בפועלים ממליצים לנצל את העצבנות בשווקים
לאחר שבועיים של מימושים וירידות שערים בבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה השאלה לאן פני הבורסה המקומית. במחלקות המחקר של בנק הפועלים ולאומי סבורים כי למרות המסחר העצבני שנרשם לאחרונה, במבט לעתיד צפויה להמשיך המגמה החיובית.
הפועלים
לדברי כלכלני מחלקת המחקר של בנק הפועלים, החל מחודש מארס צפויה עונת הדוחות בשוק המקומי לצבור תאוצה כשמרבית החברות יפרסמו תוצאותיהן במהלך חודש זה. במסגרת זו יציגו להערכות הבנק, מרבית החברות שיפור נוסף בפעילותן כשעמידתן בתחזיות המוקדמות ישפיעו על מגמות המסחר בשוק בתקופה זו.
כלכלני הבנק סבורים, כי בטווח הקצר ייתכן כי העצבנות בשווקים תימשך, זאת בשל העליות החדות שנרשמו בתקופה האחרונה ורצונם של המשקיעים לממש את רווחיהם. גורם סיכון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא כי תקציב המדינה לשנת 2005 טרם אושר בכנסת.
באשר לטווח הבינוני-ארוך, בפועלים ממשיכים להעריך כי הפרמטרים הבאים יאפשרו לשוק לשמור על מגמתו החיובית:
המשך פרסום נתונים חיוביים אודות המשק הישראלי (אשר מצביעים על המשך מגמת הצמיחה). התקדמות בזירה המדינית יחד עם שמירה על יציבות ביטחונית. צפי להמשך שיפור ברווחיות החברות. רמת מכפילי רווח הנמוכים יחסית למדדים מובילים בעולם, וריבית האלטרנטיבית שרמתה נמוכה מאי פעם.
עם זאת יש מציינים בבנק, כי מרבית המידע הנזכר כבר מגולם ברמות מחירי שוק המניות, כך שהמשך המגמה החיובית מותנה בהמשך פרסומם של נתונים חדשים. כלכלני הבנק סבורים כי ניתן לנצל את העצבנות בשווקים בטווח הקצר ולהצטייד באופן סלקטיבי במניות אשר מחיריהן שבו להיות אטרקטיביים
לאומי
בדומה להערכת בנק הפועלים, גם במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, בחודש מרץ צפוי המסחר להיות מושפע מפרסום הדוחות הכספיים, הצפויים להערכתם להיות טובים, ומהעברת חוק התקציב, אשר לבש לאחרונה צביון מדיני יותר מאשר כלכלי.
כלכלני הבנק סבורים כי להתפתחויות המדינית צפויה להיות השפעה מהותית על המסחר בבורסה המקומית. באשר לטווח הארוך, בבנק מעריכים כי מגמת ההתאוששות הכלכלית במשק ורמת הריבית הנמוכה צפויים לתמוך במגמה חיובית בשוק ההון.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
