בנק ישראל: למתקפות הח'ותים השפעה שולית על הייצוא והייבוא הישראלי

מחקר חדש של הבנק בחן, באמצעות נתונים ישראליים ובינלאומיים על הסחר בסחורות, את השפעת ההתקפות על היקף וכמות הסחר ומצא שבניגוד למדינות אחרות לחופי הים התיכון ההשפעה של המתקפות על הסחר הישראלי הייתה מוגבלת 
איתן גרסטנפלד |

מתקפות הח'ותים על ספינות בים האדום כמעט ולא השפיעו על הייבוא והייצוא של סחורות מישראל, כך עולה ממחקר שמפרסמת היום חטיבת המחק בבנק ישראל. עם זאת, להתקפות הייתה השפעה ניכרת, לתקופה ממושכת, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון דוגמת יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד.

החל משלהי חודש נובמבר 2023, החלו החות'ים לתקוף כלי שיט במפרץ עדן ובים האדום. התקפות אלו מאיימות על נתיב שיט בין-לאומי מרכזי בין דרום- ומזרח-אסיה ואוקיאניה (להלן אסיה-אוקיאניה) לבין הים התיכון ואירופה. בשנת 2023 עברו דרך תעלת סואץ שבצפון הים האדום כ-22% מהתעבורה הימית העולמית של מכולות (במונחי משקל). כתגובה להתקפות הסיטו חברות הספנות את מסלולן של אניות מטען מנתיב השיט הקצר יותר דרך הים האדום לנתיב השיט שמקיף את כף התקווה הטובה באפריקה. פוטנציאל הפגיעה מההסטה של נתיבי השיט מהים האדום לכף התקווה הטובה הוא משמעותי, במיוחד באזור הים התיכון עקב הארכת מרחקי השיט. כך למשל, מרחק השיט בין סין לישראל גדל בכ-114% בעקבות ההסטה של הנתיבים. 

על פי ניתוח שנערך על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר של בנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה, הרכב סחר החוץ של ישראל מצביע על כך שמלכתחילה הפגיעה ביצוא הישראלי עשויה להיות מוגבלת משום שרק כ-3.4 מיליארד דולר, שהם כ-5% מסך יצוא הסחורות הישראלי, משונעים דרך הים לאסיה ולאוקיאניה. לעומת זאת, היבוא הימי מאזורים אלו לישראל הסתכם בשנת 2023 בכ-20 מיליארד דולר, שהם כחמישית מסך היבוא האזרחי.

אולם, הניתוח העלה שסך היבוא הישראלי מאסיה ומאוקיאניה לא ירד באופן חריג לאחר התקפות החות'ים - הן באופן מוחלט והן ביחס ליבוא משאר העולם. גם מחירי היבוא לישראל, שכוללים עלויות תובלה וביטוח, לא עלו בשיעור משמעותי במחצית הראשונה של שנת 2024. אם כן, ההשפעה של התקפות החות'ים ושל ההסטה של נתיבי השיט בעקבותיהן על סחר החוץ הישראלי היתה ככל הנראה מוגבלת.

מקור: בנק ישראל

בניגוד לישראל, היתה להתקפות החות'ים השפעה ניכרת, אך זמנית, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון (יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד): יבוא זה ירד בדצמבר 2023 והתאושש ברוב מדינות אלו באביב 2024. התקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום פגעו לא רק בסחר הימי של מדינות הים התיכון, אלא גם בתובלה הימית ברמה העולמית. בתחילה גרמה ההסטה של נתיב השיט מהים האדום לעליית מחירי התובלה מסין לאירופה ולים התיכון, ולירידה של כ-10% בערך הסחר בין צמדי מדינות שדרכן עובר נתיב השיט הקצר דרך הים האדום ואילו הסחר בין צמדים אחרים של מדינות לא ירד בשיעור משמעותי. 

בשלב השני, בחודשים פברואר-מרץ 2024, נרשמה עלייה במחירי התובלה גם בנתיבי שיט שאינם עוברים בים האדום כגון מסין לחוץ המערבי של ארצות הברית, במקביל להתמתנות עליות המחירים בנתיבי השיט מסין לאירופה ולים התיכון. כמו כן התאושש הסחר בין מדינות שהסחר הימי שלהן משונע בדרך כלל דרך הים האדום. עלייה זו במחירי התובלה מסין לארצות הברית, התמתנות העלייה במחירי התובלה מסין לאירופה והתאוששות הסחר שמשונע בדרך כלל דרך הים האדום, עולים בקנה אחד עם הסטה של אמצעי תובלה ימיים, כגון אניות ומכולות, מנתיב השיט הטרנס-פסיפי, וככל הנראה גם נתיבי שיט אחרים, אל נתיבי שיט מאסיה-אוקיאניה לאירופה ולים התיכון.

קיראו עוד ב"בארץ"

מקור: בנק ישראל

כותבי המחק מציינים, כי ניכר שישראל – למרות היותה היעד המוצהר להתקפות החות'ים, בולטת כיוצאת דופן ולא סבלה בעקבות התקפות אלו מירידה חריגה ביבוא מאסיה-אוקיאניה. ניתן להצביע על כמה סיבות אפשריות למצב החריג של ישראל: ראשית, סך היבוא האזרחי לישראל ירד בעקבות פרוץ המלחמה, כך שייתכן שהירידה ביבוא מאסיה-אוקיאניה מוסכה על ידי הירידה הכללית בערך היבוא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.