משבר החוב באירופה - סיום המשבר או השקט שלפני הסערה?
גוש האירו
אחת השנים הגרועות ביותר עברה על גוש האירו מאז הקמתו. זה התחיל עם יוון שהזדקקה לסיוע חיצוני מקרן המטבע הבינ"ל ומהאיחוד האירופי, מדינות רבות ספגו הורדות דירוג אשראי כגון: ספרד, פורטוגל , הונגריה ואירלנד. כמו כן, מדינות רבות נאלצו להוציא לפועל תוכניות צנע על מנת לצמצם את הגרעון התופח שלהן. תוכניות הקיצוצים פגעו בצמיחתן וגרמו לעלייה חדה בשיעור האבטלה, כאשר בספרד שיעור המובטלים הגיע לרמות שיא של 20.8% ובאירלנד שיעור האבטלה מעל 15%.
לאחר יון, הגיע תורה של אירלנד לבקש סיוע חיצוני מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע הבינ"ל, אשר ביחד גיבשו חבילת סיוע בהיקף של כ-85 מיליארד אירו. האירים נכנעו ללחצים למרות שבהתחלה לא היו מוכנים לפנות לקבלת סיוע.
כעבור מספר שבועות מאז קבלת הסיוע, הודיעה הממשלה האירית על תוכנית קיצוצים שבמסגרתה ההוצאות יקוצצו בכ-20% והמיסים יעלו במטרה לצמצם את הגרעון התופח לרמה של 3% מהתמ"ג עד סוף 2014. תוכנית הצנע הוציאה אזרחים רבים לרחובות וגרמה לקרע פוליטי שהוביל להתפטרותו של ראש ממשלת אירלנד ולהקדמת הבחירות לחודש מרץ השנה.
לאחר החילוץ של האירים, אפקט הדומינו נמשך והפעם הגיע תורה של פורטוגל שמרעידה את השווקים לאור הקושי הגדול לעמוד בהתחייבויותיה. על פי הערכות פורטוגל הייתה זקוקה לסיוע חיצוני שבין 50-100 מיליארד אירו על מנת למנוע קריסה מוחלטת. המדינות החזקות של גוש האירו גרמניה וצרפת הפעילו לחץ כבד על פורטוגל לקבלת סיוע חיצוני מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע התדרדרות נוספת שהייתה עשויה לפגוע בעתידו של הגוש כולו. הפורטוגלים הצליחו לדחות את הקץ ברגע האחרון לאחר שהצליחו לגייס 1.25
מיליארד אירו במכירה פומבית של אג"ח, הספרדים והאיטלקים הצליחו גם כן לגייס סכומים נאים, שלושתם יחד הצליחו לגייס כ-10 מיליארד אירו. גיוס הכספים הוכיח כי המשקיעים
בעולם עדיין סומכים על כלכלת אירופה ומוכנים להשקיע בה. מהלך זה הוביל לרגיעה בשווקים ולהתחזקות משמעותית של האירו מול שאר המטבעות בעולם.
בריטניה
האנגלים ככל הנראה בדרך למיתון נוסף. הכלכלה הבריטית התכווצה ב-0.5% ברבעון האחרון של 2010 ונכנסה למצב של "סטגפלציה" (מצב שבו האינפלציה גואה ובמקביל הכלכלה מתכווצת). מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.7%, הרבה מעל טווח היעד השנתי העומד בין 1%-3%, סקטור השירותים והבנייה התכווצו ושוק התעסוקה עדיין חלש.
מקבלי ההחלטות בבריטניה מתמודדים עם אחד המצבים המסובכים ביותר בכלכלה והם ניצבים בפני דילמה לא פשוטה האם לבחור להילחם למען ריסון האינפלציה או לפעול למען מניעת גלישה למיתון נוסף. חברי הועידה המוניטארית של הבנק המרכזי הבריטי לא מתרגשים יתר על המידה מנתוני התמ"ג המאכזבים ומעדיפים להתמקד בבעיית האינפלציה הגואה. נגיד הבנק המרכזי של בריטניה מרווין קינג רמז על אפשרות להעלאת הריבית במהלך החודשים הקרובים למרות ההאטה הכלכלית שהורגשה היטב ברבעון ה-4 של 2010.
אז מה צפוי לנו בהמשך?
ובכן, אירופה זכתה לכמה "ימי חסד" לאחר ההנפקות המוצלחות של פורטוגל, ספרד ואיטליה ונתוני מאקרו חיוביים שהגיעו מכיוונה של גרמניה אך משבר החוב רחוק מלהסתיים ומדינות רבות יזדקקו לסיוע חיצוני מקרן המטבע הבינ"ל. הבעיה היא שקרן החילוץ הולכת ומצטמקת ומדינות כגון גרמניה וצרפת מתנגדות להגדיל את היקפה, דבר אשר עלול להפעיל לחץ כבד על המדינות אשר יהיו זקוקות לסיוע בעתיד.
תוכניות הקיצוצים בכל רחבי העולם פוגעות בצמיחתן של מדינות רבות ובמקביל האינפלציה מתחילה להרים ראש בכל רחבי העולם בעיקר על רקע העלייה במחירי מוצרי האנרגיה והמזון. העלייה באינפלציה מאלצת את הבנקים הגדולים לבצע העלאות ריבית גם במצב שבו המשק שקוע עדיין בהאטה כלכלית/מיתון .
קיים סיכוי לא מבוטל לכך שמדינות רבות ישקעו שוב במיתון בעתיד הקרוב, הבעיה היא שהפעם לא נותרה תחמושת במחסניות של קברניטי הכלכלות הגדולות לכן מאוד קשה לדעת כיצד זה ישפיע על השווקים.
מטבעות אירופאים
אירו
השטר האירופאי מקבל רוח גבית מנתוני המאקרו החיוביים שממשיכים לזרום בעיקר מכיוונה של גרמניה. אנו מעריכים כי במהלך השנה הקרובה האירו ייסחר בתנודתיות רבה. במידה ומשבר החוב באירופה יחמיר ויגבה קורבנות גדולים יותר כגון ספרד, מצבו של האירו עשוי להתדרדר לדרגות שפל חדשות. במידה ומדינות הגוש יעבדו בתיאום מלא וביחד יצליחו לעבור את המשבר הגדול, האירו עשוי לקבוע שיאים חדשים. אנו פחות אופטימיים בשלב זה.
פאונד
במידה והבנק המרכזי יבחר להילחם באינפלציה, המדיניות המוניטארית תשתנה והפאונד יתחזק. אם הכלכלה הבריטית תשקע במיתון נוסף, הפאונד עשוי לאבד מערכו בצורה ניכרת. כעת הבריטים נמצאים בדילמה לא פשוטה, אך בסופו של דבר יצטרכו לבחור במה להתמקד קודם. להערכתנו הפאונד עשוי להמשיך את מסע החלשות שלו כל עוד הוא נמצא מתחת לרמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1.60 דולר לפאונד. שבירה של התמיכה ההיסטורית 1.5350 עשויה לדרדר את הפאונד לכיוון 1.45 דולר לפאונד.
פרנק
ימשיך להיות חוף מבטחים בשנה הקרובה. ירידות שערים בשווקים וחוסר הוודאות באירופה יחזקו עוד יותר את הפרנק השוויצרי. אנו מחפשים את התחזקות הפרנק כנגד האירו והפאונד, אשר נחשבים לחלשים יותר מבחינה פונדמנטאלית. מבחינה טכנית מגמת ההתחזקות של הפרנק מולם נמשכת למעלה מ-3 שנים ולא נראה כי מגמה זו קרובה לסיום.
גרפים של קרוסים אירופאים
פאונד פרנק - שבועי
- בשתי המקרים הצמדים הגיעו לרמות מעניינות אשר מהן עשוי לצאת מהלך הירידות הבא לכיוון תחתיות חדשות.
- הפאונד פרנק שבר אמש את רמת התמיכה ההיסטורית בנק 1.51 ונסחר כעת באזור 1.49.
- חזרה לכיוון 1.51 תאפשר לנו כניסה לשורט.
- באירו פרנק הצמד הגיע לרמת התנגדות היסטורית בנק 1.3060, שם נוצרה תבנית דובית אשר מאותת על חזרתם של המוכרים למשחק. מהלך הירידות עשוי להימשך, בעיקר במידה והסנטימנט השלילי בשווקים יחזור. סגירת מחיר מתחת ל-1.2840 תגביר את הלחץ על האירו.
זכרו: מגמות ארוכות לא מסתיימות מהר כל כך, לכן מה שאנו בד"כ צריכים לעשות הוא להצטרף למגמה השלטת ונקות משנה זהירות לפני שהמגמה מתהפכת.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
