הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דונלד טראמפ
צילום: טוויטר

"טראמפ פוגע באמינות הדולר" - שר הכלכלה הצרפתי תוקף

שר הכלכלה הצרפתי תוקף את טראמפ וטוען שפיטורי פאוול יערערו את הדולר ויפגעו בכלכלה האמריקאית; לדבריו, מדיניות המכסים מסוכנת ועלולה להוביל לאי-סדר עולמי, כשבמקביל, צרפת עצמה מתמודדת עם משבר כלכלי

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה צרפת טראמפ העלאת מכסים

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לאיים על הכלכלה העולמית, שר הכלכלה של צרפת, אריק לומבר, יוצא במתקפה נגד מדיניות הממשל. לדבריו, הדחת יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, תערער עוד יותר את האמון בדולר האמריקאי ותדרדר את הכלכלה האמריקאית. "טראמפ כבר פגע באמינות הדולר עם המכסים האגרסיביים שלו", אמר לומבר, "אם יפטר את פאוול, זו תהיה פגיעה חמורה נוספת".


השר הוסיף כי צעדים כאלו יובילו לעלייה חדה בעלויות החוב של ארה"ב ול"אי-סדר עמוק בכלכלה האמריקאית". הוא אף רמז כי התוצאה עלולה להיות חזרה לשולחן המשא ומתן עם אירופה כדי לצמצם את המתחים. דבריו הגיעו לאחר שטראמפ כתב ברשתות החברתיות כי "הסוף של פאוול לא יכול להגיע מהר יותר". עם זאת, לא היה ברור אם התכוון לסיום כהונתו ב-2026 או לפיטורים מוקדמים, למרות שהאמת היא שלא בטוח שלטראמפ בכלל יש סמכות לפטר את פאוול. 


בנוגע למכסים, לומבר התריע מפני פגיעה ממשית בכלכלה העולמית. לדבריו, המכסים בגובה 10% שהטיל טראמפ על היבוא מהאיחוד האירופי הם לא "נקודת פתיחה סבירה" למו"מ, ומהווים סיכון כבד לסחר העולמי. הוא קרא להקים אזור סחר חופשי בין אירופה לארה"ב והדגיש שמכסים בגובה הזה "לא יכולים להחזיק לאורך זמן מבלי לפגוע באמריקה עצמה".


לומבר גם קרא למנהלים באירופה לנהוג ב"פטריוטיות כלכלית" ולשתף פעולה עם ממשלותיהם כדי למנוע אובדן שליטה כלכלית ליבשת. את דבריו חיזק גם איש העסקים ברנאר ארנו, בעל השליטה בקבוצת LVMH, שאמר כי מנהיגי האיחוד אינם פועלים מספיק בנחישות כדי להגיע להסכמות מול וושינגטון.


בינתיים צרפת שקועה במשבר

בזמן שלומבר תוקפת את מדיניותו של טראמפ, הכלכלה הצרפתית עצמה מתמודדת עם משבר כלכלי. האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה וצריכת משקי הבית נפגעה קשות. עליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה, בשילוב עם מחירי המזון שממשיכים לזנק, מקשות על תפקוד משקי הבית.


כדי לממן את החוב הציבורי, הממשלה העלתה מיסים, אך המהלך רק העמיק את המשבר. האזרחים משלמים יותר על מזון, דיור ודלק, והכוח הקנייה נשחק במהירות. ובינתיים, החוב הציבורי ממשיך לגדול. הוא כבר עבר לפני מספר חודשים את רף 3 טריליון אירו, 112% מהתמ"ג.


האבטלה בצרפת נותרת גבוהה ועמדה על 7.3% ברבעון הרביעי של 2024, כשכמעט חמישית מהצעירים בגילאי 15 עד 24 מחוץ למעגל העבודה. המחאה הציבורית לא איחרה לבוא, עם שביתות והפגנות שדורשות העלאות שכר ושיפור תנאים. בתגובה, ממשלת מקרון מתכננת צעדים לשיפור המצב, בהם העלאת מסים לעשירים, קיצוצים בתקציב הציבורי והשקעות באנרגיה מתחדשת. בנוסף, הממשלה מתכננת העלאה בשכר המינימום, בתקווה להקל על האזרחים.

קיראו עוד ב"גלובל"


הלחץ הפוליטי על מקרון

לצד המשבר הכלכלי, מקרון מתמודד עם משבר פוליטי. מפלגתו מאבדת מכוחה בפרלמנט, והוא נאלץ להסתמך על קואליציות אד-הוק לקידום רפורמות. רפורמת הפנסיה שהעבירה ממשלתו במרץ 2024, שכללה העלאת גיל הפרישה מ-62 ל-64, גררה מחאות חריפות והחלישה את מעמדו הציבורי.


הימין הקיצוני בהובלת מרין לה פן מתחזק, ומצליח במיוחד באזורים הכפריים. גם מפלגות השמאל כמו הסוציאליסטים והכוחות הרדיקליים של מלנשון מנסות לתפוס מקום על המפה עם הצעות לרפורמות חברתיות וכלכלה ירוקה, אם כי הן מתקשות להגיע לקונצנזוס פנימי. סוגיות מהותיות כמו פנסיה והגירה גורמות לשסע עמוק. מקרון מנסה ללכת בין הטיפות עם מדיניות מאוזנת להגירה, אך האופוזיציה תוקפת אותו משמאל ומימין. הדרישות לבחירות מוקדמות הולכות וגוברות, אך מקרון מעדיף להיאחז בזמן שנותר לו כדי להוציא את צרפת מהמשבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן