מיסוי מקרקעין – עדכוני חקיקה חלק א'

מאת עו"ד, רו"ח שרון ריבק

לאחרונה התפרסמו כמה הצעות ותזכירי חוק הכוללים שינויים משמעותיים בדיני המס החלים כיום. כנסת ישראל עשויה לאשר את השינויים הללו בחודשים הקרובים, ובגין חלקם מומלץ להיערך מבעוד מועד.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

לאחרונה התפרסמו כמה הצעות ותזכירי חוק הכוללים שינויים משמעותיים בדיני המס החלים כיום. כנסת ישראל עשויה לאשר את השינויים הללו בחודשים הקרובים, ובגין חלקם מומלץ להיערך מבעוד מועד.

במאמר שלהלן אפרט את עיקרי השינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").

במסגרת מגמתה של הממשלה בשנים האחרונות להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה כדי לצנן את מחירי הדיור בישראל, הצעת חוק תקציב המדינה לשנים 2015–2016 כוללת (בדומה לחוקי תקציב קודמים), שימוש בכלים פיסקאליים לקידום מטרה זו, כדלקמן:

מס שבח מופחת ליחידים בשיעור של עד 25% עבור השבח הריאלי שנצבר עד יום התחילה

המס החל על מכירת זכות מקרקעין (דירה, קרקע או כל זכות אחרת) החייבת במס שבח ואשר נרכשה עובר ל"יום התחילה" כהגדרתו בחוק (7.11.2001), יחושב באופן ליניארי באופן הבא: השבח הריאלי שנצבר עד יום התחילה יחויב במס שבח בשיעור המס השולי החל על הנישום ואילו יתרת השבח הצבור (בחישוב ליניארי) תחויב במס שבח בשיעורים של 20% עבור השבח הריאלי שנצבר מיום התחילה ועד ליום 31.12.2011 ו-25% עבור השבח הליניארי שנצבר מיום 31.12.2011 ואילך.

במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע הוראת שעה תלת שנתית אשר תפחית את מס השבח ליחידים בגין השבח הריאלי הצבור עד ליום התחילה ל-25% חלף מס שולי העשוי להגיע לכדי 50%, וזאת לשם עידוד יחידים לממש קרקעות המצויות בבעלותם ובתוך כך להגדיל את היצע הקרקעות הפנויות לבנייה למגורים.

עיקרי התנאים לזכאות לשיעור המס המופחת כאמור הם כדלקמן:

  • מכירת קרקע שקיימת לגביה תכנית בנייה למגורים של 10 דירות ויותר.
  • הקרקע הנמכרת נרכשה בין 1 באפריל 1961 ל-5 בנובמבר 2001.
  • ככל שהתוכנית מתירה בנייה של 1,000 יחידות דיור ויותר על הקרקע הנמכרת, המכירה תהא לקבלן העומד בתנאים המפורטים בהצעה.
  • ככל שהתכנית מתירה בנייה של פחות מ-1,000 יחידות דיור, נקבעו בהצעה תנאים בדבר מועד סיום הבנייה.
מוצע כי הוראת השעה לא תחול על: מכירה בלא תמורה; העברה בין קרובים; מכירה שחל לגביה פטור (חלקי או מלא) ממס; מכירה הכפופה לשיעור מס מופחת; מכירה הכרוכה בשינוי ייעוד; פעולה באיגוד מקרקעין.

צמצום תקופת השחלוף לעניין מס רכישה מ-24 חודשים ל-12 חודשים

כיום יכול בעלים של דירת מגורים יחידה לרכוש דירת מגורים נוספת ולהתחייב במס רכישה מופחת בגין "דירה יחידה" ככל שהתחייב למכור את דירתו הנוכחית בתוך 24 חודשים בתנאים מסוימים.

מוצע לקצר תקופה זו ל-12 חודשים בלבד.

צמצום תקופת השחלוף לעניין מס שבח מ-18 חודשים ל-12 חודשים

כיום יכול בעלים של דירת מגורים יחידה לרכוש דירת מגורים נוספת ולמכור את דירתו הקיימת תוך קבלת פטור ממס שבח בגין "דירת מגורים מזכה" (בתנאים מסוימים), ככל שטרם חלפו 18 חודשים מיום רכישת הדירה החלופית.

קיראו עוד ב"בארץ"

מוצע לצמצם תקופה זו ל-12 חודשים בלבד.

צמצום הפטור ממס שבח ליורש - שנתיים בלבד מיום פטירת המוריש

חוק מיסוי מקרקעין מאפשר, בתנאים מסוימים, פטור ממס שבח ליחיד המוכר "דירת מגורים מזכה" שנתקבלה בירושה.

מוצע שהזכאות כאמור לפטור תוגבל למשך שנתיים בלבד מיום פטירתו של המוריש (בסייגים מסוימים - בן זוג המוריש עודנו בחיים, בין היורשים ישנו צאצא קטין או חסוי).

עוד מוצע לקבוע כי לא יהיה אפשר למכור את דירת הירושה בפטור רגיל (מכוח סעיף 49ב(2)) (בתנאים מסוימים).

פטור ממס שבח בגין "הסכום האינפלציוני החייב" במכירת "דירת מגורים מזכה"

מוצע לתקן את הלקונה שנפלה בתיקון 76 לחוק ולקבוע פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה גם בגין "הסכום האינפלציוני החייב" - רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2014. על פי הודעת רשות המסים, החזרי מס הנובעים מביטול המס על הסכום האינפלציוני החייב בגין עסקאות קודמות יושבו לנישומים באופן יזום בלא הצורך בפנייה למנהל האזורי.

 חישוב מס ליניארי – גם במכירה בין קרובים

מוצע כי יהיה אפשר לבצע חישוב ליניארי במכירת דירת מגורים מזכה בין יורשים גם אם המדובר בקרובים, ובלבד שנעשתה במסגרת חלוקת נכסי עיזבון שבה שולמה תמורה מחוץ לנכסי העיזבון. תחולת התיקון נקבעה רטרואקטיבית ליום 1 בינואר 2014. בעניין זה יש לפנות באופן יזום למנהל האזורי לקבלת החזרים.

עידוד רישום זכויות במקרקעין המצויים ביישובי מיעוטים

כדי לעודד את ההיצע והפיתוח של קרקעות ביישובים אשר 80% לפחות מתושביהם אינם יהודים, מוצע כי רישום מכירת זכות במקרקעין ביישובי מיעוטים בספרי רשם המקרקעין לא יותנה בתשלום חובות המס בגין עסקאות קודמות במקרקעין.

הכותב מנהל המסים במשרד עורכי הדין ראבד מגריזו בנקל ושות'

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.