובה זו
    הלוואי ויהיה להם אומץ להפוך את המשטר ולבנות משטר דמוקרטי נאור, שיהיה מודל חיקוי וקנאה לרוסים שיעזו סוף סוף באיחור של 300שנה לעשות אותו הדבר ברוסיה!
  • 2.
    נו באמת ...קייב ?? גם דמשק ?? וגם אפגניסטן ?? עירק????? (ל"ת)
    אביב 21/02/2014 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחפש כותרות (ל"ת)
    מוטי 21/02/2014 13:26
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

סר גון טמפלטון
צילום: אתר הארגון של טמפלטון
דבר הגורו

ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות

אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"

מנדי הניג |

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל. 

טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.

ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.

טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.

ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.