דב קוטלר בנק הפועלים
צילום: גדי דגון

מחקר של בנק ישראל - הגבלת שכר הבנקאים לא פגעה בתוצאות הכספיות

רוי שיינמן | (9)
נושאים בכתבה שכר הבכירים

חוק שכר הבכירים הוא חוק עקום כי הוא מתייחס רק לבנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים וקרנות וגופים קשורים. וכך נוצר מצב עקום שדב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים היוצא מקבל שכר שנתי של 3.5 מיליון שקל בעוד שורה של מנהלים בחברה נכדה שנקראת פועלים אי.בי.אי חיתום, לרבות עופר גרינבאום, ירון מוזס ושי נבו, מקבלים פי 2-3. פעילות החיתום היא אולי אלפית מהפעילות של הבנק, אבל השכר שם הוא פי כמה יותר גבוה - לא הגיוני.

לבנק הפועלים נמאס ואחרי העברת מכתבים משפטיים הוא העביר את גיוסי אגרות החוב שלו לגופים אחרים. ההחזקה שלו דוללה כי לא מימש אופציות שהיו ברשותו בעוד אי.בי.אי מגדיל את ההחזקה בחברה שרוב ההוצאות שלה הן שכר הבכירים. 

חוק שכר הבכירים במערכת הבנקאית והביטוח הוא פגום כי הוא לא שוויוני - למה להטיל מגבלה על שכר של מנכ"ל בנק ולא על שכר של מנכ"ל רשת אופנה? יש הסבר. הטענה היא שהבנק הוא גוף ציבורי, גוף שמנהל ודואג לכספי ציבור. אנחנו אף פעם לא הבנו את הטיעון הזה. אחרי הכל, המטרה של הבנק כמו כל עסק היא למקסם את הרווח לבעלי המניות.

בכל מקרה, חוק זה חוק והחוק מגביל את השכר. הגבלת השכר, כך טענו המתנגדים אז, תוביל לירידה ברווחי הבנקים. היה ברור שזה לא נכון. עם כל הכבוד לבנקים, את הרווח שלהם קובע בנק ישראל דרך הריבית ומהלכים רגולטוריים. ועכשיו יש הוכחה ניצחת לכך שהטיעון מגוחך. 

 

מחקר בבנק ישראל: הגבלת שכר הבכירים לא משפיעה על התוצאות הפיננסיות

המשבר הפיננסי העולמי של 2008 (GFC) הניע רגולטורים ברחבי העולם להציע ולעיתים גם ליישם תקנות אשר באו להגביל או לפחות לפקח ביתר שאת על מבנה ומדיניות התגמול של המנהלים הבכירים", כותבים חוקרי הבנק - "ישראל אינה שונה ממגמות אלה. משבר זה יחד עם עלייה באי השוויון במשק הישראלי באותן שנים, הובילו לחקיקה מתוקשרת של מספר רגולציות לריסון תגמול המנהלים. 

באפריל 2016, אישרה הכנסת את "חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016' - חוק הגבלת התגמול, המגביל את תגמול הבכירים בחברות הפיננסיות. חוק זה הינו חוק ייחודי ומרחיק לכת ביחס לרגולציות מקבילות שנחקקו בעולם, מכיוון שהוא החוק היחיד הקובע תקרה מחייבת על סך התגמול של מנהלים בחברות שאינן בבעלות המדינה. לפי החוק, תגמול מנהלי התאגידים הפיננסיים מוגבל ל-35 פעמים התגמול של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה, כאשר עובדי החברה כוללים גם עובדים ישירים וגם עובדים המועסקים בעקיפין דרך חברות מיקור חוץ. כמו כן, נקבעה תקרה של 2.5 מיליוני שקלים שיוכר לצרכי מס, אשר כל חריגה ממנה תחייב את החברה במס עודף של 17% מס רווח ו-25% מס חברות. תשלום למנהל מעל 2.5 מיליון ש"ח דורש גם את אישור ועדת התגמול, הדירקטוריון, רוב הדירקטורים הבלתי תלויים ובעלי המניות.

 

הגבלה מוגבלת - למה לא לגופים נוספים? בנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים, קרנות נאמנות

חקיקה זו מגבילה את שכר המנהלים רק במגזר אחד - המגזר הפיננסי, ובמגזר זה, רק בסוגים מסוימים של חברות - בנקים, חברות ביטוח, חברות השקעות, מנהלי תיקים וקרנות נאמנות (להלן: חברות מוגבלות). אי השוויון בין החברות במגזר הפיננסי, שנוצר על ידי חקיקה זו, הפך את החוק לסביבת ניסוי מחקרי אפשרית לבחינת השלכותיו.

קיראו עוד ב"בארץ"

מחקר שכתבה ד"ר מיטל גראם רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בוחן את השפעותיו של החוק  על מבנה התגמול, תחלופת המנהלים, ביצועי ולקיחת הסיכונים של החברות אשר נמצאות תחת ההגבלה. מכיוון שההגבלה הוטלה רק על חלק מהחברות הפיננסיות ולא על כולן, נעשה שימוש בשיטת הפרש-הפרשים להשגת מטרות המחקר. 

לפי ממצאי מחקר זה, הירידה המשמעותית בתגמול המנהלים שנבעה מחוק 2016, אשר הביאה לירידה משמעותית בשונות בגובה התגמול בין המנהלים בחברות הפיננסיות, לא לוותה בירידה בביצועי החברות או בלקיחת הסיכונים שלהן בשנים שאותן בדק המחקר – שלוש השנים העוקבות לחקיקתו (2017-2019). נכון יהיה לבחון השפעות אלו גם בפרספקטיבה ארוכת טווח בניתוחים בהמשך. הירידה כן לוותה בשנים הנבדקות בשיעור גבוה יותר בתחלופת המנהלים, בירידה ברכיב המשתנה בתגמולם ובהמשך צמצום פערי השכר בין המנהלים הבכירים בחברות המוגבלות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    העורב 10/07/2024 17:31
    הגב לתגובה זו
    הוא הקפיץ את המשכורת של העובד הכי זוטר בבנק לסכום דמיוני של 10.7K עלות מעביד, מה שמאפשר לו לקבל מיליון ש"ח יותר ממנהלי יתר הבנקים ! גאוני לארי, גאוני ! חבל רק שאני בתור לקוח נאמן צריך לשלם את זה בעמלות ובריביות.
  • 8.
    שונטל 10/07/2024 17:29
    הגב לתגובה זו
    נכון ממש אכפת להם מכיסים של אחרים ! לדוגמא כמו מנית טבע - לפני 7-8 שנים =ההנהלה התעשרה =החברה נפלה
  • 7.
    ₪מט 10/07/2024 16:18
    הגב לתגובה זו
    במדינה הכאוטית המטורללת הזאת ה₪ מתחזק ככל שהמצב נעשה גרוע יותר.. הכי טוב ₪ כי יהיה עוד רע יותר..
  • 6.
    פסח 10/07/2024 15:09
    הגב לתגובה זו
    מה הפלא , ידוע שבנקים מרוויחים בכול מצב ובפרט כשיש להם חומת הגנה מהבנק המרכזי .
  • 5.
    שמואל 10/07/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שימצאו שאם יקטינו את שכר השופטים אנשי קבע בצבא חברי כנסת ממשלה שכר עורכי דין שכר לבכירים במגזר הציבורי שכר בבנק ישראל וכו ימצאו שלא נפגעו שום שרותים ושום תוצאות פיננסיות...בלי מחקר של בנק ישראל..
  • 4.
    יותם 10/07/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    העובדים עושים לא פחות מהם ובגלל העובדים חלק גדול מהצלחת החברה.
  • 3.
    ברק 10/07/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד ומנכ"לים (ויש לי ממש קצת) את הרווח לכל חברה גדולה עושה ההון האנושי-זה שמרוויח רוב המפונפנים שיושבים בחדרים ממוזגים מרוויחים פי כמה ממה שמגיע להם וכל תחליתם היא להוריד את שכר העובדים הפשוטים כדי שהרווח הכולל יגדל ועל כך הם ירוויחו יותר........
  • 2.
    גם בלי מנכל בנק 10/07/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
    כי הם יכולים
  • 1.
    אני 10/07/2024 13:43
    הגב לתגובה זו
    תביעה ייצוגית בדרך. עושקים את תושביי הצפון. גוביי ריביות בעת מלחמה. פועלים פטר מתשלום משכנתא. מה שאתם עושים כרגע זה אפלייה. מי ימות מי יחיה. נפגשים בבית המשפט. זה לא יכול להישמך ככה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.