דיווידנדים שחילקה חברה זרה שהשליטה וניהול עסקיה מישראל - חייבים במס
ע"א 3012/12 1. רחל ניאגו; 2. עזבון המנוח יצחק ניאגו נ' פקיד שומה כפר סבא
בית המשפט העליון דחה ערעור שעניינו קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב כי החברה הזרה שבערעור נשלטת ומנוהלת מישראל, ומשכך דיווידנדים שחילקה החברה הזרה לפני תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") חייבים במס בישראל.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי טענות הצדדים
-----------------------------------------------------
מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבגדרו נקבע כי יש לראות את החברה שבערעור הרשומה באיי בהאמה כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ולפיכך יחול מס על הדיווידנדים שחילקה החברה למערערים מכוח הוראות סעיף 2(4) לפקודה וסעיף 5(1) לפקודה בנוסחם בשנות המס שבערעור. כזכור, עובר לתיקון 132 לפקודה היו הכנסות מדיווידנד ששילמה חברה זרה שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל פטורות ממס. עם זאת על פי סעיף 5(1) לפקודה היו הכנסות אלו עשויות להתחייב במס בישראל, וזאת בהתבסס על "מבחן השליטה והניהול". בית המשפט פסק כי השליטה והניהול של החברה הזרה התבצעו בפועל מישראל, כל המדיניות העסקית וההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור לעסקי שיווק הטקסטיל בארצות הברית ובחו"ל, ובוודאי באשר לאשראי שניתן ליצרנים הישראליים - התקבלו על ידי המערערים ו/או סוכן שלהם בישראל, ואילו הפלטפורמה התאגידית שהקימו המערערים באיי בהאמה ו/או בג'נבה - לא השפיעה באופן מהותי על העסקים שלכאורה ניהלה החברה.
בשנת 1987 נוסדה חברת ATX יצוא בע"מ בשם "ATX משרד קניות בע"מ", ובשנת 1993 הונפקו מניותיה בבורסה בתל אביב. בשנת 1990 ייסדו המערערים חברה בשם ATX Ltd אשר נרשמה באיי בהאמה (להלן: "החברה"), והעבירו אליה את הפעילות העסקית הנוגעת לקשרים עם לקוחות בחו"ל. עובר להנפקת החברה הישראלית בבורסה בתל אביב דרש המנפיק מהמערערים להעביר את הפעילות העסקית של החברה לתוך החברה הישראלית. בהתאם, ביום 5.8.1993 נכרת הסכם בין החברה הישראלית לבין החברה, ולפיו רכשה החברה הישראלית את פעילותה העסקית של החברה תמורת 22,400,000 ש"ח. באותו יום החליטה החברה לחלק לבעלי מניותיה - המערערים - דיווידנד בסך 7.8 מיליון דולר (22,400,000 ש"ח).
בפועל בוצעה העסקה כלהלן: ביום 18.8.1993 העבירה החברה סך של 22,400,000 ש"ח לחשבון בבנק HBU בהולנד, ובו ביום הודיעו המערערים לבנק להעביר את הסכום האמור חזרה לחשבון הבנק של החברה. כנגד הסכום שהועבר לחשבון החברה נרשמה בספרי החברה הישראלית הלוואת בעלים בסך 22,400,000 ש"ח. סכום הלוואת הבעלים לחברה הישראלית קוזז כנגד חוב לחברה הישראלית שצברו שני בנים של המערערים, ניאגו דורון ואלי, בגין הקצאת מניות פרטית שבוצעה לפני הנפקת מניות החברה הישראלית.
כאמור בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב שלפיה הכנסות המערערים מדיווידנדים חייבות במס בישראל מכוח הוראות סעיף 2(4) לפקודה, וזאת מכיוון שהשליטה והניהול בחברה בוצעו מישראל. בערעור מלינים המערערים על קביעות בית המשפט המחוזי. לשיטתם, בית המשפט המחוזי אימץ מבחן חדש לשם קביעת מקום התאגדותו של התאגיד - מבחן נחיצות התאגיד. לפי קו טיעונם זה, קביעתו של בית המשפט המחוזי היא שכל אימת שמתברר כי הקמת תאגיד זר חדש לא הייתה הכרחית ושניתן היה לבצע את הפעילות העסקית מתוך התאגיד הישראלי הקיים, יש "להתעלם" מהתאגיד הזר ולייחס את פעילותו לתאגיד הישראלי.
דיון
----
דין הערעור להידחות. כל כולו של פסק הדין עניינו ביישום הדין על החברה הזרה תוך בחינה מהיכן מנוהלים לאמיתו של דבר עסקי החברה הזרה. בית המשפט המחוזי השתית את פסק דינו על הראיות ועל העדויות הרבות שהוצגו בפניו, שמהן עלה כי מי שהציגו המערערים כמנהלי החברה שימשו פלטפורמה מלאכותית ולא היו מעורבים בניהול עסקי החברה באופן ממשי. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשען על יסודות איתנים ומסקנתו כי השליטה והניהול של עסקי החברה הזרה בוצעו בישראל מבוססת היטב. כאמור, מדובר בממצא שבעובדה.
טענות המערערים נשענות למעשה על כמה הערות של בית המשפט המחוזי במסגרת פסק דינו, שלפיהן הקימו המערערים תאגיד מלאכותי לצורך חיסכון במס אשר לא היה לו קיום משמעותי. ודוק, אין חולק כי לנישום יש זכות לבחור בצורת ההתאגדות שתוביל לנטל המס הקטן ביותר. בית המשפט המחוזי לא קבע אחרת. יש להבין את דבריו של בית המשפט המחוזי בהקשרם - קרי בנוגע לניתוח מבחן הניהול והשליטה בעניינה של החברה הזרה. אילו היו מקימים המערערים חברה זרה בעלת קיום אמתי שאכן ניהול עסקיה והשליטה עליהם היו מבוצעים מחוץ לישראל, הרי אז הדיווידנד שחילקה החברה הזרה לא היה חייב במס כפועל יוצא מסעיף 5(1) לפקודה בנוסחו בשנות המס שבערעור. ואולם, המערערים ניסו לתפוס את המקל משני קצותיו: גם להקים חברה בחו"ל וגם להמשיך לנהל אותה מישראל על ידי תושבי ישראל. בכך נכנס עניינם לגדרי סעיף 5(1) לפקודה, בהיותה של החברה הזרה נשלטת ומנוהלת מישראל.
תוצאה
--------
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
בבית המשפט העליון
לפני כב' השופטים מ' נאור, ס' ג'ובראן וי' עמית
ניתן ב-14.7.2014
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
