ניר ברקת, הפוליטיקאי העשיר בארץ לא ישלם מס
חוק המיסוי על רווחים כלואים פוטר חברות ציבוריות וחברות עם הכנסה של מעל 30 מיליון שקל ממסים בשעה שחברות קטנות ובעלי חברות, מנהלים ורבים נוספים שמכניסים פחות מ-30 מיליון שקל ישלמו מס - עולם הפוך
הדרמה סביב חוק מיסוי הרווחים הבלתי מחולקים, או כפי שהוא מכונה "חוק הרווחים הכלואים," ממשיכה לעורר סערה בכנסת ובציבור ובעיקר אצל רואי החשבון. הם לא מבינים איך ליישם את החוק, הם לא מבינים את ההגיון שבחוק. הם מסבירים לנו שיש מקום להרחיב את המס על כאלו שתכננו להתחמק דרך הקמת חברות, אבל החוק החדש יחול על רבבות עסקים אמיתיים שלא קמו בגלל תכנון מס, שמעסיקים עובדים ושאין סיבה אמיתית למסות אותם ביתר.
בעיה שנייה של החוק שהוא פותר את העשירים באמת -"הדגים השמנים" ברחו מתכולת החוק וזו תעלומה. אם אתה מקבל 30 מיליון שקל בשנה במניות אופציות, הכנסות שוק הון, נדל"ן, שכירות, אז אתה פטור ממס. אם אתה מתחת ל-30 מיליון אתה חייב.
מה זו השטות הזו. זה צריך להיות הפוך. אין הגיון בלתת פטור לעשירים כאשר מעלים את המע"מ ונותנים-מטילים גזירות של מעל 10 אלף שקל בשנה על משפחה ממוצעת.
מי שעוד מחוץ לחוק הן חברות ציבוריות. מנגד, כל החברות שמרוויחות מעל 25% (הכנסה לפני מס חלקי הכנסות), מכניסות עד 30 מיליון בשנה ויש להן יתרת עודפים של מעל 750 אלף שקל, יהיו חייבות במס לפי המס השולי על הסכום שמעל שיעור הכנסה של 25%. זה רק חלק מהחוק והוא כשלעצמו מהווה רעידת אדמה בתחום המסים. תשלום המס של גופים רבים יהיה הרבה מעל מה שהם חשבו, הרבה מעל מס חברות של 23%, וזה יחול גם על כאלו שלא הקימו חברה כדי לברוח מלשלם מס.
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- ההצלחה של משרד האוצר והטעות של רואי החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רבבות אנשים לא יודעים על זה וכשהם ידעו זה יכה בהם חזק. זאת מהפכה גדולה בתחום המיסוי וזאת לא היתה כוונת החוק. הכוונה המקורית של החוק היתה למסות את אלו שבורחים בטכניקות לגיטימיות אבל לא מוצדקות.
זה יוביל לתכנוני מס כדי לצאת מתחולת החוק ובסוף רבים מאוד ייצאו. רואי החשבון ובעיקר מתכנני המס יעבדו שעות נוספות וירוויחו הרבה כסף, אבל לא בטוח שהמשק ירוויח. הכסף ייכנס החל מסוף שנת 2025 וכנראה לא במספרים שהאוצר חושב עליהם - כ-10 מיליארד שקל.
החלק השני של החוק מדבר על מיסוי רווחים צבורים-כלואים. חברות יצטרכו לשלם 2% של קנס על הרווחים הכלואים או לחלק 6% מהרווח הכלוא כדיבידנד. יש מגני מס, יש פרצות, תהיה כאן חגיגה של תכנוני מס, אבל שני החלקים של החוק בסופו של דבר יספקו מיליארדים מדי שנה לקופה, כנראה שהחל מ-2026.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ניר ברקת - נפגע מהחוק? לא בטוח
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מצא את עצמו בעין הסערה, כשהצהיר בפומבי שהחוק עשוי להשפיע עליו אישית, אך בכל זאת הצביע בעדו.
ברקת, שהונו מוערך במיליארדים, מחזיק בשורה של חברות אחזקות משפחתיות שמחזיקות בחברות שונות לרבות בבית ההשקעות מיטב. חברות האחזקה עשויות להיכנס תחת ההגדרה של חברות שמחזיקות רווחים כלואים. ההערכה היא כי בחברות אלו צבורים רווחים משמעותיים מאוד בהיקפים של מאות מיליונים ואפילו מיליארדים שלא חולקו כדיבידנדים, כדי להימנע מתשלום מס על דיבידנד. החברות האלו גם מרוויחות כנראה בשיעור העולה על 25% כך שהן יצטרכו לשלם מסים גבוהים יותר בשוטף.
אבל, סביר שברקת לא ישלם מסים. החוק לא חל על חברות שמרוויחות מעל 30 מיליון שקל. נראה שבהינתן הדיבידנדים ממיטב ומחברות אחרות ובהינתן ההכנסות השוטפות - ריבית שכירות ועוד, החברות האלו יוצאות מהחלק הזה של החוק.
הדגים השמנים נמלטו
מעבר לעומס החדש על עסקים קטנים, הביקורת המרכזית היא שהחוק אינו פוגע "בדגים השמנים." כלומר, חברות ענק עם רווחים עצומים לעיתים מצליחות להימלט מהחוק באמצעות מבנים פיננסיים מתוחכמים או השקעות שהחוק לא מכסה.
- 17.דן 07/01/2025 17:24הגב לתגובה זולכאורה יש לו כסף ולאחיו מהכלואים בהפועל בש. במקום לשלם מס על דיבידנד שורפים על בש ומה שחוזר נקי!הלואתבעלים
- 16.אחד1 05/01/2025 14:47הגב לתגובה זוככה נראה ליואם אני צודק עוד כמה שנים תבינו
- 15.חילונים! ק ו מ ו !! 05/01/2025 11:25הגב לתגובה זוחילונים תתעוררו! האוצר קבע משתמטים חרדים מהצבא עלות 10300 ש לחודש למשק בית חילוני מליארדים לישיבות ומבני דת ועוד... אם לא נתעורר מייד הדתיים ישתלטו עלינו ויהפכו את חיינו בישראל לגיהנום של חיים שחורים! בחופשתרבותבחינוך בחברה בכלכלה בצבא במיסים... איראן לא כאן !!!
- שקרן (ל"ת)גוש 12/02/2025 10:36הגב לתגובה זו
- 14.ניר כהן 05/01/2025 09:28הגב לתגובה זונבוא איתכם חשבון בבחירות לא שוכחים ולא סולחים
- 13.yuvi 04/01/2025 10:15הגב לתגובה זואישית ניר ברקת לא מעניין אותי אבל מה עם אהוד ברק ושאר חבריו המיליונרים האם הם ישלמו מס אמת אני לעומתם משלמתוכמוני רוב אזרחי המדינה השכירים בעלי תלוש משכורת.......
- 12.יוסף 03/01/2025 14:44הגב לתגובה זואתם מתעלמים בכתבה מהתיקון הכי חשוב שהאוצר עשה וזה סגירת הפירצה של חברות הארנק שזה תיקון ענק לטובת כל אזרחי המדינה
- 11.מה שווה כל הכסף אם בעליו עוסק בליחוך פינכה ובחורבן המדינה (ל"ת)קלבסיאלה 03/01/2025 10:47הגב לתגובה זו
- שלומיד 03/01/2025 14:07הגב לתגובה זואבל ככה זה שיש לך FOM
- 10.מעניין לדעת איך כל הבכיינים המגיבים כאן יצביעו בקלפי במידה שהממשלה הזו לא תחוקק חוק המבטל בחירות (ל"ת)קזימודו 03/01/2025 09:57הגב לתגובה זו
- 9.חיים רואה חשבון 03/01/2025 09:39הגב לתגובה זומס מאוד גבוה על עסקים ומוציאים את העשירים ממנו. לא הוגן
- 8.פוליטיקאים ומדינה מושחתים. הישרים והמוכשרים בורחים. נגמור כמו לבנון וסוריה (ל"ת)מפחיד 03/01/2025 08:27הגב לתגובה זו
- 7.מיקי 02/01/2025 22:59הגב לתגובה זוכאשר כספי המסים מממנים את האברכים החרדים שמתחמקים משירות צבאי.
- 6.מנשה 02/01/2025 21:16הגב לתגובה זומיסים נועדו למנוע מעניים להתעשר.בנוסף כל מס שמגיע למדינה בסופו של דבר מגיע לעשירים ביותר שמחזיקים את רוב השוק אם זה על ידי קצבאות שמחולקות לעניים והם משלמים אותם לעשירים על מוצריםשירותים או על ידי עסקאות ישירות בין המדינה לעשירים
- 5.אין חדש תחת הבורקס (ל"ת)המוזיז 02/01/2025 20:38הגב לתגובה זו
- 4.גם טראמפ לא משלם (ל"ת)רותי 02/01/2025 20:19הגב לתגובה זו
- 3.גק 02/01/2025 20:02הגב לתגובה זוכל הממשלה הכושלת תובעת בשחיתות אין שר שלא נגוע במשהו ובהפקרות מוחלטת בושה
- 2.כתבתם כל הזמן נגד חברות ארנק עכשיו אתם כל הזמן עושים כתבות נגד (ל"ת)ישי 02/01/2025 19:50הגב לתגובה זו
- איציק 03/01/2025 09:38הגב לתגובה זוצריך להיות נגד חברות ארנק אבל מה שעשו זה להכניס את כל העסקים לחבות הזאת
- בולל (ל"ת)דן 03/01/2025 00:44הגב לתגובה זו
- 1.אחלה כתבה צודק (ל"ת)דני 02/01/2025 19:49הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.