שוב נשלם על הפסדי הטייקונים? יש להתכונן ליום שאחרי
הנטייה הטבעית של כל אחד מאיתנו היא לדאוג בתקופת משבר בעיקר להווה ולנסות לעבור אותו בנזק מינימלי. גם מנהיגי המדינה הם בני אדם ולכן באופן טבעי דואגים להווה ומשקיעים פחות משאבים למען העתיד. מאז התחיל המשבר הכלכלי דאגו מנהלי המדיניות הכלכלית בישראל למצוא וליישם פתרונות קצרי טווח שלעיתים היו כפלסטר לחולה אנוש. פה ושם דיברו קצת על רפורמות ושינויים נדרשים אך לא עשו עדיין דבר.
בגלל האופי של המערכת הפוליטית בישראל והבירוקרטיה הדורשת זמן רב יש להתחיל כבר היום בתכנון המבנה של המערכת הפיננסית והבנקאית בישראל ביום שאחרי המשבר.
נדרשים שינויים רבים בכל תחומי המערכת הפיננסית בישראל שיסייעו לאזרח הישראלי להגן על כספו ולמדינת ישראל להתמודד עם המשברים שיבואו בעתיד. הנטייה של חלק ממקבלי ההחלטות בתקופת משבר היא לחזור אחורה ולבטל את הרפורמות, זו נטייה אנושית ומובנת אך לא תמיד נכונה.
רבים מאיתנו שוכחים כי הרפורמות בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל באו בעקבות משבר בקרנות הפנסיה הותיקות במקורו בניהול כושל ובשיטה לא הגיונית. הכסף של העמיתים בקרנות הותיקות עבר באופן ישיר למדינה במקום שיעבור לפירמות באמצעות שוק ההון ובכך יסייע לצמיחת המשק. זה נכון שבתקופת משבר חווים העמיתים הפסדים, אך בהשקעה לפנסיה לתקופות של 30-40 שנה זה אינו רלוונטי ועדיין ההשקעה בשוק ההון היא הנכונה ביותר.
הבעיה המרכזית בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל היא התחרות לטווח קצר הנגרמת בעקבות חופש הבחירה של העמיתים. בגלל היכולת של כל עמית לעבור מקרן אחת לאחרת מתי שהוא חפץ בכך נדרשות הקרנות והקופות להראות ביצועים טובים בטווח קצר ולכן אינן נוקטות באסטרטגיות השקעה לטווח ארוך. משרד האוצר בעצמו מפרסם את הביצועים של הקרנות לתקופות זמן קצרות, נתון שאינו רלוונטי ומגביר את התחרות בטווח הקצר.
השינוי הראשון שצריך לבוא בעקבות המשבר הוא צמצום המעברים מקרן אחת לאחרת והגבלתו לפעם ב 3 או יותר שנים. כך יוכל כל עמית לבחון את השקעתו לתקופת זמן ארוכה יותר ולא יושפע משינויים בטווח קצר, ומנהלי הקרן ינקטו באסטרטגיות ארוכות טווח. בנוסף שיטת התגמול למנהלי הקרנות צריכה להיות מבוססת על הביצועים בטווח הארוך. למשל חסכון אישי לכל מנהל קרן (בסגנון קרן השתלמות) שגודלו יקבע על פי ביצועי הקרן אותה הוא מנהל. את הכסף יוכל לקבל מנהל הקרן רק לאחר מספר שנים.
בנוסף לשינויים בקרנות הפנסיה צריך המפקח על הבנקים להחמיר את התקנות הנוגעות להלוואות לבעלי הון. המערכת הבנקאית צריכה להיות זהירה יותר בעתיד ולחלק את האשראי באופן שווה יותר (ואף צודק יותר) בין אזרחי ישראל. לא ייתכן כי במערכת תקינה ייקח בעל הון אשראי גדול מהבנקים וישקיע אותו בהשקעות מסוכנות מעבר לים, ואת הפסדיו ישלמו אזרחי ישראל בעמלות גבוהות ובאשראי יקר.
מערכת הפיקוח על שוק ההון בישראל חייבת לעבור שדרוג רציני כך שתהיה חזקה יותר בעתיד. נדרשים משאבים רבים שיגדילו באופן משמעותי את כוח האדם שמפקח על בתי השקעות וחקיקה נוספת שתתן למפקח סמכויות נוספות. בנוסף יש להקים מנגנון תיאום או גוף אחד שינהל במשותף את הפיקוח על הבנקים ואת הפיקוח על שוק ההון.
אם לא יתחילו היום ביישום השינויים הנדרשים במערכת הפיננסית בישראל, במשבר הבא (ויהיה כזה) נעמוד שוב ונשאל את עצמנו איך זה קרה?.
מאת: ד"ר טל שביט, מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
