תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת האזינו: אם הכל קבוע מראש למה להתאמץ?

בפרשה מובאת שירת משה בטרם מותו במדבר וכניסת העם לארץ המובטחת, העוסקת בכרוניקה העתידית של העם ישראל המציבה תמונה קודרת הכוללת חטא, גלות וגאולה, המעלה תהיה מה מקומנו בגורל הידוע מראש?
איתן גרסטנפלד | (6)

פרשת השבוע, עוסקת כמעט בכולה בשירת האזינו, המסכמים את דברי משה לפני שייפרדו עם כניסת העם לארץ המובטחת ומותו הטרגי של המנהיג במדבר. השירה מתארת את הכרוניקה ההיסטורית העתידית של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות ולבסוף גאולה.

השירה מתחילה עם פתיחה קצרה אך מיד עוברת לעסוק בחטאים הצפויים של העם עם כניסתו לארץ, "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" – השפע הכלכלי הביא את העם לשכוח את הקב"ה. לאחר החטא, מתואר העונש באופן של מידה כנגד מידה, העם נטש את הקב"ה, וכך הוא ינטוש אותם לגורלם, "הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא־אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא־עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם". אך לבסוף, אחרי הגלות מגיעה גם הגאולה, "כִּי־יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב".

תיאור המעגל ההיסטורי אליו נכנסים בני ישראל יוצר תסכול גדול, שכן אם הכל קבוע מראש וצפוי מה מקומנו בכל התהליך?. תשובה אפשרית לכך, ניתן למצוא בדברי משה בסופה של השירה, "שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת...וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה".

שירת האזינו כשמה, היא קריאה לבני ישראל לפתוח את לבם ולשמוע אל האזהרות, ובכך לקבוע את מעשיהם ובהתאם את גורלם. בניגוד להבנה הראשונית, דברי משה מציבים מציאות לפיה למעשים יש השפעה ישירה על העתיד של האדם העושה אותם. יש פה קריאה להקשיב לא רק לרחשי הלב הפנימים, אלא גם לסביבה ולאופן בו היא מתנהלת.

> לכל פרשות השבוע

פרשת האזינו, נקראת בדרך כלל בשבת שובה – השבת שבין ראש השנה ליום כיפור, ונראה שתוכנה הולם את הימים הללו. הפרשה והימים הללו מציבים הזדמנות מצוינת עבור כל אחד מאתנו לבחון את התנהלותו בשנה האחרונה, באמצעות הקשבה לסביבה שלנו. זו גם הזדמנות עבורנו כחברה להשתחרר מעט מעמדתנו, ולפתוח את הלב ואת הראש לדעות ולמחשבות אחרות ובעיקר לפעול תוך התחשבות באחר.

אך אם ניקח את הדברים גם למישור המעשי, בעולם העסקי, אינטואיציה היא דבר חשוב אך היא רק מרכיב אחד בקבלת ההחלטות. החלק המשלים הוא היכולת להקשיב לסביבה, לשטח ולהתנהלות הכללית. לפעמים קשה לשחרר מהתפיסה שאנחנו תופסים כצודקת, אך אנחנו לא מתנהלים בעולם לבד אלא כחלק ממכלול שפועל בצורה מסוימת. למרות הקושי שבדבר, לעיתים פשוט צריך לשים לב לסימנים ולאזהרות לאורך הדרך ולהתאים את עצמנו ואת צעדינו בהתאם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ינון 25/09/2020 16:27
    הגב לתגובה זו
    תודה לאתר מספר 1 ביזפורטל
  • 5.
    דן 25/09/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
    מה שכתב לאדם זה מה שיהיה .אדם בעולם בובה על חוטים . למרות שיש לאדם בחירה חופשית אבל חייו מנוהלים בידי היוצר הכל !
  • 4.
    אבי 25/09/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    מכיוון שהבורא האין סופי לא שייך זמן אז הוא נמצא גם בעתיד האין סופי למעשה הוא יודע הכל . אבל אנחנו למעשה זה לא משנה הוא לא מתערב לנו בבחירה אם נעשה טוב או רע. שנה טובה
  • 3.
    שלומי 25/09/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה!!
  • 2.
    עמנואל 25/09/2020 10:57
    הגב לתגובה זו
    מעניין, תודה. שבת שלום וגמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל.
  • 1.
    שבת שלום (ל"ת)
    דני 25/09/2020 10:48
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".