שר האוצר יתיר יבוא ירקות בפטור ממכס במטרה להוזיל אותם בפסח
כחלון האם בתקופת האביב נוכל לקנות עגבניות במחיר סביר? שר האוצר, משה כחלון, חתם היום על צו המתיר ייבוא של מגוון ירקות במסגרת מכסה פטורה ממכס בכמות כוללת של 60,000 טון. מטרת הצו, המתואם עם משרד החקלאות, הינה למנוע ככל הניתן עליית מחירים בירקות הטריים, בעקבות מחסור בתוצרת חקלאית טרייה כתוצאה מתנאי אקלים קיצוניים ומזיקים שונים אשר פוגעים בגידול המקומי, וכן למנוע התייקרויות בעקבות ביקושים גוברים בתקופות החגים.
על פי הצו, ניתן יהיה לייבא במהלך כל השנה תפו"א, בצל, גזר, חזרת, כרוב, חסה, מלפפונים, סלרי, עגבניות, פטרוזיליה ופלפל בפטור מלא ממכס. ייבוא במסגרת מכסה זו יתאפשר בהתאם לתנאי הגידול והצריכה בשוק המקומי במהלך השנה.
כמו כן, בתקופת החגים (מ- 22.3.16 עד ל- 5.5.16 ומ- 2.9.16 עד ל- 2.11.16) יתאפשר ייבוא של גידולים ספציפיים (חסה, מלפפונים, סלרי, עגבניות, פטרוזיליה ופלפל) במסגרת המכסה ללא קשר לתנאי ההיצע בשוק המקומי.
שר האוצר, משה כחלון אמר: "לא נאפשר שהמחסור שהיה בתקופת החגים האחרונה יחזור על עצמו בפסח. לאזרחי ישראל מגיעה אספקה שוטפת של ירקות במחירים הוגנים לאורך כל השנה".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
