ברוש: להקים ועדה משותפת לב"י ולהתאחדות התעשיינים
בעקבות הכרזתו של פרופ' סטנלי פישר כי במקביל לנושאים הכלכליים יש לפעול גם בתחום החברתי, מציע נשיא התעשיינים, שרגא ברוש, להקים ועדה משותפת לבנק ישראל ולהתאחדות התעשיינים להשגת היעדים הכלכליים והחברתיים של המשק. ברוש קורא לנגיד לראות במגזר העסקי שותף בכיר להשגת יעדי המשק ולהוועץ בתעשיינים באופן שוטף לליבון בעיות ומציאת פתרונות.
ברוש הביע שביעות רצון על כך שגם הנגיד החדש של בנק ישראל שם לו למטרה לפעול בתחום החברתי כדי לצמצם את הפערים החברתיים במשק ולסייע לשכבות החלשות להשתלב במעגל התעסוקה.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי התעשיינים חייבים לראות את עצמם לא רק כקטר לצמיחה כלכלית אלא גם כקטר לצמיחה חברתית וכי נושא זה הוא אחד הבולטים על סדר יומו של ברוש, מיום הבחרו כנשיא התעשיינים.
ברוש מבקש מהנגיד החדש, לאור קשריו הענפים, לשמש בחו"ל שגריר בלתי רשמי של המגזר העסקי בארץ, במטרה לסייע להידוק קשרי הסחר והכלכלה ולגייס משקיעים זרים לתעשייה הישראלית.
נשיא התאחדות התעשיינים מבקש מפרופ' פישר, המשמש גם כמפקח על הבנקים, לסייע מול המערכת הבנקאית למפעלים הקטנים והבינוניים, הסובלים ממצוקת גיוס אשראי. זאת בשל קשיחות המערכת הבנקאית וקשיי המפעלים הקטנים והבינוניים להציג בטחונות נאותים. וכן בשל העובדה שלא תמיד ניתן להשתמש בצ'יקים כבטחונות מספקים למערכת הבנקאית.
ברוש קורא לנגיד בנק ישראל לגלות יתר גמישות בניהול המדיניות המוניטרית ולהתחשב במצב מחזור העסקים. זאת במקביל לייצוב ערכו של המטבע בארץ ובחו"ל.
בנק ישראל, טוען נשיא התעשיינים, חייב להיות שותף לקביעת יעדי צמיחה ותעסוקה לצד קביעת יעד האינפלציה.
ברוש סבור, כי אין מקום להעלאת הריבית בחודשים הקרובים, כל עוד אין חריגה מיעד האינפלציה (1% - 3%) ושער החליפין שומר על רמתו הנמוכה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
