בפועלים ממליצים לנצל את העצבנות בשווקים

כך סבורים בבנק הפועלים. ממליצים להצטייד באופן סלקטיבי במניות אשר מחיריהן שבו להיות אטרקטיביים. לאומי: מגמת ההתאוששות הכלכלית במשק ורמת הריבית הנמוכה צפויים לתמוך במגמה חיובית בשוק ההון.
דרור איטח |

לאחר שבועיים של מימושים וירידות שערים בבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה השאלה לאן פני הבורסה המקומית. במחלקות המחקר של בנק הפועלים ולאומי סבורים כי למרות המסחר העצבני שנרשם לאחרונה, במבט לעתיד צפויה להמשיך המגמה החיובית.

הפועלים

לדברי כלכלני מחלקת המחקר של בנק הפועלים, החל מחודש מארס צפויה עונת הדוחות בשוק המקומי לצבור תאוצה כשמרבית החברות יפרסמו תוצאותיהן במהלך חודש זה. במסגרת זו יציגו להערכות הבנק, מרבית החברות שיפור נוסף בפעילותן כשעמידתן בתחזיות המוקדמות ישפיעו על מגמות המסחר בשוק בתקופה זו.

כלכלני הבנק סבורים, כי בטווח הקצר ייתכן כי העצבנות בשווקים תימשך, זאת בשל העליות החדות שנרשמו בתקופה האחרונה ורצונם של המשקיעים לממש את רווחיהם. גורם סיכון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא כי תקציב המדינה לשנת 2005 טרם אושר בכנסת.

באשר לטווח הבינוני-ארוך, בפועלים ממשיכים להעריך כי הפרמטרים הבאים יאפשרו לשוק לשמור על מגמתו החיובית:

המשך פרסום נתונים חיוביים אודות המשק הישראלי (אשר מצביעים על המשך מגמת הצמיחה). התקדמות בזירה המדינית יחד עם שמירה על יציבות ביטחונית. צפי להמשך שיפור ברווחיות החברות. רמת מכפילי רווח הנמוכים יחסית למדדים מובילים בעולם, וריבית האלטרנטיבית שרמתה נמוכה מאי פעם.

עם זאת יש מציינים בבנק, כי מרבית המידע הנזכר כבר מגולם ברמות מחירי שוק המניות, כך שהמשך המגמה החיובית מותנה בהמשך פרסומם של נתונים חדשים. כלכלני הבנק סבורים כי ניתן לנצל את העצבנות בשווקים בטווח הקצר ולהצטייד באופן סלקטיבי במניות אשר מחיריהן שבו להיות אטרקטיביים

לאומי

בדומה להערכת בנק הפועלים, גם במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, בחודש מרץ צפוי המסחר להיות מושפע מפרסום הדוחות הכספיים, הצפויים להערכתם להיות טובים, ומהעברת חוק התקציב, אשר לבש לאחרונה צביון מדיני יותר מאשר כלכלי.

כלכלני הבנק סבורים כי להתפתחויות המדינית צפויה להיות השפעה מהותית על המסחר בבורסה המקומית. באשר לטווח הארוך, בבנק מעריכים כי מגמת ההתאוששות הכלכלית במשק ורמת הריבית הנמוכה צפויים לתמוך במגמה חיובית בשוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.