תקדים חשוב של בית המשפט העליון עשוי לגרום לחברות להירתע לפני שהן מטעות את הצרכנים ומציעות הנחה גדולה על מוצרים, כשהיא אינה אמיתית. בפסיקה חדשה, קיבל העליון את עמדת המדינה וקבע כי הפרקטיקה הנהוגה בשוק הקרמיקה, לפיה מציגים מחירים מנופחים לצד הנחות גדולות - אינה חוקית.

הסיפור התחיל בשנת 2019, אז אישר המחוזי בת"א תביעה ייצוגית נגד שבע חברות שמשווקות מוצרי חיפוי, ריצוף אינסטלציה וכלים סניטריים. הסיבה: הוא קובע כי אותן חברות מטעות את הצרכנים לגבי המחיר הרגיל ומציגות לצרכנים מצג שווא שלפיו הן מעניקות להם הנחות גדולות.

בגין ההחלטה לאשר תובענה זו הגישו מספר חברות קרמיקה גדולות, בניהם נגב קרמיקה, אלוני, חרש ועוד, רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, הגישו התובעים הייצוגים ערעור ביחס לשתי חברות שהתובענות לא אושרו בעניינן.

שלשום דחה העליון את עיקרם של הערעורים והותיר את התביעה הייצוגית על כנה. למעשה, בית המשפט אימץ את עמדתה המשפטית של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, באמצעות עו"ד אילנה מזרחי יחד עם המחלקה האזרחית בפרקליטות שיוצגה על ידי עו"ד יואב שחם.

• תקדים בעליון: מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא יתחשב בהפסד עתידי
• נשיאת ביהמ"ש העליון לשקד: "אין סיבה עניינית לדחיית הבחירה במחליפתי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט ציין בהחלטה: "הטלת אחריות בעילה זו היא בבחינת אכיפת איסור חוקי שמוטל על המערערות ואין מקום לטענה כי אכיפת האיסור אינה עניין לבית המשפט... הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן... אמונה בין היתר על פיקוח על ביצוע הוראות החוק ועל טיפול בעניינים הקשורים להגנת הצרכן... הביעה בהליך זה עמדה מפורשת שלפיה הטעיה לגבי המחיר הרגיל בנסיבות כהענייננו היא בגדר הפרה של סעיף 2(א) לחוק...".

במסגרת ההחלטה קבעה שופטת בית המשפט העליון י. וילנר (אליה הצטרפו השופטים ע. פוגלמן ונ. סולברג) כי: "המחיר המסומן על גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל שבו נמכר המוצר בדרך כלל. משמעותה של הנחה היא הפחתה מהמחיר הרגיל. כאשר עוסק נוקט במדיניות, שבמסגרתה הוא מסמן מלכתחילה מוצרים במחירים גבוהים מהמחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כאמור כ'הנחה', הרי שהוא לא רק מטעה את הצרכן לגבי המחיר הרגיל של המוצרים; אלא גם מציג לו מצג שווא, שלפיו הוא כביכול זכה ב'הנחה'".

ביחס לטענת החברות כי הצרכנים רוכשים "סל" של מוצרים ולכן אין אפשרות לקבוע מחיר למוצר הבודד דחה בית המשפט את טענתם שכן "גם צרכן במרכול, לדוגמא, רוכש לרוב סל מוצרים, עם זאת, לכל מוצר במרכול יש את מחירו הרגיל, אשר מוצג על-גביו... הטענה כי "אין דבר כזה: 'מחיר רגיל'", אינה פוטרת את המערערות מקיום הוראות הדין, ובכלל זאת, את חובתן להציג על גבי מוצר את מחירו הרגיל".

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בית המשפט העליון אף קיבל את עמדת המדינה שיש מקום לסטות מקביעת בית המשפט המחוזי ולקבל את עמדת הרשות להגנת הצרכן כי כאשר מדובר במחירים מנופחים שלא מבטאים את המחירים בפועל, הרי שהדבר אסור גם אם מדובר בפער קטן בין המחיר המסומן למחיר הנוהג. בסיכומם של דברים הודגש כי: "הטלת אחריות בעילה הנדונה תיטיב עם הצרכנים" וזאת בניגוד לטענת החברות.