הפועלים: כוחות מנוגדים שומרים על יציבות השקל

מרבית מכלכלני השוק סבורים כי צמצום בפערי הריביות שתומך בפיחות, ומנגד, המדינית והפוליטית והיציבות במסחר בדולר בעולם שתומכים בייסוף, יביאו למגמה מעורבת בשוק המט"ח
דרור איטח |

בשבוע החולף התחזק המטבע האמריקני ב-0.9% למול השקל הישראלי. ברקע, הורדת הריבית השיקלית על ידי בנק ישראל בשיעור של 0.2% נוספים לרמתה הנמוכה ביותר בשל 3.5%. מחר צפוי נגיד הפדרל ריזרב בארה"ב, אלן גרינספאן, לפרסם את החלטתו על גובה הריבית במשק האמריקני לחודש הקרוב. על פי ההערכות, יוריד גרינספאן את שיעור הריבית ב-0.25% נוספים, מצב שיעמיד את פער הריביות על 1% בלבד.

ביחידת המחקר של בנק הפועלים מעריכים כי, בטווח הקצר השקל ייסחר במגמה מעורבת, שכן המסחר מושפע מכוחות מנוגדים. מחד, השפל בפער שבין הריבית השקלית והדולרית תומך בפיחות, ומאידך האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית והיציבות במסחר בדולר בעולם, מספקים לשקל תמיכה. ההמרות המאפיינות כל סוף חודש, יצטרפו השבוע לגורמים התומכים בתיסוף.

באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי ייתכן פיחות בשקל, אך בשל המגמה הנוכחית בשוק העולמי, קשה לחזות את נקודת המפנה. בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום הצפוי בפער הריביות, וההערכות כי בהמשך השנה תתכן התחזקות של הדולר בעולם.

כלכלני בנק לאומי מספרים כי במחצית השנייה של 2004 התגבר זרם ההשקעות של הזרים בשוק ההון הישראלי כאשר ברבע האחרון של השנה הסתכם זרם ההשקעות ב-1.9 מיליארד דולר. עודף כניסה של מט"ח למשק הישראלי הינו מעודד אך עלול בנסיבות מסוימות להגביר את הסיכון. לדוגמא, כספים שמושקעים על ידי זרים בשוק איגרות החוב עשויים לצאת במהרה מהמשק, במידה ופער התשואות באיגרות החוב יצטמצם לרמה כזו שלדעת המשקיעים הזרים לא יהווה עוד תשואה עודפת מספקת, כפי שצריכה לגלם רמת סיכון המדינה.

לפיכך סבורים בלאומי כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע ממגמות המסחר של המטבעות בעולם ומתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי ובמיוחד לשוק ההון, אל מול יציאת הון לחו"ל, בעיקר כתוצאה מהשוואת שיעורי המס.

בבית ההשקעות מיטב מספרים כי, השקל ממשיך, איפוא, להפגין עוצמה, למרות השוואת המס ישראל-חו"ל ולמרות הצמצום בפערי הריביות שצפוי אף להימשך עם ההעלאה הקרובה של הריבית בארה"ב. לדברי כלכלני מיטב, מה שמסייע לשקל לשמור על עוצמתו, הוא זרימת הכספים מצד משקיעים זרים לישראל, במיוחד לשווקים הפיננסיים, וכל עוד תימשך מגמה זו, צפוי פרק זמן של יציבות של השקל מול סל המטבעות. כיוון השקל מול הדולר ואו מול האירו יהיה תלוי לחלוטין במאזן הכוחות שייקבע בין שני המטבעות המרכזיים האלה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים.

בבית ההשקעות גיפט מייחסים את התגובה המאופקת בשוק המט"ח לאופטימיות ששוררת בשוק ההון על הסיכויים להתקדמות מדינית ובטחונית עם אבו- מאזן ולאמון שהשוק נותן במדיניות הכלכלית של שר האוצר. בגיפט סבורים, כי כל עוד השקל יכול להשען על שני הגורמים האלה אין לצפות לפיחות מזורז של השקל. כמובן, גורם נוסף שמשפיע על כיוון המסחר בשוק המט"ח הוא תנודות הדולר בשוק המט"ח העולמי. חולשת הדולר בעולם בחודשים האחרונים תרמה אף היא לחוסנו של השקל. כל עוד שאין הפתעות דרמטיות בזירות המקומיות והבינלאומיות, מעריכים בגיפט שהשקל יסחר בטווח בין 4.35 לבין 4.45.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.