שוק המט"ח: האירו והדולר נחלשים קלות אל מול השקל

הדולר סביב 4.3714 ש' והאירו סביב 5.661 ש'. דיסקונט: מסחר רדום לאומי: בט"ק ינוע בין 4.3-4.4 ש' בעולם: הדולר מתחזק מול העיקריים
שרון שפורר |

הדולר פתח הבוקר את המסחר בירידה קלה בת 0.04% והוא סובב כעת סביב 4.3714 שקל. האירו גם הוא נסחר בהחלשות קלילה של 0.06% אל מול המטבע הישראלי, סובב סביב שער של 5.661 שקל.

במחלקה האנליסטית של בנק לאומי אומרים, כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע במידה גוברת מתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי אל מול יציאת הון מקומי לחו"ל כתוצאה מהשוואת שיעורי המס. בתקופה הקרובה צפוי, לדעתם, השקל להיסחר בטווח של 4.4-4.3 שקל לדולר.

העולם בעיניים של פינוטק

אביעד קוטלר מבית ההשקעות יודע לספר, כי הדולר נסחר במומנטום של התחזקות אל מול המטבעות העיקריים. אל מול האירו הפגין האמריקאי יציבות במהלך הלילה, וחוץ מגיחה קלה אל עבר ה-1.2930, נשאר יציב סביב 1.2950.

אתמול בערב פורסמו ראיונות של בכירים רבים ב-FED בארה"ב. נשיא ה-FED בסנט לואיס, וויליאם פול, אמר כי לא הורשם מהשפעתו של הדולר החלש על השוק האמריקאי, וכי ארה"ב תתאים את מדיניות הריביות למצב בשווקים. בנוסף, נאמה אתמול נשיאת ה-FED של סן פרנסיסקו, ג'נט ילן, והודיעה לציבור שהריביות בדרכן למעלה. עוד הוסיפה ילן כי אם תצוצנה הפתעות בשוק, תשתנה מדיניות העלאת הריבית בהתאם למצב. בדבריה תמכה בנאומו של פול.

הדולר התחזק כתוצאה מדבריהם של בכירי ה-FED אשר מרמזים על מדיניות של יד חזקה בתחום הריביות. "לא היה שום דבר חדש בהודעות האלו, השוק פשוט מחפש תירוצים לקנות בחזרה את הדולר" אמר הבוקר אנליסט פורקס בכיר בבנק אמריקאי.

חשוב לציין כי השבוע פורסמו נתונים רבים לטובת ארה"ב, אשר הסיטו את תשומת הלב מבעיית הגרעון. הנתונים השבועיים הראו על עלייה בהתחלות הבנייה, ירידה בתביעות אבטלה, וכן עלייה באינפלציה.

בלו"ז להיום. בשעה 16:45, זמן ישראל, צפוי להתפרסם סקר סנטימנט הצרכנים ע"פ אוניברסיטת מישיגן אשר צפוי להראות על עלייה לרמה של 98.00.

בזירה האירופאית, פורסם אתמול כי ממשלת גרמניה קיצצה את תחזית הצמיחה שלה ל-1.6% לשנת 2005. נתון זה תמך בחולשת האירו אשר הצליח לשמור על רמתו אל מול הדולר מעל לרמה הנמוכה ב-1.2922. האירו המשיך במומנטום שלילי גם אל מול הסטרלינג, אולם מול היין ביצע מהלך של התחזקות.

באנגליה דיבר אתמול מושל הבנק המרכזי, מרווין קינג, והתייחס לנתוני המכירות הקמעונאיות אשר צפוייים להתפרסם היום בשעה 11:30, זמן ישראל. קינג המליץ שלא לייחס חשיבות רבה לנתוני המכירות אשר צפויים להראות על ירידה מ-6.10% ל-5.5% ברמה השנתית, וכן על ירידה חודשית מרמה של 0.6% ל-0.3%. קינג טוען כי נתונים אלו לא מהווים אינדיקציה טובה לסך הוצאות הצרכנים במשק. עוד הוסיף כי הבנק המרכזי ימתין לקבלת נתוני האינפלציה בכדי להחליט על מדיניות הריבית, וכי לדעתו אין צפי להעלות הריבית מעל לרף ה-4.75%, בו נשארה בחמשת החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".