ביבי סמוטריץ רגב
צילום: חיים צח לעמ

אושר: עשרות מיליונים יעברו לאשקלון, אופקים ויישובים שקלטו מפונים

הצעת שר האוצר התקבלה: הערים אשקלון, אופקים ורשויות שקלטו מפונים יקבלו 59 מיליון שקל. מיליארד שקל יועברו להקמת מנהלת התקומה לשיקום יישובי עוטף ישראל
איציק יצחקי | (4)

בהמשך להחלטת הקבינט החברתי-כלכלי ביום חמישי האחרון על תקצוב של מיליארד שקלים להקמת מינהלת התקומה, הממשלה אישרה את הצעת המחליטים שהגיש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בה בנוסף יופנו עשרות מיליוני שקלים לאשקלון, אופקים ויישובים שקלטו מפונים מאיזורי הלחימה.

במסגרת ההחלטה, מינהלת התקומה תתוקצב מיידית ב-100 מיליון שקל לשנת 2023 ובהחלטה נוספת לשנת 2024 תתוקצב המינהלת ב-900 מיליון שקל נוספים.

בנוסף, באמצעות משרד הפנים, העיר אשקלון תקבל סיוע בגובה 20 מליון שקל, העיר אופקים תקבל סיוע בגובה 5 מליון שקל ויישובים שקלטו מפונים מאיזורי הלחימה יתוקצבו ב-34 מליון שקל נוספים. כלומר - 59 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיעג 24/10/2023 22:55
    הגב לתגובה זו
    יש להם זכרון קצרהטילים בילבלו אותם.
  • 2.
    A.b 23/10/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
    היי פסיכים, אשקלון הינה העיר הגדולה המטווח ביותר מזה עשר שנים. אמי מבין שיש לנו את הראש העיר הדביל ביותר - שהרי האוכלוסיה פה משווה לחוטבי עצים!! ולעיר הזו אתם מפנים אנשים - זה השקט שאתם מאחלים להם. רק בריאות הנפש תעזור לכם חברי ממשלה!!!!
  • המגיב 23/10/2023 23:32
    הגב לתגובה זו
    אתה כנראה לא מבין את מה שאתה קורא. אשקלון ואופקים יקבלו סיוע. חוץ מהן, ערים שקלטו מפונים - גם כן יקבלו סיוע.
  • 1.
    ניר ממן 23/10/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
    את משעממת אותנו וגם לא מעניינת ......קרא נתניהו לגברת בקרית שמונה שמחתה על סגירת חדר המיון הקדמי בקרית שמונה ושוב פעם .... לפני חצי שנה הליכוד הצביעה נגד הקמת חדר מיון קדמי ב- שדרות .... נתניהו עובר מ-זחיחות ל-פאניקה ..מ..0 ל..100 ... או שאנחנו מעצמה והוא מאיים על איראן .או שהוא מפחד מהצל של עצמו עד מתי ?
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.