דרכי דיווח לחברה זרה הרוכשת נדל"ן להשקעה בארץ

עו"ד (רו"ח) רויטל אבירם

בעל מניות תושב חוץ שמחזיק חברה בארץ ובעוד כמה חברות בחו"ל מעוניין לקנות קומת משרדים במגדל ולהשכירה לעסקים. יש לו שתי חלופות לקניית קומת המשרדים – דרך חברה ישראלית או דרך חברה מחו"ל שבבעלותו.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה

בעל מניות תושב חוץ שמחזיק חברה בארץ ובעוד כמה חברות בחו"ל מעוניין לקנות קומת משרדים במגדל ולהשכירה לעסקים. יש לו שתי חלופות לקניית קומת המשרדים – דרך חברה ישראלית או דרך חברה מחו"ל שבבעלותו.

השאלות:

1.    האם החברה הישראלית (שהיא חברת שיווק) יכולה להיות בעלת הנכס ולהשכירו, או שנדרשת חברה ייעודית לעניין עם הסיווג המתאים?

2.    מהן הדרישות מהחברה הזרה מבחינת הפעילות העסקית בארץ:

א.  רישום ברשויות המס (מע"מ ומס הכנסה)?

ב.  האם נדרשת פתיחת חשבון בנק בארץ או שקבלת התשלומים יכולה להיעשות בחשבון בנק בחו"ל ישירות?

ג.   מהם סוגי המיסוי שחלים בארץ על החברה הרשומה בחו"ל?

ד.  האם החברה נדרשת להקים חברה נציגה בארץ או נציג שיפעל מטעמה מול רשויות המס?

תשובה:

מבחינת הדין בישראל אין הבדל אם נכס נדל"ן להשכרה בישראל הוא בבעלות חברה זרה או בבעלות חברה ישראלית, כך או כך יש לדווח על ההכנסות בישראל ולשלם את המס החל עליהן (מס חברות במקרה דנן). יש לדווח על ההכנסות בישראל הן למס הכנסה והן למע"מ. ההבדל בין שתי החלופות נוגע לדרך שבה מושכים מהחברה את ההכנסה לאחר מס. כדי שתושב חוץ יקבל את ההכנסה לאחר מס מחברה ישראלית הוא צריך להכריז על דיווידנד ולשלם מס על הדיווידנד (שיעור של 30% במקרה של בעל מניות מהותי), אם הנדון הוא חברה זרה הוא מעביר את הכסף לאחר מס לחברה הזרה ללא תוספת מס בישראל, אם הנדון הוא בחברה תושבת מדינה שיש למדינת ישראל אמנה עמה, אזי אם ישנו מס נוסף במדינת התושבות ניתן לקזז ממנו את מס ההכנסה ששולם בישראל.

לשאלה 1

כל חברה שתקנונה מאפשר לה להחזיק נכס להשכרה יכולה להיות בעלת הנכס, לרבות חברת שיווק. אין דרישה להקים חברה ייעודית, למרות שניתן בהחלט לעשות כן.

לשאלה 2

חברה זרה שיש לה פעילות בישראל, לרבות השכרה עסקית, חייבת ברישום ברשות המסים (מס הכנסה ומע"מ). אין כל מניעה שלחברה יהיה רק חשבון בנק בחו"ל, למרות שיש להניח שאם השוכרים אמורים לשלם דמי שכירות, ויש לשלם הוצאות שונות בישראל, כגון הוצאות תחזוקה ותשלומי מסים שונים, יהיה נוח יותר להחזיק גם בחשבון בנק בישראל, אך אלה רק שיקולי נוחות ואין בהם היבטי מס.

כאמור, אין הבדל מהותי מבחינת החבות במס והדיווח לשלטונות המס בישראל במיסוי של חברה זרה לעומת חברה ישראלית על הכנסותיה משכירות (חייבות במס חברות, וכעוסק עליה להוסיף מע"מ), וכל ההבדל נוצר במועד משיכת הכסף.

החברה הזרה יכולה לרכוש את הנכס במישרין ולמנות נציג, שיכול להיות רואה החשבון של החברה או עורך הדין שלה, והוא יטפל בהגשת הדיווחים השונים המחויבים לשלטונות

 

המשיבה – ממשרד רוזנצוויג & אבירם עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.