אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות
אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

אירופה מנסה להישאר רגועה בזמן שטראמפ מבעיר את השווקים

בעקבות המהלכים החד-צדדיים של טראמפ והתגובה החריפה מסין, מנהיגי האיחוד האירופי קוראים לאיפוק, גם כשהבורסאות נופלות והאינפלציה תופסת כיוון חדש

אביחי טדסה |

על רקע קריסת שווקים חוצת יבשות וחשש גובר ממיתון עולמי, באירופה מנסים להחזיק בעמדה מרוסנת מול הטלת המכסים הדרמטית מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ראשי מדינות באיחוד קוראים לתגובה מאופקת ומתואמת בזמן שהכלכלות של מדינותיהם נפגעות ישירות מהצעדים האמריקאים. בעוד סין משיבה מלחמה בנחישות, המדינות האירופאיות מנסות לשדר יציבות.


ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, היה בין הקולות הבולטים שקראו לשמור על קור רוח: "רעידת האדמה בשווקים הייתה צפויה ויש לעבור אותה מבלי לקבל החלטות נמהרות", כתב טוסק ברשתות החברתיות. גם שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק קרא לריסון, והדגיש שעל אירופה להגיב כגוש אחיד ולא כמדינות בודדות. אלא שהשוק מגיב כבר עכשיו: מדד המניות האירופי ירד ביותר מ-4% תוך שעות, כשהחשש הוא מירידה בביקוש האמריקאי ליצוא אירופי, ומכניסה למיתון בכלכלה הגדולה בעולם. 


גרמניה, ש-174 מיליארד דולר מהיצוא שלה מופנה לארה"ב, תישא נטל משמעותי במיוחד, בעיקר בתחום הרכב. בפולין, התחזיות צופות פגיעה ישירה של 0.4% בתוצר כתוצאה מהמכסים, אך גם סיכון עקיף גדול יותר, דרך פגיעה באמון הצרכנים וההשקעות. בזמן שהדיון הפוליטי מתמקד בתגובה האירופית, המשקיעים מתמקדים בשאלה עד כמה העימות הזה יפגע בתשתית הכלכלית של האיחוד בטווח הארוך. מומחים מזהירים שמעבר לפגיעה הישירה ביצוא, השפעת המכסים מורגשת גם דרך שיבוש בשרשראות אספקה, עלייה בעלויות היבוא והיחלשות היורו מול הדולר. כל אלו מחמירים את הלחץ האינפלציוני ומכבידים על הפעילות העסקית דווקא בשעה שאירופה מנסה להתאושש מהזעזועים הכלכליים של השנים האחרונות.


אנליסטים ב-ING מזהירים ש"המלחמה הכלכלית לא תגרום לקריסת הכלכלה של מזרח אירופה, אבל היא תעורר אינפלציה נתפסת", שעלולה לפגוע בביטחון הצרכני ולבלום את התאוששות הצריכה. במקביל, הזהירו כי ואקום שייווצר בהשקעות ישירות מצד מערב אירופה, בשל אי-הודאות, עלול להתמלא במהירות בהון סיני. זה אולי יספק תמריץ בטווח הקצר, אך עלול להחריף את המתיחות בין האיחוד האירופי לסין ולהכניס שחקנים מקומיים לצומת גיאופוליטי בעייתי.


בינתיים, ראשי האיחוד שומרים על עמימות. נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, הצהירה שהאיחוד מוכן לצעדי תגמול אם המו"מ מול ארה"ב ייכשל, אך טרם פורסם מענה קונקרטי. בשונה מקנדה וסין, שכבר הגיבו במכסים נגדיים, אירופה משדרת איפוק, אולי כטקטיקה, אולי כאילוץ. אבל בזמן שטראמפ אומר ש"צריך לקחת תרופה כדי לרפא בעיה", השווקים לוקחים כדור הרגעה חזק ונשארים בהמתנה לחשש מהחמרה נוספת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.