הביטוח הסיעודי במשבר וזה יפגע בכולנו: יותר הפרשות לביטוח לאומי, פחות קצבאות

כיצד הגענו למצב שבו המבוטחים של קופת החולים הגדולה בישראל עלולילם להישאר בעוד כחודשיים ללא ביטוח סיעודי, ומה ההשלכות הצפויות של הדבר על המדינה והביטוח הלאומי?
עוזי גרסטמן | (3)

הביטחון שלנו לקבל תמיכה כשנצטרך תלוי בביטוחים שיש לכל אחד מאתינו, בביטוח לאומי ובשינויים שעובר תחום הביטוח הסיעודי. ביטוח סיעודי, על רגל אחת, זה ביטוח שיעזור לכם באם תצטרכו בעתיד עזרה צמודה. יש כל מיני רמות של מצב סיעודי ובהתאמה נגזרת העזרה הסיעודית, אבל ככל שתוחלת החיים עולה וכמות המקרים הסיעודיים גדלה בהתאמה, כך היכולת של מערכות הביטוח הלאומי לטפל בהם פוחתת. כבר שנים רבות שאין טיפול משמעותי מצד ביטוח לאומי בנזקקים האלו, והכדור עבר לקופות החולים ולחברות הביטוח.

 

הביטוח הסיעודי קורס - זה יגיע גם לביטוח לאומי

אלו עבדו מול ועם חברות ביטוח כדי לבטח את האנשים באופן קולקטיבי (וגם באופן פרטי דרך חברות הביטוח באופן ישיר). אבל מהר מאוד התברר שאין מודל עסקי - ההוצאות בגין הסיעוד עולות משמעותית על פרמיות הביטוח. המצב הגיע לשיא הנוכחי - עוד חודשיים יפוג התוקף של הביטוח הסיעודי של קופת החולים כללית, ולאחר שהמכרז למציאת חברת ביטוח חדשה להמשך הפעלתו נכשל, בעצם ייווצר משבר חסר תקדים. המבוטחים שיזדקקו לביטוח יקבלו בשלב ראשון מענה חלקי, ולאחר מכן לא יהיה מענה כלל. כללית היא הקופה הגדולה ביותר, ומכאן גם עומק המשבר. הקופה מאשימה את הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, עמית גל, בכישלון המכרז, ואילו הוא מאשים את ראשי הקופה. כרגע לא ברור עדיין איך ייפתר המשבר. אבל מה שברור שצריך לעשות שינוי מהיסוד. 

מהיסוד זה אומר - שינוי שיטת הביטוח הלאומי והביטוח הסיעודי. היקף הקצבאות שמשולמות על ידי ביטוח לאומי הולכות ועולות בשעה שהיקף התקבולים של ביטוח לאומי עולים אבל בקצב נמוך יותר. זה מוביל למצב שהביטוח הלאומי הופך לגרעוני באופן שוטף והוא ינצל את הרזרבות הגדולות שהיו לו ממוקדם מהצפוי - כבר בטווח של 3-4 שנים.

זה מחובר לביטוח הסיעודי, כי ביטוח לאומי נותן את השכבה הראשונית של סעד לחולים וזקנים. כדי להפוך את התחום לכלכלי, צריך יהיה להגדיר מחדש - מה המדינה נותנת ומה האנשים מקבלים ובמקביל - מה הקופות חולים וחברות הביטוח נותנות ועבור מה. דרושה כאן רפורמה קרובה למה שהיה בתחום ביטוח הבריאות ולמרות שזה באוויר כבר מספר שנים, עוד לא התחילו לטפל בתפוח האדמה הלוהט. 

רפורמה עם מסקנה ברורה - זה יעלה לנו הרבה יותר

רפורמה וגם פתרונות נקודתיים היו בעלי משמעות אחת למבוטחים - יותר תשלום לביטוח לאומי, פחות שירותים מביטוח לאומי בעת הצורך. בד בבד, למבוטחים בקופות, ביטוח סיעודי יהיה יקר יותר מבעבר. 

 

מה זה ביטוח סיעודי?

ביטוח סיעודי נועד לספק כיסוי כלכלי לאנשים שנהפכו לסיעודיים, כלומר לא יכולים לבצע בעצמם פעולות יומיומיות בסיסיות כמו אכילה, רחצה, התלבשות ועוד. הביטוח הסיעודי נועד להקל על העומס הכלכלי של משפחות שצריכות לשלם עבור טיפול סיעודי - בין אם מדובר בטיפול בבית או במוסד סיעודי.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביטוח סיעודי חיוני כדי לא לקרוס כלכלית אם נהפכים לסיעודיים צילום: Freepik

יש שני סוגים עיקריים של ביטוח סיעודי בישראל:

ביטוח סיעודי קבוצתי דרך קופות החולים: פוליסות אלה מוצעות דרך קופות החולים השונות ומספקות כיסוי בסיסי לתקופה מוגבלת.

ביטוח סיעודי פרטי: פוליסות ביטוח המוצעות על ידי חברות ביטוח פרטיות, והן כוללות לרוב תנאים טובים יותר וכיסוי רחב יותר מהביטוח הקבוצתי.

היתרון המרכזי של ביטוח סיעודי הוא האפשרות לקבל סיוע כלכלי עבור טיפול סיעודי, שעשוי לעלות עשרות אלפי שקלים בחודש. במדינה כמו ישראל, שבה יש עלייה בתוחלת החיים ובמקביל צמיחה במספר הקשישים שזקוקים לטיפול סיעודי, הביטוח הזה נהפך לחיוני לאנשים שרוצים להבטיח לעצמם סיוע כלכלי במקרה של מוגבלות סיעודית.

המערכת הציבורית והפרטית כאחת ניצבות כיום בפני משבר בתחום הביטוחים הסיעודיים. חברות ביטוח רבות מצאו את עצמן מתמודדות עם זינוק במספר התביעות הסיעודיות - מה שהוביל להפסדים כבדים והגביר את הלחץ על המערכת כולה. כתוצאה מכך, חברות ביטוח רבות כבר לא מציעות פוליסות סיעוד חדשות - מה שמותיר את הציבור עם פחות אפשרויות לביטוח סיעודי פרטי.

במקביל, המערכת הציבורית מתמודדת עם קשיים כלכליים הנובעים מהזינוק במספר התביעות. המוסד לביטוח לאומי, שאמור לספק כיסוי סיעודי בסיסי באמצעות חוק הסיעוד, נאבק בשנים האחרונות בעומס הגדל, על רקע העלייה במספר הקשישים שזכאים לסיוע סיעודי. המשמעות היא שהמימון הציבורי לטיפול סיעודי לא מספיק לכסות את כל הצרכים של מי שזקוקים לטיפול.

אם וכאשר יקרוס שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, יש חשש שהעומס על הביטוח הלאומי יגדל באופן משמעותי. אם חברות הביטוח הפרטיות לא יחזרו להציע פוליסות סיעודיות, המערכת הציבורית תהיה זו שתצטרך למלא את החלל, וזה עלול להוביל למשבר כלכלי עמוק בביטוח הלאומי.

לפי ההערכות, ככל שיותר אנשים יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שהמדינה תצטרך להגדיל את המימון שלה לתחום הסיעודי - דבר שעלול לגרור העלאות מסים או קיצוץ בתקציבים אחרים.

בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות למשברים כלכליים בחברות ביטוח פרטיות, שהפסיקו להציע פוליסות סיעודיות חדשות או צמצמו את הכיסוי שהן מציעות ואת המסלולים שהן מציעות, בהן כלל ביטוח, מגדל והראל. הסיבה לכך היא, כאמור, הקושי לעמוד בתשלומים הגדלים והולכים למבוטחים.

בנוסף, עלתה טענה מצד הציבור שחל שינוי לרעה בתנאי הפוליסות הקיימות. ישנם דיווחים על תביעות שנדחו בטענות טכניות או על מבוטחים שנאלצו להמתין זמן רב עד שקיבלו את הכיסוי שמגיע להם.

המצב הנוכחי יוצר חשש בקרב הציבור - בייחוד בקרב מבוגרים, שמבינים כי אם יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שלא יהיה להם מענה כלכלי מספק. הקשיים במערכת הביטוח הציבורית והפרטית משאירים את האוכלוסייה המבוגרת פגיעה יותר, ומעלים שאלות על ההתמודדות של המדינה עם הצרכים הגדלים בתחום זה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אורח 22/10/2024 23:29
    הגב לתגובה זו
    זה משבר מתוכנן מראש. יש מי שמחכה שהביטוח הלאומי ייכנס לתמונה, אותם פראיירים שמשלמים היום ישלמו יותר ויחזיקו את מי ? אתם כבר מבינים...
  • 1.
    אפק 22/10/2024 16:10
    הגב לתגובה זו
    העיקר שיש 37 או יותר שרים כבר קשה לעקוב.
  • לא עובד לו. (ל"ת)
    גרשון גרשונובסקי 22/10/2024 16:55
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.