משבר הקורונה כפה על עסקים רבים במשק הפסקת פעילות מלאה ועל עסקים אחרים פעילות במתכונת מצומצמת. גם בימים של חזרה חלקית לשגרה, עסקים רבים מעדיפים להשאיר את עסקיהם סגורים ולא לחזור לפעילות על אף שהנחיות הממשלה מאפשרות את חזרתם לפעילות תחת מגבלות.

בעוד הכלכלנים עסוקים בשאלת התאוששותה של הכלכלה בעידן שאחרי הקורונה, התחושה בקרב בעלי העסקים שהמצב הכלכלי רק הולך ומתדרדר ואין כל צפי להתאוששות בטווח הנראה לעין.

כמעט חודשיים מתחילתו של המשבר בישראל, ואנו שומעים על מספר רב של בעלי עסקים, קטנים כגדולים המעידים על קושי עצום בהסדרת תשלומים לספקים ולנותני שירותים ולאבדן הכנסות מלקוחות ואין חולק כי נהיה עדים לתגובת שרשרת ארוכה שרק תלך ותתעצם.

מבלי להיכנס לסוגיות המשפטיות העולות מאי עמידה של חייב בתשלומי חובותיו , עולה השאלה כיצד צריך לנהוג לצרכי מס, עסק שלקוחותיו הודיעו לו שאין להם כל יכולת לשלם חובותיהם כלפיו (וזאת לא באופן זמני שפירושו דחייה של התשלומים כגון אשראי נוסף), אלא חוסר יכולת מוחלט לשלם את החוב?

• עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
• השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במרבית המקרים העסק (בין אם פועל במסגרת של חברה ובין אם כעצמאי ומדווח בשיטה מצטברת) כבר הוציא לאותם לקוחות חשבוניות מס, ולכן במישור מס הכנסה- העסק כבר דיווח על הכנסות אלו, או אמור לדווח בחודשים הקרובים למס הכנסה על הכנסות אלו וכפועל יוצא לשלם בגינן מקדמות מס הכנסה.

במישור מס ערך מוסף - בעל העסק יידרש להעביר את מע"מ העסקאות הגלום בחשבונית שהוציא ללקוחות, שהרי המע"מ אינו מהווה הכנסה בידי בעל העסק והאחרון משמש רק כצינור להעברתו לרשויות מע"מ.

במישור הביטוח הלאומי - עסקים שפועלים כעצמאים יידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתם העסקית שכוללת את ההכנסות מאותם הלקוחות שלא ישלמו בפועל.

למעשה, כל עוד בטרם קיבל העסק את הכספים מלקוחותיו הוא נאלץ לשאת במימון המס ולהעבירו לרשויות המס השונות!

אם כך, כיצד יכול עסק למזער את הנזק בהעברת תשלומי המס, או לחילופין כיצד יוכל לקבל בחזרה חלק מתשלומי המסים שהעביר לרשויות המס בגין הכנסות שלא יתקבלו בידו בפועל?

• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

במישור מס הכנסה - כלל ידוע הוא כי מס הכנסה משלמים על הכנסה חייבת, כלומר הכנסה בניכוי הוצאות.

פקודת מס הכנסה מאפשרת לנכות חובות רעים או מסופקים מהכנסה החייבת של העסק, כלומר לרשום את החוב המסופק ו/או האבוד כהוצאה המקטינה את הרווח העסקי (או המגדילה את ההפסד).

לעניין זה אציין כי לצורך ההכרה בחובות אבודים לצרכי מס, לא די בטענות העסק כי החוב הפך לחוב אבוד על סמך אמירה של החייב כי לא יוכל לשלמו- על העסק להוכיח לפקיד השומה כי הוא נקט בהליכים המשפטיים הדרושים לצורך בירור האפשרות לגביית החוב ואלו לא צלחו (לדוגמא מקרים של חדלות פירעון של החייב, פשיטת רגל, היעלמות החייב וכיו"ב).

לאחר שעמד בנטל ההוכחה, יוכל העסק להקטין את מקדמות המס במהלך השנה בה התברר החוב כחוב אבוד ובכך למנוע תשלומי מס ביתר על הכנסות שלא יתקבלו בידו.

במישור מס ערך מוסף - גם במסגרת חוק מע"מ ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף בגין מס העסקאות הגלום בחשבוניות שהוציא העסק ללקוחותיו ושאין כל צפי לגבות את חובו מהם.

התנאים המאפשרים את החזר מס העסקאות ששולם על ידי העסק, עקב הפיכת חובות הלקוחות לחובות אבודים מפורטים, בהרחבה במסגרת הוראת פרשנות שפורסמה על ידי רשות המסים.

עם זאת גם במישור מע"מ בדומה להתנהלות במס הכנסה, נדרש העסק להוכיח כתנאי לקבלת החזר המע"מ כי לא ניתן לגבות את החוב, וכי ננקטו על ידו כל ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך גביית החוב מהחייב.

במישור הביטוח הלאומי - האפשרות להקטנת המקדמות מתייחסת רק לבעלי עסקים הפועלים כעצמאים ולא במסגרת חברות (וזאת מאחר וחברה בע"מ אינה משלמת דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה). לפיכך, בעלי עסקים עצמאים, שיוכיחו גם עסקם נשא בחובות אבודים, יוכלו להקטין את מקדמות דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים על הכנסתם העסקית, או לחילופין לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו על הכנסות שדווחו והתברר בדיעבד שמקורן בחובות אבודים.