פועלים: "נוכח התשואות האלטרנטיביות הנמוכות, צפויה המשך מגמה חיובית בטווח הבינוני והארוך"
שוק המניות המקומי ממשיך לחפש כיוון, כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם ומציינים כי בשבועות האחרונים ניכר, כי המשקיעים המקומיים טרם החליטו לאן פני הבורסה בטווח הקרוב.
במהלך חודש אוגוסט ניסה מדד תל אביב 25 פעמיים לפרוץ את רף 1,000 הנקודות, אך נסוג. מאידך, "נראה כי לשוק יש לפי שעה גם "רצפה", כך שמדדי המניות מתניידים בטווח שערים צר למדי", מעריכים כלכלני הבנק.
ביטוי נוסף לחוסר ההחלטיות של המשקיעים המקומיים ניתן ברמת הפעילות בשוק, כשמחזורי המסחר ירדו משמעותית ביחס לחודשים האחרונים, "אנו סבורים כי לכשייפול הפור, ותסתמן מגמה ברורה בשוק המניות, יחול גידול גם בנפח הפעילות".
במישור הכלכלי, לפועלים מציינים כי נמשכים סימני ההתאוששות, "לאחר העלאת תחזיות הצמיחה במשק (כעת צופים בבנק ישראל צמיחה של 2.5% ב-2010), פרסמה השבוע המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים את מדד אמון הצרכנים. מדד זה, שמהווה אינדיקאטור להלך הרוח של הצרכנים ולמוטיבציה שלהם לצרוך, עלה גם בחודש אוגוסט, ואף הגיע לרמתו ערב המשבר, במחצית 2007. נציין כי במרבית השווקים המפותחים נרשמה לאחרונה התאוששות במדד אמון צרכנים, אם כי לא באותה העוצמה שנרשמה בישראל".
בשבועות האחרונים נראה כי הבורסה בתל אביב סבלה מירידות שערים מתונות ומדשדוש של המדדים המרכזיים. בפועלים גורסים כי "ירידות השערים הן מימוש רווחים טבעי, שעלול אף להמשך בטווח הקצר. מחד, הבורסה בתל אביב רשמה תשואה עודפת על השווקים המערביים, מה ש"מזמין" מימושי רווחים".
מנגד, כלכלני הבנק מדגישים כי "המכפיל העתידי בתל אביב נמוך מהממוצע הרב שנתי שלו (בדומה לשאר העולם), והינו נמוך בהשוואה לשווקים המערביים ? מה שעשוי לתמוך בבורסה המקומית בהשוואה לעולם.
אנו סבורים כי ב"מאבק" בין שני הכוחות הללו, הסבירות הגבוהה יותר היא להמשך המגמה החיובית בטווח הבינוני והארוך, בעיקר נוכח התשואות האלטרנטיביות הנמוכות יחסית (גם לאחר העלאת הריבית במשק)".
תמיכה נוספת צפויה לשוק מהצפי להמשך השיפור בתוצאות החברות והסביבה המאקרו כלכלית, לאור ההערכות כי הכלכלה המקומית עברה את נקודת השפל במשבר הנוכחי, הוסיפו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
