הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
סופר מרקט מוצרי חלב אינפלציה
צילום: תמר מצפי

איך מרכיבים בלמ"ס את מדד המחירים לצרכן ואיפה הם מפספסים?

בכל שנתיים מעדכן הלמ"ס את מדד המחירים לצרכן, שמודד את שינויים בהוצאה של משק בית "ממוצע"; ממה המדד מורכב ואיך זה שהוא לא ממש מצליח לבטא את המחירים שאנחנו מרגישים בפועל?

ד"ר אביחי שניר | (3)
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן נועד למדוד שינויים בהוצאה של משק בית "ממוצע". שינויים בו אמורים לייצג כמה משלם משק בית יותר מאשר בחודש הקודם. עלייה במדד משמעה שמשק בית צריך להוציא יותר כדי לצרוך בדיוק את מה שצרך קודם.


הבנייה של המדד מורכבת ממספר שלבים. ראשית, בכל שנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עורך את סקר הוצאות משק הבית. כעשרת אלפים משקי בית נופלים במדגם, והם צריכים למלא פרטים על ההכנסות וההוצאות שלהם במשך תקופה. על בסיס הנתונים שנאספים מהסקר, הלמ"ס קובעת בכל שנתיים את הסל המייצג של "צרכן ממוצע." הסל הזה מכיל את המוצרים שרוכשים הצרכנים במדגם, וכל מוצר מקבל משקל לפי החלק של ההוצאה עליו מתוך כלל ההוצאה על המוצרים בסל.


הסיבה שמשנים את הסל בכל שנתיים היא שמצד אחד יש צורך בלשמור על סל קבוע כדי שתהיה משמעות למדידה של שינויים ברמת המחירים. מצד שני, הסל המייצג של צרכנים משתנה לאורך זמן – לפני שלושים שנים, למשל, טלפון נייד עוד היה מוצר די נדיר, ואף אחד לא שמע על טאבלט. הפשרה שנקבעה היא שינוי כל שנתיים, כאשר בכל פעם שמשנים את המדד, מייצרים קישור למדדים הקודמים על ידי חישוב של המדד החדש ביחס למשקל שהיה למוצרים בסל הקודם. השינוי האחרון בסל קרה במדד ינואר. הפעם הבאה תהיה בעוד שנתיים.


הסל המייצג מכיל 10 קבוצות מוצרים ראשיות – מזון ללא פירות וירקות, פירות וירקות, דיור, תחזוקת הדירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת, ושונות. כל קבוצה ראשית מורכבת מתת קבוצות, וכלל תת קבוצה מורכבת בסופו של דבר מפריטים בודדים. פריטים בודדים לדוגמה הם "משקה קולה לא דיאט" (מזון ללא פירות וירקות), "עגבניות" (פירות וירקות), "מכנסי ג'ינס לגבר" (הלבשה והנעלה), "מנוי חודשי לאינטרנט" (תחבורה ותקשורת) וכדומה.


הקבוצה עם המשקל הגדול ביותר היא דיור – שמשקלה במדד הוא כ-25%. היא מורכבת משני מרכיבים גדולים – שירותי דיור בבעלות הדיירים (כ-17%), ושכר דירה (כ- 6%), ביחד עם הוצאות דיור אחרות. באופן מעניין, גם שירותי דיור בבעלות הדיירים וגם שכר דירה מחושבים על בסיס מדגם של שוכרי דירות ולא על בסיס נתונים על מחירים של דירות. הסיבה היא שהמדד מיועד למדוד את ההוצאה על תצרוכת שוטפת, וזה מיוצג טוב יותר על ידי העלות של שכירת דירה, מאשר רכישה של דירה שהיא הוצאה חד פעמית שמיועדת לספק גם שירותי דיור לטווח ארוך וגם השקעה.


קבוצות אחרות עם משקל יחסית גבוה הן תחבורה ותקשורת (כ- 18%), מזון, שביחד עם ירקות ופירות, מהווה כ- 17% מהסל, חינוך תרבות ובידור (כ- 11%), ותחזוקת הדירה (כ- 9%). התרשים מטה מראה את השינויים במדד המחירים הכללי ביחד עם קבוצות צריכה עם משקל גבוה יחסית. אפשר לראות שמה שמשך את המדד כלפי מעלה ב- 14 השנים האחרונות זה בעיקר שירותי דיור, ובמידה פחותה גם מזון ותחזוקת הדירה. מה שמנע מהמדד לעלות מהר יותר זה שירותי תחבורה ותקשורת ביחד עם סעיפים קטנים נוספים, כמו חינוך, בריאות, והלבשה.



קיראו עוד ב"בארץ"

אפשר גם לראות בתרשים את ההשפעה של הקורונה על האינפלציה. בזמן שמחירי הדיור עלו בהתמדה במשך כל התקופה, עד 2020 שאר הסעיפים במדד נשארו כמעט ללא שינוי או אפילו ירדו. היציאה מהקורונה שינתה את זה, כשהיא הובילה לעלייה מהירה יחסית במחירים של כמעט כל הסעיפים במדד. בעיקר אפשר לראות את ההשפעה החדה על המחירים של תחבורה ותקשורת – זאת תוצאה של עלייה מהירה יחסית במחירים של רכבים, טיסות, ודלק.


העלייה במחירים של מדד התחבורה והתקשורת מדגימה גם את אחת הבעיות שיש בחישוב המדד. התרשים מטה מראה את מדד סעיף נסיעות לחו"ל. אפשר לראות שהמדד מתנהג בצורה שאפשר להגדיר משונה: עד 2020 הוא אופיין בעיקר על ידי שינויים עונתיים. ב-2020 הוא התייצב, ירד בחדות במהלך 2021 ואז עלה בחדות ועם תנודות גדולות בתקופה שלאחר מכן. זה מה שקורה כשיש בעיות במדידה של סעיף במדד. הקפאון במהלך 2020 נובע מכך שבעקבות הקפאת הטיסות בקורונה, היה כמעט בלתי אפשרי להזמין טיסה, ולכן הפסיקו למדוד את מחירי הנסיעות לחו"ל. התנודתיות שבאה אחר כך קורית גם בגלל שהמלחמה משנה כל הזמן את הטיסות (והחופשות) שניתן להזמין. זה יוצר תנודתיות גדולה שמעידה על בעיה יותר גדולה – ברגע שחופשות בחו"ל (וגם בארץ) נעשות יקרות, יש מעבר של הוצאות לתחומים אחרים. אבל מכיוון שהמשקל של כל סעיף במדד נקבע מראש, השינוי בצריכה לא נתפס במדד. התוצאה היא מדד שמייצג פחות טוב את המחירים שאנשים מרגישים בפועל.


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 21/02/2025 06:39
    הגב לתגובה זו
    אם כל משפחה שרכשה בית הייתה משלמת את המחיר הריאלי היו נשארים בחשבונה 1 עד 3 מליון שקל בחשבון. שאר המחירים של המוצרים לא היה מעניין אף אחד.
  • 2.
    אנונימי 21/02/2025 04:49
    הגב לתגובה זו
    הביטוחים לא טסו גם ברכב הכל עלה מאז הקורונה ב50 אחוז. כל פעם שיוצא מדד הביגוד וההנעלה והריהוט יורדים. לפי המדידה שלכם זה כבר חינם. הלמס מהנדס מדדים.
  • 1.
    אנונימי 20/02/2025 20:32
    הגב לתגובה זו
    אחלה של כתבה מדוע שכר הדירה הינו רק 6% מה כלול בשרותי דיור בבעלות משכנתא או ארנונה.מתחיל לחשוב שיש קונספרציה גם כאן...
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |
נושאים בכתבה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן