מחקר של בנק ישראל - הגבלת שכר הבנקאים לא פגעה בתוצאות הכספיות
חוק שכר הבכירים הוא חוק עקום כי הוא מתייחס רק לבנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים וקרנות וגופים קשורים. וכך נוצר מצב עקום שדב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים היוצא מקבל שכר שנתי של 3.5 מיליון שקל בעוד שורה של מנהלים בחברה נכדה שנקראת פועלים אי.בי.אי חיתום, לרבות עופר גרינבאום, ירון מוזס ושי נבו, מקבלים פי 2-3. פעילות החיתום היא אולי אלפית מהפעילות של הבנק, אבל השכר שם הוא פי כמה יותר גבוה - לא הגיוני.
לבנק הפועלים נמאס ואחרי העברת מכתבים משפטיים הוא העביר את גיוסי אגרות החוב שלו לגופים אחרים. ההחזקה שלו דוללה כי לא מימש אופציות שהיו ברשותו בעוד אי.בי.אי מגדיל את ההחזקה בחברה שרוב ההוצאות שלה הן שכר הבכירים.
חוק שכר הבכירים במערכת הבנקאית והביטוח הוא פגום כי הוא לא שוויוני - למה להטיל מגבלה על שכר של מנכ"ל בנק ולא על שכר של מנכ"ל רשת אופנה? יש הסבר. הטענה היא שהבנק הוא גוף ציבורי, גוף שמנהל ודואג לכספי ציבור. אנחנו אף פעם לא הבנו את הטיעון הזה. אחרי הכל, המטרה של הבנק כמו כל עסק היא למקסם את הרווח לבעלי המניות.
בכל מקרה, חוק זה חוק והחוק מגביל את השכר. הגבלת השכר, כך טענו המתנגדים אז, תוביל לירידה ברווחי הבנקים. היה ברור שזה לא נכון. עם כל הכבוד לבנקים, את הרווח שלהם קובע בנק ישראל דרך הריבית ומהלכים רגולטוריים. ועכשיו יש הוכחה ניצחת לכך שהטיעון מגוחך.
- קפץ לצמרת: שכר של כ-36 מיליון שקל לגיא ברנשטיין בפורמולה
- המנכ"ל שמרוויח פחות מהסמנכ"לים; ומה התפקיד העיקרי של מנכ"ל בחברה ממשלתית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר בבנק ישראל: הגבלת שכר הבכירים לא משפיעה על התוצאות הפיננסיות
המשבר הפיננסי העולמי של 2008 (GFC) הניע רגולטורים ברחבי העולם להציע ולעיתים גם ליישם תקנות אשר באו להגביל או לפחות לפקח ביתר שאת על מבנה ומדיניות התגמול של המנהלים הבכירים", כותבים חוקרי הבנק - "ישראל אינה שונה ממגמות אלה. משבר זה יחד עם עלייה באי השוויון במשק הישראלי באותן שנים, הובילו לחקיקה מתוקשרת של מספר רגולציות לריסון תגמול המנהלים.
באפריל 2016, אישרה הכנסת את "חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016' - חוק הגבלת התגמול, המגביל את תגמול הבכירים בחברות הפיננסיות. חוק זה הינו חוק ייחודי ומרחיק לכת ביחס לרגולציות מקבילות שנחקקו בעולם, מכיוון שהוא החוק היחיד הקובע תקרה מחייבת על סך התגמול של מנהלים בחברות שאינן בבעלות המדינה. לפי החוק, תגמול מנהלי התאגידים הפיננסיים מוגבל ל-35 פעמים התגמול של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, כאשר עובדי החברה כוללים גם עובדים ישירים וגם עובדים המועסקים בעקיפין דרך חברות מיקור חוץ. כמו כן, נקבעה תקרה של 2.5 מיליוני שקלים שיוכר לצרכי מס, אשר כל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו-25% מס חברות. תשלום למנהל מעל 2.5 מיליון ש"ח דורש גם את אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון, רוב הדירקטורים הבלתי תלויים ובעלי המניות.
הגבלה מוגבלת - למה לא לגופים נוספים? בנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים, קרנות נאמנות
חקיקה זו מגבילה את שכר המנהלים רק במגזר אחד - המגזר הפיננסי, ובמגזר זה, רק בסוגים מסוימים של חברות - בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות (להלן: חברות מוגבלות). אי השוויון בין החברות במגזר הפיננסי, שנוצר על ידי חקיקה זו, הפך את החוק לסביבת ניסוי מחקרי אפשרית לבחינת השלכותיו.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון חייב תקרה - אחרת אין יעילות"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
מחקר שכתבה ד"ר מיטל גראם רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בוחן את השפעותיו של החוק על מבנה התגמול, תחלופת המנהלים, ביצועי ולקיחת הסיכונים של החברות אשר נמצאות תחת ההגבלה. מכיוון שההגבלה הוטלה רק על חלק מהחברות הפיננסיות ולא על כולן, נעשה שימוש בשיטת הפרש-הפרשים להשגת מטרות המחקר.
לפי ממצאי מחקר זה, הירידה המשמעותית בתגמול המנהלים שנבעה מחוק 2016, אשר הביאה לירידה משמעותית בשונות בגובה התגמול בין המנהלים בחברות הפיננסיות, לא לוותה בירידה בביצועי החברות או בלקיחת הסיכונים שלהן בשנים שאותן בדק המחקר – שלוש השנים העוקבות לחקיקתו (2017-2019). נכון יהיה לבחון השפעות אלו גם בפרספקטיבה ארוכת טווח בניתוחים בהמשך. הירידה כן לוותה בשנים הנבדקות בשיעור גבוה יותר בתחלופת המנהלים, בירידה ברכיב המשתנה בתגמולם ובהמשך צמצום פערי השכר בין המנהלים הבכירים בחברות המוגבלות.
- 9.העורב 10/07/2024 17:31הגב לתגובה זוהוא הקפיץ את המשכורת של העובד הכי זוטר בבנק לסכום דמיוני של 10.7K עלות מעביד, מה שמאפשר לו לקבל מיליון ש"ח יותר ממנהלי יתר הבנקים ! גאוני לארי, גאוני ! חבל רק שאני בתור לקוח נאמן צריך לשלם את זה בעמלות ובריביות.
- 8.שונטל 10/07/2024 17:29הגב לתגובה זונכון ממש אכפת להם מכיסים של אחרים ! לדוגמא כמו מנית טבע - לפני 7-8 שנים =ההנהלה התעשרה =החברה נפלה
- 7.₪מט 10/07/2024 16:18הגב לתגובה זובמדינה הכאוטית המטורללת הזאת ה₪ מתחזק ככל שהמצב נעשה גרוע יותר.. הכי טוב ₪ כי יהיה עוד רע יותר..
- 6.פסח 10/07/2024 15:09הגב לתגובה זומה הפלא , ידוע שבנקים מרוויחים בכול מצב ובפרט כשיש להם חומת הגנה מהבנק המרכזי .
- 5.שמואל 10/07/2024 14:11הגב לתגובה זואני חושב שימצאו שאם יקטינו את שכר השופטים אנשי קבע בצבא חברי כנסת ממשלה שכר עורכי דין שכר לבכירים במגזר הציבורי שכר בבנק ישראל וכו ימצאו שלא נפגעו שום שרותים ושום תוצאות פיננסיות...בלי מחקר של בנק ישראל..
- 4.יותם 10/07/2024 14:05הגב לתגובה זוהעובדים עושים לא פחות מהם ובגלל העובדים חלק גדול מהצלחת החברה.
- 3.ברק 10/07/2024 13:58הגב לתגובה זועם כל הכבוד ומנכ"לים (ויש לי ממש קצת) את הרווח לכל חברה גדולה עושה ההון האנושי-זה שמרוויח רוב המפונפנים שיושבים בחדרים ממוזגים מרוויחים פי כמה ממה שמגיע להם וכל תחליתם היא להוריד את שכר העובדים הפשוטים כדי שהרווח הכולל יגדל ועל כך הם ירוויחו יותר........
- 2.גם בלי מנכל בנק 10/07/2024 13:54הגב לתגובה זוכי הם יכולים
- 1.אני 10/07/2024 13:43הגב לתגובה זותביעה ייצוגית בדרך. עושקים את תושביי הצפון. גוביי ריביות בעת מלחמה. פועלים פטר מתשלום משכנתא. מה שאתם עושים כרגע זה אפלייה. מי ימות מי יחיה. נפגשים בבית המשפט. זה לא יכול להישמך ככה

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.