חובות אבודים בצל הקורונה - כיצד על בעלי עסקים להתנהל לצרכי מס?
מסים משבר הקורונה כפה על עסקים רבים במשק הפסקת פעילות מלאה ועל עסקים אחרים פעילות במתכונת מצומצמת. גם בימים של חזרה חלקית לשגרה, עסקים רבים מעדיפים להשאיר את עסקיהם סגורים ולא לחזור לפעילות על אף שהנחיות הממשלה מאפשרות את חזרתם לפעילות תחת מגבלות.
בעוד הכלכלנים עסוקים בשאלת התאוששותה של הכלכלה בעידן שאחרי הקורונה, התחושה בקרב בעלי העסקים שהמצב הכלכלי רק הולך ומתדרדר ואין כל צפי להתאוששות בטווח הנראה לעין.
כמעט חודשיים מתחילתו של המשבר בישראל, ואנו שומעים על מספר רב של בעלי עסקים, קטנים כגדולים המעידים על קושי עצום בהסדרת תשלומים לספקים ולנותני שירותים ולאבדן הכנסות מלקוחות ואין חולק כי נהיה עדים לתגובת שרשרת ארוכה שרק תלך ותתעצם.
מבלי להיכנס לסוגיות המשפטיות העולות מאי עמידה של חייב בתשלומי חובותיו , עולה השאלה כיצד צריך לנהוג לצרכי מס, עסק שלקוחותיו הודיעו לו שאין להם כל יכולת לשלם חובותיהם כלפיו (וזאת לא באופן זמני שפירושו דחייה של התשלומים כגון אשראי נוסף), אלא חוסר יכולת מוחלט לשלם את החוב?
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרבית המקרים העסק (בין אם פועל במסגרת של חברה ובין אם כעצמאי ומדווח בשיטה מצטברת) כבר הוציא לאותם לקוחות חשבוניות מס, ולכן במישור מס הכנסה- העסק כבר דיווח על הכנסות אלו, או אמור לדווח בחודשים הקרובים למס הכנסה על הכנסות אלו וכפועל יוצא לשלם בגינן מקדמות מס הכנסה.
במישור מס ערך מוסף - בעל העסק יידרש להעביר את מע"מ העסקאות הגלום בחשבונית שהוציא ללקוחות, שהרי המע"מ אינו מהווה הכנסה בידי בעל העסק והאחרון משמש רק כצינור להעברתו לרשויות מע"מ.
במישור הביטוח הלאומי - עסקים שפועלים כעצמאים יידרשו לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתם העסקית שכוללת את ההכנסות מאותם הלקוחות שלא ישלמו בפועל.
למעשה, כל עוד בטרם קיבל העסק את הכספים מלקוחותיו הוא נאלץ לשאת במימון המס ולהעבירו לרשויות המס השונות!
אם כך, כיצד יכול עסק למזער את הנזק בהעברת תשלומי המס, או לחילופין כיצד יוכל לקבל בחזרה חלק מתשלומי המסים שהעביר לרשויות המס בגין הכנסות שלא יתקבלו בידו בפועל?
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
במישור מס הכנסה - כלל ידוע הוא כי מס הכנסה משלמים על הכנסה חייבת, כלומר הכנסה בניכוי הוצאות.
פקודת מס הכנסה מאפשרת לנכות חובות רעים או מסופקים מהכנסה החייבת של העסק, כלומר לרשום את החוב המסופק ו/או האבוד כהוצאה המקטינה את הרווח העסקי (או המגדילה את ההפסד).
לעניין זה אציין כי לצורך ההכרה בחובות אבודים לצרכי מס, לא די בטענות העסק כי החוב הפך לחוב אבוד על סמך אמירה של החייב כי לא יוכל לשלמו- על העסק להוכיח לפקיד השומה כי הוא נקט בהליכים המשפטיים הדרושים לצורך בירור האפשרות לגביית החוב ואלו לא צלחו (לדוגמא מקרים של חדלות פירעון של החייב, פשיטת רגל, היעלמות החייב וכיו"ב).
לאחר שעמד בנטל ההוכחה, יוכל העסק להקטין את מקדמות המס במהלך השנה בה התברר החוב כחוב אבוד ובכך למנוע תשלומי מס ביתר על הכנסות שלא יתקבלו בידו.
במישור מס ערך מוסף - גם במסגרת חוק מע"מ ניתן לקבל החזר מס ערך מוסף בגין מס העסקאות הגלום בחשבוניות שהוציא העסק ללקוחותיו ושאין כל צפי לגבות את חובו מהם.
התנאים המאפשרים את החזר מס העסקאות ששולם על ידי העסק, עקב הפיכת חובות הלקוחות לחובות אבודים מפורטים, בהרחבה במסגרת הוראת פרשנות שפורסמה על ידי רשות המסים.
עם זאת גם במישור מע"מ בדומה להתנהלות במס הכנסה, נדרש העסק להוכיח כתנאי לקבלת החזר המע"מ כי לא ניתן לגבות את החוב, וכי ננקטו על ידו כל ההליכים המשפטיים הדרושים לצורך גביית החוב מהחייב.
במישור הביטוח הלאומי - האפשרות להקטנת המקדמות מתייחסת רק לבעלי עסקים הפועלים כעצמאים ולא במסגרת חברות (וזאת מאחר וחברה בע"מ אינה משלמת דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה). לפיכך, בעלי עסקים עצמאים, שיוכיחו גם עסקם נשא בחובות אבודים, יוכלו להקטין את מקדמות דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים על הכנסתם העסקית, או לחילופין לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו על הכנסות שדווחו והתברר בדיעבד שמקורן בחובות אבודים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
