בכמה יגדל תקציב הביטחון ואיך זה ישפיע על אגרות החוב?
כמה אנחנו משלמים על ביטחון, מה צפויה ועדת נגל להחליט לגבי העלייה בתקציב הביטחון הפרמננטי-הקבוע ובכמה יגדל תקציב היקום?
מניתוח של ביזפורטל עולה כי הגידול בתקציב הביטחון עד כה עלו למשפחה ממוצעת בארץ כ-70 אלף שקל. התקציב עלה בשנים 2023 עד 2025 לעומת הבסיס בכ-200 מיליארד שקל. הוא היה כ-72 מיליארד שקל בשנת 2022, 100 מיליארד שקל בשנת 2023 (היה אמור להיות כ-80 ועלה בעקבות המלמחמה), 190 מיליארד שקל בשנת 2024 ותקציב של 136 מיליארד לשנת 2025.
הגידול המצרפי כ-200 מיליארד חלקי 3 מיליון משפחות - כל משפחה "קיבלה" צ'ק לתשלום בסך של כ-70 אלף שקל.
אתם לא באמת תשלמו את זה ישירות, אבל אלו בדיוק הגזרות שנחתו על כולנו. כל משפחה תשלם סכום שנתי נוסף של כ-10 אלף שקל, זה יימשך כנראה גם לשנים הבאות, בנוסף גזרות רחובות יותר כמו מסים על רווחים כלואים ועוד יוסיפו עוד כסף למימון תקציב הביטחון ובנוסף יהיה כמובן גירעון שבסוף אנחנו נצטרך לשלם אותו. במקביל, תקציבים אחרים - בריאות, רווחה, חינוך ועוד יסבלו ויתכווצו וזה בעצם תשלום עקיף של כל האזרחים.
- תקציב הביטחון תופס נפח: הגירעון יעמוד על 4.9% בשל לחצי המלחמה
- משרד האוצר: "המשך הלחימה תביא לחריגה מהתקציב תוך שבועות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צפוי בהמשך?
השאלה הגדולה מה יהיו המלצות ועדת נגל. בשבוע הבא יתפרסמו המלצות הוועדה וככל הנראה יהיה מדובר בגידול של כ-20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון לשנה בעשור הקרוב. צריך להדגיש כי מדובר בגידול פרמננטי ביחס למצב ללפני המלחמה, כשבמקביל בשנים 2023 עד 2026 התקציב יכלול גם הצטיידות והוצאות שקשורות למלחמה.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
המשמעות שהתקציב יסתכם ב-100-105 מיליארד שקל בממוצע בשנה כשמנטרלים את ההצטיידות למלחמה, כשלזה יש להוסיף כ-7 מיליארד שקל של עלייה בתקציב השיקום.
העלייה בתקציב תהיה, ככל הנראה, מדורגת על פני העשור הקרוב. בסה"כ ההוצאות הקבועות לצרכי הצבא והשיקום בעשור יגיעו לכ-270 מיליארד שקל ובהינתן ההוצאות בקשר למלחמה מדובר בסדר גודל שמתקרב ל-500 מיליארד דולר.
איך ימומן תקציב הביטחון?
החשש הגדול היה שתקציב הביטחון ימומן בהגדלת גירעון וגיוס חוב. גיוס חוב יוביל לכך שהיצע אגרות החוב הממשלתיות יעלה, היקף הגיוסים יעלה וזה ישפיע על התשואה- ככל שההיצע גדל כך המחיר יורד והתשואה-הריבית עולה. כמו כן, הגדלת הגירעון משמעותה מצב פיננסי פחות טוב וזה גם מתבטא בתשואת החוב.
אבל, חלק גדול מאוד מהגדלת התקציב הביטחוני כבר מאחורינו. בשנה שעברה וב-2023 וגם בתקציב ל-2025 יש עלייה מאוד גדולה בהוצאות הביטחון וזה כבר מגולם בתמחור החוב של המדינה כשלמרות המלחמה, המדינה הצליחה לגייס בשנה האחרונה באופן מאוד מוצלח.
למעשה, החזרה, כאשר תהיה, לסוג של שגרה, תפחית את הוצאות הביטחון. תקציב הביטחון אמור להיות השנה 136 מיליון שקל, סיכוי טוב שגם ב-2026 לאור ההצטיידות הוא יעלה, אך בהמשך הוא יירד לכיוון 100-105 מיליארד שקל (ללא תקציב השיקום בסך 7 מיליארד שקל). כלומר על פי מה שמתגבש בוועדת נגל, נראה שהשווקים לא צריכים להיות מודאגים מגיוס החוב של המדינה וזה מעודד.
- 1.יורם 06/01/2025 11:31הגב לתגובה זורק הקרביים צריכים לקבל פנסיה תקציבית ומענקים.השאר כל יום בבית ויוצאים בגיל מוקדם יותר לפנסיה וגם המשכורת שלהם יחסית לשוק הפרטי או הציבורי משכורות גבוהות יותר בעשרות אחוזים.אין מה לתת להם יותר מזה אבל הצבא כמו כל גוף ממשלתי הוא גוף שהשחיתות חוגגת בו.
- מאבטחים ליאיר 06/01/2025 12:31הגב לתגובה זוסדרי העדיפויות מאבטחים ליאיר הגיבור ממיאמיופינוקים לחרדים
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
