הביטוח הסיעודי במשבר וזה יפגע בכולנו: יותר הפרשות לביטוח לאומי, פחות קצבאות
הביטחון שלנו לקבל תמיכה כשנצטרך תלוי בביטוחים שיש לכל אחד מאתינו, בביטוח לאומי ובשינויים שעובר תחום הביטוח הסיעודי. ביטוח סיעודי, על רגל אחת, זה ביטוח שיעזור לכם באם תצטרכו בעתיד עזרה צמודה. יש כל מיני רמות של מצב סיעודי ובהתאמה נגזרת העזרה הסיעודית, אבל ככל שתוחלת החיים עולה וכמות המקרים הסיעודיים גדלה בהתאמה, כך היכולת של מערכות הביטוח הלאומי לטפל בהם פוחתת. כבר שנים רבות שאין טיפול משמעותי מצד ביטוח לאומי בנזקקים האלו, והכדור עבר לקופות החולים ולחברות הביטוח.
הביטוח הסיעודי קורס - זה יגיע גם לביטוח לאומי
אלו עבדו מול ועם חברות ביטוח כדי לבטח את האנשים באופן קולקטיבי (וגם באופן פרטי דרך חברות הביטוח באופן ישיר). אבל מהר מאוד התברר שאין מודל עסקי - ההוצאות בגין הסיעוד עולות משמעותית על פרמיות הביטוח. המצב הגיע לשיא הנוכחי - עוד חודשיים יפוג התוקף של הביטוח הסיעודי של קופת החולים כללית, ולאחר שהמכרז למציאת חברת ביטוח חדשה להמשך הפעלתו נכשל, בעצם ייווצר משבר חסר תקדים. המבוטחים שיזדקקו לביטוח יקבלו בשלב ראשון מענה חלקי, ולאחר מכן לא יהיה מענה כלל. כללית היא הקופה הגדולה ביותר, ומכאן גם עומק המשבר. הקופה מאשימה את הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, עמית גל, בכישלון המכרז, ואילו הוא מאשים את ראשי הקופה. כרגע לא ברור עדיין איך ייפתר המשבר. אבל מה שברור שצריך לעשות שינוי מהיסוד.
מהיסוד זה אומר - שינוי שיטת הביטוח הלאומי והביטוח הסיעודי. היקף הקצבאות שמשולמות על ידי ביטוח לאומי הולכות ועולות בשעה שהיקף התקבולים של ביטוח לאומי עולים אבל בקצב נמוך יותר. זה מוביל למצב שהביטוח הלאומי הופך לגרעוני באופן שוטף והוא ינצל את הרזרבות הגדולות שהיו לו ממוקדם מהצפוי - כבר בטווח של 3-4 שנים.
זה מחובר לביטוח הסיעודי, כי ביטוח לאומי נותן את השכבה הראשונית של סעד לחולים וזקנים. כדי להפוך את התחום לכלכלי, צריך יהיה להגדיר מחדש - מה המדינה נותנת ומה האנשים מקבלים ובמקביל - מה הקופות חולים וחברות הביטוח נותנות ועבור מה. דרושה כאן רפורמה קרובה למה שהיה בתחום ביטוח הבריאות ולמרות שזה באוויר כבר מספר שנים, עוד לא התחילו לטפל בתפוח האדמה הלוהט.
רפורמה עם מסקנה ברורה - זה יעלה לנו הרבה יותר
רפורמה וגם פתרונות נקודתיים היו בעלי משמעות אחת למבוטחים - יותר תשלום לביטוח לאומי, פחות שירותים מביטוח לאומי בעת הצורך. בד בבד, למבוטחים בקופות, ביטוח סיעודי יהיה יקר יותר מבעבר.
מה זה ביטוח סיעודי?
ביטוח סיעודי נועד לספק כיסוי כלכלי לאנשים שנהפכו לסיעודיים, כלומר לא יכולים לבצע בעצמם פעולות יומיומיות בסיסיות כמו אכילה, רחצה, התלבשות ועוד. הביטוח הסיעודי נועד להקל על העומס הכלכלי של משפחות שצריכות לשלם עבור טיפול סיעודי - בין אם מדובר בטיפול בבית או במוסד סיעודי.
- קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
ביטוח סיעודי חיוני כדי לא לקרוס כלכלית אם נהפכים לסיעודיים צילום: Freepik
יש שני סוגים עיקריים של ביטוח סיעודי בישראל:
ביטוח סיעודי קבוצתי דרך קופות החולים: פוליסות אלה מוצעות דרך קופות החולים השונות ומספקות כיסוי בסיסי לתקופה מוגבלת.
ביטוח סיעודי פרטי: פוליסות ביטוח המוצעות על ידי חברות ביטוח פרטיות, והן כוללות לרוב תנאים טובים יותר וכיסוי רחב יותר מהביטוח הקבוצתי.
היתרון המרכזי של ביטוח סיעודי הוא האפשרות לקבל סיוע כלכלי עבור טיפול סיעודי, שעשוי לעלות עשרות אלפי שקלים בחודש. במדינה כמו ישראל, שבה יש עלייה בתוחלת החיים ובמקביל צמיחה במספר הקשישים שזקוקים לטיפול סיעודי, הביטוח הזה נהפך לחיוני לאנשים שרוצים להבטיח לעצמם סיוע כלכלי במקרה של מוגבלות סיעודית.
המערכת הציבורית והפרטית כאחת ניצבות כיום בפני משבר בתחום הביטוחים הסיעודיים. חברות ביטוח רבות מצאו את עצמן מתמודדות עם זינוק במספר התביעות הסיעודיות - מה שהוביל להפסדים כבדים והגביר את הלחץ על המערכת כולה. כתוצאה מכך, חברות ביטוח רבות כבר לא מציעות פוליסות סיעוד חדשות - מה שמותיר את הציבור עם פחות אפשרויות לביטוח סיעודי פרטי.
במקביל, המערכת הציבורית מתמודדת עם קשיים כלכליים הנובעים מהזינוק במספר התביעות. המוסד לביטוח לאומי, שאמור לספק כיסוי סיעודי בסיסי באמצעות חוק הסיעוד, נאבק בשנים האחרונות בעומס הגדל, על רקע העלייה במספר הקשישים שזכאים לסיוע סיעודי. המשמעות היא שהמימון הציבורי לטיפול סיעודי לא מספיק לכסות את כל הצרכים של מי שזקוקים לטיפול.
אם וכאשר יקרוס שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, יש חשש שהעומס על הביטוח הלאומי יגדל באופן משמעותי. אם חברות הביטוח הפרטיות לא יחזרו להציע פוליסות סיעודיות, המערכת הציבורית תהיה זו שתצטרך למלא את החלל, וזה עלול להוביל למשבר כלכלי עמוק בביטוח הלאומי.
לפי ההערכות, ככל שיותר אנשים יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שהמדינה תצטרך להגדיל את המימון שלה לתחום הסיעודי - דבר שעלול לגרור העלאות מסים או קיצוץ בתקציבים אחרים.
בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות למשברים כלכליים בחברות ביטוח פרטיות, שהפסיקו להציע פוליסות סיעודיות חדשות או צמצמו את הכיסוי שהן מציעות ואת המסלולים שהן מציעות, בהן כלל ביטוח, מגדל והראל. הסיבה לכך היא, כאמור, הקושי לעמוד בתשלומים הגדלים והולכים למבוטחים.
בנוסף, עלתה טענה מצד הציבור שחל שינוי לרעה בתנאי הפוליסות הקיימות. ישנם דיווחים על תביעות שנדחו בטענות טכניות או על מבוטחים שנאלצו להמתין זמן רב עד שקיבלו את הכיסוי שמגיע להם.
המצב הנוכחי יוצר חשש בקרב הציבור - בייחוד בקרב מבוגרים, שמבינים כי אם יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שלא יהיה להם מענה כלכלי מספק. הקשיים במערכת הביטוח הציבורית והפרטית משאירים את האוכלוסייה המבוגרת פגיעה יותר, ומעלים שאלות על ההתמודדות של המדינה עם הצרכים הגדלים בתחום זה.
- 2.אורח 22/10/2024 23:29הגב לתגובה זוזה משבר מתוכנן מראש. יש מי שמחכה שהביטוח הלאומי ייכנס לתמונה, אותם פראיירים שמשלמים היום ישלמו יותר ויחזיקו את מי ? אתם כבר מבינים...
- 1.אפק 22/10/2024 16:10הגב לתגובה זוהעיקר שיש 37 או יותר שרים כבר קשה לעקוב.
- לא עובד לו. (ל"ת)גרשון גרשונובסקי 22/10/2024 16:55הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
