אושר בטרומית: הסדרת הצבת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בתחנות דלק
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק של חברי הכנסת יריב לוין וגילה גמליאל כך דווח היום על ידי דוברות הכנסת. 16 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.
על פי הצעת החוק, מוצע לקבוע הסדר לעניין הצבת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בתחנות דלק, ובתוך כך לקבוע את מספר העמדות שיוצבו, חובת דיווח למשרד האנרגיה על תקלות ותיקון של תקלות בעמדות טעינה כאמור, הסדר לעניין מענק מאוצר המדינה לטובת הקמת עמדות הטעינה בתחנות הדלק, ומועדים להקמתן.
בדברי ההסבר נכתב: "מדינות רבות בעולם פועלות על מנת לעודד מעבר לרכבים חשמליים בשל העובדה שרכבים אלה מצמצמים משמעותית את זיהום האוויר הנגרם בעת שימוש ברכבים ממונעים בדלק, וכן משום שעלות השימוש ברכבים אלה היא נמוכה משמעותית מעלות השימוש ברכבים הממונעים בדלק. בישראל מהפכת הרכב החשמלי נמצאת בעיצומה. מאז תחילת שנת 2020 עלו לכביש כעשרת אלפים רכבים חשמליים חדשים, והגידול בנתח השוק של הרכב החשמלי נמשך."
עוד נמסר כי אחת המגבלות המונעות מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים היא היעדרן של עמדות טעינה ציבוריות מספיקות, הן מבחינה מספרית והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית שלהן ברחבי המדינה. המקום הנוח והטבעי ביותר להצבת עמדות טעינה ציבוריות הוא תחנות הדלק. הצבת עמדות הטעינה בתחנות הדלק צפויה להרחיב באופן משמעותי את פריסת עמדות הטעינה ואת נגישותן לבעלי הרכבים החשמליים. מהלך כזה יענה לצורך הקיים כבר כיום בעמדות טעינה נוספת ויעודד מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון מגיע בהמשך לדיון נוסף שהתקיים השבוע בוועדת השרים לחקיקה בו דנו בעניין התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. הצעת החוק עברה פה-אחד בוועדה שם נקבע כי כל דייר יהיה רשאי להתקין עמדת טעינה ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים וזאת כחלק מהכנת התשתית למעבר לתחבורה חשמלית.
על פי הצעת החוק, בכל חניה הנמצאת בצמוד לדירה בה מתגורר אדם לו רכב חשמלי ניתן יהיה לחבר עמדת טעינה לקו החשמל הדירתי או לחילופין אל עמדת חיבור חשמל המיועדת להטענה של רכבית חשמליים בכפוף לעמידה בכללי בטיחות הבית וזאת ללא הסכמת השכנים.
בתגובה להצעת החוק אמר רונן יבלון, מנכ"ל דגם הרכב החשמלי הסיני ג'ילי בישראל כי "מדובר בצעד מבורך שמטרתו להסיר חסם נוסף בדרך לחדירת הרכב החשמלי לישראל. עם זאת, הצעת החוק כוללת בתוכה בירוקרטיה רבה ודורשת מהדייר התעסקות וזמני המתנה ארוכים לפני קבלת אישור להתקנת העמדה. במצב כזה, מרבית האנשים עשויים לוותר על המאמץ והמטרה לא תושג."
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
