שוק המט"ח: האירו והדולר נחלשים קלות אל מול השקל
הדולר פתח הבוקר את המסחר בירידה קלה בת 0.04% והוא סובב כעת סביב 4.3714 שקל. האירו גם הוא נסחר בהחלשות קלילה של 0.06% אל מול המטבע הישראלי, סובב סביב שער של 5.661 שקל.
במחלקה האנליסטית של בנק לאומי אומרים, כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע במידה גוברת מתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי אל מול יציאת הון מקומי לחו"ל כתוצאה מהשוואת שיעורי המס. בתקופה הקרובה צפוי, לדעתם, השקל להיסחר בטווח של 4.4-4.3 שקל לדולר.
העולם בעיניים של פינוטק
אביעד קוטלר מבית ההשקעות יודע לספר, כי הדולר נסחר במומנטום של התחזקות אל מול המטבעות העיקריים. אל מול האירו הפגין האמריקאי יציבות במהלך הלילה, וחוץ מגיחה קלה אל עבר ה-1.2930, נשאר יציב סביב 1.2950.
אתמול בערב פורסמו ראיונות של בכירים רבים ב-FED בארה"ב. נשיא ה-FED בסנט לואיס, וויליאם פול, אמר כי לא הורשם מהשפעתו של הדולר החלש על השוק האמריקאי, וכי ארה"ב תתאים את מדיניות הריביות למצב בשווקים. בנוסף, נאמה אתמול נשיאת ה-FED של סן פרנסיסקו, ג'נט ילן, והודיעה לציבור שהריביות בדרכן למעלה. עוד הוסיפה ילן כי אם תצוצנה הפתעות בשוק, תשתנה מדיניות העלאת הריבית בהתאם למצב. בדבריה תמכה בנאומו של פול.
הדולר התחזק כתוצאה מדבריהם של בכירי ה-FED אשר מרמזים על מדיניות של יד חזקה בתחום הריביות. "לא היה שום דבר חדש בהודעות האלו, השוק פשוט מחפש תירוצים לקנות בחזרה את הדולר" אמר הבוקר אנליסט פורקס בכיר בבנק אמריקאי.
חשוב לציין כי השבוע פורסמו נתונים רבים לטובת ארה"ב, אשר הסיטו את תשומת הלב מבעיית הגרעון. הנתונים השבועיים הראו על עלייה בהתחלות הבנייה, ירידה בתביעות אבטלה, וכן עלייה באינפלציה.
בלו"ז להיום. בשעה 16:45, זמן ישראל, צפוי להתפרסם סקר סנטימנט הצרכנים ע"פ אוניברסיטת מישיגן אשר צפוי להראות על עלייה לרמה של 98.00.
בזירה האירופאית, פורסם אתמול כי ממשלת גרמניה קיצצה את תחזית הצמיחה שלה ל-1.6% לשנת 2005. נתון זה תמך בחולשת האירו אשר הצליח לשמור על רמתו אל מול הדולר מעל לרמה הנמוכה ב-1.2922. האירו המשיך במומנטום שלילי גם אל מול הסטרלינג, אולם מול היין ביצע מהלך של התחזקות.
באנגליה דיבר אתמול מושל הבנק המרכזי, מרווין קינג, והתייחס לנתוני המכירות הקמעונאיות אשר צפוייים להתפרסם היום בשעה 11:30, זמן ישראל. קינג המליץ שלא לייחס חשיבות רבה לנתוני המכירות אשר צפויים להראות על ירידה מ-6.10% ל-5.5% ברמה השנתית, וכן על ירידה חודשית מרמה של 0.6% ל-0.3%. קינג טוען כי נתונים אלו לא מהווים אינדיקציה טובה לסך הוצאות הצרכנים במשק. עוד הוסיף כי הבנק המרכזי ימתין לקבלת נתוני האינפלציה בכדי להחליט על מדיניות הריבית, וכי לדעתו אין צפי להעלות הריבית מעל לרף ה-4.75%, בו נשארה בחמשת החודשים האחרונים.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
