ברוש: להקים ועדה משותפת לב"י ולהתאחדות התעשיינים
בעקבות הכרזתו של פרופ' סטנלי פישר כי במקביל לנושאים הכלכליים יש לפעול גם בתחום החברתי, מציע נשיא התעשיינים, שרגא ברוש, להקים ועדה משותפת לבנק ישראל ולהתאחדות התעשיינים להשגת היעדים הכלכליים והחברתיים של המשק. ברוש קורא לנגיד לראות במגזר העסקי שותף בכיר להשגת יעדי המשק ולהוועץ בתעשיינים באופן שוטף לליבון בעיות ומציאת פתרונות.
ברוש הביע שביעות רצון על כך שגם הנגיד החדש של בנק ישראל שם לו למטרה לפעול בתחום החברתי כדי לצמצם את הפערים החברתיים במשק ולסייע לשכבות החלשות להשתלב במעגל התעסוקה.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי התעשיינים חייבים לראות את עצמם לא רק כקטר לצמיחה כלכלית אלא גם כקטר לצמיחה חברתית וכי נושא זה הוא אחד הבולטים על סדר יומו של ברוש, מיום הבחרו כנשיא התעשיינים.
ברוש מבקש מהנגיד החדש, לאור קשריו הענפים, לשמש בחו"ל שגריר בלתי רשמי של המגזר העסקי בארץ, במטרה לסייע להידוק קשרי הסחר והכלכלה ולגייס משקיעים זרים לתעשייה הישראלית.
נשיא התאחדות התעשיינים מבקש מפרופ' פישר, המשמש גם כמפקח על הבנקים, לסייע מול המערכת הבנקאית למפעלים הקטנים והבינוניים, הסובלים ממצוקת גיוס אשראי. זאת בשל קשיחות המערכת הבנקאית וקשיי המפעלים הקטנים והבינוניים להציג בטחונות נאותים. וכן בשל העובדה שלא תמיד ניתן להשתמש בצ'יקים כבטחונות מספקים למערכת הבנקאית.
ברוש קורא לנגיד בנק ישראל לגלות יתר גמישות בניהול המדיניות המוניטרית ולהתחשב במצב מחזור העסקים. זאת במקביל לייצוב ערכו של המטבע בארץ ובחו"ל.
בנק ישראל, טוען נשיא התעשיינים, חייב להיות שותף לקביעת יעדי צמיחה ותעסוקה לצד קביעת יעד האינפלציה.
ברוש סבור, כי אין מקום להעלאת הריבית בחודשים הקרובים, כל עוד אין חריגה מיעד האינפלציה (1% - 3%) ושער החליפין שומר על רמתו הנמוכה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
