בפועלים ממליצים לנצל את העצבנות בשווקים

כך סבורים בבנק הפועלים. ממליצים להצטייד באופן סלקטיבי במניות אשר מחיריהן שבו להיות אטרקטיביים. לאומי: מגמת ההתאוששות הכלכלית במשק ורמת הריבית הנמוכה צפויים לתמוך במגמה חיובית בשוק ההון.
דרור איטח |

לאחר שבועיים של מימושים וירידות שערים בבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה השאלה לאן פני הבורסה המקומית. במחלקות המחקר של בנק הפועלים ולאומי סבורים כי למרות המסחר העצבני שנרשם לאחרונה, במבט לעתיד צפויה להמשיך המגמה החיובית.

הפועלים

לדברי כלכלני מחלקת המחקר של בנק הפועלים, החל מחודש מארס צפויה עונת הדוחות בשוק המקומי לצבור תאוצה כשמרבית החברות יפרסמו תוצאותיהן במהלך חודש זה. במסגרת זו יציגו להערכות הבנק, מרבית החברות שיפור נוסף בפעילותן כשעמידתן בתחזיות המוקדמות ישפיעו על מגמות המסחר בשוק בתקופה זו.

כלכלני הבנק סבורים, כי בטווח הקצר ייתכן כי העצבנות בשווקים תימשך, זאת בשל העליות החדות שנרשמו בתקופה האחרונה ורצונם של המשקיעים לממש את רווחיהם. גורם סיכון נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא כי תקציב המדינה לשנת 2005 טרם אושר בכנסת.

באשר לטווח הבינוני-ארוך, בפועלים ממשיכים להעריך כי הפרמטרים הבאים יאפשרו לשוק לשמור על מגמתו החיובית:

המשך פרסום נתונים חיוביים אודות המשק הישראלי (אשר מצביעים על המשך מגמת הצמיחה). התקדמות בזירה המדינית יחד עם שמירה על יציבות ביטחונית. צפי להמשך שיפור ברווחיות החברות. רמת מכפילי רווח הנמוכים יחסית למדדים מובילים בעולם, וריבית האלטרנטיבית שרמתה נמוכה מאי פעם.

עם זאת יש מציינים בבנק, כי מרבית המידע הנזכר כבר מגולם ברמות מחירי שוק המניות, כך שהמשך המגמה החיובית מותנה בהמשך פרסומם של נתונים חדשים. כלכלני הבנק סבורים כי ניתן לנצל את העצבנות בשווקים בטווח הקצר ולהצטייד באופן סלקטיבי במניות אשר מחיריהן שבו להיות אטרקטיביים

לאומי

בדומה להערכת בנק הפועלים, גם במחלקה האנליטית של בנק לאומי סבורים כי, בחודש מרץ צפוי המסחר להיות מושפע מפרסום הדוחות הכספיים, הצפויים להערכתם להיות טובים, ומהעברת חוק התקציב, אשר לבש לאחרונה צביון מדיני יותר מאשר כלכלי.

כלכלני הבנק סבורים כי להתפתחויות המדינית צפויה להיות השפעה מהותית על המסחר בבורסה המקומית. באשר לטווח הארוך, בבנק מעריכים כי מגמת ההתאוששות הכלכלית במשק ורמת הריבית הנמוכה צפויים לתמוך במגמה חיובית בשוק ההון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".