שוק המט"ח: האירו והדולר נחלשים קלות אל מול השקל
הדולר פתח הבוקר את המסחר בירידה קלה בת 0.04% והוא סובב כעת סביב 4.3714 שקל. האירו גם הוא נסחר בהחלשות קלילה של 0.06% אל מול המטבע הישראלי, סובב סביב שער של 5.661 שקל.
במחלקה האנליסטית של בנק לאומי אומרים, כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע במידה גוברת מתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי אל מול יציאת הון מקומי לחו"ל כתוצאה מהשוואת שיעורי המס. בתקופה הקרובה צפוי, לדעתם, השקל להיסחר בטווח של 4.4-4.3 שקל לדולר.
העולם בעיניים של פינוטק
אביעד קוטלר מבית ההשקעות יודע לספר, כי הדולר נסחר במומנטום של התחזקות אל מול המטבעות העיקריים. אל מול האירו הפגין האמריקאי יציבות במהלך הלילה, וחוץ מגיחה קלה אל עבר ה-1.2930, נשאר יציב סביב 1.2950.
אתמול בערב פורסמו ראיונות של בכירים רבים ב-FED בארה"ב. נשיא ה-FED בסנט לואיס, וויליאם פול, אמר כי לא הורשם מהשפעתו של הדולר החלש על השוק האמריקאי, וכי ארה"ב תתאים את מדיניות הריביות למצב בשווקים. בנוסף, נאמה אתמול נשיאת ה-FED של סן פרנסיסקו, ג'נט ילן, והודיעה לציבור שהריביות בדרכן למעלה. עוד הוסיפה ילן כי אם תצוצנה הפתעות בשוק, תשתנה מדיניות העלאת הריבית בהתאם למצב. בדבריה תמכה בנאומו של פול.
הדולר התחזק כתוצאה מדבריהם של בכירי ה-FED אשר מרמזים על מדיניות של יד חזקה בתחום הריביות. "לא היה שום דבר חדש בהודעות האלו, השוק פשוט מחפש תירוצים לקנות בחזרה את הדולר" אמר הבוקר אנליסט פורקס בכיר בבנק אמריקאי.
חשוב לציין כי השבוע פורסמו נתונים רבים לטובת ארה"ב, אשר הסיטו את תשומת הלב מבעיית הגרעון. הנתונים השבועיים הראו על עלייה בהתחלות הבנייה, ירידה בתביעות אבטלה, וכן עלייה באינפלציה.
בלו"ז להיום. בשעה 16:45, זמן ישראל, צפוי להתפרסם סקר סנטימנט הצרכנים ע"פ אוניברסיטת מישיגן אשר צפוי להראות על עלייה לרמה של 98.00.
בזירה האירופאית, פורסם אתמול כי ממשלת גרמניה קיצצה את תחזית הצמיחה שלה ל-1.6% לשנת 2005. נתון זה תמך בחולשת האירו אשר הצליח לשמור על רמתו אל מול הדולר מעל לרמה הנמוכה ב-1.2922. האירו המשיך במומנטום שלילי גם אל מול הסטרלינג, אולם מול היין ביצע מהלך של התחזקות.
באנגליה דיבר אתמול מושל הבנק המרכזי, מרווין קינג, והתייחס לנתוני המכירות הקמעונאיות אשר צפוייים להתפרסם היום בשעה 11:30, זמן ישראל. קינג המליץ שלא לייחס חשיבות רבה לנתוני המכירות אשר צפויים להראות על ירידה מ-6.10% ל-5.5% ברמה השנתית, וכן על ירידה חודשית מרמה של 0.6% ל-0.3%. קינג טוען כי נתונים אלו לא מהווים אינדיקציה טובה לסך הוצאות הצרכנים במשק. עוד הוסיף כי הבנק המרכזי ימתין לקבלת נתוני האינפלציה בכדי להחליט על מדיניות הריבית, וכי לדעתו אין צפי להעלות הריבית מעל לרף ה-4.75%, בו נשארה בחמשת החודשים האחרונים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
