יוני אסיא מייסד ומנכל איטורו (איטורו)יוני אסיא מייסד ומנכל איטורו (איטורו)

האם לקנות את מניית איטורו?

הרבעון הראשון היה חלש, ההכנסות גבוהות משל המתחרה רובינהוד (זה רק בגלל ניפוח מלאכותי),  אסדרת שוק הקריפטו תפגע במרווחים ובכל זאת המניה יכולה לעלות; על המניה שצפויה להיות אופציה על הקריפטו ושוק המניות ועל המרוויחים הגדולים

רוי שיינמן | (4)

חברת איטורו (eToro), היא פלטפורמת מסחר במניות ובעיקר בקריפטו. החברה הזו היא הצלחה נהדרת של האחים יוני ורונן אסיא, שהקימו את החברה ב-2007 וכעת מגיעים לנאסד"ק בדרך הם צרפו את האחים ברקת שהרוויחו מאות מיליוני דולרים מההשקעה - רווח של כמעט מיליארד שקל לניר ברקת בשנה האחרונה. החברה ניסתה להנפיק מספר פעמים בבועה של 2021 וכשלה והיא חוזרת לנסות כשאם לא יהיה משהו רע בשווקים היא עשויה לסגור ממש בימים הקרובים גיוס.    


החברה תגייס סכום כולל של כ-220 מיליון דולר (במקביל מניות בקרוב ל-300 מיליון דולר ימכרו על ידי בעלי המניות הקיימים). יוני אסיא, מנכ"ל החברה, מוכר מניות ב-26.4 מיליון דולר ויישאר עם מניות בשווי של 340 מיליון דולר. אחיו ימכור מניות בכ-12 מיליון דולר ויישאר עם כ-160 מיליון דולר. האחים ברקת יממשו ב-20 מיליון דולר. מכירת מניות בהנפקה היא לא נדירה ולא בהכרח מעידה על תמחור גבוה, אבל זה בהחלט נקודה חשובה למשקיעים שמבטאת רצון של המשקיעים למכור. למה הם מוכרים אם הם סבורים שהמניה שווה יותר? אז כנראה שהם לא סבורים כך. 

ובכלל - בהנפקות אל תצפו לנצח. כשאתם קונים בהנפקה אתם קונים מגורם שיודע טוב יותר מכל אדם אחר מה העסק שלו שווה והוא מוכר. גם אם הוא לא מוכר ישירות מניות, עצם המכירה של מניות חדשות, זה דילול, נכנס מזומן, שיעור ההחזקה של בעלי המניות הקיימים יורד, הם הפחיתו סיכון על חשבון החדשים. במחקרים ארוכי טווח עלה כי התשואה של רוב המניות בגלי הנפקות (אגב גם בארץ) היא שלילית גבוהה. לא ברור אם עכשיו זה גל, מה שברור שלאורך זמן הנפקות זה לא המקום להיות בו, אם כי, זה עניין טרנדי - בוול סטריט שיטת ההנפקה היא כזו שאתם לרוב לא יכולים לקבל מניות, ואז יש ביקושים גדולים שמגיעים בשוק ומרימים את המניה. מעבר לכך, הכללים הלא כתובים הם שהחברה צריכה לספק את הסחורה ברבעונים שאחרי ההנפקה ולכן לרוב יש עליות בטווח הקצר. 

איטורו מגייסת לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר אחרי הכסף, והיא עושה זאת עם רווח של 195 מיליון דולר בשנה שעברה, ורווח של 56-60 מיליון ברבעון הראשון, לעומת 64 מיליון ברבעון הראשון אשתקד. כלומר היא מדווחת על ירידה ברווח ובפעילות. כשחופרים בתשקיף ובדוחות מגלים כמה תובנות מעניינות. נתחיל בכך, שעל פניו הוא מונפקת במכפיל רווח של כ-17-20. תסתכלו על רובין הוד המתחרה הגדולה שגדולה פי 10 שנסחרת במכפיל העולה על 40 ואולי תגידו שזו הזדמנות. 



אלא שלרובין הוד יש קרוב לפי 8 לקוחות - 26 מיליון ברחבי העולם ולאיטורו יש 3.5 מיליון. השווי אמור להיגזר לפי הלקוחות והיקף הפעילות שלהם. שם נמצא העסק. העסק של רובין הוד הוא רחב, כולל גם קריפטו, איטורו גם בעולם הקריפטו והיא חזקה שם. אם משווים בין החברות לפי היקף הלקוחות, רובין הוד צריכה להיות גדולה פי 8 בשווי שוק, היא גדולה פי 10. אבל זה יכול להיות מוסבר ביתרון לגודל ואלמנטים נוספים שמביאים לשינוי בין השתיים, או שזה רמז לעלייה באיטורו.  


איטורו מול רובין הוד


לכאורה אפשר לטעות ולחשוב שאיטורו אפילו גדולה מרובין הוד. איטורו מדווחת על הכנסות של מעל 12 מיליארד דולר מעמלות קריפטו. רובין הוד מדווחת על קצב הכנסות של 4 מיליארד בשנה. אצל איטורו אלו הכנסות מנופחות. החברה פועלת בצורה הבאה - נניח שאני רוצה לקנות ביטקוין ב-100 אלף דולר דרך איטורו. ונניח שהעמלה היא 1%. איטורו קונה לי את הביטקוין ורושמת בדוח שלה - הכנסות של 101 אלף דולר, הוצאות של 100 אלף דולר. קוראים לזה שיטת הברוטו. יותר נכון, אבל פחות יפה לדוחות - להציג את הנטו כהכנסה - 1 אלף דולר בלבד. 

קיראו עוד ב"גלובל"



למה לשחק עם ההכנסות ככה? רק בגלל שדוחות יפים יעניינו יותר משקיעים. מה שלא יפה בדוח השנתי הוא הפסדים מנגזרים על קריפטו ב-130 מיליון דולר. ובכלל - כשמתעמקים במספרים ובתשקיף עולה שאיטורו היא אופציה על הקריפטו - לכאורה, ככל שהקריפטו יעלה ויהיה יותר מסחר היא תהנה יותר. אבל, יש בעיה מעבר לפינה. 

העמלות עכשיו על עסקאות בקריפטו גבוהות מאוד. זה לא כמו מניות שיש מקומות שמשלמים 0.05% עמלה ואפילו אפס. רק ששוק קרנות הסל, המכשירים העוקבים מתפתח ומאפשר למשקיעים להיחשף לקריפטו באופן זול מבחינת עמלה. במקביל הרגולציה מתקדמת ובעידן טראמפ יש סיכוי לא קטן שזה יהיה סוג של סחורה-נייר ערך כמו כל נייר אחר. במצב כזה ובשוק רגולטורי ופתוח, ייכנסו הרבה שחקנים ויעסקו בברוקראז' ואז העמלות יצנחו לרצפה. 

יש לאיטורו מנועי צמיחה נוספים. לקראת הנפקה מתקשטים בהרבה תחומים והרבה מנועי צמיחה, אבל בסוף אם מחפשים את השווי הוא נמצא בעיקר בעמלות ואלו יכולות לרדת. 


ההנפקה תהיה במחיר של 46 דולר עד 50 דולר, המניה תיסחר בנאסד"ק תחת הסימול ETOR. את ההנפקה מובילים בנקי ההשקעות גולדמן זאקס, ג'פריס, UBS וסיטיגרופ - שמות גדולים. לרוב עם שמות כאלו יש אופטימיות גם בהמשך. כמו כן, חברת ניהול הנכסים בלאקרוק הביעה עניין ברכישת מניות בשווי של עד 100 מיליון דולר במסגרת ההנפקה. ​אז הכל טוב ויפה ובאמת בהינתן מכפיל הרווח כשמשווים לרובין הוד שהיא המתחרה הגדולה יש מקום לעלייה וכך גם שמסתכלים על הפעילות והיקף הלקוחות-חשבונות, אבל בסוף מדובר בחברה שהיא אופציה על שוק הקריפטו, ובמובן הרחב אופציה על שוק המניות. האמת לא ביוק. זה אפילו מסוכן יותר - היא אופציה על התנודתיות בשווקים כי ככל שיש יותר תנודות כך יש יותר עסקאות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 09/05/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
    תוכנה של רמאים
  • 3.
    אנונימי 07/05/2025 23:56
    הגב לתגובה זו
    רובין הוד לא פתוחה לישראליםאין דמי חבר כמו בשאר הברוקרים הישראלים יש גם סחורות ומניות אבל דרישת כניסה מינימלית של 10k$
  • 2.
    אנונימי 06/05/2025 20:12
    הגב לתגובה זו
    שורט מההנפקה... עמחה על קריפטו באיטורו יכולה צהגיע גם ל 2.5 אחוז מהעסקה. כן כן קראתם נכון חחחהם היו רלוונטיים כשלא היה איפה לקנות לפני 8 שנים.קנו ibit בעשירית עמלה דרך הבנק וביי
  • 1.
    אהבתי (ל"ת)
    אנונימי 06/05/2025 18:35
    הגב לתגובה זו
וורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיותוורן באפט. קרדיט: רשתות חברתיות

וורן באפט מלמד אתכם מתי לממש מניות והדבר הכי חשוב בהשקעות

שיעור חינם מבאפט - מתי מוכרים מניה, בהמשך לשיעור קודם: שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה? ועל ההשקעה והמימוש של באפט באפל

נושאים בכתבה וורן באפט אפל

וורן באפט השקיע באפל את רוב תיק ההשקעות הסחיר של ברקשייר. אפל סיפקה רווחי עתק שמוערכים במעל 100 מיליארד דולר לתיק של באפט. אפל היא עדיין ההשקעה הגדולה של באפט, אבל לפני שנה-שנתיים נמכרו רוב המניות.

באפט החליט שאחרי זינק ברווחים, עלייה במכפיל הרווח מרמה של 11-13 למעל 20, זה הגיע לממש. הוא סבר ואמר שזו חברה נהדרת, ועדיין היא הגדולה בתיק ההשקעות של ברקשייר שלו, אבל היא כבר לא זולה. התזמון- עיתוי המימוש היה טוב כי בחצי שנה שלאחר מכן, המניה נפלה בכ-15%. אלא שהעליות האחרונות הביאו את מחיר המניה לשיא של כל הזמנים ולמחיר שעולה על מחירי המימוש של באפט בכ-30%. באפט "הפסיד" מעל 50 מיליארד דולר, אבל כמה תובנות בעניין:

ראשית, אף אחד לא נביא

שנית, את ההחלטה מקבלים על סמך מה שידוע בנקודת הזמן המסוימת. אז באפט הגדיר את אפל כחברה נהדרת, מניה לא רעה, אבל המשקל בתיק שלו היה גבוה, ומכיוון שהיא כבר הגיעה לתמחור מלא בעיניו החליט לממש. זו החלטה נכונה בלי קשר למה שיהיה בהמשך.

שלישית, כאשר אתם קונים או מוכרים - אל תסתכלו אחורה. מה שהיה היה  מה שהיה מת. בבורסה ובהשקעות כל יום מתקבלות ההחלטות מחדש. ההיסטוריה לא רלבנטית. מה שהיה יכול להיות אם... ולמה לא פעלנו כך, זה חשוב להסקת מסקנות ולתובנות, אבל זה לא אמור להשפיע על החלטות השקעה. במילים אחרות, מכרתם כי חשבתם שזה המחיר הנכון. גם אם יעלה בהמשך - אז מה? 

וזו נקודה חשובה, כי משקיעים רבים לא יודעים מתי לממש. הם רואים עליות, מורווחים הרבה, וחושבים שמה שהיה הוא שיהיה והעליות ימשכו. צריך משמעת, צריך לסמן תמחור כלכלי שמעליו כבר אתם לא סבורים שההחזקה כדאית ולממש גם אם הכיוון של המניה למעלה. באפט יודע לקנות ויודע לממש.   

סטיב ווזניאקסטיב ווזניאק

מייסד אפל והנסיך הארי נגד AI על-אנושי

קואליציה יוצאת דופן של מדענים, פוליטיקאים וסלבריטאים קוראת להקפאה עולמית של פיתוח בינה מלאכותית על-אנושית, בעוד הציבור האמריקאי תומך ברגולציה הדוקה, והמחלוקת בין חדשנות לבטיחות הופכת לשאלה מי באמת שולט בעתיד האנושות

אדיר בן עמי |

קואליציה בלתי צפויה של דמויות מהעולמות הפוליטיקה, הטכנולוגיה והתרבות מתאחדת כדי לעצור את הפיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית. הנסיך הארי ומגן מרקל, דוכס ודוכסית ססקס, חברו לגאופרי הינטון, אבי הבינה המלאכותית והזוכה בפרס נובל, בקריאה להקפאת הפיתוח של מערכות AI שעולות על היכולות האנושיות. העתירה החדשה מציגה חזית רחבה שכוללת גם את סטיב באנון, סטיב ווזניאק מייסד אפל, והכלכלן דרון אצמוגלו.


הקריאה מבקשת איסור גורף על פיתוח של בינה מלאכותית על-אנושית עד שיהיה הסכמה מדעית רחבה שניתן לפתח אותה בצורה בטוחה וניתנת לשליטה. זו לא הפעם הראשונה שמדענים וטכנולוגים מזהירים מפני הסכנות של AI, אבל הפעם הקואליציה רחבה ומגוונת יותר מבעבר. רשימת החתומים כוללת את ריצ'רד ברנסון, סוזן רייס לשעבר יועצת הביטחון הלאומי של אובמה, והמחבר סטיבן פריי.


מקס טגמארק, פרופסור ב-MIT ונשיא המכון לעתיד החיים שארגן את הקריאה, רואה במגוון החתומים סימן מעודד. לדבריו, מה שמאחד את כל האנשים האלה על פני הספקטרום הפוליטי הוא שהם בני אדם ולא מכונות, ולכן אכפת להם שהעתיד יהיה כזה שבו המכונות עובדות בשבילנו ולא להפך. טגמארק שמח לראות שהדאגה מ-AI על-אנושי יוצאת מ"בועת החנונים" ומושכת שמות גדולים מתחומים מחוץ לטכנולוגיה ומדע.


רוב האנשים בארה״ב רוצים רגולציה חזקה

הסקר שפרסם הארגון מראה ש-73% מהאמריקאים רוצים רגולציה חזקה על בינה מלאכותית מתקדמת. הממצאים האלה עולים בקנה אחד עם סקרים אחרים שמראים תמיכה דו-מפלגתית בפיקוח על AI, סקר גאלופ האחרון מצא ש-88% מהדמוקרטים ו-79% מהרפובליקנים תומכים בשמירה על כללים סביב AI למען בטיחות וביטחון. למרות זאת, לא כולם במפלגה הרפובליקנית מסכימים עם הגישה הזאת. דמויות מפתח בממשל טראמפ דוחות רגולציה שהם רואים כמעכבת. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית של הבית הלבן, לא חתם על הקריאה ונחשב לתומך בקידום AI מהיר יותר. בעוד שמנהיגים ימניים כמו באנון ביקורתיים על הסכנות של AI, אחרים בממשל רואים בהצעות הרגולציה מעמסה מיותרת על סקטור מבטיח.


טגמארק מנסה לגשר על הפער ואומר שהוא בקשר עם סאקס. לדבריו, הקריאה של המכון לבקרה על בינה מלאכותית על-אנושית תואמת את הרצון לקדם AI, אבל בדרך בטוחה. סאקס רוצה מרכזי נתונים גדולים שיאפשרו מחקר מעולה, אבל טגמארק לא מרגיש שהוא מתלהב מבניית "שליט דיגיטלי" שנאבד עליו שליטה.