חובות אבודים בצל הקורונה - כיצד על בעלי עסקים להתנהל לצרכי מס?
מסים משבר הקורונה כפה על עסקים רבים במשק הפסקת פעילות מלאה ועל עסקים אחרים פעילות במתכונת מצומצמת. גם בימים של חזרה חלקית לשגרה, עסקים רבים מעדיפים להשאיר את עסקיהם סגורים ולא לחזור לפעילות על אף שהנחיות הממשלה מאפשרות את חזרתם לפעילות תחת מגבלות.
בעוד הכלכלנים עסוקים בשאלת התאוששותה של הכלכלה בעידן שאחרי הקורונה, התחושה בקרב בעלי העסקים שהמצב הכלכלי רק הולך ומתדרדר ואין כל צפי להתאוששות בטווח הנראה לעין.
כמעט חודשיים מתחילתו של המשבר בישראל, ואנו שומעים על מספר רב של בעלי עסקים, קטנים כגדולים המעידים על קושי עצום בהסדרת תשלומים לספקים ולנותני שירותים ולאבדן הכנסות מלקוחות ואין חולק כי נהיה עדים לתגובת שרשרת ארוכה שרק תלך ותתעצם.
מבלי להיכנס לסוגיות המשפטיות העולות מאי עמידה של חייב בתשלומי חובותיו , עולה השאלה כיצד צריך לנהוג לצרכי מס, עסק שלקוחותיו הודיעו לו שאין להם כל יכולת לשלם חובותיהם כלפיו (וזאת לא באופן זמני שפירושו דחייה של התשלומים כגון אשראי נוסף), אלא חוסר יכולת מוחלט לשלם את החוב?
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרבית המקרים העסק (בין אם פועל במסגרת של חברה ובין אם כעצמאי ומדווח בשיטה מצטברת) כבר הוציא לאותם לקוחות חשבוניות מס, ולכן במישור מס הכנסה- העסק כבר דיווח על הכנסות אלו, או אמור לדווח בחודשים הקרובים למס הכנסה על הכנסות אלו וכפועל יוצא לשלם בגינן מקדמות מס הכנסה.
במישור מס ערך מוסף - בעל העסק יידרש להעביר את מע"מ העסקאות הגלום בחשבונית שהוציא ללקוחות, שהרי המע"מ אינו מהווה הכנסה בידי בעל העסק והאחרון משמש רק כצינור להעברתו לרשויות מע"מ.
במישור הביטוח הלאומי - עסקים שפועלים כעצמאים יידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתם העסקית שכוללת את ההכנסות מאותם הלקוחות שלא ישלמו בפועל.
למעשה, כל עוד בטרם קיבל העסק את הכספים מלקוחותיו הוא נאלץ לשאת במימון המס ולהעבירו לרשויות המס השונות!
אם כך, כיצד יכול עסק למזער את הנזק בהעברת תשלומי המס, או לחילופין כיצד יוכל לקבל בחזרה חלק מתשלומי המסים שהעביר לרשויות המס בגין הכנסות שלא יתקבלו בידו בפועל?
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
במישור מס הכנסה - כלל ידוע הוא כי מס הכנסה משלמים על הכנסה חייבת, כלומר הכנסה בניכוי הוצאות.
פקודת מס הכנסה מאפשרת לנכות חובות רעים או מסופקים מהכנסה החייבת של העסק, כלומר לרשום את החוב המסופק ו/או האבוד כהוצאה המקטינה את הרווח העסקי (או המגדילה את ההפסד).
לעניין זה אציין כי לצורך ההכרה בחובות אבודים לצרכי מס, לא די בטענות העסק כי החוב הפך לחוב אבוד על סמך אמירה של החייב כי לא יוכל לשלמו- על העסק להוכיח לפקיד השומה כי הוא נקט בהליכים המשפטיים הדרושים לצורך בירור האפשרות לגביית החוב ואלו לא צלחו (לדוגמא מקרים של חדלות פירעון של החייב, פשיטת רגל, היעלמות החייב וכיו"ב).
לאחר שעמד בנטל ההוכחה, יוכל העסק להקטין את מקדמות המס במהלך השנה בה התברר החוב כחוב אבוד ובכך למנוע תשלומי מס ביתר על הכנסות שלא יתקבלו בידו.
במישור מס ערך מוסף - גם במסגרת חוק מע"מ ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף בגין מס העסקאות הגלום בחשבוניות שהוציא העסק ללקוחותיו ושאין כל צפי לגבות את חובו מהם.
התנאים המאפשרים את החזר מס העסקאות ששולם על ידי העסק, עקב הפיכת חובות הלקוחות לחובות אבודים מפורטים, בהרחבה במסגרת הוראת פרשנות שפורסמה על ידי רשות המסים.
עם זאת גם במישור מע"מ בדומה להתנהלות במס הכנסה, נדרש העסק להוכיח כתנאי לקבלת החזר המע"מ כי לא ניתן לגבות את החוב, וכי ננקטו על ידו כל ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך גביית החוב מהחייב.
במישור הביטוח הלאומי - האפשרות להקטנת המקדמות מתייחסת רק לבעלי עסקים הפועלים כעצמאים ולא במסגרת חברות (וזאת מאחר וחברה בע"מ אינה משלמת דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה). לפיכך, בעלי עסקים עצמאים, שיוכיחו גם עסקם נשא בחובות אבודים, יוכלו להקטין את מקדמות דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים על הכנסתם העסקית, או לחילופין לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו על הכנסות שדווחו והתברר בדיעבד שמקורן בחובות אבודים.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
