קורונה מגפה מחלה וירוס
צילום: Dimitri Karastelev, Unsplash
משבר הקורונה

כוח עליון או לא – מי זכאי לפיצוי בשל נזקי הקורונה?

סקטורים רבים חוטפים גל של ביטולי עסקאות בשל ההתפרצות. מי זכאים לפיצוי, יש בכלל תקדים לפיצוי בגין מגיפה ומה יהיה ביום שאחרי בבתי המשפט? עורכי דין ממשרדים מובילים בארץ עם התשובות
ארז ליבנה | (1)

למרות גל הביטולים שחווה שוק הכנסים והאירועים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשיא האירוניה, ארגון אחד כן ערך אירוע המוני. אמנם מכורח, אמנם מחירום, אבל כ-1,000 מפיקים, ספקים, בעלי אולמות ועוד חברים בתעשיית האירועים והכנסים, הגיעו לכנס בתל אביב, שבו דיברו על דרכים להציל את התעשייה הקורסת.

 

הנזק אגב, יכול להגיע לעשרות אלפי מפוטרים ונאמד בכ-800 מיליון שקל. בתעשייה – שכמו חברות הנדל"ן התלויות בצבר פרויקטים עתידי – בונים חישובי הכנסה על פי הפקות עתידיות, כרגע, הכול קפוא. כך שהתוצאות בענף המעסיק כ-150 אלף עובדים במאות חברות שונות, הן חדות ומהירות – בדיוק כמו ביתר ענפי התיירות והפנאי.

 

האם הקורונה נחשב לכוח עליון?

מעבר לצורך הממשלתי להגדיל את הנזילות בשוק, בשל גל הביטולים הזה, מתעוררות כל מיני שאלות משפטיות, בדבר היכולת לקבל שיפוי על ביטול עסקאות והאם אפשר להכריז על הווירוס ככוח עליון, מה שאומר שהמדינה וחברות הביטוח ישלמו פיצויים מופחתים מאוד אם בכלל בחלק מהמקרים.

כשבאים להגדיר כוח עליון, יש שני צדדים שמושכים בחבל, כל אחד לכיוונו. כמצופה מכל תביעות ביטוח מסוג כלשהו. הספק ישאף להרחיב את הגדרת 'כוח עליון' כדי להקל על הביטול, ואילו הלקוח ישאף לצמצמה כדי לנסות ולקבל כמה שיותר פיצויים.

"זו שאלה מאוד רחבה", אומר עו"ד גרי קופלוביץ', שותף וראש המחלקה הבינלאומית במשרד ליפא מאיר. "ישנם הרבה הסכמים מסחריים שמהווים בסך הכל הזמנות עבודה פשוטות, ובהסכמים אלה אנחנו נראה פחות סעיפים הנוגעים לביטול מחמת כוח עליון.

 

"בהסכמים מורכבים יותר יש סעיפים מסוג זה, גם בהסכמים הפשוטים יותר, הספקים לא עומדים משוללי הגנה אל מול אירועים שייחשבו ככח עליון, ובמקרים נדירים יחסית, בתי המשפט יעניקו לספקים הגנה מוגבלת מכוח סעיף 18 לחוק החוזים", הוסיף.

 

"גם כשהחוזה אינו כולל סעיף 'כוח עליון', עדיין קיימת חובה כללית לפעול להקטנת נזק, חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ועוד", אומר עו"ד יעקב אנוך, שותף וראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד מ.פירון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"כך למשל, אם הנושא יגיע לבית המשפט, לא מן הנמנע כי הצד המבטל יתבקש להשיב האם היה יכול להודיע על הביטול מוקדם יותר, וכן האם הייתה באפשרותו לקיים אירוע מצומצם יותר במקום לבטלו כליל.

 

"להתנהגותו של צד להסכם, בזמן אמת, יכולה להיות השפעה של ממש על סיכוייה של טענת הכוח העליון להתקבל. כך, למשל, ישנם חוזים המחייבים נקיטה של פעולות שיש לעשות כדי ליהנות מהגנתו של סעיף הכוח העליון. בחוזים שכאלה, צד המבקש לדחות טענת כוח עליון מחויב גם הוא, לא פעם, להגיב באופן מסוים, בזמן אמת, אחרת טענות שיעלה בעתיד – ידחו", הוסיף אנוך.

 

מה ההבדל בין מגפה למלחמה?

הן מגפות והן מלחמות משפיעות בצורה רוחבית על מרבית האוכלוסייה ועל הסקטורים הכלכליים, כך שעל פניו לא אמור להיות הבדל, אבל בכל זאת קיימים הבדלים מהותיים.

 

"ניתן להצביע בפועל על לפחות שני הבדלים מהותיים", אומר עו"ד איתמר ליפנר מהמחלקה הבינלאומית בליפא מאיר. "האחד, למדינה קל יותר לפצות אזור מסוים שנפגע באופן ממוקד. קחו למשל את הפיצוי לעסקים בדרום בתקופת הלחימה. זאת להבדיל מפיצוי כלל משקי עקב מגפה.

 

"אחרי הכל, צריך לזכור שמדובר בכסף של משלם המיסים. השני, למעסיקים רבים היכולת להניח תשתית ראויה לעבודה מבית העובד, כדי למזער את הפגיעה הן במעסיק והן בעובד. כמו כן, צריך לזכור שהמנגנון שנקבע בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, מתייחס למקרה הנפוץ יותר של פגיעה ברכוש כתוצאה ממלחמה, כי פגיעה משקית כתוצאה ממגפה, לשמחתנו, אינה דבר תדיר", הוסיף.

 

האם יש תקדים לתביעות בשל מגיפות?

"במדינת ישראל אין תקדים כזה, בוודאי לא באופן גורף. על אף שקשה לכמת את המשמעות הכלכלית של פיצוי בסדר גודל כזה, נקל להעריך שמדובר בסכומים שיכבידו על קופת המדינה לטווח הארוך", הוסיף עו"ד ליפנר.

 

הווירוס יוסיף לחץ לבתי המשפט

אחת התלונות המרכזיות נגד מערכת בתי המשפט זה הזמן שלוקח להכריע בכל תיק. אנשים וחברות יכולים לחכות שנים להכרעה. עכשיו, אחת מהתוצאות של הקורונה הולכת להיות הכבדה נוספת על בתי המשפט, בשל גל תביעות בתחום.

 

"מבול של תביעות מצד ספקים או מזמיני עובדה, לפי העניין, יוביל לעומס נוסף על בתי המשפט – זה הקיים ממילא", אומר עו"ד קופלוביץ'. "עם זאת, חשוב לזכור, כי במקרים רבים, צדדים להסכם מסחרי משתדלים לפתור את הסוגייה מחוץ לכתלי בית המשפט, עקב רצון לשמר יחסים עסקיים או להימנע מהוצאות הדיון.

 

"הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במשבר דוגמת הקורונה, בעל השלכות מרחיקות לכת על מגזרים כה רבים באוכלוסיה, אשר עשוי לעורר מידה מסוימת של הבנה הדדית למצב".

 

מה עם חוזה בינלאומי?

"המצב דומה בהסכמים בינלאומיים", אומר עו"ד קופלוביץ', "שאף בהם קיימת אבחנה בין הזמנות עבודה 'פשוטות', הכוללים תנאים סטנדרטיים, לבין הסכמים מורכבים. עם זאת, בהסכמים מסוג זה נכנס לרב גם מרכיב נוסף שהוא הדין החל על ההסכם.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 11/03/2020 21:14
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי