וול סטריט מחכה: כמה שווה פיגמה, והאם זה הזמן הנכון להנפיק?
חברת עיצוב התוכנה הגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה אפשרית - בשוק תנודתי שנעצר בגלל מכסי טראמפ
חברת התוכנה פיגמה (Figma), שמפתחת פלטפורמות עיצוב שיתופיות למעצבים ומפתחים, הודיעה כי הגישה תשקיף חסוי (Confidential S-1) לרשות ניירות ערך בארה"ב (SEC) לקראת הנפקה ראשונית. בשלב זה אין פרטים על מועד או היקף הגיוס, והמסמכים עצמם עדיין לא פורסמו לציבור,
מה שעשוי לקרות רק בעוד מספר שבועות, אם בכלל.
ההחלטה להניע מהלך הנפקה, גם אם בשלב התחלתי בלבד, מגיעה על רקע תנודתיות מוגברת בשווקים, שנגרמת בין היתר מהתגברות מלחמת הסחר של ממשל טראמפ ומכסים חדשים שמשבשים את המסחר ואת האמון בשוק. חברות
טכנולוגיה אחרות ששקלו הנפקה, כמו Klarna ו-StubHub, הקפיאו את התוכניות שלהן מוקדם יותר החודש ולא שבו לקדם אותן מאז.
חברת פיגמה נוסדה בשנת 2012 על ידי דילן פילד ואוון וואלאס, שני בוגרי מדעי המחשב מאוניברסיטת בראון. פילד, כיום מנכ"ל
החברה, קיבל מלגת Thiel היוקרתית שאפשרה לו לעזוב את הלימודים ולהקדיש את זמנו המלא להקמת החברה. הרעיון מאחורי פיגמה היה פשוט אך מהפכני: לאפשר עיצוב שיתופי של ממשקים (UI/UX) ישירות דרך הדפדפן, מבלי צורך בתוכנות כבדות, בדומה לאופן שבו Google Docs שינתה את עולם
עריכת המסמכים. מאז הפכה פיגמה לאחת מחברות התוכנה הצומחות ביותר בתחומה.
שווי מוערך של 12.5 מיליארד דולר, לאחר כישלון עסקת הרכישה על ידי אדובי
פיגמה, שנחשבת לאחת מחברות ה-SaaS הבולטות של השנים האחרונות, הוערכה
בשווי של 12.5 מיליארד דולר במאי 2024, לאחר מהלך מכירת מניות פנימי שאפשר למשקיעים קיימים לממש חלק מההחזקות. שנה קודם לכן, חברת אדובי ניסתה לרכוש את פיגמה בסכום של 20 מיליארד דולר, אך העסקה בוטלה בעקבות התנגדות רגולטורית מצד גופי תחרות באירופה ובארה"ב.
- פיגמה מאכזבת בדו״ח ראשון מאז ההנפקה - המניה נופלת
- האם פיגמה תצדיק שווי שוק של 35 מיליארד דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאחורי פיגמה עומדים כמה מהשמות הבולטים בעמק הסיליקון, ביניהם קרנות ההון סיכון Sequoia Capital, Index Ventures, Greylock, ו-Kleiner Perkins - כאשר לחלקם נציגות פעילה בדירקטוריון. גם Andreessen Horowitz ו־IVP מופיעות ברשימת המשקיעים הבולטים. לפי
נתוני Crunchbase, החברה גייסה כ־333 מיליון דולר עד כה בשבעה סבבי גיוס.
למרות הגשת התשקיף, עדיין לא ברור אם ומתי תצא ההנפקה לדרך. בדרך כלל, הנפקה מתבצעת בתוך 4-6 שבועות לאחר קבלת האישור הראשוני מה-SEC, אך בשוק תנודתי כמו זה של החודשים
האחרונים, במיוחד על רקע תגובת המשקיעים למהלכי הסחר של הממשל, פיגמה עשויה להחליט לדחות את ההנפקה או לשנות את התנאים שלה. נכון לעכשיו, המהלך מעיד על כוונה לבדוק את השטח - אך לא בהכרח על כוונה מיידית להיכנס לבורסה. אם וכאשר תשלים את ההנפקה, זו עשויה להיות אחת
ההנפקות הבולטות של השנה, ולחזור ולשבור את הקרח בשוק ההון עבור חברות טכנולוגיה פרטיות נוספות שמחכות להתייצבות.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
