שוב נשלם על הפסדי הטייקונים? יש להתכונן ליום שאחרי
הנטייה הטבעית של כל אחד מאיתנו היא לדאוג בתקופת משבר בעיקר להווה ולנסות לעבור אותו בנזק מינימלי. גם מנהיגי המדינה הם בני אדם ולכן באופן טבעי דואגים להווה ומשקיעים פחות משאבים למען העתיד. מאז התחיל המשבר הכלכלי דאגו מנהלי המדיניות הכלכלית בישראל למצוא וליישם פתרונות קצרי טווח שלעיתים היו כפלסטר לחולה אנוש. פה ושם דיברו קצת על רפורמות ושינויים נדרשים אך לא עשו עדיין דבר.
בגלל האופי של המערכת הפוליטית בישראל והבירוקרטיה הדורשת זמן רב יש להתחיל כבר היום בתכנון המבנה של המערכת הפיננסית והבנקאית בישראל ביום שאחרי המשבר.
נדרשים שינויים רבים בכל תחומי המערכת הפיננסית בישראל שיסייעו לאזרח הישראלי להגן על כספו ולמדינת ישראל להתמודד עם המשברים שיבואו בעתיד. הנטייה של חלק ממקבלי ההחלטות בתקופת משבר היא לחזור אחורה ולבטל את הרפורמות, זו נטייה אנושית ומובנת אך לא תמיד נכונה.
רבים מאיתנו שוכחים כי הרפורמות בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל באו בעקבות משבר בקרנות הפנסיה הותיקות במקורו בניהול כושל ובשיטה לא הגיונית. הכסף של העמיתים בקרנות הותיקות עבר באופן ישיר למדינה במקום שיעבור לפירמות באמצעות שוק ההון ובכך יסייע לצמיחת המשק. זה נכון שבתקופת משבר חווים העמיתים הפסדים, אך בהשקעה לפנסיה לתקופות של 30-40 שנה זה אינו רלוונטי ועדיין ההשקעה בשוק ההון היא הנכונה ביותר.
הבעיה המרכזית בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל היא התחרות לטווח קצר הנגרמת בעקבות חופש הבחירה של העמיתים. בגלל היכולת של כל עמית לעבור מקרן אחת לאחרת מתי שהוא חפץ בכך נדרשות הקרנות והקופות להראות ביצועים טובים בטווח קצר ולכן אינן נוקטות באסטרטגיות השקעה לטווח ארוך. משרד האוצר בעצמו מפרסם את הביצועים של הקרנות לתקופות זמן קצרות, נתון שאינו רלוונטי ומגביר את התחרות בטווח הקצר.
השינוי הראשון שצריך לבוא בעקבות המשבר הוא צמצום המעברים מקרן אחת לאחרת והגבלתו לפעם ב 3 או יותר שנים. כך יוכל כל עמית לבחון את השקעתו לתקופת זמן ארוכה יותר ולא יושפע משינויים בטווח קצר, ומנהלי הקרן ינקטו באסטרטגיות ארוכות טווח. בנוסף שיטת התגמול למנהלי הקרנות צריכה להיות מבוססת על הביצועים בטווח הארוך. למשל חסכון אישי לכל מנהל קרן (בסגנון קרן השתלמות) שגודלו יקבע על פי ביצועי הקרן אותה הוא מנהל. את הכסף יוכל לקבל מנהל הקרן רק לאחר מספר שנים.
בנוסף לשינויים בקרנות הפנסיה צריך המפקח על הבנקים להחמיר את התקנות הנוגעות להלוואות לבעלי הון. המערכת הבנקאית צריכה להיות זהירה יותר בעתיד ולחלק את האשראי באופן שווה יותר (ואף צודק יותר) בין אזרחי ישראל. לא ייתכן כי במערכת תקינה ייקח בעל הון אשראי גדול מהבנקים וישקיע אותו בהשקעות מסוכנות מעבר לים, ואת הפסדיו ישלמו אזרחי ישראל בעמלות גבוהות ובאשראי יקר.
מערכת הפיקוח על שוק ההון בישראל חייבת לעבור שדרוג רציני כך שתהיה חזקה יותר בעתיד. נדרשים משאבים רבים שיגדילו באופן משמעותי את כוח האדם שמפקח על בתי השקעות וחקיקה נוספת שתתן למפקח סמכויות נוספות. בנוסף יש להקים מנגנון תיאום או גוף אחד שינהל במשותף את הפיקוח על הבנקים ואת הפיקוח על שוק ההון.
אם לא יתחילו היום ביישום השינויים הנדרשים במערכת הפיננסית בישראל, במשבר הבא (ויהיה כזה) נעמוד שוב ונשאל את עצמנו איך זה קרה?.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
