פרשת השבוע

פרשת כי תצא: הזכות להתפרנס בכבוד ומוסר תשלומים לקוי

בפרשה מספר שיא של מצוות מתחומים שונים כמו גם כאלו בעלי אופי כלכלי וסוציאלי; מאיפה נובעת הדרישה האלמנטרית לתשלום בזמן, ואיך שומרים על כבוד של הלווה מבלי לפגוע ביכולת לגבות חוב?

פרשת כי תצא ממשיכה את חלק המצוות בנאום משה, עם פירוט של מספר שיא של מצוות (74) מתחומים שונים. בין היתר, מוזכרים דינים רבים הלקוחים מהעולם הסוציאלי ומן הצורך לדאוג לחלש, אך גם בדיני עבודה ויחסים בין עובדים למעסיקים.  

כך, בפרק כ"ה מופיעים כמה דינים הקשורים בהלוואות, כשבין היתר עוסקת התורה בדברים שאסור לקחת כמשכון, "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל...וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". את הדברים הללו אוסרת התורה לקחת בשל נחיצותם, לחיי היומיום של האדם.

אך התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת שורה של איסורים שנועדו לשמור גם על כבודו של הלווה. ראשית, בבואו לקחת את המשכון, צריך המלווה לחכות מחוץ לביתו של הלווה,  "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ... בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה". שנית, התורה דורשת התחשבות בלווה, כך שאם לצורך העניין המשכון משמש את האדם בלילה, על המלווה להשיב לו אותו לפני רדת החשיכה, "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ".

מיד לאחר מכן עובר משה לעסוק בדיני העסקה, ומזכיר את איסור הלנת שכר, "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ". יתרה מזאת, הוא מדגיש את החשיבות והדרישה לכך שהתשלום ישולם בזמן, "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". הסיבה לדרישה, היא כי מעבר לפן המשפטי, "עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ".

> לכל פרשות השבוע

הביטוי העצמתי, "אֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ", מציב מעבר לדרישה המשפטית האלמנטרית לתשלום בזמן, גם דרישה מוסרית. כל אדם ובעיקר העני זכאים לתשלום עבור עבודתם, אך מעבר לכך גם ליכולת לפרנס את עצמו ואת ביתו בכבוד באמצעות יגיע כפיו. יתרה מזאת, הדרישה ליחס של כבוד, נכונה גם ואפילו יותר גם כלפי בעל חוב, על אף שהוא בעמדה מעט שונה גם הוא זכאי ליחס זהה.  

אף שלפעמים מדובר בדרישה בסיסית, לצערנו התחום של מוסר תשלומים לקוי לא זר במציאות חיינו. בוודאי, כשהמושג "שוטף פלוס" שגור בפיהם של עסקים ועצמאים רבים, והמצב בו אנשים מתחומים שונים נדרשים לרדוף ולהתחנן עבור השכר המגיע להם. טוב יהיה אם ארגונים, מעסיקים, ובעיקר גופים ממשלתיים ינהיגו מוסר תשלומים מתוקן, שלא מנצל את הצורך של אנשים בפרנסה ודואג לזכותם להתפרנס בכבוד.

> לכל פרשות השבוע

גם בנושא גביית חובות, נראה שיש מקום רב לשינוי, במיוחד בתקופה הנוכחית והמציאות שמסביבנו. לפעמים נדמה שהדרישה ליחס מכבד עומדת בסתירה אל מול היכולת לגבות חוב. אך זה וודאי לא צריך להיות כך, ניתן לכונן מציאות בה בעל החוב מבין את החשיבות שבעמידה לשרת את חובו, ומנגד הנושה מבין את המציאות שבה חי ומתנהל הלווה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ינון 30/08/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה מחכים לשבוע הבא (:
  • 8.
    אבי 28/08/2020 17:12
    הגב לתגובה זו
    האל הטוב והמטיב שלא חייב כלום לאף אחד ולא צריך אף אחד ,ברא עולם מושלם לבני אדם . תודה על התורה הקדושה
  • 7.
    שי 28/08/2020 16:57
    הגב לתגובה זו
    עד כדי כך שהבורא האין סופי כותב בתורה "לא יראוני " כל המלווים ברבית לישראל הם הכופרים הכי גדולים
  • 6.
    חיימון 28/08/2020 13:26
    הגב לתגובה זו
    מעולה.נהניתי לקרוא. המשך כך
  • 5.
    שבת שלום (ל"ת)
    דן 28/08/2020 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יה 28/08/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    הבנקאים בישראל הם החזירים הגדולים בהלוואות . חזיר קטן מגדלים חזיר גדול אוכלים.
  • שירן 28/08/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
    כעובדת בנק שמאמינה באלוהים שאלתי את גם את השאלה הזאת כנראה שהתורה מאפשרת זאת
  • 3.
    מכת מדינה 28/08/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
    ואין מושיע . אתרים שמטרתם לגנוב פרטי כרטיס אשראי לא נסגרים. שימוש בטלפונים אנונימיים לא מנוטרים .אין שיתוף פעולה בין מדינות . גניבה מקשיש זה כבר לא מקרה יוצא דופן והחוקים לא מגינים חברות האשראי מעדיפות עמלות. הגבלת המזומן תגביר את הפשיעה ותעשיר רק את חברות האשראי עוד פשלה של ביבי עם המדינת כאילו שלו הכל מתנהל פה מעצמו מעצמת פשע שנואה
  • 2.
    ציפי 28/08/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    הלוואי וכולנו הינו נוהגים כך.
  • 1.
    מאיר 28/08/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
    סקירה קצרה על החוקים הסוציאליסטים בתורה. זה נפלא ביותר! אולי כדאי להקדיש לזה יותר מקום. זה החכמה האמיתית!
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.