פלנטיר אלכס קארפ
צילום: טוויטר

פלנטיר נופלת ב-5% - בפנטגון מתכננים קיצוצים

שר ההגנה האמריקאי דורש לקצץ 40% מתקציב הביטחון תוך 5 שנים; החברה, שמחצית מהכנסותיה מגיעות מהממשל, עלולה להיפגע משמעותית

אדיר בן עמי | (2)

פלנטיר טכנולוגיות Palantir -0.13%   נופלת ב-5% בעקבות דיווחים כי שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', דרש מבכירי הפנטגון להכין תוכניות לקיצוץ נרחב בתקציב הצבאי. על פי מזכר שהופץ לבכירי מערכת הביטחון, הגסת' מבקש לקצץ 8% מתקציב הביטחון בכל אחת מחמש השנים הבאות.


פלנטיר, שנוסדה על ידי פיטר תיל במטרה למנוע חזרה של אירועי 11 בספטמבר, היא קבלנית ביטחון מרכזית של ממשלת ארצות הברית. החברה, שמניותיה עלו בכמעט 50% מתחילת השנה, מספקת פתרונות טכנולוגיים ובינה מלאכותית לא רק לממשל האמריקאי אלא גם לממשלות בעלות ברית ולחברות פרטיות.


מנדיפ סינג, אנליסט בבלומברג אינטליג'נס, מציין כי המגזר הממשלתי של פלנטיר, שצמח ביותר מ-40% ברבעונים האחרונים, עלול להיות חשוף במיוחד לקיצוצים בתקציב הביטחון האמריקאי. הוא מדגיש כי מכירות לממשלה מהוות יותר ממחצית מהכנסות החברה.


על פי המזכר, תוכניות הקשורות לצוללות, כלי טיס בלתי מאוישים, תחמושת והגנה מפני טילים יהיו פטורות מהקיצוצים. עם זאת, מערכות נשק יקרות כמו מטוס הקרב F-35 של לוקהיד מרטין לא הוחרגו, מה שמעלה חששות בקרב קבלניות ביטחון גדולות כמו לוקהיד ובואינג.


באופן מעניין, הקיצוצים המתוכננים מתיישרים עם ביקורת שהשמיעו יועצים של טראמפ, כולל אילון מאסק, שטענו כי תוכניות מסוימות, כמו ה-F-35, יקרות מדי ויש להחליפן. בתזמון מעניין, מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, פרסם השבוע ספר חדש הקורא ליותר פטריוטיות מעמק הסיליקון. בספרו, הוא מעודד חברות טכנולוגיה לחזק את קשריהן עם ארצות הברית.


הפעילות הממשלתית של פלנטיר תרמה לצמיחה מרשימה במכירות בשנים האחרונות. מניות החברה זינקו ב-340% בשנה שעברה, לאחר עלייה של 167% בשנת 2023. התוכנה של פלנטיר, שבתחילה שימשה את קהילת המודיעין האמריקאית, התרחבה לכל זרועות הצבא וכוחות ההגנה של בעלות הברית. מעבר לעבודה הצבאית, סוכנויות ממשלתיות כמו רשות המסים ומרכזי בקרת המחלות משתמשות בטכנולוגיה לצרכים מגוונים, החל מאיתור מעלימי מס ועד ארגון טוב יותר של משאבי בריאות.


מאז הנפקתה לציבור ב-2020, פלנטיר הגבירה את מאמציה למכור את תוכנת הבינה המלאכותית שלה ללקוחות מסחריים. בתחילת החודש, החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה, בעקבות מה שהיא מכנה ביקוש "בלתי מרוסן" מלקוחות מסחריים אמריקאים.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, למרות המעבר ההדרגתי ללקוחות מסחריים, החשיפה המשמעותית של החברה לתקציב הביטחון האמריקאי ממשיכה להדאיג משקיעים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חמאס יגמר....חיזבאללה...יסתיים....סוריה גמורה מזמן....אירן בדרך אז ממה עם התעשיות הביטחוניות (ל"ת)
    ממוגרפיה 21/02/2025 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין צלבדו 21/02/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה לאלכס תומך ישראל
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.