מדד המעו"ף מחפש את המהלך הבא במצב מאוזן

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, סוקר את מדד המעו"ף המראה קושי לעלות במצבו הנוכחי, ואת המדדים הרחבים יותר הנמצאים למטה יחסית לרמות השיא
אייל גורביץ | (4)

בסקירות האחרונות ציינתי את העובדה שמדד המעו"ף מתקשה בכיבוש שיאים חדשים ורמת 1,346 הנקודות נותרת מיותמת. יחד עם זאת, המדדים הרחבים יותר מצויים נמוך משמעותית מרמות השיא שלהם ויחד עם הקושי שמגלה האחרונה השוק האמריקאי, מצטברים מוקדי חולשה מהם אין להתעלם. לא מדובר בהכרח בתחילתה של מגמת ירידה, עדיין מוקדם מדי כדי לקבוע זאת. מאידך, יש לשים לב לאופן בו מתמודד מדד המעו"ף לא רק עם רמות ההתנגדות אלא גם עם רמות התמיכה המייצגות את דעתם של הקונים. מטבע הדברים שהתקופה האחרונה הייתה דלילה מבחינת ימי המסחר ולמשוואה הטכנית לא נכנסו פרמטרים חדשים כך שהסקירה הנוכחית נותרת זהה לקודמתה.

היום אהיה זמין לשאלותיכם. אנא, אין באפשרותי לענות לגבי מניות ספציפיות. המשך שבוע קל ופשוט.

הגרף השבועי

אם נעבור שוב על המרכיבים שהביאונו עד הלום, נוכל לשרטט את התוואי הסביר לתקופה הקרובה, יחד עם זאת, אזרע מצופי הגנה כנגד אירועים בלתי צפויים. אם כן, בגרף השבועי אפשר לראות את המרכיבים הבאים:

1. לאחר שהחזיק מעמד מעל לרמת 1,240 הנקודות בצורה מרשימה, החל מדד המעו"ף בעלייה מחודשת שמטרתה הייתה שבירת רמת 1,340 הנקודות וכיבוש שיא חדש. זו הדינאמיקה המתקיימת באופן סדיר לאחר תיקונים טכניים. כל חריגה מהתנהגות זו מעידה על חולשה ומחייבת התייחסות, על אחת כמה וכמה כאשר המדדים הרחבים מתנהגים באופן שיכול להיות מוגדר כחלש יותר.

2. לאחר הנגיעה ברמת 1,240 הנקודות צלח מדד המעו"ף בהצלחה רבה את רמת 1,280 הנקודות. רמה זו שבחודשים האחרונים הפכה תפקידים חדשות לבקרים, הוגדרה על ידי כרמה החשובה ביותר לתקופה הקרובה ולפחות לפי שעה מדד המעו"ף מחזיק מעמד מעליה היטב.

3. עוד נתון שיש לתת עליו את הדעת הוא הממוצעים הנעים שביצעו בשבועיים האחרונים "קרוס". כלומר, הממוצע הקצר חצה את הארוך מכיוון מעלה כלפי מטה. מדובר באיתות אזהרה לגבי המגמה המשנית.

4. הנתונים המופיעים בגרף השבועי מובילים אותנו לגרף היומי.

הגרף היומי

1. בסקירות האחרונות ציינתי את רמת 1,280 הנקודות כרמה הקריטית לשינוי המגמה. הרמה הזאת נותרת על כנה אך כדאי לשים לב לרמת תמיכה נוספת וקרובה יותר.

2. רמת 1,317 הנקודות הופכת כרמה המשמעותית לטווח הזמן המיידי. שבירתה מטה תהווה איתות חולשה ותעלה את הסבירות להתדרדרות מהירה לאזור של 1,280-1,300 הנקודות.

3. כפי שכתבתי קודם, מי שמחפש רמות תמיכה משמעותיות יותר יביט על רמת 1,280 הנקודות, כעת יש להבין את משמעות שבירתה מטה.

4. שבירתה של רמה זו מטה, עלולה לגרום לאחד משני התרחישים הבאים : מעבר לדשדוש בין 1,340-1,240 פחות או יותר, או לחלופין גל ירידות שאת עוצמתו יהיה עלי למדוד כאשר יצא לדרך.

5. יחד עם זאת יש לשים לב לרמת 1,346 הנקודות. שבירתה מעלה בליווי מחזור מסחר גבוה עשויה לשחרר לחץ רב ולהזניק את מדד המעו"ף מדרגה נוספת מעלה.

סיכום

הגם שבינתיים אין בסיס לשינוי מגמה הרי שאפשר לומר שהתנהלותו של מדד המעו"ף והמדדים הרחבים יותר רחוקה מלהיות מושלמת. רמת 1,280 הנקודות משמשת כבסיס לקבלת החלטות

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ממוני טבע 27/04/2011 07:34
    הגב לתגובה זו
    איזה שוק מדשדש ראה מה קורא באמריקה כבר שבועות ברצף המדד טס כלפי מעלה. דבר מסקירתך אינו נכון
  • 3.
    תודה - סקירה נאה ומלמדת (ל"ת)
    SUSU 26/04/2011 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קליפת השום 26/04/2011 19:02
    הגב לתגובה זו
    2.האם LDK מסיימת תיקון?3.האם אכן קל לעשות כסף מהיר והרבה בבורסה?
  • 1.
    מירי 26/04/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    לפני כשבוע המלצת על מניית FO בנאסד" ק.בימים האחרונים המחזור במניה זו ממש נמוך.האם עדיין שווה קניה?
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.