שוב נשלם על הפסדי הטייקונים? יש להתכונן ליום שאחרי
הנטייה הטבעית של כל אחד מאיתנו היא לדאוג בתקופת משבר בעיקר להווה ולנסות לעבור אותו בנזק מינימלי. גם מנהיגי המדינה הם בני אדם ולכן באופן טבעי דואגים להווה ומשקיעים פחות משאבים למען העתיד. מאז התחיל המשבר הכלכלי דאגו מנהלי המדיניות הכלכלית בישראל למצוא וליישם פתרונות קצרי טווח שלעיתים היו כפלסטר לחולה אנוש. פה ושם דיברו קצת על רפורמות ושינויים נדרשים אך לא עשו עדיין דבר.
בגלל האופי של המערכת הפוליטית בישראל והבירוקרטיה הדורשת זמן רב יש להתחיל כבר היום בתכנון המבנה של המערכת הפיננסית והבנקאית בישראל ביום שאחרי המשבר.
נדרשים שינויים רבים בכל תחומי המערכת הפיננסית בישראל שיסייעו לאזרח הישראלי להגן על כספו ולמדינת ישראל להתמודד עם המשברים שיבואו בעתיד. הנטייה של חלק ממקבלי ההחלטות בתקופת משבר היא לחזור אחורה ולבטל את הרפורמות, זו נטייה אנושית ומובנת אך לא תמיד נכונה.
רבים מאיתנו שוכחים כי הרפורמות בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל באו בעקבות משבר בקרנות הפנסיה הותיקות במקורו בניהול כושל ובשיטה לא הגיונית. הכסף של העמיתים בקרנות הותיקות עבר באופן ישיר למדינה במקום שיעבור לפירמות באמצעות שוק ההון ובכך יסייע לצמיחת המשק. זה נכון שבתקופת משבר חווים העמיתים הפסדים, אך בהשקעה לפנסיה לתקופות של 30-40 שנה זה אינו רלוונטי ועדיין ההשקעה בשוק ההון היא הנכונה ביותר.
הבעיה המרכזית בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל היא התחרות לטווח קצר הנגרמת בעקבות חופש הבחירה של העמיתים. בגלל היכולת של כל עמית לעבור מקרן אחת לאחרת מתי שהוא חפץ בכך נדרשות הקרנות והקופות להראות ביצועים טובים בטווח קצר ולכן אינן נוקטות באסטרטגיות השקעה לטווח ארוך. משרד האוצר בעצמו מפרסם את הביצועים של הקרנות לתקופות זמן קצרות, נתון שאינו רלוונטי ומגביר את התחרות בטווח הקצר.
השינוי הראשון שצריך לבוא בעקבות המשבר הוא צמצום המעברים מקרן אחת לאחרת והגבלתו לפעם ב 3 או יותר שנים. כך יוכל כל עמית לבחון את השקעתו לתקופת זמן ארוכה יותר ולא יושפע משינויים בטווח קצר, ומנהלי הקרן ינקטו באסטרטגיות ארוכות טווח. בנוסף שיטת התגמול למנהלי הקרנות צריכה להיות מבוססת על הביצועים בטווח הארוך. למשל חסכון אישי לכל מנהל קרן (בסגנון קרן השתלמות) שגודלו יקבע על פי ביצועי הקרן אותה הוא מנהל. את הכסף יוכל לקבל מנהל הקרן רק לאחר מספר שנים.
בנוסף לשינויים בקרנות הפנסיה צריך המפקח על הבנקים להחמיר את התקנות הנוגעות להלוואות לבעלי הון. המערכת הבנקאית צריכה להיות זהירה יותר בעתיד ולחלק את האשראי באופן שווה יותר (ואף צודק יותר) בין אזרחי ישראל. לא ייתכן כי במערכת תקינה ייקח בעל הון אשראי גדול מהבנקים וישקיע אותו בהשקעות מסוכנות מעבר לים, ואת הפסדיו ישלמו אזרחי ישראל בעמלות גבוהות ובאשראי יקר.
מערכת הפיקוח על שוק ההון בישראל חייבת לעבור שדרוג רציני כך שתהיה חזקה יותר בעתיד. נדרשים משאבים רבים שיגדילו באופן משמעותי את כוח האדם שמפקח על בתי השקעות וחקיקה נוספת שתתן למפקח סמכויות נוספות. בנוסף יש להקים מנגנון תיאום או גוף אחד שינהל במשותף את הפיקוח על הבנקים ואת הפיקוח על שוק ההון.
אם לא יתחילו היום ביישום השינויים הנדרשים במערכת הפיננסית בישראל, במשבר הבא (ויהיה כזה) נעמוד שוב ונשאל את עצמנו איך זה קרה?.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
