המלדיבים חופשה מלונות תיירות נופש
צילום: יח"צ

מהי חופשת החלומות של המשפחה הישראלית?

אלפי משפחות ישראליות מתייצבות בימים אלה בנתב"ג, כדי להמריא לחופשת הקיץ השנתית שלהן. סקר חדש שביצעה ענקית התיירות Booking.com, מספק תובנות על העדפות החופשה של המשפחה הישראלית
ארז ליבנה |

כמה תעלה לכם חופשה בחו"ל, לאן רוב הישראלים נוסעים? כל מה שצריך לשעת על החופשה שלנו. 

  • 43% ציינו ששילמו מעל 10,000 שקלים עבור חופשתם המשפחתית
  • בשנה שעברה, כאשר 70% מסכימים כי חופשה עם ילדים היא עסק יקר
  • 55% מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר
  • 54% מאמינים ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי תשפר את החופשה שלהם
  • 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא זמן חופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים
  • 44% ציינו כי הם מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה
  • עבור 22% איי יוון הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב
 

הקיץ זו התקופה העמוסה ביותר עבור משפחות. בין קייטנות והחופש לילדים, רובנו מנסים להכניס איזו חופש משפחתית, כדי ליהנות יחד מזמן איכות – גם אם אינו כולל מנוחה אמיתית. אז מהי החופשה המשפחתית האהובה על הישראלים?

 

איי יוון שטופי השמש הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב (22%), לפני ארה"ב (10%), הולנד (9%), קפריסין (7%), כאשר איטליה ותאילנד גם הן פופולריות וחולקות יחדיו את המקום החמישי (6%).

 

באשר לעלויות, קרוב למחצית (43%) מהישראלים שיצאו בשנה האחרונה לחופשה משפחתית בחו"ל שילמו עבורה מעל 10,000 שקלים, כאשר אחד מכל עשרה (70%) מסכים שחופשה עם ילדים היא עסק יקר למדי. עם זאת, יותר ממחצית (55%) מהמשיבים מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר ומספקת ערך רב יותר לכסף מאשר בארץ.

 

לשאלה מהו ההרכב המועדף לחופשה המשפחתית בחו"ל, 51% השיבו כי יעדיפו לצאת עם המשפחה הגרעינית בלבד, כאשר 34% ציינו כי הם ישמחו לחלוק את הטיול שלהם עם משפחה נוספת. 43% מהמשיבים העידו כי תקופת החופשה המועדפת עליהם היא 5-7 ימים, כאשר חמישית (20%) אמרו שהם דווקא מעדיפים חופשה בת 3-4 ימים.

 

מלון, דירה או וילה?

מקום האירוח שמתאים למשפחה הוא הקריטריון החשוב ביותר למשפחה הישראלית. מלון (41%) ודירה (22%) אלו סוגי הלינה המועדפים על ידם. 54% מהמשיבים אמרו ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי כמו דירה, בית או ווילה, תשפר את החופשה המשפחתית שלהם, נתון המדגיש את הביקוש ההולך וגובר לסקטור האירוח הביתי.

 

מקום הלינה המותאם לילדים, כך לפי הסקר, הוא הפרמטר החשוב ביותר לישראלים (19%), לפני אטרקטיביות היעד (17%) וסוג הנופש (11%). 37% מהמשתתפים בסקר השיבו כי יעדיפו לצאת לחופשה משפחתית שכוללת טיולים, אטרקציות ופארקי שעשועים, לעומת 18% שמעדיפים חופשה בסגנון בטן-גב ו-4% שמעדיפים חופשת שופינג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לשאלה כיצד מעסיקים את הילדים בצורה הטובה ביותר במהלך החופשה, השיבו הישראלים (44%) כי הדבר שהכי חשוב שיהיה באתר הלינה הוא בריכה, כאשר הם ציינו כי הם אפילו מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה. 48% מהמשפחות עם ילדים בגילאי 12-18 השיבו שהיו רוצים חדרים נפרדים לילדיהם ו-40% מעדיפים חיבור חינם ל-WI FI.

 

חופשה משפחתית – ההורים לא באמת נופשים

למרות שהישראלים מקפידים לבחור בקפדנות כל רכיב בחופשה המשפחתית על מנת להפוך אותה להפסקה מרגיעה משגרת היום יום, 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא את הזמן החופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים.

 

48% מהם השיבו שהם יוצאים איתם לנופש כי "אין מי שישמור עליהם בבית", כאשר 45% אמרו שעל ידי הזמנת מקום אירוח עם מגוון פעילויות לילדים, הם מקבלים את התחושה שיש להם יותר זמן פנוי לעצמם במהלך החופשה.

 

"עם ישראל אוהב לטייל ולחקור את העולם, כמו גם את ישראל, ואף נהנה יותר לעשות זאת בחיק משפחתו", אומר ד"ר איציק מזרחי, מנהל Booking.com ישראל.

 

הסקר נערך באמצעות האינטרנט בקרב 507 משיבים ישראלים דוברי עברית בגילאי 54-25, הורים לילדים עד גיל 18, אשר יצאו עם ילדיהם לנופש בארץ ו/או בחו"ל במהלך השנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"