חושבים על רילוקיישן? כדאי שתדעו גם איך לחזור ממנו
החזרה לישראל אחרי שהות ממושכת בחו"ל היא תהליך מורכב, המלווה בהתאקלמות מחודשת ובביורוקרטיה מרובה. אחד מהצעדים החשובים ביותר עבור מי שחוזר לישראל הוא קבלת מעמד של תושב חוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי. מעמד זה מעניק זכויות מיוחדות מכמה סוגים ומקל על תהליך החזרה וההתאקלמות בארץ.
תושב חוזר הוא אדם שהיה תושב ישראלי, עבר לגור בחו"ל והפסיק את התושבות הישראלית שלו לתקופה מסוימת. כשהוא מחליט לחזור ולהתגורר בישראל, עליו לעבור תהליך של הכרה מחודשת כתושב ישראלי דרך המוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת ההכרה, התושב החוזר יהיה זכאי לקבל את הקצבאות שמספק הביטוח הלאומי, בהתאם לתנאי הזכאות של כל קצבה, ויהיה עליו להסדיר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.
ההכרה כתושב חוזר מתחילה לפני החזרה
תהליך ההכרה כתושב חוזר מתחיל לרוב לפני החזרה לארץ. ניתן להסדיר את התושבות עוד בזמן השהות בחו"ל, בתנאי שהתושב מתכוון לחזור לישראל באופן קבוע ומבצע פעולות המעידות על כך. כך לדוגמה, מכירת נכסים בחו"ל, הפסקת ביטוחים, סיום עבודה, ויתור על אזרחות זרה ועוד.
כדי להגיש בקשה להכרה כתושב חוזר, ניתן למלא טופס מקוון במהלך 30 הימים שלפני החזרה לארץ. מי שלא הספיק להגיש את הבקשה מראש, יוכל לעשות זאת לאחר חזרתו לישראל באמצעות מילוי שאלון לקביעת תושבות, ולצרף אליו מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים בחו"ל והעברת המרכז לישראל. מסמכים אלה יכולים לכלול אישור על הבאת מכולה, חוזה שכירות, אישור על רישום הילדים למערכת החינוך בארץ, חוזה עבודה ועוד.
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף להכרה במעמד התושב החוזר בביטוח הלאומי, יש לעבור תהליך נוסף במשרד העלייה והקליטה. שם ניתן לקבל סיוע במגוון תחומים כמו הטבות מס, קליטה ועוד. התהליך מתחיל במילוי טופס הרשמה מקוון במהלך ששת החודשים שלפני החזרה לארץ. מי שעומד בתנאי הזכאות, יקבל תשובה עקרונית למייל שלו בתוך שבועיים.
לאחר החזרה לארץ, צריך לפנות ללשכת משרד העלייה והקליטה באזור המגורים שלכם כדי להשלים את תהליך קביעת המעמד ולקבל תעודת תושב חוזר. מי שלא נרשם מראש, יצטרך למלא שאלון ולהציג מסמכים כמו דרכונים ותעודת זהות מעודכנת, בהתאם לסוג הסיוע שהוא מבקש.
הטבות במס והמתנה לשירותי בריאות ציבוריים
תושבים חוזרים זכאים להטבות מסוימות, כולל בתחום המיסוי. מי ששהו בחו"ל בין שש לעשר שנים רצופות, זכאים לפטור ממס על הכנסות פסיביות שנובעות מנכסים מחוץ לישראל, למשך חמש שנים מרגע חזרתם לארץ. בנוסף, רווחי הון ממכירת אותם נכסים יהיו פטורים ממס לתקופה של עשר שנים.
- ביטוח הרכב הוזל בלפחות 5% בחודשים האחרונים - תודה לצה"ל
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
למי ששהו בחו"ל לפחות עשר שנים רצופות, מגיעות הטבות מס נוספות, כולל פטור ממס על הכנסות שמקורן בחו"ל למשך עשר שנים מחזרתם לארץ. פטור זה כולל הכנסות מרווחי הון, הכנסות שוטפות ועוד.
גם בתחום הבריאות, יש לתושבים חוזרים זכויות מיוחדות. אמנם עליהם להמתין תקופת המתנה של כמה חודשים כדי להיות זכאים לשירותי בריאות ציבוריים, אך קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה על ידי תשלום של דמי ביטוח מראש.
חזרה לישראל לאחר שהות ממושכת בחו"ל מחייבת היערכות מוקדמת וביצוע פעולות שונות כדי להבטיח את הזכויות המגיעות לכם כתושבים חוזרים. מומלץ מאוד להסדיר את עניין התושבות עוד לפני החזרה - הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול משרד העלייה והקליטה, כדי להימנע מעיכובים ומבעיות ביורוקרטיות לאחר החזרה.
בנוסף, כדאי לבדוק את כל הזכויות וההטבות המגיעות לכם כתושבים חוזרים, ולהיעזר בכלים הזמינים לכך, כמו אתרי האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ומשרד העלייה והקליטה. שני הגופים האלה מספקים מידע מקיף והכוונה בנוגע לתהליכים והטפסים הדרושים.
במאי האחרון הכריזו משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על תוכנית חדשה ועתירת תקציב להשבת טובי המוחות המחקריים לישראל. התוכנית, שתתפרש על פני כשבע שנים ומתוקצבת ביותר מ-700 מיליון שקל, תעניק לחוקרים בכירים ופוסט דוקטורנטים השבים ארצה במסגרתה, מענקי מחקר במיליוני שקלים. זאת בנוסף לתקציבים ייעודיים לפתיחת מעבדות מחקר מתקדמות. ואולם לאור הגירעון שקיים כיום בקופת המדינה נשאלת השאלה אם וכיצד תצא התוכנית לפועל.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
