ברוש: להקים ועדה משותפת לב"י ולהתאחדות התעשיינים
בעקבות הכרזתו של פרופ' סטנלי פישר כי במקביל לנושאים הכלכליים יש לפעול גם בתחום החברתי, מציע נשיא התעשיינים, שרגא ברוש, להקים ועדה משותפת לבנק ישראל ולהתאחדות התעשיינים להשגת היעדים הכלכליים והחברתיים של המשק. ברוש קורא לנגיד לראות במגזר העסקי שותף בכיר להשגת יעדי המשק ולהוועץ בתעשיינים באופן שוטף לליבון בעיות ומציאת פתרונות.
ברוש הביע שביעות רצון על כך שגם הנגיד החדש של בנק ישראל שם לו למטרה לפעול בתחום החברתי כדי לצמצם את הפערים החברתיים במשק ולסייע לשכבות החלשות להשתלב במעגל התעסוקה.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי התעשיינים חייבים לראות את עצמם לא רק כקטר לצמיחה כלכלית אלא גם כקטר לצמיחה חברתית וכי נושא זה הוא אחד הבולטים על סדר יומו של ברוש, מיום הבחרו כנשיא התעשיינים.
ברוש מבקש מהנגיד החדש, לאור קשריו הענפים, לשמש בחו"ל שגריר בלתי רשמי של המגזר העסקי בארץ, במטרה לסייע להידוק קשרי הסחר והכלכלה ולגייס משקיעים זרים לתעשייה הישראלית.
נשיא התאחדות התעשיינים מבקש מפרופ' פישר, המשמש גם כמפקח על הבנקים, לסייע מול המערכת הבנקאית למפעלים הקטנים והבינוניים, הסובלים ממצוקת גיוס אשראי. זאת בשל קשיחות המערכת הבנקאית וקשיי המפעלים הקטנים והבינוניים להציג בטחונות נאותים. וכן בשל העובדה שלא תמיד ניתן להשתמש בצ'יקים כבטחונות מספקים למערכת הבנקאית.
ברוש קורא לנגיד בנק ישראל לגלות יתר גמישות בניהול המדיניות המוניטרית ולהתחשב במצב מחזור העסקים. זאת במקביל לייצוב ערכו של המטבע בארץ ובחו"ל.
בנק ישראל, טוען נשיא התעשיינים, חייב להיות שותף לקביעת יעדי צמיחה ותעסוקה לצד קביעת יעד האינפלציה.
ברוש סבור, כי אין מקום להעלאת הריבית בחודשים הקרובים, כל עוד אין חריגה מיעד האינפלציה (1% - 3%) ושער החליפין שומר על רמתו הנמוכה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
