כוח עליון או לא – מי זכאי לפיצוי בשל נזקי הקורונה?
למרות גל הביטולים שחווה שוק הכנסים והאירועים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשיא האירוניה, ארגון אחד כן ערך אירוע המוני. אמנם מכורח, אמנם מחירום, אבל כ-1,000 מפיקים, ספקים, בעלי אולמות ועוד חברים בתעשיית האירועים והכנסים, הגיעו לכנס בתל אביב, שבו דיברו על דרכים להציל את התעשייה הקורסת.
הנזק אגב, יכול להגיע לעשרות אלפי מפוטרים ונאמד בכ-800 מיליון שקל. בתעשייה – שכמו חברות הנדל"ן התלויות בצבר פרויקטים עתידי – בונים חישובי הכנסה על פי הפקות עתידיות, כרגע, הכול קפוא. כך שהתוצאות בענף המעסיק כ-150 אלף עובדים במאות חברות שונות, הן חדות ומהירות – בדיוק כמו ביתר ענפי התיירות והפנאי.
האם הקורונה נחשב לכוח עליון?
מעבר לצורך הממשלתי להגדיל את הנזילות בשוק, בשל גל הביטולים הזה, מתעוררות כל מיני שאלות משפטיות, בדבר היכולת לקבל שיפוי על ביטול עסקאות והאם אפשר להכריז על הווירוס ככוח עליון, מה שאומר שהמדינה וחברות הביטוח ישלמו פיצויים מופחתים מאוד אם בכלל בחלק מהמקרים.
כשבאים להגדיר כוח עליון, יש שני צדדים שמושכים בחבל, כל אחד לכיוונו. כמצופה מכל תביעות ביטוח מסוג כלשהו. הספק ישאף להרחיב את הגדרת 'כוח עליון' כדי להקל על הביטול, ואילו הלקוח ישאף לצמצמה כדי לנסות ולקבל כמה שיותר פיצויים.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זו שאלה מאוד רחבה", אומר עו"ד גרי קופלוביץ', שותף וראש המחלקה הבינלאומית במשרד ליפא מאיר. "ישנם הרבה הסכמים מסחריים שמהווים בסך הכל הזמנות עבודה פשוטות, ובהסכמים אלה אנחנו נראה פחות סעיפים הנוגעים לביטול מחמת כוח עליון.
"בהסכמים מורכבים יותר יש סעיפים מסוג זה, גם בהסכמים הפשוטים יותר, הספקים לא עומדים משוללי הגנה אל מול אירועים שייחשבו ככח עליון, ובמקרים נדירים יחסית, בתי המשפט יעניקו לספקים הגנה מוגבלת מכוח סעיף 18 לחוק החוזים", הוסיף.
"גם כשהחוזה אינו כולל סעיף 'כוח עליון', עדיין קיימת חובה כללית לפעול להקטנת נזק, חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ועוד", אומר עו"ד יעקב אנוך, שותף וראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד מ.פירון.
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
"כך למשל, אם הנושא יגיע לבית המשפט, לא מן הנמנע כי הצד המבטל יתבקש להשיב האם היה יכול להודיע על הביטול מוקדם יותר, וכן האם הייתה באפשרותו לקיים אירוע מצומצם יותר במקום לבטלו כליל.
"להתנהגותו של צד להסכם, בזמן אמת, יכולה להיות השפעה של ממש על סיכוייה של טענת הכוח העליון להתקבל. כך, למשל, ישנם חוזים המחייבים נקיטה של פעולות שיש לעשות כדי ליהנות מהגנתו של סעיף הכוח העליון. בחוזים שכאלה, צד המבקש לדחות טענת כוח עליון מחויב גם הוא, לא פעם, להגיב באופן מסוים, בזמן אמת, אחרת טענות שיעלה בעתיד – ידחו", הוסיף אנוך.
מה ההבדל בין מגפה למלחמה?
הן מגפות והן מלחמות משפיעות בצורה רוחבית על מרבית האוכלוסייה ועל הסקטורים הכלכליים, כך שעל פניו לא אמור להיות הבדל, אבל בכל זאת קיימים הבדלים מהותיים.
"ניתן להצביע בפועל על לפחות שני הבדלים מהותיים", אומר עו"ד איתמר ליפנר מהמחלקה הבינלאומית בליפא מאיר. "האחד, למדינה קל יותר לפצות אזור מסוים שנפגע באופן ממוקד. קחו למשל את הפיצוי לעסקים בדרום בתקופת הלחימה. זאת להבדיל מפיצוי כלל משקי עקב מגפה.
"אחרי הכל, צריך לזכור שמדובר בכסף של משלם המיסים. השני, למעסיקים רבים היכולת להניח תשתית ראויה לעבודה מבית העובד, כדי למזער את הפגיעה הן במעסיק והן בעובד. כמו כן, צריך לזכור שהמנגנון שנקבע בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, מתייחס למקרה הנפוץ יותר של פגיעה ברכוש כתוצאה ממלחמה, כי פגיעה משקית כתוצאה ממגפה, לשמחתנו, אינה דבר תדיר", הוסיף.
האם יש תקדים לתביעות בשל מגיפות?
"במדינת ישראל אין תקדים כזה, בוודאי לא באופן גורף. על אף שקשה לכמת את המשמעות הכלכלית של פיצוי בסדר גודל כזה, נקל להעריך שמדובר בסכומים שיכבידו על קופת המדינה לטווח הארוך", הוסיף עו"ד ליפנר.
הווירוס יוסיף לחץ לבתי המשפט
אחת התלונות המרכזיות נגד מערכת בתי המשפט זה הזמן שלוקח להכריע בכל תיק. אנשים וחברות יכולים לחכות שנים להכרעה. עכשיו, אחת מהתוצאות של הקורונה הולכת להיות הכבדה נוספת על בתי המשפט, בשל גל תביעות בתחום.
"מבול של תביעות מצד ספקים או מזמיני עובדה, לפי העניין, יוביל לעומס נוסף על בתי המשפט – זה הקיים ממילא", אומר עו"ד קופלוביץ'. "עם זאת, חשוב לזכור, כי במקרים רבים, צדדים להסכם מסחרי משתדלים לפתור את הסוגייה מחוץ לכתלי בית המשפט, עקב רצון לשמר יחסים עסקיים או להימנע מהוצאות הדיון.
"הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במשבר דוגמת הקורונה, בעל השלכות מרחיקות לכת על מגזרים כה רבים באוכלוסיה, אשר עשוי לעורר מידה מסוימת של הבנה הדדית למצב".
מה עם חוזה בינלאומי?
"המצב דומה בהסכמים בינלאומיים", אומר עו"ד קופלוביץ', "שאף בהם קיימת אבחנה בין הזמנות עבודה 'פשוטות', הכוללים תנאים סטנדרטיים, לבין הסכמים מורכבים. עם זאת, בהסכמים מסוג זה נכנס לרב גם מרכיב נוסף שהוא הדין החל על ההסכם.
- 1.דירה=קורת גג 11/03/2020 21:14הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
