המלדיבים חופשה מלונות תיירות נופש
צילום: יח"צ

מהי חופשת החלומות של המשפחה הישראלית?

אלפי משפחות ישראליות מתייצבות בימים אלה בנתב"ג, כדי להמריא לחופשת הקיץ השנתית שלהן. סקר חדש שביצעה ענקית התיירות Booking.com, מספק תובנות על העדפות החופשה של המשפחה הישראלית
ארז ליבנה |

כמה תעלה לכם חופשה בחו"ל, לאן רוב הישראלים נוסעים? כל מה שצריך לשעת על החופשה שלנו. 

  • 43% ציינו ששילמו מעל 10,000 שקלים עבור חופשתם המשפחתית
  • בשנה שעברה, כאשר 70% מסכימים כי חופשה עם ילדים היא עסק יקר
  • 55% מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר
  • 54% מאמינים ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי תשפר את החופשה שלהם
  • 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא זמן חופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים
  • 44% ציינו כי הם מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה
  • עבור 22% איי יוון הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב
 

הקיץ זו התקופה העמוסה ביותר עבור משפחות. בין קייטנות והחופש לילדים, רובנו מנסים להכניס איזו חופש משפחתית, כדי ליהנות יחד מזמן איכות – גם אם אינו כולל מנוחה אמיתית. אז מהי החופשה המשפחתית האהובה על הישראלים?

 

איי יוון שטופי השמש הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב (22%), לפני ארה"ב (10%), הולנד (9%), קפריסין (7%), כאשר איטליה ותאילנד גם הן פופולריות וחולקות יחדיו את המקום החמישי (6%).

 

באשר לעלויות, קרוב למחצית (43%) מהישראלים שיצאו בשנה האחרונה לחופשה משפחתית בחו"ל שילמו עבורה מעל 10,000 שקלים, כאשר אחד מכל עשרה (70%) מסכים שחופשה עם ילדים היא עסק יקר למדי. עם זאת, יותר ממחצית (55%) מהמשיבים מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר ומספקת ערך רב יותר לכסף מאשר בארץ.

 

לשאלה מהו ההרכב המועדף לחופשה המשפחתית בחו"ל, 51% השיבו כי יעדיפו לצאת עם המשפחה הגרעינית בלבד, כאשר 34% ציינו כי הם ישמחו לחלוק את הטיול שלהם עם משפחה נוספת. 43% מהמשיבים העידו כי תקופת החופשה המועדפת עליהם היא 5-7 ימים, כאשר חמישית (20%) אמרו שהם דווקא מעדיפים חופשה בת 3-4 ימים.

 

מלון, דירה או וילה?

מקום האירוח שמתאים למשפחה הוא הקריטריון החשוב ביותר למשפחה הישראלית. מלון (41%) ודירה (22%) אלו סוגי הלינה המועדפים על ידם. 54% מהמשיבים אמרו ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי כמו דירה, בית או ווילה, תשפר את החופשה המשפחתית שלהם, נתון המדגיש את הביקוש ההולך וגובר לסקטור האירוח הביתי.

 

מקום הלינה המותאם לילדים, כך לפי הסקר, הוא הפרמטר החשוב ביותר לישראלים (19%), לפני אטרקטיביות היעד (17%) וסוג הנופש (11%). 37% מהמשתתפים בסקר השיבו כי יעדיפו לצאת לחופשה משפחתית שכוללת טיולים, אטרקציות ופארקי שעשועים, לעומת 18% שמעדיפים חופשה בסגנון בטן-גב ו-4% שמעדיפים חופשת שופינג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לשאלה כיצד מעסיקים את הילדים בצורה הטובה ביותר במהלך החופשה, השיבו הישראלים (44%) כי הדבר שהכי חשוב שיהיה באתר הלינה הוא בריכה, כאשר הם ציינו כי הם אפילו מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה. 48% מהמשפחות עם ילדים בגילאי 12-18 השיבו שהיו רוצים חדרים נפרדים לילדיהם ו-40% מעדיפים חיבור חינם ל-WI FI.

 

חופשה משפחתית – ההורים לא באמת נופשים

למרות שהישראלים מקפידים לבחור בקפדנות כל רכיב בחופשה המשפחתית על מנת להפוך אותה להפסקה מרגיעה משגרת היום יום, 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא את הזמן החופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים.

 

48% מהם השיבו שהם יוצאים איתם לנופש כי "אין מי שישמור עליהם בבית", כאשר 45% אמרו שעל ידי הזמנת מקום אירוח עם מגוון פעילויות לילדים, הם מקבלים את התחושה שיש להם יותר זמן פנוי לעצמם במהלך החופשה.

 

"עם ישראל אוהב לטייל ולחקור את העולם, כמו גם את ישראל, ואף נהנה יותר לעשות זאת בחיק משפחתו", אומר ד"ר איציק מזרחי, מנהל Booking.com ישראל.

 

הסקר נערך באמצעות האינטרנט בקרב 507 משיבים ישראלים דוברי עברית בגילאי 54-25, הורים לילדים עד גיל 18, אשר יצאו עם ילדיהם לנופש בארץ ו/או בחו"ל במהלך השנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.