המלדיבים חופשה מלונות תיירות נופש
צילום: יח"צ

מהי חופשת החלומות של המשפחה הישראלית?

אלפי משפחות ישראליות מתייצבות בימים אלה בנתב"ג, כדי להמריא לחופשת הקיץ השנתית שלהן. סקר חדש שביצעה ענקית התיירות Booking.com, מספק תובנות על העדפות החופשה של המשפחה הישראלית
ארז ליבנה |

כמה תעלה לכם חופשה בחו"ל, לאן רוב הישראלים נוסעים? כל מה שצריך לשעת על החופשה שלנו. 

  • 43% ציינו ששילמו מעל 10,000 שקלים עבור חופשתם המשפחתית
  • בשנה שעברה, כאשר 70% מסכימים כי חופשה עם ילדים היא עסק יקר
  • 55% מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר
  • 54% מאמינים ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי תשפר את החופשה שלהם
  • 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא זמן חופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים
  • 44% ציינו כי הם מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה
  • עבור 22% איי יוון הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב
 

הקיץ זו התקופה העמוסה ביותר עבור משפחות. בין קייטנות והחופש לילדים, רובנו מנסים להכניס איזו חופש משפחתית, כדי ליהנות יחד מזמן איכות – גם אם אינו כולל מנוחה אמיתית. אז מהי החופשה המשפחתית האהובה על הישראלים?

 

איי יוון שטופי השמש הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב (22%), לפני ארה"ב (10%), הולנד (9%), קפריסין (7%), כאשר איטליה ותאילנד גם הן פופולריות וחולקות יחדיו את המקום החמישי (6%).

 

באשר לעלויות, קרוב למחצית (43%) מהישראלים שיצאו בשנה האחרונה לחופשה משפחתית בחו"ל שילמו עבורה מעל 10,000 שקלים, כאשר אחד מכל עשרה (70%) מסכים שחופשה עם ילדים היא עסק יקר למדי. עם זאת, יותר ממחצית (55%) מהמשיבים מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר ומספקת ערך רב יותר לכסף מאשר בארץ.

 

לשאלה מהו ההרכב המועדף לחופשה המשפחתית בחו"ל, 51% השיבו כי יעדיפו לצאת עם המשפחה הגרעינית בלבד, כאשר 34% ציינו כי הם ישמחו לחלוק את הטיול שלהם עם משפחה נוספת. 43% מהמשיבים העידו כי תקופת החופשה המועדפת עליהם היא 5-7 ימים, כאשר חמישית (20%) אמרו שהם דווקא מעדיפים חופשה בת 3-4 ימים.

 

מלון, דירה או וילה?

מקום האירוח שמתאים למשפחה הוא הקריטריון החשוב ביותר למשפחה הישראלית. מלון (41%) ודירה (22%) אלו סוגי הלינה המועדפים על ידם. 54% מהמשיבים אמרו ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי כמו דירה, בית או ווילה, תשפר את החופשה המשפחתית שלהם, נתון המדגיש את הביקוש ההולך וגובר לסקטור האירוח הביתי.

 

מקום הלינה המותאם לילדים, כך לפי הסקר, הוא הפרמטר החשוב ביותר לישראלים (19%), לפני אטרקטיביות היעד (17%) וסוג הנופש (11%). 37% מהמשתתפים בסקר השיבו כי יעדיפו לצאת לחופשה משפחתית שכוללת טיולים, אטרקציות ופארקי שעשועים, לעומת 18% שמעדיפים חופשה בסגנון בטן-גב ו-4% שמעדיפים חופשת שופינג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לשאלה כיצד מעסיקים את הילדים בצורה הטובה ביותר במהלך החופשה, השיבו הישראלים (44%) כי הדבר שהכי חשוב שיהיה באתר הלינה הוא בריכה, כאשר הם ציינו כי הם אפילו מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה. 48% מהמשפחות עם ילדים בגילאי 12-18 השיבו שהיו רוצים חדרים נפרדים לילדיהם ו-40% מעדיפים חיבור חינם ל-WI FI.

 

חופשה משפחתית – ההורים לא באמת נופשים

למרות שהישראלים מקפידים לבחור בקפדנות כל רכיב בחופשה המשפחתית על מנת להפוך אותה להפסקה מרגיעה משגרת היום יום, 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא את הזמן החופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים.

 

48% מהם השיבו שהם יוצאים איתם לנופש כי "אין מי שישמור עליהם בבית", כאשר 45% אמרו שעל ידי הזמנת מקום אירוח עם מגוון פעילויות לילדים, הם מקבלים את התחושה שיש להם יותר זמן פנוי לעצמם במהלך החופשה.

 

"עם ישראל אוהב לטייל ולחקור את העולם, כמו גם את ישראל, ואף נהנה יותר לעשות זאת בחיק משפחתו", אומר ד"ר איציק מזרחי, מנהל Booking.com ישראל.

 

הסקר נערך באמצעות האינטרנט בקרב 507 משיבים ישראלים דוברי עברית בגילאי 54-25, הורים לילדים עד גיל 18, אשר יצאו עם ילדיהם לנופש בארץ ו/או בחו"ל במהלך השנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.