דביר מהבנק: "יש צרות עין בתעשייה, אם אתה מתפרנס טוב אז אומרים שאתה חוטא לאמנות שלך"

דביר בנדק הוא גם דביר מהבנק, החיים שלו מתערבבים בין הדמות מבנק מזרחי-טפחות לבין החיים האישיים והקריירה כשחקן תיאטרון וטלוויזיה. בראיון לאייס מספר דביר, 'האיש והפרזנטור', על החיים שלפני ותוך כדי הקמפיין, על צרות העין ובתעשייה ועל "המתנה מהבנק" - תגמול כספי נאה שעוזר כאשר באים לקחת משכנתא.

איך זה מרגיש להיות פרזנטור של בנק מוביל - בכל זאת תפקיד למגה סלבים?

"תראה, דביר לא התחיל כפרזנטור של בנק וצריך לזכר את זה, הוא התחיל כלקוח של הבנקים המתחרים. בסרטון הראשון הייתי הלקוח הקלאמזי, השמנמן שמרוצה מהבנק שלו ומבין רק לבסוף ובהפוך על הפוך שהבנק של הבחור השני הרבה יותר טוב."

"בבנק הבחינו בזה שהדמות שלי עובדת חזק מאוד וחשבו שאולי עדיף שאני אהיה לקוח של הבנק בפרסומות. העניין הוא שזה אומנם עצוב להגיד אבל סביר שאם הבנק היה מחפש פרזנטור בלי קשר לסרטון הראשון, הוא לא היה לוקח את השמנמן הקלאמזי, כזה שנראה כמו אחד שלוקח את ההחלטות הלא נכונות. לכן אני מאוד מעריך את האומץ של נעמה גת, סמנכ"לית השיווק של הבנק, שהפכה השמן הקלאמזי לדמות שתייצג את הבנק, לטעמי היא גם עשתה תרומה חברתית חשובה."

הבנק גם ידע לזהות אותך ברגע הנכון. היית אהוד בקרב הקהל והוא הלך על זה

"כמובן. בוא לא נשלה את עצמנו - האחד פה מפרה את השני. הבנק ראה שדביר בצמיחה - הוא אמר לעצמו שהוא יכול להשתמש בזה, אני ראיתי שהבנק רוצה את דביר ואני יכול להתפרנס מזה."

אגב, את חשבון הבנק שלך זה סידר?

"פרזנטורים מתוגמלים היטב. אנחנו חלק מהתעשייה והבנק לא רק שעמד ביעדים שהוא הציב לעצמו אלא עבר אותם בהרבה. אני רואה לפעמים את הסטטיסטיקות שלהם והמחקרים בקרב קבוצות מיקוד ומבין שאני שותף חשוב. מבחינת תגמול אין לי תלונות. לאחרונה לקחתי משכנתא והתייחסו אליי מאוד יפה לשם שינוי."

להופיע בשמך הפרטי זה לא כמו למכור את כל כולך לבנק?

"כל עוד אתה לא עושה משהו פלילי אז הכל ראוי וטוב, ואם הכל נעשה באינטרסים הדדיים אז אין שום סיבה להפסיק. אתה יכול רק להיווכח שאחרי שהתחלנו עם זה, פתאום לקושניר קוראים קושניר ולקטורזה קטורזה ונהיה גל של שימוש בשמות פרטיים."

"אבל אני לא אשקר לך - כשזה עלה, אני והסוכנת שלי קצת חששנו מהעניין הזה אבל ראינו שזה נעשה בטוב טעם ולא זורקים את השם סתם כדי לנצל אותו אלא עושים זאת כדי לחזק את האמינות של הקמפיין."

איך מתייחסים לקמפיין בתעשייה, בתיאטרון שמקדש את הרצינות האומנותית?

"לעניין האומנות שבקמפיין, מה שקורה היום זה שפרסומת של חצי דקה זה למעשה דרמה של חצי דקה ואתה צריך להיות מפוקס, מצחיק ומרוכז כדי שלא יזפזפו אותך ב-5 השניות הראשונות של הסרטון. כשחקן אני אומר לך שלעשות פרסומות זו התנסות אדירה באיך לעשות דרמה."

"לעניין ההתייחסות של התעשייה, זה לדעתי אחד המקלות בגלגלי התיאטרון - החשיבות העצמית הזו. תראה, יש צרות עין בתעשייה, זה משהו שתמיד היה. אם אתה מתפרנס היטב אז אומרים עליך שחטאת לאמנות שלך, השארת את האומנים מאחור ואתה כבר לא השחקן הרעב שעושה אמנות..."

היו קולגות שאמרו לך זאת ישירות?

"הם לא מעזים להיות ישירים. בכל אופן אני יכול למנות לך על יד אחת את מי שלא היה מוכן לקחת קמפיין כזה. המקצוע כל-כך דינמי שפעם אתה למטה ופעם למעלה אז אם אתה יכול להתפרנס כדאי לך לנצל את זה."