עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

חושבים על רילוקיישן? כדאי שתדעו גם איך לחזור ממנו

חזרה לישראל היא תהליך מורכב, בייחוד אם הוא מגיע לאחר שכבר עשיתם ניתוק תושבות ולא גרתם כאן לפחות שש שנים. מה כדאי לדעת על החזרה, ומדוע רצוי להתחיל את התהליך עוד לפני הטיסה לארץ - "ביזפורטל" עם מדריך לתושב החוזר
עוזי גרסטמן |

החזרה לישראל אחרי שהות ממושכת בחו"ל היא תהליך מורכב, המלווה בהתאקלמות מחודשת ובביורוקרטיה מרובה. אחד מהצעדים החשובים ביותר עבור מי שחוזר לישראל הוא קבלת מעמד של תושב חוזר מטעם המוסד לביטוח לאומי. מעמד זה מעניק זכויות מיוחדות מכמה סוגים ומקל על תהליך החזרה וההתאקלמות בארץ.

תושב חוזר הוא אדם שהיה תושב ישראלי, עבר לגור בחו"ל והפסיק את התושבות הישראלית שלו לתקופה מסוימת. כשהוא מחליט לחזור ולהתגורר בישראל, עליו לעבור תהליך של הכרה מחודשת כתושב ישראלי דרך המוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת ההכרה, התושב החוזר יהיה זכאי לקבל את הקצבאות שמספק הביטוח הלאומי, בהתאם לתנאי הזכאות של כל קצבה, ויהיה עליו להסדיר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.

ההכרה כתושב חוזר מתחילה לפני החזרה

תהליך ההכרה כתושב חוזר מתחיל לרוב לפני החזרה לארץ. ניתן להסדיר את התושבות עוד בזמן השהות בחו"ל, בתנאי שהתושב מתכוון לחזור לישראל באופן קבוע ומבצע פעולות המעידות על כך. כך לדוגמה, מכירת נכסים בחו"ל, הפסקת ביטוחים, סיום עבודה, ויתור על אזרחות זרה ועוד.

כדי להגיש בקשה להכרה כתושב חוזר, ניתן למלא טופס מקוון במהלך 30 הימים שלפני החזרה לארץ. מי שלא הספיק להגיש את הבקשה מראש, יוכל לעשות זאת לאחר חזרתו לישראל באמצעות מילוי שאלון לקביעת תושבות, ולצרף אליו מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים בחו"ל והעברת המרכז לישראל. מסמכים אלה יכולים לכלול אישור על הבאת מכולה, חוזה שכירות, אישור על רישום הילדים למערכת החינוך בארץ, חוזה עבודה ועוד.

בנוסף להכרה במעמד התושב החוזר בביטוח הלאומי, יש לעבור תהליך נוסף במשרד העלייה והקליטה. שם ניתן לקבל סיוע במגוון תחומים כמו הטבות מס, קליטה ועוד. התהליך מתחיל במילוי טופס הרשמה מקוון במהלך ששת החודשים שלפני החזרה לארץ. מי שעומד בתנאי הזכאות, יקבל תשובה עקרונית למייל שלו בתוך שבועיים.

לאחר החזרה לארץ, צריך לפנות ללשכת משרד העלייה והקליטה באזור המגורים שלכם כדי להשלים את תהליך קביעת המעמד ולקבל תעודת תושב חוזר. מי שלא נרשם מראש, יצטרך למלא שאלון ולהציג מסמכים כמו דרכונים ותעודת זהות מעודכנת, בהתאם לסוג הסיוע שהוא מבקש.

הטבות במס והמתנה לשירותי בריאות ציבוריים

תושבים חוזרים זכאים להטבות מסוימות, כולל בתחום המיסוי. מי ששהו בחו"ל בין שש לעשר שנים רצופות, זכאים לפטור ממס על הכנסות פסיביות שנובעות מנכסים מחוץ לישראל, למשך חמש שנים מרגע חזרתם לארץ. בנוסף, רווחי הון ממכירת אותם נכסים יהיו פטורים ממס לתקופה של עשר שנים.

קיראו עוד ב"בארץ"

למי ששהו בחו"ל לפחות עשר שנים רצופות, מגיעות הטבות מס נוספות, כולל פטור ממס על הכנסות שמקורן בחו"ל למשך עשר שנים מחזרתם לארץ. פטור זה כולל הכנסות מרווחי הון, הכנסות שוטפות ועוד.

גם בתחום הבריאות, יש לתושבים חוזרים זכויות מיוחדות. אמנם עליהם להמתין תקופת המתנה של כמה חודשים כדי להיות זכאים לשירותי בריאות ציבוריים, אך קיימת אפשרות לפדות את תקופת ההמתנה על ידי תשלום של דמי ביטוח מראש.

חזרה לישראל לאחר שהות ממושכת בחו"ל מחייבת היערכות מוקדמת וביצוע פעולות שונות כדי להבטיח את הזכויות המגיעות לכם כתושבים חוזרים. מומלץ מאוד להסדיר את עניין התושבות עוד לפני החזרה - הן מול המוסד לביטוח לאומי והן מול משרד העלייה והקליטה, כדי להימנע מעיכובים ומבעיות ביורוקרטיות לאחר החזרה.

בנוסף, כדאי לבדוק את כל הזכויות וההטבות המגיעות לכם כתושבים חוזרים, ולהיעזר בכלים הזמינים לכך, כמו אתרי האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ומשרד העלייה והקליטה. שני הגופים האלה מספקים מידע מקיף והכוונה בנוגע לתהליכים והטפסים הדרושים.

במאי האחרון הכריזו משרד האוצר, משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה על תוכנית חדשה ועתירת תקציב להשבת טובי המוחות המחקריים לישראל. התוכנית, שתתפרש על פני כשבע שנים ומתוקצבת ביותר מ-700 מיליון שקל, תעניק לחוקרים בכירים ופוסט דוקטורנטים השבים ארצה במסגרתה, מענקי מחקר במיליוני שקלים. זאת בנוסף לתקציבים ייעודיים לפתיחת מעבדות מחקר מתקדמות. ואולם לאור הגירעון שקיים כיום בקופת המדינה נשאלת השאלה אם וכיצד תצא התוכנית לפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).