שוק המט"ח: האירו והדולר נחלשים קלות אל מול השקל

הדולר סביב 4.3714 ש' והאירו סביב 5.661 ש'. דיסקונט: מסחר רדום לאומי: בט"ק ינוע בין 4.3-4.4 ש' בעולם: הדולר מתחזק מול העיקריים
שרון שפורר |

הדולר פתח הבוקר את המסחר בירידה קלה בת 0.04% והוא סובב כעת סביב 4.3714 שקל. האירו גם הוא נסחר בהחלשות קלילה של 0.06% אל מול המטבע הישראלי, סובב סביב שער של 5.661 שקל.

במחלקה האנליסטית של בנק לאומי אומרים, כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע במידה גוברת מתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי אל מול יציאת הון מקומי לחו"ל כתוצאה מהשוואת שיעורי המס. בתקופה הקרובה צפוי, לדעתם, השקל להיסחר בטווח של 4.4-4.3 שקל לדולר.

העולם בעיניים של פינוטק

אביעד קוטלר מבית ההשקעות יודע לספר, כי הדולר נסחר במומנטום של התחזקות אל מול המטבעות העיקריים. אל מול האירו הפגין האמריקאי יציבות במהלך הלילה, וחוץ מגיחה קלה אל עבר ה-1.2930, נשאר יציב סביב 1.2950.

אתמול בערב פורסמו ראיונות של בכירים רבים ב-FED בארה"ב. נשיא ה-FED בסנט לואיס, וויליאם פול, אמר כי לא הורשם מהשפעתו של הדולר החלש על השוק האמריקאי, וכי ארה"ב תתאים את מדיניות הריביות למצב בשווקים. בנוסף, נאמה אתמול נשיאת ה-FED של סן פרנסיסקו, ג'נט ילן, והודיעה לציבור שהריביות בדרכן למעלה. עוד הוסיפה ילן כי אם תצוצנה הפתעות בשוק, תשתנה מדיניות העלאת הריבית בהתאם למצב. בדבריה תמכה בנאומו של פול.

הדולר התחזק כתוצאה מדבריהם של בכירי ה-FED אשר מרמזים על מדיניות של יד חזקה בתחום הריביות. "לא היה שום דבר חדש בהודעות האלו, השוק פשוט מחפש תירוצים לקנות בחזרה את הדולר" אמר הבוקר אנליסט פורקס בכיר בבנק אמריקאי.

חשוב לציין כי השבוע פורסמו נתונים רבים לטובת ארה"ב, אשר הסיטו את תשומת הלב מבעיית הגרעון. הנתונים השבועיים הראו על עלייה בהתחלות הבנייה, ירידה בתביעות אבטלה, וכן עלייה באינפלציה.

בלו"ז להיום. בשעה 16:45, זמן ישראל, צפוי להתפרסם סקר סנטימנט הצרכנים ע"פ אוניברסיטת מישיגן אשר צפוי להראות על עלייה לרמה של 98.00.

בזירה האירופאית, פורסם אתמול כי ממשלת גרמניה קיצצה את תחזית הצמיחה שלה ל-1.6% לשנת 2005. נתון זה תמך בחולשת האירו אשר הצליח לשמור על רמתו אל מול הדולר מעל לרמה הנמוכה ב-1.2922. האירו המשיך במומנטום שלילי גם אל מול הסטרלינג, אולם מול היין ביצע מהלך של התחזקות.

באנגליה דיבר אתמול מושל הבנק המרכזי, מרווין קינג, והתייחס לנתוני המכירות הקמעונאיות אשר צפוייים להתפרסם היום בשעה 11:30, זמן ישראל. קינג המליץ שלא לייחס חשיבות רבה לנתוני המכירות אשר צפויים להראות על ירידה מ-6.10% ל-5.5% ברמה השנתית, וכן על ירידה חודשית מרמה של 0.6% ל-0.3%. קינג טוען כי נתונים אלו לא מהווים אינדיקציה טובה לסך הוצאות הצרכנים במשק. עוד הוסיף כי הבנק המרכזי ימתין לקבלת נתוני האינפלציה בכדי להחליט על מדיניות הריבית, וכי לדעתו אין צפי להעלות הריבית מעל לרף ה-4.75%, בו נשארה בחמשת החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.