מחקר מיוחד חושף: בכלי התקשורת לקחו צד ברור בסוגיית גירוש הילדים הזרים

בוקר יום ראשון החל עם כותרת בעמוד הראשי של אחד העיתונים המובילים ובו פנייתה האישית של שרה נתניהו, אשת רוה"מ, לשר אלי ישי בבקשה להשאיר בארץ את 400 ילדי העובדים הזרים המיועדים לגירוש. במקרה או שלא במקרה, כנראה שמדובר בכותרת מייצגת במיוחד.

מחקר של 'יפעת מחקרי מדיה' בעניין גירוש הילדים הזרים מעלה כי התקשורת לקחה פה צד ובאופן ברור. לפי המחקר, הלך הרוח התקשורתי במדינה יוצא נגד הגירוש, נגד אלי ישי, נגד החלטת הממשלה ובעד מתן במה לכל ידיעה שתקדם את המנטרה הזו.

למרות תכיפות השינויים בנושאים שעל סדר היום במדינת ישראל (ע"ע מסמך גלנט), גירוש 400 הילדים הזרים ממשיך להישאר סוגייה בוערת והתקשורת מפעילה את כובד משקלה ונוקטת עמדה ברורה - עוד מקרה שבו החלטת ממשלה שלא תואמת את תפיסת העולם של העורכים והכתבים ניענה בהטיית כף המאזניים והחשיפה התקשורתית כנגדה. החלוקה ברורה - 49% נגד ההחלטה, נטרלי/אינפורמטיבי 36%, בעד ההחלטה 15%.

מחקר מדיה מקיף שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור אתר אייס מגלה כי התקשורת בחרה להבליט את הנימוקים של מתנגדי ההחלטה, והמעיטה באזכור עמדות המצדדים, כלומר לכל היותר הסתפקה בדיווח נטרלי.

יותר מ-700 אייטמים; רבע מהסיקור בעיתונות נצפה במגזר החרדי

בשבועיים החולפים התפרסמו בכל אמצעי המדיה מעל 700 אייטמים בנושא, מהם כשליש ברדיו, 27% בעיתונות הכתובה, 31% באינטרנט ובטלוויזיה 9%. יותר מרבע מכלל הסיקור בעיתונות הכתובה נצפה במגזר הדתי והחרדי, כאשר הנושא נחשב לבעל רלוונטיות רבה למגזר זה. על-פי המחקר, את מרבית ה"אש" התקשורתית משך דווקא השר אלי ישי, שהתנגד להחלטה בטענה כי אינה מחמירה דייה, זאת למרות ששרים רבים תמכו בהחלטה השנויה במחלוקת של הממשלה, וביקורת עליהם לא הושמעה.

על-פי המחקר של 'יפעת' המאבק התקשורתי בעניין גירוש הילדים מוגדר כ'מלחמת הרגש מול הרציונל'. לדבריו של מור לביא, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "מן הצד האחד של הדיון עומדים אלו אשר בשם הרציונאליות גורסים כי מתן אשרה לילדים להישאר בגבולות המדינה יש בה בכדי להוות זרז להגירה מוגברת של זרים לישראל, אשר עשויה בעתיד להוות איום על הן המאזן הדמוגרפי בארץ, והן על שיווי המשקל בשוק העבודה. מן הצד השני ניצבים פוליטיקאים, ארגוני זכויות אדם, ידוענים ואנשי תקשורת אשר הדגישו את הפן המוסרי וההומאני של הדיון ותבעו למנוע את גירוש הילדים".

"חשבנו שאנחנו מביאים לארץ עבדים אבל התברר שהבאנו בני אדם"

מתנגדי ההחלטה הדגישו בעיקר את הצד המוסרי של הנושא, והרבו להשתמש במוטיבים רגשיים. הפן הגזעני וחוסר הרגישות שבהחלטה בלטו בדבריהם של רבים, למשל בקריאתו של חיים אורון (ג'ומס) "חשבנו שאנחנו מביאים לארץ עבדים אבל התברר שהבאנו בני אדם" ובדבריו של אהוד אולמרט "הם נכס אנושי ומוסרי למדינה" (בנוגע לאולמרט מעניין לציין את התגייסותו למאבק בימים בהם תדמיתו הציבורית נמצאת בשפל). שר הביטחון וארגוני זכויות אדם אף הרחיקו לכת וגייסו את אירועי השואה לעניין, ברק התריס מול נתניהו "סבי וסבתי היו שוהים בלתי חוקיים בוורשה" וארגון ניצולי השואה קרא למנוע את הגירוש. מנגד, הקישור לשואה עורר גם התנגדות ציבורית, כפי שעולה מן הכותרת בידיעות אחרונות "קולומביה זה לא אושוויץ".

מעניין לראות כי הערך "יהדות" שימש הן את מתנגדי ההחלטה והן את המצדדים בה: בעוד שאמונה אלון כתבה בישראל היום "האם המדינה שלא תגרש מתוכה את הילדים האלו תשאר בכלל מדינת היהודים?" אלי ישי הוסיף "אני אומר דבר פשוט, פה זו מדינת הגירה לעם היהודי וליהודים".

"מחר אני יכול להביא לך מיליון זרים מאפריקה שרוצים להתגייס לגולני"

נושא הגיוס לצה"ל חזר בדברי מתנגדי הגירוש. קריאתה של זהבה גלאון לשר אלי ישי "הילדים שאתה רוצה לגרש משרתים בצבא יותר מהילדים שלך", העלה מחדש את הוויכוח בנושא גיוס חרדים לצה"ל. בעקבות הדברים קראה האופוזיציה לקיום דיון פגרה בנושא גיוס החרדים, דיון שעתיד להערך בימים הקרובים. על דבריה של גלאון, וטענות דומות שהושמעו בתקשורת, הגיב אלי ישי בראיון בערוץ 2 "מה זה משנה אם הוא שר התקווה או שהוא רוצה להתגייס, מחר אני יכול להביא לך מיליון זרים מאפריקה שרוצים להתגייס לגולני".

התקשורת משחקת על הרגש - "קשה להיות רציונאלי מול ראיון עם ילדים"

לשאלה, האם מדובר בתופעה של תקשורת מגויסת בכל נושא חברתי ומה הם הכלים בהן עושה התקשורת שימוש כדי להשיג את מטרתה, עונה מור לביא: "כחוקר תקשורת, אני לא חושב שאפשר להכליל ולראות את התקשורת כגוף אחד. ישנם מקרים בהם הדעות חלוקות גם בנושאים חברתיים ולכן גם אי אפשר לנבא קדימה. במקרה שלפנינו אכן התקשורת נגד ההחלטה באופן גורף".

"הכלים בהם עושה התקשורת שימוש היא כמו שציינו, הבחירה הסמנטית בשימוש מוטיבים לשוניים ובנוסף זו בחירת המרואיינים עם דגש של משחק על הרגש, כדוגמת ראיון עם הילדים עצמם. קשה מאוד להציב בתקשורת מימד רציונאלי מול רגש, מול ילדים עם צד אמוציונאלי מאוד חזק".