קורונה מגפה מחלה וירוס
צילום: Dimitri Karastelev, Unsplash
משבר הקורונה

כוח עליון או לא – מי זכאי לפיצוי בשל נזקי הקורונה?

סקטורים רבים חוטפים גל של ביטולי עסקאות בשל ההתפרצות. מי זכאים לפיצוי, יש בכלל תקדים לפיצוי בגין מגיפה ומה יהיה ביום שאחרי בבתי המשפט? עורכי דין ממשרדים מובילים בארץ עם התשובות
ארז ליבנה | (1)

למרות גל הביטולים שחווה שוק הכנסים והאירועים בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשיא האירוניה, ארגון אחד כן ערך אירוע המוני. אמנם מכורח, אמנם מחירום, אבל כ-1,000 מפיקים, ספקים, בעלי אולמות ועוד חברים בתעשיית האירועים והכנסים, הגיעו לכנס בתל אביב, שבו דיברו על דרכים להציל את התעשייה הקורסת.

 

הנזק אגב, יכול להגיע לעשרות אלפי מפוטרים ונאמד בכ-800 מיליון שקל. בתעשייה – שכמו חברות הנדל"ן התלויות בצבר פרויקטים עתידי – בונים חישובי הכנסה על פי הפקות עתידיות, כרגע, הכול קפוא. כך שהתוצאות בענף המעסיק כ-150 אלף עובדים במאות חברות שונות, הן חדות ומהירות – בדיוק כמו ביתר ענפי התיירות והפנאי.

 

האם הקורונה נחשב לכוח עליון?

מעבר לצורך הממשלתי להגדיל את הנזילות בשוק, בשל גל הביטולים הזה, מתעוררות כל מיני שאלות משפטיות, בדבר היכולת לקבל שיפוי על ביטול עסקאות והאם אפשר להכריז על הווירוס ככוח עליון, מה שאומר שהמדינה וחברות הביטוח ישלמו פיצויים מופחתים מאוד אם בכלל בחלק מהמקרים.

כשבאים להגדיר כוח עליון, יש שני צדדים שמושכים בחבל, כל אחד לכיוונו. כמצופה מכל תביעות ביטוח מסוג כלשהו. הספק ישאף להרחיב את הגדרת 'כוח עליון' כדי להקל על הביטול, ואילו הלקוח ישאף לצמצמה כדי לנסות ולקבל כמה שיותר פיצויים.

"זו שאלה מאוד רחבה", אומר עו"ד גרי קופלוביץ', שותף וראש המחלקה הבינלאומית במשרד ליפא מאיר. "ישנם הרבה הסכמים מסחריים שמהווים בסך הכל הזמנות עבודה פשוטות, ובהסכמים אלה אנחנו נראה פחות סעיפים הנוגעים לביטול מחמת כוח עליון.

 

"בהסכמים מורכבים יותר יש סעיפים מסוג זה, גם בהסכמים הפשוטים יותר, הספקים לא עומדים משוללי הגנה אל מול אירועים שייחשבו ככח עליון, ובמקרים נדירים יחסית, בתי המשפט יעניקו לספקים הגנה מוגבלת מכוח סעיף 18 לחוק החוזים", הוסיף.

 

"גם כשהחוזה אינו כולל סעיף 'כוח עליון', עדיין קיימת חובה כללית לפעול להקטנת נזק, חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ועוד", אומר עו"ד יעקב אנוך, שותף וראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד מ.פירון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"כך למשל, אם הנושא יגיע לבית המשפט, לא מן הנמנע כי הצד המבטל יתבקש להשיב האם היה יכול להודיע על הביטול מוקדם יותר, וכן האם הייתה באפשרותו לקיים אירוע מצומצם יותר במקום לבטלו כליל.

 

"להתנהגותו של צד להסכם, בזמן אמת, יכולה להיות השפעה של ממש על סיכוייה של טענת הכוח העליון להתקבל. כך, למשל, ישנם חוזים המחייבים נקיטה של פעולות שיש לעשות כדי ליהנות מהגנתו של סעיף הכוח העליון. בחוזים שכאלה, צד המבקש לדחות טענת כוח עליון מחויב גם הוא, לא פעם, להגיב באופן מסוים, בזמן אמת, אחרת טענות שיעלה בעתיד – ידחו", הוסיף אנוך.

 

מה ההבדל בין מגפה למלחמה?

הן מגפות והן מלחמות משפיעות בצורה רוחבית על מרבית האוכלוסייה ועל הסקטורים הכלכליים, כך שעל פניו לא אמור להיות הבדל, אבל בכל זאת קיימים הבדלים מהותיים.

 

"ניתן להצביע בפועל על לפחות שני הבדלים מהותיים", אומר עו"ד איתמר ליפנר מהמחלקה הבינלאומית בליפא מאיר. "האחד, למדינה קל יותר לפצות אזור מסוים שנפגע באופן ממוקד. קחו למשל את הפיצוי לעסקים בדרום בתקופת הלחימה. זאת להבדיל מפיצוי כלל משקי עקב מגפה.

 

"אחרי הכל, צריך לזכור שמדובר בכסף של משלם המיסים. השני, למעסיקים רבים היכולת להניח תשתית ראויה לעבודה מבית העובד, כדי למזער את הפגיעה הן במעסיק והן בעובד. כמו כן, צריך לזכור שהמנגנון שנקבע בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, מתייחס למקרה הנפוץ יותר של פגיעה ברכוש כתוצאה ממלחמה, כי פגיעה משקית כתוצאה ממגפה, לשמחתנו, אינה דבר תדיר", הוסיף.

 

האם יש תקדים לתביעות בשל מגיפות?

"במדינת ישראל אין תקדים כזה, בוודאי לא באופן גורף. על אף שקשה לכמת את המשמעות הכלכלית של פיצוי בסדר גודל כזה, נקל להעריך שמדובר בסכומים שיכבידו על קופת המדינה לטווח הארוך", הוסיף עו"ד ליפנר.

 

הווירוס יוסיף לחץ לבתי המשפט

אחת התלונות המרכזיות נגד מערכת בתי המשפט זה הזמן שלוקח להכריע בכל תיק. אנשים וחברות יכולים לחכות שנים להכרעה. עכשיו, אחת מהתוצאות של הקורונה הולכת להיות הכבדה נוספת על בתי המשפט, בשל גל תביעות בתחום.

 

"מבול של תביעות מצד ספקים או מזמיני עובדה, לפי העניין, יוביל לעומס נוסף על בתי המשפט – זה הקיים ממילא", אומר עו"ד קופלוביץ'. "עם זאת, חשוב לזכור, כי במקרים רבים, צדדים להסכם מסחרי משתדלים לפתור את הסוגייה מחוץ לכתלי בית המשפט, עקב רצון לשמר יחסים עסקיים או להימנע מהוצאות הדיון.

 

"הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במשבר דוגמת הקורונה, בעל השלכות מרחיקות לכת על מגזרים כה רבים באוכלוסיה, אשר עשוי לעורר מידה מסוימת של הבנה הדדית למצב".

 

מה עם חוזה בינלאומי?

"המצב דומה בהסכמים בינלאומיים", אומר עו"ד קופלוביץ', "שאף בהם קיימת אבחנה בין הזמנות עבודה 'פשוטות', הכוללים תנאים סטנדרטיים, לבין הסכמים מורכבים. עם זאת, בהסכמים מסוג זה נכנס לרב גם מרכיב נוסף שהוא הדין החל על ההסכם.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג 11/03/2020 21:14
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל