שבא: נמשכת המגמה של הוצאות גבוהות באשראי
נתוני שבא (שרותי בנק אוטומטיים), שמפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצביעים על כך שבפברואר, החודש החמישי שבו מתנהלת מלחמת חרבות ברזל, המשיכה הפעילות העסקית במשק להציג נתונים חזקים, עם עלייה של 9.4% בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לעומת החודש המקביל ב-2023. יום הבחירות המקומיות, שחל ב-27 בפברואר והיה יום שבתון, היה יום שיא, עם יותר מ-1.577 מיליארד שקל, ובמהלכו נרשמו הוצאות גבוהות בענף המסעדות עם כ-133 מיליון שקל, חשמל ואלקטרוניקה עם כ-103.5 מיליון שקל, הלבשה והנעלה עם כ-131 מיליון שקל, תעופה עם כ-17.2 מיליון שקל, ובידור ופנאי עם 10.8 מיליון שקל.
במהלך החודש שעבר הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי לסכום כולל של 38.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 3.3 מיליארד שקל לעומת החודש המקביל, שבו סך ההוצאות באשראי היה 35.2 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי בפברואר 2024 היה 1.328 מיליארד שקל, והוא היה נמוך ב-1.3% לעומת הסכום היומי הממוצע בינואר 2023, שהיה 1.346 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר נרשם באוגוסט 2023, והיה 1.363 מיליארד שקל.
בפברואר 2024 נרשמה עלייה של 6% בהיקף ההוצאות בעסקות אונליין לעומת פברואר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש זה ל-21.973 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 1.25 מיליארד שקל, לעומת 20.723 מיליארד שקל בחודש המקביל. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין רשם בפברואר ירידה של 5% לעומת ינואר, והוא הגיע לכ-757.7 מיליון שקל, לעומת כ-797.6 מיליון שקל בחודש שקדם.
היקף הרכישות בעסקות פיזיות עלה ב-14.1% לעומת החודש המקביל. בפברואר 2024 נרשם היקף הוצאות של כ-16.5 מיליארד שקל בעסקות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר בעלייה של 14.1% לעומת כ-14.5 מיליארד שקל בפברואר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקות פיזיות בחודש שעבר עלה ב-3.9% לעומת החודש הקודם. בינואר נרשם ממוצע הוצאות יומי של כ-548.6 מיליון שקל, לעומת 570.241 מיליון שקל בפברואר. באוגוסט 2023 הגיע סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקות פיזיות לשיא - כ-608.1 מיליון שקל.
- משפחה ממוצעת בישראל חוסכת 1,500 שקל בחודש, אבל חצי מהמשפחות מוציאות מעל ההכנסות - איך זה ייתכן?
- זינוק חד בפעילות המשק: עליה של 32% בהוצאות בכרטיסי אשראי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לראשונה מאוקטובר 2023, נרשמה עלייה בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים, והוא עלה ב-4.4% לעומת פברואר 2023. סך משיכות המזומן בפברואר 2024 היה כ-4.9 מיליארד שקל, לעומת כ-4.7 מיליארד שקל בחודש המקביל. ממוצע משיכות המזומן היומי בפברואר הגיע לכ-169.7 מיליון שקל, והיה גבוה ב-7.3% לעומת ינואר - כ-158.2 מיליון שקל. באוגוסט 2023 הגיע ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים לכ-194.9 מיליון שקל.
- 1.אז למה המניה מדשדשת....... (ל"ת)מאיר 15/03/2024 08:02הגב לתגובה זו

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
