הביטוח הסיעודי במשבר וזה יפגע בכולנו: יותר הפרשות לביטוח לאומי, פחות קצבאות
הביטחון שלנו לקבל תמיכה כשנצטרך תלוי בביטוחים שיש לכל אחד מאתינו, בביטוח לאומי ובשינויים שעובר תחום הביטוח הסיעודי. ביטוח סיעודי, על רגל אחת, זה ביטוח שיעזור לכם באם תצטרכו בעתיד עזרה צמודה. יש כל מיני רמות של מצב סיעודי ובהתאמה נגזרת העזרה הסיעודית, אבל ככל שתוחלת החיים עולה וכמות המקרים הסיעודיים גדלה בהתאמה, כך היכולת של מערכות הביטוח הלאומי לטפל בהם פוחתת. כבר שנים רבות שאין טיפול משמעותי מצד ביטוח לאומי בנזקקים האלו, והכדור עבר לקופות החולים ולחברות הביטוח.
הביטוח הסיעודי קורס - זה יגיע גם לביטוח לאומי
אלו עבדו מול ועם חברות ביטוח כדי לבטח את האנשים באופן קולקטיבי (וגם באופן פרטי דרך חברות הביטוח באופן ישיר). אבל מהר מאוד התברר שאין מודל עסקי - ההוצאות בגין הסיעוד עולות משמעותית על פרמיות הביטוח. המצב הגיע לשיא הנוכחי - עוד חודשיים יפוג התוקף של הביטוח הסיעודי של קופת החולים כללית, ולאחר שהמכרז למציאת חברת ביטוח חדשה להמשך הפעלתו נכשל, בעצם ייווצר משבר חסר תקדים. המבוטחים שיזדקקו לביטוח יקבלו בשלב ראשון מענה חלקי, ולאחר מכן לא יהיה מענה כלל. כללית היא הקופה הגדולה ביותר, ומכאן גם עומק המשבר. הקופה מאשימה את הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, עמית גל, בכישלון המכרז, ואילו הוא מאשים את ראשי הקופה. כרגע לא ברור עדיין איך ייפתר המשבר. אבל מה שברור שצריך לעשות שינוי מהיסוד.
מהיסוד זה אומר - שינוי שיטת הביטוח הלאומי והביטוח הסיעודי. היקף הקצבאות שמשולמות על ידי ביטוח לאומי הולכות ועולות בשעה שהיקף התקבולים של ביטוח לאומי עולים אבל בקצב נמוך יותר. זה מוביל למצב שהביטוח הלאומי הופך לגרעוני באופן שוטף והוא ינצל את הרזרבות הגדולות שהיו לו ממוקדם מהצפוי - כבר בטווח של 3-4 שנים.
זה מחובר לביטוח הסיעודי, כי ביטוח לאומי נותן את השכבה הראשונית של סעד לחולים וזקנים. כדי להפוך את התחום לכלכלי, צריך יהיה להגדיר מחדש - מה המדינה נותנת ומה האנשים מקבלים ובמקביל - מה הקופות חולים וחברות הביטוח נותנות ועבור מה. דרושה כאן רפורמה קרובה למה שהיה בתחום ביטוח הבריאות ולמרות שזה באוויר כבר מספר שנים, עוד לא התחילו לטפל בתפוח האדמה הלוהט.
רפורמה עם מסקנה ברורה - זה יעלה לנו הרבה יותר
רפורמה וגם פתרונות נקודתיים היו בעלי משמעות אחת למבוטחים - יותר תשלום לביטוח לאומי, פחות שירותים מביטוח לאומי בעת הצורך. בד בבד, למבוטחים בקופות, ביטוח סיעודי יהיה יקר יותר מבעבר.
מה זה ביטוח סיעודי?
ביטוח סיעודי נועד לספק כיסוי כלכלי לאנשים שנהפכו לסיעודיים, כלומר לא יכולים לבצע בעצמם פעולות יומיומיות בסיסיות כמו אכילה, רחצה, התלבשות ועוד. הביטוח הסיעודי נועד להקל על העומס הכלכלי של משפחות שצריכות לשלם עבור טיפול סיעודי - בין אם מדובר בטיפול בבית או במוסד סיעודי.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
ביטוח סיעודי חיוני כדי לא לקרוס כלכלית אם נהפכים לסיעודיים צילום: Freepik
יש שני סוגים עיקריים של ביטוח סיעודי בישראל:
ביטוח סיעודי קבוצתי דרך קופות החולים: פוליסות אלה מוצעות דרך קופות החולים השונות ומספקות כיסוי בסיסי לתקופה מוגבלת.
ביטוח סיעודי פרטי: פוליסות ביטוח המוצעות על ידי חברות ביטוח פרטיות, והן כוללות לרוב תנאים טובים יותר וכיסוי רחב יותר מהביטוח הקבוצתי.
היתרון המרכזי של ביטוח סיעודי הוא האפשרות לקבל סיוע כלכלי עבור טיפול סיעודי, שעשוי לעלות עשרות אלפי שקלים בחודש. במדינה כמו ישראל, שבה יש עלייה בתוחלת החיים ובמקביל צמיחה במספר הקשישים שזקוקים לטיפול סיעודי, הביטוח הזה נהפך לחיוני לאנשים שרוצים להבטיח לעצמם סיוע כלכלי במקרה של מוגבלות סיעודית.
המערכת הציבורית והפרטית כאחת ניצבות כיום בפני משבר בתחום הביטוחים הסיעודיים. חברות ביטוח רבות מצאו את עצמן מתמודדות עם זינוק במספר התביעות הסיעודיות - מה שהוביל להפסדים כבדים והגביר את הלחץ על המערכת כולה. כתוצאה מכך, חברות ביטוח רבות כבר לא מציעות פוליסות סיעוד חדשות - מה שמותיר את הציבור עם פחות אפשרויות לביטוח סיעודי פרטי.
במקביל, המערכת הציבורית מתמודדת עם קשיים כלכליים הנובעים מהזינוק במספר התביעות. המוסד לביטוח לאומי, שאמור לספק כיסוי סיעודי בסיסי באמצעות חוק הסיעוד, נאבק בשנים האחרונות בעומס הגדל, על רקע העלייה במספר הקשישים שזכאים לסיוע סיעודי. המשמעות היא שהמימון הציבורי לטיפול סיעודי לא מספיק לכסות את כל הצרכים של מי שזקוקים לטיפול.
אם וכאשר יקרוס שוק הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, יש חשש שהעומס על הביטוח הלאומי יגדל באופן משמעותי. אם חברות הביטוח הפרטיות לא יחזרו להציע פוליסות סיעודיות, המערכת הציבורית תהיה זו שתצטרך למלא את החלל, וזה עלול להוביל למשבר כלכלי עמוק בביטוח הלאומי.
לפי ההערכות, ככל שיותר אנשים יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שהמדינה תצטרך להגדיל את המימון שלה לתחום הסיעודי - דבר שעלול לגרור העלאות מסים או קיצוץ בתקציבים אחרים.
בשנים האחרונות היו כמה דוגמאות למשברים כלכליים בחברות ביטוח פרטיות, שהפסיקו להציע פוליסות סיעודיות חדשות או צמצמו את הכיסוי שהן מציעות ואת המסלולים שהן מציעות, בהן כלל ביטוח, מגדל והראל. הסיבה לכך היא, כאמור, הקושי לעמוד בתשלומים הגדלים והולכים למבוטחים.
בנוסף, עלתה טענה מצד הציבור שחל שינוי לרעה בתנאי הפוליסות הקיימות. ישנם דיווחים על תביעות שנדחו בטענות טכניות או על מבוטחים שנאלצו להמתין זמן רב עד שקיבלו את הכיסוי שמגיע להם.
המצב הנוכחי יוצר חשש בקרב הציבור - בייחוד בקרב מבוגרים, שמבינים כי אם יזדקקו לטיפול סיעודי, ייתכן שלא יהיה להם מענה כלכלי מספק. הקשיים במערכת הביטוח הציבורית והפרטית משאירים את האוכלוסייה המבוגרת פגיעה יותר, ומעלים שאלות על ההתמודדות של המדינה עם הצרכים הגדלים בתחום זה.
- 2.אורח 22/10/2024 23:29הגב לתגובה זוזה משבר מתוכנן מראש. יש מי שמחכה שהביטוח הלאומי ייכנס לתמונה, אותם פראיירים שמשלמים היום ישלמו יותר ויחזיקו את מי ? אתם כבר מבינים...
- 1.אפק 22/10/2024 16:10הגב לתגובה זוהעיקר שיש 37 או יותר שרים כבר קשה לעקוב.
- לא עובד לו. (ל"ת)גרשון גרשונובסקי 22/10/2024 16:55הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן -0.19% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
