דיווידנדים שחילקה חברה זרה שהשליטה וניהול עסקיה מישראל - חייבים במס
ע"א 3012/12 1. רחל ניאגו; 2. עזבון המנוח יצחק ניאגו נ' פקיד שומה כפר סבא
בית המשפט העליון דחה ערעור שעניינו קביעת בית המשפט המחוזי בתל אביב כי החברה הזרה שבערעור נשלטת ומנוהלת מישראל, ומשכך דיווידנדים שחילקה החברה הזרה לפני תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") חייבים במס בישראל.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי טענות הצדדים
-----------------------------------------------------
מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבגדרו נקבע כי יש לראות את החברה שבערעור הרשומה באיי בהאמה כמי שהשליטה והניהול של עסקיה מופעלים מישראל, ולפיכך יחול מס על הדיווידנדים שחילקה החברה למערערים מכוח הוראות סעיף 2(4) לפקודה וסעיף 5(1) לפקודה בנוסחם בשנות המס שבערעור. כזכור, עובר לתיקון 132 לפקודה היו הכנסות מדיווידנד ששילמה חברה זרה שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל פטורות ממס. עם זאת על פי סעיף 5(1) לפקודה היו הכנסות אלו עשויות להתחייב במס בישראל, וזאת בהתבסס על "מבחן השליטה והניהול". בית המשפט פסק כי השליטה והניהול של החברה הזרה התבצעו בפועל מישראל, כל המדיניות העסקית וההחלטות האסטרטגיות בכל הקשור לעסקי שיווק הטקסטיל בארצות הברית ובחו"ל, ובוודאי באשר לאשראי שניתן ליצרנים הישראליים - התקבלו על ידי המערערים ו/או סוכן שלהם בישראל, ואילו הפלטפורמה התאגידית שהקימו המערערים באיי בהאמה ו/או בג'נבה - לא השפיעה באופן מהותי על העסקים שלכאורה ניהלה החברה.
בשנת 1987 נוסדה חברת ATX יצוא בע"מ בשם "ATX משרד קניות בע"מ", ובשנת 1993 הונפקו מניותיה בבורסה בתל אביב. בשנת 1990 ייסדו המערערים חברה בשם ATX Ltd אשר נרשמה באיי בהאמה (להלן: "החברה"), והעבירו אליה את הפעילות העסקית הנוגעת לקשרים עם לקוחות בחו"ל. עובר להנפקת החברה הישראלית בבורסה בתל אביב דרש המנפיק מהמערערים להעביר את הפעילות העסקית של החברה לתוך החברה הישראלית. בהתאם, ביום 5.8.1993 נכרת הסכם בין החברה הישראלית לבין החברה, ולפיו רכשה החברה הישראלית את פעילותה העסקית של החברה תמורת 22,400,000 ש"ח. באותו יום החליטה החברה לחלק לבעלי מניותיה - המערערים - דיווידנד בסך 7.8 מיליון דולר (22,400,000 ש"ח).
בפועל בוצעה העסקה כלהלן: ביום 18.8.1993 העבירה החברה סך של 22,400,000 ש"ח לחשבון בבנק HBU בהולנד, ובו ביום הודיעו המערערים לבנק להעביר את הסכום האמור חזרה לחשבון הבנק של החברה. כנגד הסכום שהועבר לחשבון החברה נרשמה בספרי החברה הישראלית הלוואת בעלים בסך 22,400,000 ש"ח. סכום הלוואת הבעלים לחברה הישראלית קוזז כנגד חוב לחברה הישראלית שצברו שני בנים של המערערים, ניאגו דורון ואלי, בגין הקצאת מניות פרטית שבוצעה לפני הנפקת מניות החברה הישראלית.
כאמור בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב שלפיה הכנסות המערערים מדיווידנדים חייבות במס בישראל מכוח הוראות סעיף 2(4) לפקודה, וזאת מכיוון שהשליטה והניהול בחברה בוצעו מישראל. בערעור מלינים המערערים על קביעות בית המשפט המחוזי. לשיטתם, בית המשפט המחוזי אימץ מבחן חדש לשם קביעת מקום התאגדותו של התאגיד - מבחן נחיצות התאגיד. לפי קו טיעונם זה, קביעתו של בית המשפט המחוזי היא שכל אימת שמתברר כי הקמת תאגיד זר חדש לא הייתה הכרחית ושניתן היה לבצע את הפעילות העסקית מתוך התאגיד הישראלי הקיים, יש "להתעלם" מהתאגיד הזר ולייחס את פעילותו לתאגיד הישראלי.
דיון
----
דין הערעור להידחות. כל כולו של פסק הדין עניינו ביישום הדין על החברה הזרה תוך בחינה מהיכן מנוהלים לאמיתו של דבר עסקי החברה הזרה. בית המשפט המחוזי השתית את פסק דינו על הראיות ועל העדויות הרבות שהוצגו בפניו, שמהן עלה כי מי שהציגו המערערים כמנהלי החברה שימשו פלטפורמה מלאכותית ולא היו מעורבים בניהול עסקי החברה באופן ממשי. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשען על יסודות איתנים ומסקנתו כי השליטה והניהול של עסקי החברה הזרה בוצעו בישראל מבוססת היטב. כאמור, מדובר בממצא שבעובדה.
טענות המערערים נשענות למעשה על כמה הערות של בית המשפט המחוזי במסגרת פסק דינו, שלפיהן הקימו המערערים תאגיד מלאכותי לצורך חיסכון במס אשר לא היה לו קיום משמעותי. ודוק, אין חולק כי לנישום יש זכות לבחור בצורת ההתאגדות שתוביל לנטל המס הקטן ביותר. בית המשפט המחוזי לא קבע אחרת. יש להבין את דבריו של בית המשפט המחוזי בהקשרם - קרי בנוגע לניתוח מבחן הניהול והשליטה בעניינה של החברה הזרה. אילו היו מקימים המערערים חברה זרה בעלת קיום אמתי שאכן ניהול עסקיה והשליטה עליהם היו מבוצעים מחוץ לישראל, הרי אז הדיווידנד שחילקה החברה הזרה לא היה חייב במס כפועל יוצא מסעיף 5(1) לפקודה בנוסחו בשנות המס שבערעור. ואולם, המערערים ניסו לתפוס את המקל משני קצותיו: גם להקים חברה בחו"ל וגם להמשיך לנהל אותה מישראל על ידי תושבי ישראל. בכך נכנס עניינם לגדרי סעיף 5(1) לפקודה, בהיותה של החברה הזרה נשלטת ומנוהלת מישראל.
תוצאה
--------
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
בבית המשפט העליון
לפני כב' השופטים מ' נאור, ס' ג'ובראן וי' עמית
ניתן ב-14.7.2014
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
