מהי חופשת החלומות של המשפחה הישראלית?
כמה תעלה לכם חופשה בחו"ל, לאן רוב הישראלים נוסעים? כל מה שצריך לשעת על החופשה שלנו.
- 43% ציינו ששילמו מעל 10,000 שקלים עבור חופשתם המשפחתית
- בשנה שעברה, כאשר 70% מסכימים כי חופשה עם ילדים היא עסק יקר
- 55% מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר
- 54% מאמינים ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי תשפר את החופשה שלהם
- 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא זמן חופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים
- 44% ציינו כי הם מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה
- עבור 22% איי יוון הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב
הקיץ זו התקופה העמוסה ביותר עבור משפחות. בין קייטנות והחופש לילדים, רובנו מנסים להכניס איזו חופש משפחתית, כדי ליהנות יחד מזמן איכות – גם אם אינו כולל מנוחה אמיתית. אז מהי החופשה המשפחתית האהובה על הישראלים?
איי יוון שטופי השמש הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב (22%), לפני ארה"ב (10%), הולנד (9%), קפריסין (7%), כאשר איטליה ותאילנד גם הן פופולריות וחולקות יחדיו את המקום החמישי (6%).
באשר לעלויות, קרוב למחצית (43%) מהישראלים שיצאו בשנה האחרונה לחופשה משפחתית בחו"ל שילמו עבורה מעל 10,000 שקלים, כאשר אחד מכל עשרה (70%) מסכים שחופשה עם ילדים היא עסק יקר למדי. עם זאת, יותר ממחצית (55%) מהמשיבים מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר ומספקת ערך רב יותר לכסף מאשר בארץ.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלה מהו ההרכב המועדף לחופשה המשפחתית בחו"ל, 51% השיבו כי יעדיפו לצאת עם המשפחה הגרעינית בלבד, כאשר 34% ציינו כי הם ישמחו לחלוק את הטיול שלהם עם משפחה נוספת. 43% מהמשיבים העידו כי תקופת החופשה המועדפת עליהם היא 5-7 ימים, כאשר חמישית (20%) אמרו שהם דווקא מעדיפים חופשה בת 3-4 ימים.
מלון, דירה או וילה?
מקום האירוח שמתאים למשפחה הוא הקריטריון החשוב ביותר למשפחה הישראלית. מלון (41%) ודירה (22%) אלו סוגי הלינה המועדפים על ידם. 54% מהמשיבים אמרו ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי כמו דירה, בית או ווילה, תשפר את החופשה המשפחתית שלהם, נתון המדגיש את הביקוש ההולך וגובר לסקטור האירוח הביתי.
מקום הלינה המותאם לילדים, כך לפי הסקר, הוא הפרמטר החשוב ביותר לישראלים (19%), לפני אטרקטיביות היעד (17%) וסוג הנופש (11%). 37% מהמשתתפים בסקר השיבו כי יעדיפו לצאת לחופשה משפחתית שכוללת טיולים, אטרקציות ופארקי שעשועים, לעומת 18% שמעדיפים חופשה בסגנון בטן-גב ו-4% שמעדיפים חופשת שופינג.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
לשאלה כיצד מעסיקים את הילדים בצורה הטובה ביותר במהלך החופשה, השיבו הישראלים (44%) כי הדבר שהכי חשוב שיהיה באתר הלינה הוא בריכה, כאשר הם ציינו כי הם אפילו מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה. 48% מהמשפחות עם ילדים בגילאי 12-18 השיבו שהיו רוצים חדרים נפרדים לילדיהם ו-40% מעדיפים חיבור חינם ל-WI FI.
חופשה משפחתית – ההורים לא באמת נופשים
למרות שהישראלים מקפידים לבחור בקפדנות כל רכיב בחופשה המשפחתית על מנת להפוך אותה להפסקה מרגיעה משגרת היום יום, 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא את הזמן החופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים.
48% מהם השיבו שהם יוצאים איתם לנופש כי "אין מי שישמור עליהם בבית", כאשר 45% אמרו שעל ידי הזמנת מקום אירוח עם מגוון פעילויות לילדים, הם מקבלים את התחושה שיש להם יותר זמן פנוי לעצמם במהלך החופשה.
"עם ישראל אוהב לטייל ולחקור את העולם, כמו גם את ישראל, ואף נהנה יותר לעשות זאת בחיק משפחתו", אומר ד"ר איציק מזרחי, מנהל Booking.com ישראל.
הסקר נערך באמצעות האינטרנט בקרב 507 משיבים ישראלים דוברי עברית בגילאי 54-25, הורים לילדים עד גיל 18, אשר יצאו עם ילדיהם לנופש בארץ ו/או בחו"ל במהלך השנה החולפת.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
