פרשת כי תצא ממשיכה את חלק המצוות בנאום משה, עם פירוט של מספר שיא של מצוות (74) מתחומים שונים. בין היתר, מוזכרים דינים רבים הלקוחים מהעולם הסוציאלי ומן הצורך לדאוג לחלש, אך גם בדיני עבודה ויחסים בין עובדים למעסיקים.  

כך, בפרק כ"ה מופיעים כמה דינים הקשורים בהלוואות, כשבין היתר עוסקת התורה בדברים שאסור לקחת כמשכון, "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל...וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה". את הדברים הללו אוסרת התורה לקחת בשל נחיצותם, לחיי היומיום של האדם.

אך התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת שורה של איסורים שנועדו לשמור גם על כבודו של הלווה. ראשית, בבואו לקחת את המשכון, צריך המלווה לחכות מחוץ לביתו של הלווה,  "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ... בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה". שנית, התורה דורשת התחשבות בלווה, כך שאם לצורך העניין המשכון משמש את האדם בלילה, על המלווה להשיב לו אותו לפני רדת החשיכה, "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ".

מיד לאחר מכן עובר משה לעסוק בדיני העסקה, ומזכיר את איסור הלנת שכר, "לֹא־תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ". יתרה מזאת, הוא מדגיש את החשיבות והדרישה לכך שהתשלום ישולם בזמן, "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא־תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". הסיבה לדרישה, היא כי מעבר לפן המשפטי, "עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ".

• פרשת וירא: לפני שחורצים גורלות חייבים לבדוק את העובדות
• פרשת לך-לך: לפעמים הפתרון הכי טוב הוא להפריד כוחות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

> לכל פרשות השבוע

הביטוי העצמתי, "אֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשׁוֹ", מציב מעבר לדרישה המשפטית האלמנטרית לתשלום בזמן, גם דרישה מוסרית. כל אדם ובעיקר העני זכאים לתשלום עבור עבודתם, אך מעבר לכך גם ליכולת לפרנס את עצמו ואת ביתו בכבוד באמצעות יגיע כפיו. יתרה מזאת, הדרישה ליחס של כבוד, נכונה גם ואפילו יותר גם כלפי בעל חוב, על אף שהוא בעמדה מעט שונה גם הוא זכאי ליחס זהה.  

אף שלפעמים מדובר בדרישה בסיסית, לצערנו התחום של מוסר תשלומים לקוי לא זר במציאות חיינו. בוודאי, כשהמושג "שוטף פלוס" שגור בפיהם של עסקים ועצמאים רבים, והמצב בו אנשים מתחומים שונים נדרשים לרדוף ולהתחנן עבור השכר המגיע להם. טוב יהיה אם ארגונים, מעסיקים, ובעיקר גופים ממשלתיים ינהיגו מוסר תשלומים מתוקן, שלא מנצל את הצורך של אנשים בפרנסה ודואג לזכותם להתפרנס בכבוד.

> לכל פרשות השבוע

גם בנושא גביית חובות, נראה שיש מקום רב לשינוי, במיוחד בתקופה הנוכחית והמציאות שמסביבנו. לפעמים נדמה שהדרישה ליחס מכבד עומדת בסתירה אל מול היכולת לגבות חוב. אך זה וודאי לא צריך להיות כך, ניתן לכונן מציאות בה בעל החוב מבין את החשיבות שבעמידה לשרת את חובו, ומנגד הנושה מבין את המציאות שבה חי ומתנהל הלווה. 

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק