האפשרות להביא ראיות הסותרות פס"ד פלילי שהוגש כראיה בערעורי מס הכנסה
תקציר ע"מ 1220/12 קובי דיבה נ' פקיד שומה - היחידה הארצית לשומה
תקציר ע"מ 1220/12
קובי דיבה נ' פקיד שומה - היחידה הארצית לשומה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בקשה שעניינה הבאת ראיות אשר לשיטת המערער עשויות לסתור פסק דין פלילי שניתן בעניינו, אשר הוגש כראיה בערעור מס הכנסה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
כנגד המערער הוגש כתב אישום בגין עבירות שונות בקשר לשלושה עיסוקים שיוחסו לו: ניכיון צ'קים, הלוואות חוץ בנקאיות ופעילות כסוכן הימורים. במסגרת עסקת טיעון הורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן שכלל עבירות המתייחסות לשלושת העיסוקים האמורים. המשיב הוציא למערער שומות לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 145 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") לשנים 2010-2007. רק לאחר הגשת השומה לשנים 2010-2009 הגיש המערער דוח לשנת המס 2010 בלבד.
המשיב מבקש לצרף את הכרעת הדין שניתנה בהליך הפלילי ולהגישה כראיה לממצאים ולמסקנות שנקבעו בה, בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"). כן מבקש המשיב לקבוע שהדיון בערעורים יוגבל לשאלות שלא הוכרעו בהליך הפלילי בלבד, וכי המערער אינו רשאי לסתור את העובדות הכלולות בכתב האישום המתוקן וזאת בהתאם לסעיף 42ג לפקודת הראיות. המערער לא התנגד לצירוף פסק הדין כראיה, אך התנגד לבקשת המשיב להגבלת הדיון לשאלות שלא הוכרעו בהליך הפלילי בלבד, וכן לכך שהוא אינו רשאי להביא ראיות הסותרות את העובדות הכלולות בכתב האישום המתוקן. לטענת המערער, בערעורי מס רשאי המערער להביא גם ראיות שאינן קבילות במשפט אזרחי רגיל.
דיון
-----
הגיונן של הוראות פקודת הראיות האמורות נעוץ בכך כי במשפט פלילי נאסף ומצטבר מטען הוכחתי אשר לא מן הראוי לבזבזו לריק. אשר על כן תוכל ההרשעה לשמש ראיה במשפט אזרחי. בית המשפט אינו מרשיע אדם אלא לאחר שאשמתו הוכחה מעל ספק סביר, ולכן אין צידוק להתעלם ממנה לצורך שכנועו של בית משפט אחר. תקנה 10(ב) לתקנות בית המשפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1979 שעליה מסתמך המערער קובעת כי "בית המשפט יתיר הבאת ראיה עליה ביסס המשיב את שומתו או המערער את הדו"ח שהוגש על ידיו או את הטענות שהשמיע על פי סעיף 147(ג) לפקודה, גם אם ראיה כזו לא הייתה קבילה בבית משפט בדיון בהליך אזרחי".
תכלית הוראה זו היא המחסור של רשויות המס בראיות בהליכים לפי מיטב השומה. מחסור זה נובע ברגיל ממחדליו של הנישום. במקרים כאלה הגמישה הפסיקה את דרישת הראיה המינהלית. היא הייתה נכונה להתיר לרשות המס במקרה שבו אין בידיה נתונים המאפשרים קביעה "עניינית ומדויקת" של ההכנסה, לקבוע את השומה לא רק על פי עובדות מוכחות ועל פי נתונים בדוקים אלא גם על פי הערכות, אומדנים וניסיון אישי. הראיות הבלתי קבילות שהגשתן לבית המשפט "הוכשרה" על ידי תקנה 10(ב) האמורה הן אלה ששימשו את פקיד השומה לצורך השומה שהוציא, ואלה ששימשו את הנישום לצורך הדוח שהגיש [וכן לצורך השמעת טענותיו בדבר הגדלת השומה לפי סעיף 147(ג) לפקודת מס הכנסה], וזאת משום הצורך שעליו הצביע בית המשפט העליון כי בפני בית המשפט הדן בערעור על השומה תעמוד אותה תמונה ויוצגו אותם מסמכים, ששימשו את פקיד השומה לצורך הפקת השומה מזה ואת הנישום לצורך הפקת הדוח מזה. חיוני שבפני בית המשפט הבוחן את ההחלטה המינהלית תעמוד אותה תשתית עובדתית שעמדה בפני רשות המס. הדבר נכון הן בנוגע לחומר שעליו סמכה הרשות את החלטתה והן בנוגע לחומר שעליו סמך הנישום את עמדתו בפני הרשות בשלבי הדיון השונים.
ודוק, תקנה 10(ב) לא נועדה לבטל כליל את דיני וכללי הראיות בדבר קבילות ראיות בכלל, ובוודאי לא נועדה לביטולה של הוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות בנוגע לערעורי מס בפרט. בדנן הגיש המערער דוח לשנת 2010 בלבד. גם בנוגע לשנת 2010 המערער לא טען כי הציג את הראיות שהוא מבקש להגיש במסגרת הדוח שהגיש. כיוון שכך ומאחר שהמערער לא ביקש את רשותו של בית המשפט להגיש ראיות לסתירת פסק הדין הפלילי בהתאם לסעיף 42ג לפקודת הראיות, נקבע כי המערער מנוע מלהציג כל ראיה הסותרת את הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי, ומאחר שפסק הדין התבסס על הודאתו של המערער בעובדות כתב האישום המתוקן, הרי הוא מנוע מלהציג כל ראיה הסותרת את העובדות שפורטו לגביו בכתב האישום המתוקן, כולל הרווחים שהפיק מעיסוקיו האמורים, שיעור הריבית שגבה במסגרת אותם עיסוקים וכדומה.
תוצאה
--------
הבקשה נדחתה.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט י' אטדגי
ניתן ב-1.6.2014
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
