מיסוי מקרקעין – עדכוני חקיקה חלק א'
מאת עו"ד, רו"ח שרון ריבק
לאחרונה התפרסמו כמה הצעות ותזכירי חוק הכוללים שינויים משמעותיים בדיני המס החלים כיום. כנסת ישראל עשויה לאשר את השינויים הללו בחודשים הקרובים, ובגין חלקם מומלץ להיערך מבעוד מועד.
חשבים לאחרונה התפרסמו כמה הצעות ותזכירי חוק הכוללים שינויים משמעותיים בדיני המס החלים כיום. כנסת ישראל עשויה לאשר את השינויים הללו בחודשים הקרובים, ובגין חלקם מומלץ להיערך מבעוד מועד.
במאמר שלהלן אפרט את עיקרי השינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
במסגרת מגמתה של הממשלה בשנים האחרונות להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה כדי לצנן את מחירי הדיור בישראל, הצעת חוק תקציב המדינה לשנים 2015–2016 כוללת (בדומה לחוקי תקציב קודמים), שימוש בכלים פיסקאליים לקידום מטרה זו, כדלקמן:
מס שבח מופחת ליחידים בשיעור של עד 25% עבור השבח הריאלי שנצבר עד יום התחילה
המס החל על מכירת זכות מקרקעין (דירה, קרקע או כל זכות אחרת) החייבת במס שבח ואשר נרכשה עובר ל"יום התחילה" כהגדרתו בחוק (7.11.2001), יחושב באופן ליניארי באופן הבא: השבח הריאלי שנצבר עד יום התחילה יחויב במס שבח בשיעור המס השולי החל על הנישום ואילו יתרת השבח הצבור (בחישוב ליניארי) תחויב במס שבח בשיעורים של 20% עבור השבח הריאלי שנצבר מיום התחילה ועד ליום 31.12.2011 ו-25% עבור השבח הליניארי שנצבר מיום 31.12.2011 ואילך.
במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע הוראת שעה תלת שנתית אשר תפחית את מס השבח ליחידים בגין השבח הריאלי הצבור עד ליום התחילה ל-25% חלף מס שולי העשוי להגיע לכדי 50%, וזאת לשם עידוד יחידים לממש קרקעות המצויות בבעלותם ובתוך כך להגדיל את היצע הקרקעות הפנויות לבנייה למגורים.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התנאים לזכאות לשיעור המס המופחת כאמור הם כדלקמן:
- מכירת קרקע שקיימת לגביה תכנית בנייה למגורים של 10 דירות ויותר.
- הקרקע הנמכרת נרכשה בין 1 באפריל 1961 ל-5 בנובמבר 2001.
- ככל שהתוכנית מתירה בנייה של 1,000 יחידות דיור ויותר על הקרקע הנמכרת, המכירה תהא לקבלן העומד בתנאים המפורטים בהצעה.
- ככל שהתכנית מתירה בנייה של פחות מ-1,000 יחידות דיור, נקבעו בהצעה תנאים בדבר מועד סיום הבנייה.
צמצום תקופת השחלוף לעניין מס רכישה מ-24 חודשים ל-12 חודשים
כיום יכול בעלים של דירת מגורים יחידה לרכוש דירת מגורים נוספת ולהתחייב במס רכישה מופחת בגין "דירה יחידה" ככל שהתחייב למכור את דירתו הנוכחית בתוך 24 חודשים בתנאים מסוימים.
מוצע לקצר תקופה זו ל-12 חודשים בלבד.
צמצום תקופת השחלוף לעניין מס שבח מ-18 חודשים ל-12 חודשים
כיום יכול בעלים של דירת מגורים יחידה לרכוש דירת מגורים נוספת ולמכור את דירתו הקיימת תוך קבלת פטור ממס שבח בגין "דירת מגורים מזכה" (בתנאים מסוימים), ככל שטרם חלפו 18 חודשים מיום רכישת הדירה החלופית.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
מוצע לצמצם תקופה זו ל-12 חודשים בלבד.
צמצום הפטור ממס שבח ליורש - שנתיים בלבד מיום פטירת המוריש
חוק מיסוי מקרקעין מאפשר, בתנאים מסוימים, פטור ממס שבח ליחיד המוכר "דירת מגורים מזכה" שנתקבלה בירושה.
מוצע שהזכאות כאמור לפטור תוגבל למשך שנתיים בלבד מיום פטירתו של המוריש (בסייגים מסוימים - בן זוג המוריש עודנו בחיים, בין היורשים ישנו צאצא קטין או חסוי).
עוד מוצע לקבוע כי לא יהיה אפשר למכור את דירת הירושה בפטור רגיל (מכוח סעיף 49ב(2)) (בתנאים מסוימים).
פטור ממס שבח בגין "הסכום האינפלציוני החייב" במכירת "דירת מגורים מזכה"
מוצע לתקן את הלקונה שנפלה בתיקון 76 לחוק ולקבוע פטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה גם בגין "הסכום האינפלציוני החייב" - רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2014. על פי הודעת רשות המסים, החזרי מס הנובעים מביטול המס על הסכום האינפלציוני החייב בגין עסקאות קודמות יושבו לנישומים באופן יזום בלא הצורך בפנייה למנהל האזורי.
חישוב מס ליניארי – גם במכירה בין קרובים
מוצע כי יהיה אפשר לבצע חישוב ליניארי במכירת דירת מגורים מזכה בין יורשים גם אם המדובר בקרובים, ובלבד שנעשתה במסגרת חלוקת נכסי עיזבון שבה שולמה תמורה מחוץ לנכסי העיזבון. תחולת התיקון נקבעה רטרואקטיבית ליום 1 בינואר 2014. בעניין זה יש לפנות באופן יזום למנהל האזורי לקבלת החזרים.
עידוד רישום זכויות במקרקעין המצויים ביישובי מיעוטים
כדי לעודד את ההיצע והפיתוח של קרקעות ביישובים אשר 80% לפחות מתושביהם אינם יהודים, מוצע כי רישום מכירת זכות במקרקעין ביישובי מיעוטים בספרי רשם המקרקעין לא יותנה בתשלום חובות המס בגין עסקאות קודמות במקרקעין.
הכותב – מנהל המסים במשרד עורכי הדין ראבד מגריזו בנקל ושות'
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
