המלדיבים חופשה מלונות תיירות נופש
צילום: יח"צ

מהי חופשת החלומות של המשפחה הישראלית?

אלפי משפחות ישראליות מתייצבות בימים אלה בנתב"ג, כדי להמריא לחופשת הקיץ השנתית שלהן. סקר חדש שביצעה ענקית התיירות Booking.com, מספק תובנות על העדפות החופשה של המשפחה הישראלית
ארז ליבנה |

כמה תעלה לכם חופשה בחו"ל, לאן רוב הישראלים נוסעים? כל מה שצריך לשעת על החופשה שלנו. 

  • 43% ציינו ששילמו מעל 10,000 שקלים עבור חופשתם המשפחתית
  • בשנה שעברה, כאשר 70% מסכימים כי חופשה עם ילדים היא עסק יקר
  • 55% מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר
  • 54% מאמינים ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי תשפר את החופשה שלהם
  • 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא זמן חופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים
  • 44% ציינו כי הם מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה
  • עבור 22% איי יוון הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב
 

הקיץ זו התקופה העמוסה ביותר עבור משפחות. בין קייטנות והחופש לילדים, רובנו מנסים להכניס איזו חופש משפחתית, כדי ליהנות יחד מזמן איכות – גם אם אינו כולל מנוחה אמיתית. אז מהי החופשה המשפחתית האהובה על הישראלים?

 

איי יוון שטופי השמש הם יעד החופשה המועדף על המשפחות הישראליות בקיץ הקרוב (22%), לפני ארה"ב (10%), הולנד (9%), קפריסין (7%), כאשר איטליה ותאילנד גם הן פופולריות וחולקות יחדיו את המקום החמישי (6%).

 

באשר לעלויות, קרוב למחצית (43%) מהישראלים שיצאו בשנה האחרונה לחופשה משפחתית בחו"ל שילמו עבורה מעל 10,000 שקלים, כאשר אחד מכל עשרה (70%) מסכים שחופשה עם ילדים היא עסק יקר למדי. עם זאת, יותר ממחצית (55%) מהמשיבים מעדיפים לטוס לחו"ל ולא להישאר בארץ בנימוק שעלות השהייה בחו"ל אטרקטיבית יותר ומספקת ערך רב יותר לכסף מאשר בארץ.

 

לשאלה מהו ההרכב המועדף לחופשה המשפחתית בחו"ל, 51% השיבו כי יעדיפו לצאת עם המשפחה הגרעינית בלבד, כאשר 34% ציינו כי הם ישמחו לחלוק את הטיול שלהם עם משפחה נוספת. 43% מהמשיבים העידו כי תקופת החופשה המועדפת עליהם היא 5-7 ימים, כאשר חמישית (20%) אמרו שהם דווקא מעדיפים חופשה בת 3-4 ימים.

 

מלון, דירה או וילה?

מקום האירוח שמתאים למשפחה הוא הקריטריון החשוב ביותר למשפחה הישראלית. מלון (41%) ודירה (22%) אלו סוגי הלינה המועדפים על ידם. 54% מהמשיבים אמרו ששהייה במקום אירוח אלטרנטיבי כמו דירה, בית או ווילה, תשפר את החופשה המשפחתית שלהם, נתון המדגיש את הביקוש ההולך וגובר לסקטור האירוח הביתי.

 

מקום הלינה המותאם לילדים, כך לפי הסקר, הוא הפרמטר החשוב ביותר לישראלים (19%), לפני אטרקטיביות היעד (17%) וסוג הנופש (11%). 37% מהמשתתפים בסקר השיבו כי יעדיפו לצאת לחופשה משפחתית שכוללת טיולים, אטרקציות ופארקי שעשועים, לעומת 18% שמעדיפים חופשה בסגנון בטן-גב ו-4% שמעדיפים חופשת שופינג.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לשאלה כיצד מעסיקים את הילדים בצורה הטובה ביותר במהלך החופשה, השיבו הישראלים (44%) כי הדבר שהכי חשוב שיהיה באתר הלינה הוא בריכה, כאשר הם ציינו כי הם אפילו מוכנים לשלם יותר על מקום אירוח שיש בו בריכת שחיה. 48% מהמשפחות עם ילדים בגילאי 12-18 השיבו שהיו רוצים חדרים נפרדים לילדיהם ו-40% מעדיפים חיבור חינם ל-WI FI.

 

חופשה משפחתית – ההורים לא באמת נופשים

למרות שהישראלים מקפידים לבחור בקפדנות כל רכיב בחופשה המשפחתית על מנת להפוך אותה להפסקה מרגיעה משגרת היום יום, 50% אמרו שזהו אתגר גדול למצוא את הזמן החופשי למנוחה כשמטיילים עם ילדים.

 

48% מהם השיבו שהם יוצאים איתם לנופש כי "אין מי שישמור עליהם בבית", כאשר 45% אמרו שעל ידי הזמנת מקום אירוח עם מגוון פעילויות לילדים, הם מקבלים את התחושה שיש להם יותר זמן פנוי לעצמם במהלך החופשה.

 

"עם ישראל אוהב לטייל ולחקור את העולם, כמו גם את ישראל, ואף נהנה יותר לעשות זאת בחיק משפחתו", אומר ד"ר איציק מזרחי, מנהל Booking.com ישראל.

 

הסקר נערך באמצעות האינטרנט בקרב 507 משיבים ישראלים דוברי עברית בגילאי 54-25, הורים לילדים עד גיל 18, אשר יצאו עם ילדיהם לנופש בארץ ו/או בחו"ל במהלך השנה החולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.